על החיוניות בהקפדה על איכות האוויר בתוך בתי מגורים, ומקומות עבודה סגורים.

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בעולם המערבי, מקובל שמבוגרים מבלים 87% מזמנם בתוך מבנים, 6% מזמנם בכלי-רכב, ועוד 7% מזמנם באוויר הפתוח. נראה אם כן שאנו נושמים ונחשפים באופן מכריע יותר למזהמים כימיים וביולוגיים בתוך חדרים ומבנים סגורים.

ברור שככל שמתחמים סגורים אלה, הם אטומים יותר, על ידי חלונות מוגפים רוב הזמן, ובתרבות של מזגני אוויר, כך גם קטן זיהום האוויר בתוך מבנים החודר בדרך כלל דרך חלונות ודלתות פתוחים. אך גם בתנאים אטומים יותר, אנו מכירים במציאותם של מזהמים ביולוגיים וכימיים, בתוך הדירות ומקומות העבודה הסגורים, כפי שנפרט להלן.

מזהמים ביולוגיים:

המקור השכיח ביותר של גורמי אלרגיה (אלרגנים) הם דווקא בעלי חיים פּרוותיים וקרדית האבק, כאשר האחרונה עלולה להגביר הסיכון להתפתחות אסתמה.

מקורות אחרים של זיהומיים ביולוגיים ביתיים הם אֶנדוֹטוקסינים המהווים מרכיבים ליפופוליסוכריים של ממברנות חיצוניות של חיידקים גראם-שליליים.

חיידקים מזהמים כאלה מקורם במכשירים מחוללי לחות (humidifiers) בחדרים בלתי מאווררים, בנוכחות כלבים וחתולים בתוך הבית, באחסון של פסולת מזון וכמויות גדולות אבק שאינו מורחק לעתים תכופות.

גם נוכחות מוגברת של אנדוטוקסינים במרחב הביתי הסגור נכרכים עם עלייה בתסמיני אסתמה. יחד עם ההשפעות המזיקות, יש ראיות לכך שדווקא חשיפה בגיל צעיר לאנדוטוקסינים עשויה להפחית אלרגיות כגון רגישויות עור בנוסח אקזמה והתקפי אסתמה בהמשך, שכן אנדוטוקסינים מגרים ומשרים יצירת ציטוקינים כמו IL-12 וגם אינטרפרון גאמא, העשויים להפחית את התבטאותם של לימפוציטים מסוג Th2, או helpers, העוזרים להופעת ריאקציה אלרגית מקומית במגע עם האלרגן או להופעת התקפי אסתמה.

מה שמסייע לתיאוריה האחרונה אלה התצפיות על כך שילדים הגדלים בחוות חקלאיות, בהן החשיפה לאנדוטוקסינים גדולה יותר מזו שבאזורים עירוניים, סובלים פחות ממפגעים אלרגיים אטופיים.

גורם נוסף בקטגוריה של מזהמים ביולוגיים קשורה לריבות או טחב במקומות סגורים ונוכחות של עובש (mold). נזילות ודליפות ממושכות של צנרת בקירות, או אוויר דחוס מדי, יביאו להיווצרות עובש בעיקר על משטחים לחים במטבחים, חדרי שירותים ופינות אשפה. טחב ועובש ממושכים, כרוכים עם תלונות ומפגעי בריאות.

סקר שפורסם בשנת 2004  בוושינגטון על הקשר הנסיבתי בין מגורים בתנאי טחב לבין תחלואה, מצא שתנאים של טחב מגבירים ב-70% תסמינים של דרכי הנשימה העליונים, מגבירים ב-67% שיעול כרוני, מגדילים ב-50% נשימה שורקנית (wheezing) וב-56% התקפי אסתמה. בנוסף, תנאי טחב ורטיבות מתמדת עלולים להגביר נוכחות קרדית האבק, אנדוטוקסינים של חיידקים ואוורור מופחת, כשלעצמם גורמים מזיקים.  

מזהמים כימיים: אין ספק שחלקם ומשמעותם של מזהמים כימיים להם אנו עלולים להיחשף בתוך מבנים סגורים, חמורים יותר והשפעתם המזיקה על בריאותנו ישירה לחלוטין.

זיהומים כימיים אלה שייכים למספר קטגוריות:

תוצרי בערה (combustion products):

חד תחמוצת הפחמן CO-המקורות ל-CO במבנים סגורים יכולים להיות עשן הנפלט מצינור פליטה של מכונית בתוך חנייה ביתית סגורה (גרג'), מתנורי גז להסקה ולבישול, מאח או כבשן להסקה עם עצים או חומר בערה אחר, וכמובן מסיגריות דולקות.

בקליפורניה, בין השנים 1979 ו-1988, נרשמו 270 מקרי מוות שנגרמו על ידי תאונות הרעלה על ידי CO ממקורות ביתיים שאינם כלי-רכב. רוב התאונות הללו כצפוי התרחשו בחורף, בקרב אנשים מבוגרים יחסית, בקשר להסקה לא מבוקרת ובטיחותית של דירותיהם, כאשר מקורות החימום לא היו מנוקזים עם ארובה תקנית אל מחוץ לבית.

הרשויות בקליפורניה מדווחים שמדי שנה מתרחשים במדינה זו אלפי מקרים של "כמעט תאונות" מהסוג האמור שאינם מסתיימים במוות, מה גם שתסמינים אופייניים מוקדמים של הרעלת  CO כגון כאבי ראש, בחילה ועייפות מתפרשים על ידי הסובלים מהם כתסמינים של שפעת חורף, ולכן גם אין פעולה מתקנת מיידית למנוע את ההרעלה הבאה. ההמלצה היא שהחשיפה ל-CO בחלל הפנימי של הבית לא תעלה על 11ppm ל-8 שעות, או שהחשיפה לא תעלה על 25ppm ל-שעה אחת.

תוצרי בערת פחם, עץ וצמחים – שלושת תוצרים אלה משמשים לעתים לבישול, ולחימום באזורים כפריים במדינות מתפתחות, כסין. תוצרי הבערה של חומרי גלם מוצקים אלה, מכילים CO, דו-תחמוצת החנקן NO2, חלקיקים והידרו-פחמימנים רב-טבעתיים (ארומטיים).

סוגי פחם מסוימים מאוד עשירים בגפרית, ועלולים להכיל גם מתכות רעילות דוגמת עופרת, או כרום. שימוש בפחם, מגביר את הסיכון לסרטן הריאה פי-2.65, ומגדילה את שכיחות מקרי אסתמה בקרב ילדים פי-2.3.  

עשן סיגריות –  הדו"ח של הממונה על הבריאות בארה"ב (surgeon General) משנת 2006, הוא אחד המקיפים ביותר הקובע שעשן סיגריות הנשאף על ידי המעשן הפסיבי מיד שנייה, הוא גורם מקצר חיים. מגורים בדירה אחת עם מעשן, מגדיל ב-20 עד 30% את הסיכון לסרטן הריאות, ומגדיל ב-25 עד 35% את הסיכון למחלת לב כלילית. בקרב ילדים, מגבירה קליטת עשן סיגריות את הסיכון לשיעול ילדות או לנשימה שורקנית, משבר נשימה ואשפוז, וכמובן הקשה מכל, SIDS, או תסמונת המוות בעריסה. ספיגת עשן סביבתי בדירה אף מקטינה בילדים רכים את קצב הצמיחה של הריאות.

דו תחמוצת החנקן- NO2– גז זה מגרה את דרכי האוויר, והוא משתחרר במקומות סגורים בעיקר מבערה של מכשירים כמו כיריים של גז, תנורי שמן או אח, גז זה יכול להגיע גם ממקורת מחוץ לבית. בעוד שאין זה ברור לחלוטין האם חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים של NO2 עלולה להגביר תחלואת מערכת הנשימה בילדים רכים בשנים, נראה שילדים מבוגרים יותר כן נמצאים בסיכון מוגבר לאסתמה ומחלת עור אטופית בחשיפה כזו.

ההמלצה היא שאין להיחשף לרמת  NO2 הגבוהה מ-480 מיקרוגרם לממ"ק למשך שעה אחת, או לרמה של 100 מיקרוגרם לממ"ק לטווח זמן ממושך.

גזים נוספים המשתחררים לחלל מבנים סגורים בבתי מגורים ומקומות עבודה, כוללים פורמאלדהיד ותרכובות אורגניות נדיפות כגון פחמימנים אליפטיים וארומטיים. אלה משתחררים מחומרי צבע, ציפויי קירות או רצפות עץ, דבקים, ואפילו מבגדים שחזרו זה עתה מ…ניקוי יבש. חלק גדול מחומרים גזיים אלה מתפוגגים עם הזמן, והם תמיד בולטים יותר בדירות חדשות מאשר בדירות ישנות.

פורמאלדהיד : בטמפרטורת החדר פורמאלדהיד הוא גז, כאשר בתמיסה מימית הוא יופיע כפורמלין. פורמאלדהיד נחשב כחומר חריף הגורם לגירוי מערכת הנשימה, והוא אף נחשד כקרצינוגן.

הוא נפלט משׂרָפים (resins) על בסיס פורמאלדהיד-שתנן, מעשן סיגריות, מצבעים מסוימים כלָק, וציפויי קירות ורצפות עץ. מקובל שהריכוז האופטימאלי של פורמאלדהיד באוויר הוא בתחום שבין 10 עד 90 מיקרוגרם לממ"ק, כאשר רמות אלה עולות לאחר צביעת שטחים נרחבים בדירה, רכישת ריהוט חדש או זה המצופה במֶלָאמין.

תופעות חריפות של גירוי בעיניים, באף ובגרון, נצפו בחשיפה לפורמאלדהיד בריכוז של לפחות 1,230 מיקרוגרם לממ"ק. אך באנשים עם אסתמה או אלרגיה לקרדית האבק, שאיפה של פורמאלדהיד בריכוז של 100 מיקרוגרם לממ"ק למשך 30 דקות, מגבירה בהרבה את תגובת סימפונות הריאות לקרדית. מחקר בקרב 298 ילדים ו-613 מבוגרים בטוסון אריזונה, הראה שחשיפת יתר לפורמאלדהיד הביא לאירועים אסתמתיים או תופעות דמויות ברונכיטיס.

חשיפה בבית לרמות פורמאלדהיד שמעל 75 מיקרוגרם לממ"ק הביאו להפחתה של 22% בשאיפת האוויר המרבית, והביאה להגדרתו של פורמאלדהיד כרעלן נשימתי מוכר. הנחיות גורמי הבריאות בארה"ב ובקנה יצאו בשנת 2006 בהנחיה  שאין להיחשף לפורמאלדהיד בריכוז של 50 מיקרוגרם לממ"ק לפרק זמן העולה על 8 שעות, או לפורמאלדהיד בריכוז של 125 מיקרוגרם לממ"ק לפרק זמן העולה על שעה אחת.

תרכובות אורגניות נדיפות : ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר תרכובת אורגנית כנדיפה, אם יש לה נקודת התכה הנמוכה מטמפרטורת החדר, ונקודת רתיחה בטמפרטורה שבין 50ºC עד .100ºC

עשן סיגריות, בדים או בגדים שנוקו זה-עתה בתהליך של ניקוי יבש, וכן תרסיסי-ריח (deodorizers), כל אלה מהווים מקור לתרכובות אורגניות נדיפות.

מעשן מכיל בהבל נשימתו בנזן ((benzene בכמות הגדולה פי-10 מזו שנמצא אצל מי שאינו מעשן.

אדי דלק (gasoline) נמצאו בבתים להם צמודות חניות סגורות (garage), וכן נמצא תרכובות אורגניות נדיפות בריכוז גבוה בדירות שנצבעו לאחרונה. מיזוג אוויר חיוני אם כן בתקופה זו להפגת חומרים אלה. לעתים עלולים ללקות בתופעות קוצר נשימה הדומים להתקפי אסתמה, כתוצאה מהיצרות סמפונות כתגובה לקוטלי חרקים המכילים pyretin ואף לבשמים. תגובות אלה יכולות להופיע גם בהרחת limonene, שהוא terpene נדיף המצוי בלימון, אותו מוסיפים למוצרי ניקוי בשל ריחו המרענן. שימוש במרענני-אויר (aerosols), נמצא גורם לעלייה של 49% בתסמיני אסתמה ולעלייה של 39% נשימה שורקנית (wheeze) במחקר שבו עקבו משך 9 שנים אחר 3,503 איש ב-10 מדינות באירופה, שהשתמשו במוצרי אירוסול לניקוי שמשות, לרענון אוויר ולהברקת רהיטים. תוצאות מחקר זה, שלא מצא תופעות בלתי רצויות של מערכת הנשימה כאשר חומרי ניקוי לא-אירוסוליים היו בשימוש, התפרסמו בשנת 2007 ב-American Journal of Respiratory Critical Care Medicine.

תרכובות פלסטיק : מחקר מעניין שנערך באוסלו בקרב 3,754 ילדים נורווגים בחן הפרעות נשימה, ומצא שאלה היו שכיחות יותר ב-89% בילדים המתגוררים בבתים עם רצפות מצופות ב-PVC (פולי-ויניל-כלוריד), מאשר בילדים בבתים עם רצפת עץ תקנית. חסימות נשימה היו גם שכיחות יותר ב-60% בילדים אשר קירות בתיהם היו מצופים בציפויים פלסטיים, בהשוואה לילדים שהתגוררו בדירות ללא ציפויי קירות אלה. הסבר אחד לממצאים אלה הוא שמרכיב עיקרי ב-PVC הוא החומר di-(2-ethylhexyl) phthalate , שתוצר הפרוק שלו, mono-(2-ethylhexyl) phthalate, גורם בחולדות לרגישות יתר של הסמפונות. ידוע כמו כן שריכוזים מוגברים של מרכיב נוסף של PVC, מונו-בּוּטיל פְטַאלַאט, מפחיתים את כושר שאיפת האוויר בגברים, אם כי לא בנשים.

קרצינוגנים : 1. הגז ראדן (Radon)- הסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה (EPA), מעריכה שנוכחות הגז ראדון בבתי מגורים מביא מדי שנה ל-21,000 פטירות מסרטן ריאות בארה"ב (!!). סרטן ריאות מופיע באופן אופייני בין 5 ל-25 שנה לאחר החשיפה לקרצינוגן. ראדון, גז רדיואקטיבי שהקדשנו לו מאמר מפורט באתר זה, נוצר כתוצאה מהתפרקות טבעית של היסוד אורניום בקרקע, וחודר לבתים דרך סדקים וחורים ביסודות הבית ומצטבר בעיקר במרתפים וקומות קרקע. הריכוז הממוצע של ראדון באוויר החיצוני הוא בערך 0.4 pCi/L או 37Bq/m3 כאשר מבטאים את הרדיואקטיביות ביחידות בּקֶרֶל. סקר של EPA מדד רמות ממוצעות של ראדון של 46 Bq/m3, כאשר במרתפים הרמות היו פי-2.0 גדולות יותר מאשר בקומת הקרקע. סקרים הראו שבאלה הנחשפים לראדון ברמה של 100 Bq/m3, הסיכון להופעת סרטן ריאות עולה ב-11%.

2. אסבסט-חשיפה תעסוקתית לאסבסט גורמת לסרטן ריאות מסוג מֶזתֶלימה, וכן לתהליך של לַיֶפֶת הריאות (fibrosis). האסבסט הוא מינרל טבעי הנמצא בחומר סלעי, שהוא בעל מבנה גבישי בצורה של סיבים דקים, ארוכים ונפרדים, הנבדלים זה מזה בהרכבם. סיבי האסבסט חזקים מאוד, הם עמידים בפני אש, חום, קורוזיה, כוח מכני חזק, כימיקלים, ומאופיינים באורך חיים רב. תכונות ייחודיות אלה, הביאו את האסבסט לשימוש במגוון רחב ביותר של חומרי בידוד תרמי, בידוד אקוסטי, חומרי חיכוך וחומרי בנייה מאז המאה ה-19. האסבסט מהווה מוצר מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב התפוררות ושחרור סיבי אסבסט לאוויר, כאשר סיבים אלה בקוטר קטן מ-3 מיקרון וארוכים יותר מ-5 מיקרון. האיסור וההגבלות על יצירת פריטי בנין עשויים אסבסט, וחובת ההקפדה והזהירות לפירוק והרחקת פרטי אסבסט הקיימים בבתים זה עשרות בשנים, חיוניים ביותר.

הנה כי כן, ביתנו אינו תמיד מבצרנו. חומרים המסוכנים לבריאות המגיעים משימוש יומיומי תמים בחומרי ניקוי או צבע, מחומרי בערה ועישון סיגריות, ואפילו מחומרים פלסטיים "קלאסיים" המהווים חלק בלתי נפרד מתרבות הדיור, עלולים להיות מקור לחומרים נדיפים ההווים מטרד או אף סכנה בריאותית.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע