על הירידה בתמותה מסרטן השד – חלק א

פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל בדימוס של המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר; חבר בדימוס של החוג לגנטיקה וביוכימיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

למרות העלייה בשיעור המקרים של סרטן שד בקרב נשים צעירות, ההתקדמות בטיפול ובגילוי נראים מפחיתים את שיעורי התמותה מסרטן זה באוכלוסייה זו.

מחקר חדש מדגיש את השיפור המשמעותי בתוצאי ההישרדות בקרב תת-סוגים מולקולריים וקבוצות אתניות, מה שמציע שגישות הרפואה המדויקות הן בעלות השפעה משמעותית, זאת למרות שהמחלה הופכת שכיחה יותר בנשים הצעירות מגיל 50 שנה. תוצאות מחקר זה שבחנו מגמות של תחלואה ותמותה מסרטן השד שהוצגו בפגישה השנתית לשנת 2025 של הרשות האמריקנית לחקר הסרטן (AACR), מה שתומך בדו"ח השנתי על מצב סרטן השד משנת 2024.

המחקר שהוצג בכינוס מתמקד באופן ספציפי בנשים בנות 20-49 שנה, קבוצת גיל שבדרך כלל לא עמדה במרכז העניין הציבורי והרפואי באליזות על התמותה מסרטן. ממצאי המחקר העומד להתפרסם כעת, מצביעים על כך שההתקדמות בהתנהלות עם סרטן השד משפיעה על ההישרדות בקרב נשים צעירות יותר, זאת על פי קבוצת המחקר של Adetunji Toriola.

הרציונל של המחקר ושיטותיו:

המוטיבציה של המחקר התבססה על נתוני קבוצה זו, שהראו עלייה בשיעורי סרטן השד בקרב נשים צעירות בארה"ב, עלייה שנצפתה בקרב נשים מקבוצות אתניות שונות. א

חד הממצאים המלהיבים ביותר במחקר זה היה הנתון שהתרחשות סרטן השד בנשים שנולדו החל משנת 1980 הייתה גבוהה ב-25% מנתוני המחלה בנשים שנולדו לפני 1980, קובעת Toriola, פרופסור לכירורגיה במרכז הסרטן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס.

עלייה זו בשיעורי המחלה הביאה את החוקרים לבדיקה האם שיעורי התמותה מהמחלה הם בעלי מגמה דומה. במסגרת המחקר נבדקו 112,826 נשים עם סרטן שד, מתוכן נפטרו 11,661 נשים מהמחלה בנות 20-49 שנה בהן התגלה סרטן השד בין השנים 2010 עד 2020.

ירידות בולטות בתמותה בקרב תת-סוגים וקבוצות אתניות: אנליזה זו גילתה ירידות בולטות בתמותה, ובעיקר ירידות חזקות שהחלו בשנת 2016. בסך הכל, הירידה בתמותה פחתה מ-9.7 פטירות לכל 100,000 נשים חולות בשנת 2010, ל-1.47 פטירות בשנת 2020.

Luminal B הוא סוג ספציפי של סרטן השד. כל סוג הוא שונה, ולכן זיהוי סוג הסרטן הוא המפתח לבחירת הטיפולים שהסבירות הגבוהה ביותר לסייע להם. סרטן השד מסוג luminal B הוא בעל פתולוגיה שונה בכך שהוא יוצר גרורות, משפיע על רקמות ותאים הסמוכים. תהליכים ממאירים משפיעים על בלוטות הלימפה.

הסטטיסטיקה הרפואית מראה כי סרטן השד מסוג B נמצא ב -10% מנשים צעירות. זה סוג luminal של סרטן השד שהוא מורכב יותר. הוא מאופיין על ידי תגובה חיובית אסטרוגן ופרוגסטרון. סרטן השד Luminal B הוא אחד מארבעת תת הסוגים המולקולריים העיקריים של סרטן השד. תת -סוגים אלה מבוססים על ניתוח מולקולרי של הסרטן שלך, כולל: מצב קולטן הורמונים (HR), מצב קולטן גורם גדילה אפידרמיס אנושי 2 (HER2/neu או HER2), ורמות גבוהות של חלבון הנקרא Ki-67.

תת הסוגים העיקריים האחרים של סרטן השד הם: luminal A, בדומה ל- luminal B, זה תת -סוג הוא חיובי ל-ER, אך סרטן A לומינלי הוא שלילי ל- HER2 ובעל רמות נמוכות של Ki-67, ומועשר ב- HER2.

סרטן השד מסוג לומינאל A: ברוב המקרים, זה סוג שרופאים פתולוגים מאבחנים אצל נשים. לעיתים קרובות המחלה מתרחשת אצל נשים בתקופה שלאחר תחילת גיל המעבר.

סרטן Luminal של A- סוג מאופיין אינטראקציה שלילית עם אסטרוגן ופרוגסטרון. בנוסף, מומחים מגדירים פעילות שגשוג בטווח של 20%. תכונה ייחודית של מין זה היא כי תהליכים ממאירים משפיעים על תאים luminal של בלוטות החלב. גרורות אינן מתפשטות לרקמות שכנות, והסיכון להישנות המחלה נמוך.

הדעיכה בתמותה הייתה עקבית בין תת-סוגים מולקולריים, כולל אלה המועשרים ב-human epidermal growth factor receptor 2 (להלן HER2) כמו גם סרטן שד (triple negative) (דהיינו סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים – aהוא סרטן המאובחן בבדיקה הפתולוגית כשלילי לשלושה סוגי קולטנים, ללא ביטוי יתר של קולטנים לאסטרוגן (ER-), ללא ביטוי יתר של קולטנים לפרוגסטרון (PR-) וללא ביטוי יתר של קולטנים לחלבון (HER2-).

לסרטן השד מסוג Luminal A, התמותה פחתה באופן עקבי משנת 2010, עם תמותה שפחתה באופן בולט יותר לאחר שנת 2017, משינוי אחוז שנתי של 32.88- ל-21.30. גם סרטן השד ה-triple negative הראה מתווה דומה של ירידת תמותה החל בשנת 2018 מ 32.82- ל-17.79-. כאשר נבחנה התמותה על בסיס גזעי ואתני, הנתונים הראו שיפור משמעותי בקרב כל הקבוצות. נשים שחורות לא-היספניות בהן שיעורי התמותה בשנת 2010 היו 16.56 מקרי תמותה לכל 100,000, בשנת 2020 נמדדו בהן שיעורי תמותה של 3.41 מקרים לכל 100,000.

בקרב נשים לבנות לא-היספניות שיעורי התמותה בשנת 2010 היו 9.18 מקרים לכל 100,000, והם ירדו בשנת 2020 ל-1.16 מקרים לכל 100,000. בגזעים אחרים נמדדו כ-8.5 מקרי תמותה לכל 100,000 בשנת 2010, ומספר זה ירד ל-1.5 מקרי מוות לכל 100,000 בשנת 2020, ציינה Toriola בכינוס.

חשוב יותר הוא שהנתונים הצביעו על ירידה בתמותה בולטת יותר החל בשנים 2016-17 בתת קבוצות שונות. בנשים הודיות ואינדיאניות באלסקה ובכלל בנשים לא-היספניות נמצאה כמעט 50% ירידה בתמותה מסרטן השד משנת 2018 ואילך. Toriola מייחסת ירידה זו לעלייה מואצת בשיפור התרופתי בתקופה זו.

הבדלים בהישרדות בקרב נשים בגילים שונים:

המחקר הדגיש הבדלים בהישרדות לטווח ארוך בין תת הקבוצות. נשים חולות בנות 20-39 שנה היו בעלות סיכוי של 86.6% לשרוד לפחות 5 שנים בהשוואה ל-92% הישרדות בנשים בנות 40-49 שנה, בעוד שההישרדות למשך תקופה של לפחות 10 שנים הייתה 78.5% ו-87.6%, בהתאמה. על פי Toriola, ממצא זה מצביע על הצורך להיבדק באוכלוסיית נשים הצעירות מגיל 40 שנה. נשים צעירות בנות 20-39 שנה עם סרטן שד מסוג lumina A היו בעלות הישרדות נמוכה יותר בהשוואה לנשים עם סרטן שד מסוג luminal B לאחר נקודת הזמן של 5 שנים.

Toriola הדגישה שממצא זה היה בלתי צפוי, שכן סרטן שד מסוג luminal A נחשב בדרך כלל כבעל פרוגנוזה הטובה ביותר.

נמשיך ונדון בירידה בתמותה מסרטן השד במאמר ההמשך.

ברכה, פרופ' בן-עמי סלע.

22/06/2025