פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
חיסון כנגד הפאטיטיס B:
החיסונים כנגד הפאטיטיס B הם רקומביננטים של אנטיגן בודד או של מספר אנטיגנים. שלושה חיסונים כנגד אנטיגנים אחדים של הנגיף, הם Engerix-B, recombivax HB ו-Twinrix, והם יכולים להינתן כסדרה של 3 מנות בזמן 0, לאחר חודש ולאחר 6 חודשים. החיסון HepB-CpG ( שם מותג Heplisav-B) ) מכיל אנטיגן יחיד שעושה שימוש ברצף המגרה את מערכת החיסון שמזריקים בשתי מנות, בהפרש של 4 שבועות אחת מהשנייה (Schillie וחב' ב-Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2008).
כל הנשים ההרות ומבוגרים מתחת לגיל 60 שנה אמורים להתחסן כנגד הפאטיטיס .B
למרות שחיסון כנגד הפאטיטיס B יכול להינתן בבטיחות לאלה מעל גיל 60 שנה הוא מומלץ ספציפית לאלה בקבוצת גיל זו הנמצאים בסיכון של הדבקה בנגיף זה, דהיינו אלה עם מחלת כבד כרונית, הדבקה עם HIV, סכנה של חשיפה ביחסי מין, מזריקים לעצמם סמים אסורים, כלואים בבתי כלא, ומטיילים לאזורים אנדמיים לנגיף זה. אין לחסן כנגד הפאטיטיס B את אלה האלרגיים לשְׁמָרִים או ל-neomycin ( (Weng וחב' ב- Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2022).
חיסון כנגד zerpes zoster:
חיסון זה הוא גליקופרוטאין רקומביננטי בסיוע adjuvant הקרוי Shingrix. חיסון זה ניתן בשתי מנות בזריקה לתוך השריר כאשר בין שני החיסונים מפרידים חודשיים עד 6 חודשים. זהו החיסון היחיד המאושר וניתן בארה"ב כאשר החיסון הקודם החי, Zostavax, לא ניתן יותר.
החיסון כנגד הרפס זוסטר מפחית את הסיכון להופעת השלפוחיות האופייניות, ואת ההסתבכות של postherpetic neuralgia במבוגרים בני 50 שנה ומעלה (Dooling וחב' ב-Morbidity & Mortality Weekly Report משנת 2018). ההמלצה של ACIP היא שמתן חיסון נגד הרפס זוסטר מתאים לבני 50 שנה ומעלה שמערכת החיסון שלהם תקינה.
כיוון שיעילות החיסון החדש הוא בעל יעילות גדולה יותר מהחיסון הישן, שתי מנות החיסון מומלצות למבוגרים שקיבלו בעבר את החיסון הישן החי.
החיסון החדש מומלץ גם לצעירים בני 19 שנה ומעלה, עם מערכת חיסון פגועה, כולל אלה המטופלים עם תכשירים לדיכוי מערכת החיסון, וכן לאלה המתאוששים ממחלה הפוגעת במערכת החיסון. ACIP ממליץ שאנשים עם היסטוריה של הדבקה עם הרפס זוסטר יחוסנו עם החיסון החדש, שכן מחלה זו עלולה לחזור.
חיסונים כנגד הדבקה בפנאומוקוקוס:
ארבעה מותגים של חיסון כנגד הדבקה פנאומוקוקלית מאושרים לשימוש במבוגרים בארה"ב: קוניוגט פנאומוקוקלי 13-ולנטי הידוע כ-PCV13 (שם מותג Prevnar (13; קוניוגט פנאומוקוקלי 15-ולנטי הידוע כ-PCV15 (שם מותג (Vaxneuvance, קוניוגט פנאומוקוקלי 20-ולנטי הידוע כ-PCV20 (שם מותג Prevnar 20) וחיסון כנגד פוליסכריד פנאומוקוקלי 23 ולנטי, הידוע כ-PPSV23 (שם מותגPneumovax 23 (Kobayashi וחב' ב- Moridity &Mortality Weekly Report משנת 2022).
לאחרונה הסירו את PCV13 מרשימת החיסונים למבוגרים. מומלץ שמבוגרים מעל גיל 65 שנה שלא קיבלו קודם לכן חיסון כנגד נגיף פנאומוקוקוס (להלן PCV) יקבלו מנת חיסון אחת של PCV15 או של PCV20.
אם ניתנת מנת חיסון PCV15, יש לחסן כעבור שנה עם מנת חיסון PPSV23. יחד עם זאת, פרק זמן זה יכול להיות מקוצר ל-8 שבועות לאלה עם מערכת חיסון מוחלשת לאלה עם דלף מוחי שדרתי של נוזל, או לאלה עם שתל שמיעתי. אם חיסון ראשון ניתן עם תכשיר PCV20 אין צורך בחיסון נוסף עם PPSV23.
חיסון עם מנה אחת של PCV15 או של PCV20 מומלץ למבוגרים גילאי 19-64 שנה, עם גורמי סיכון קליניים, הכוללים מחלות לב, כבד או ריאות כרוניות, סוכרת, אלכוהוליזם או עישון סיגריות, או אלה עם מערכת חיסון מוחלשת.
אם בוצע חיסון עם PCV15, יש לחזור אחריו בחיסון עם PPSV23. אם לעומת זאת החיסון הראשון ניתן עם PCV20, אין צורך במנת חיסון שנייה של PPSV23 במבוגרים עם גורמי סיכון שחוסנו עם PPSV23 בלבד, ניתן לחזור על חיסון עם PCV20 או עם PCV15 כעבור שנה אחת לפחות (Shah ב-American Family Physician משנת 2022).
חיסון MMR כנגד חצבת, חזרת ואדמת:
התרכיב החי והמוחלש כגד MMR מומלץ למבוגרים ללא ראייה מאושרת של חיסוניות כנגד נגיפים אלה. ראייה כזאת כוללת תיעוד של קבלת אחת או יותר מנות חיסון כנגד חצבת,למבוגרים שאינם בסיכון גבוה, או שתי מנות חיסון למבוגרים בסיכון גבוה (כגון עובדי מערכת הבריאות, סטודנטים במכללות, או אלה המרבים לטוס ברחבי העולם, וכן למבוגרים עם ראייה מעבדתית של חיסוניות, או לאלה שנולדו לפני שנת 1957. מנה אחת של חיסון כנגד MMR מומלצת לנשים לא-הרות בשנות הפוריות שלהן ללא אישור של חסינות כנגד אדמת.
שתי מנות חיסון מומלצות לאלה עם HIV. בין אלה שהשלימו קבלת שתי מנות חיסון כנגד MMR, מנת חיסון שלישית מקטינה את הסיכון של הדבקה במועד מאוחר יותר שעת התפרצות מגיפתית של אחד משלושת הנגיפים האמורים (Cardemil וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2017). באישה שנמצאה ללא חסינות כנגד אדמת במהלך ההיריון, מומלץ לקבל חיסון דחף לאחר הלידה.
חיסונים כנגד טוקסואיד של דיפטריה (להלן Td) או כנגד שעלת (pertussis) (להלן Tdap):
חיסון כנגד טוקסואידים של טטנוס ושל דיפטריה, כנגד טוקסואיד מופחת של דיפטריה, וכנגד שעלת בחיסון א-צלולרי המכיל חלבונים של החיידק ולא את החיידק המלא. חיסון זה נכנס לתוקף במהלך שנות ה-90, ויש לו פחות תופעות לוואי, אך ההגנה שהוא מספק היא בתוקף פחות שנים מאשר החיסון הקודם, הצלולרי. החל משנת 2002 זהו החיסון הניתן בישראל.
חיסונים כנגד MMR מומלץ לקבל אחת -10 שנים. יחד עם זאת, את חיסון Tdap מומלץ לתת למבוגרים הנמצאים במגע קרוב עם תינוקות מתחת גיל 12 חודשים, במהלך שבועות 27-36 להריון בלי כל קשר לחיסוני דחף קודמים, עם דגש על חיסון בחלק היותר מוקדם של פרק הזמן האמור בהריון, וכן לאלה שלא קיבלו קודם לכן חיסון Tdap.
מתן החיסון במהלך ההיריון עשוי להפחית טטנוס ביילודים או בתינוקות בשבועות הראשונים לחייהם, עד הגיעם לגיל חודשיים בו הם אמורים לקבל את החיסון המשולש הכולל כמובן חיסון של שעלת (Vygen-Bonnet וחב' ב-BMC Infectious Disease משנת 2020).
כדי להימנע מטטנוס לאחר פציעה חודרת, מומלץ להתחסן עם Td אן Tdap אם עברו לפחות 5 שנים מאז קבלת החיסון הקודם כנגד טטנוס. ישנם 2 סוגים של חיסון Tdap שאושרו על ידי ה-FDA.
התכשירים Adacel ו-Boostrix מורכבים מטוקסואידים של טטנוס ושל דיפטריה, ומאנטיגן של שעלת שעבר אינאקטיבציה. ה-FDA אישר חיסון עם Adacel רק למטופלים בני 10-64 שנים. Boostrix יכול להינתן לבני 10 שנים ומעלה, הזקוקים לחיסון Tdap.
חיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי להלן (HPV):
חיסון זה יעיל ביותר במניעה של סרטן הקשור ל-HPV. התועלת העיקרית לנשים היא הפחתה בשיעור של סרטן צוואר הרחם (Arbyn וחב' ב-Cochrane Database System Report משנת 2018).
התועלת של התחסנות כנגד HPV בגברים כוללת את ההפחתה בנגעים של מבושים חיצוניים עם פוטנציאל של הפחתה בממאירות של האפיתל הפנימי של פי הטבעת והסיכון לסרטן הראש והצוואר (Giuliano וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2011, ו-Meites וחב' ב- Moridity &Mortality Weekly Reportמשנת 2019).
חיסון ראשוני כנגד HPV יכול להינתן כבר בגיל 9 שנים, כיוון שרוב המקרים של הדבקה עם HPV התרחשים בשנות העשרה או במבוגרים צעירים. לא מומלץ לחסן נשים בהיריון כנגד HPV.
מבוגרים בקבוצת הגיל של 27-45 שנה בעלי שותף ליחסי מין הנמצא בסיכון להדבקה עם HPV מומלצים להתחסן כנגד הנגיף. נשים בגיחאים 21-64 שנה ללא קשר לסטאטוס של חיסון כנגד HPV אמורות לעבור בדיקה היסטולוגית לגילוי סרטן צוואר הרחם, שכן החיסון אינו מגן כנגד כל תת הסוגים של HPV.
נמשיך ונדון בחיסוים במבוגרים במאמר ההמשך
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
12/02/2023
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
