חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על הזהירות וההקפדה שיש לנהוג בשימוש בצמחי או עשבי מרפא חלק ג`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על הזהירות וההקפדה שיש לנהוג בשימוש בצמחי או עשבי מרפא (herbs)

חלק ג` – לחץ כאן לקריאת חלק ב`

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר,
החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

דוכני הספרים עמוסים ברבי-מכר המנציחים את המיתוס לפיו מוצרי טבע כעשבי מרפא ותוספי-מזון, בטוחים יותר לשימוש מאשר תרופות קונבנציונאליות.
בשנת 1995 יצא לאור בניו-יורק ספרו של Weil תחת הכותרת: “רפואה ספונטאנית: איך תגלה ותעודד את היכולת הטבעית של גופך לשמור על חוסְנו ולרפא את עצמו”. ספר המיועד לאלה הרוצים לצלוח 78 שנות חיים בממוצע, בלי לראות רופא, ובשעת הצורך להיעזר בצמחי מרפא או ב”התבוננות פנימית”.

חנויות לממכר חומרי טבע ובריאות עמוסות ברוכשי תוצרי רפואה צמחית ברובם מהמזרח הרחוק, בבחינת “חוזרים אל הטבע”. ב- 1994 הועבר בקונגרס בוושינגטון התיקון הקרוי:
“Dietary Supplement Health and Education Act” שהסיר למעשה את יכולת ה-FDA לפקח על תעשיית צמחי המרפא ותוספי המזון, ובכך הניע את הגל העולמי הגואה של תרופות או תומכי בריאות “טבעיים” השווים לכל נפש.

בניגוד לאמונה העממית הרווָחת, מרשמים מצמחי מרפא בהחלט עלולים להיות מסוכנים לבריאות. וניתן לחלק את המפגעים הבריאותיים לשלושה סוגים:

א. חומרים מסוכנים לבריאות שנמצאו בצמחי מרפא שונים כגון מזהמים (contaminants) אשר הגיעו לשם באקראי בשל שיטות הכנה פרימיטיביות ומחתרתיות, ובשל חשיפת הצמחים בגידולם לחומרים רעילים. וכך אפשר לעבור ברפרוף על צמחים המכילים digitalis, ו-Aristolochia שעל מעלליה עמדנו בפרק הקודם, קולכיצין ואלקלואידים ממשפחת pyrrolizidines.
אך מרשמים מצמחי מרפא נמצאו גם מזוהמים בחיידקים כגון Staph. aureus, וסלמונלה, ואף שיגֶלה ולעתים אף פסאודומונס מצוי שם. ואם מוצאים חיידקים במרשמים צמחיים, אל נתפלא שלעתים מרשמים אלה נמצאו מכילים טוקסינים ממקור חיידקי כגון Aflatoxins שמקורם בחיידקי אספרגילוס, והם בעלי פוטנציאל לגרום למוטציות ולסרטן, ובנוסף שפע של אֶנדו-טוקסינים עם השפעות רעילות ברקמות שונות.

מרשמים צמחיים נמצאו מכילים חומרי הדברה שונים כחלק מריסוסים להם נחשפו ובין השאר דֻווח על מציאות פוספטים אורגניים, די-תיו-קארבאמט ו- triazin, כולם רעלים מוכרים. ואף נמצאו במרשמים צמחיים עקבות של חומרי גיפור (fumigation) למטרות חיטוי כגון אתילן אוקסיד, מתיל- ברומיד ואף phosphine . ולא נחזור על מה שהודגש בפרקים קודמים בדבר מציאת עקבות מתכות כבדות כעופרת, וקָדמיום וארסן בנוסף לתרופות “לגיטימיות” שמצאו דרכן לצמחי המרפא כמו קורטיקו-סטרואידים ובנזו-דיאזפינים וקומאדין ואינדומתאצין ופנפלוראמין, שהם רק חלק מזערי ברשימה ארוכה של תרופות “קונבנציונאליות” שמצאו דרכן, שומו שמים, לצמחי המרפא “הטבעיים”.

ב. נזקים בריאותיים פוטנציאליים שדווחו לגבי מרשמים צמחיים שונים: נזק ללב (cardiotoxicity) דֻווח לגבי פקעת שורש Aconite, וצמח ה-Leigong-teng ושורש הליקוריס, ו-Mahuang (האסור לשיווק בארץ), ועלֵי או שורשי Pokweed. נזק לכבד (hepatotoxicity) דווח לגבי Kombucha, שורש האימְפילָה, קנה שורש Kava, מינֵי Germander, עלי או גבעול צמח ה-Chparral, שמני Pennyroyal, Skullcap, עשבים עשירים ב-coumarin או ב-podophyllotoxin או ב-anthranoids, וכן באלקאלואדים פירוליזידינים או פרוטוברברינים, ו-Mahuang האסור לייבוא.

נזק לכליות יכול להיגרם מפרי ה-Jering, משורש אימפילה, מ-star fruit, מתמצית עץ הטַקְסוס (Chinese yew) ומ-Aescin שהוא ספונין (גלוקוזיד) המופק מזרעי ערמון הסוס. בין צמחי המרפא שהיו דיווחים על רעילות נירולוגית או אף פרכוסים ועוויתות (convulsions) שנגרמו עקב שימוש בהם, נמנים: קנה-שורש של יסמין צהוב,star fruit פקעת שורשי aconite או Alocasia, זני Artemisia העשירים ב-santonin, שמני צמחים עתירי ascaridole או ב-thujone, עשבי טבק הודי, Nux vomica ועוד מספר צמחי מרפא שהוזכרו קודם בהקשר לרעילות לכבד ולכליות.

כדאי להתעכב על מרשם הגינקו שמקורו בצמח Ginko biloba שתמצית עליו מומלצת בעיקר לטיפול בתופעות שטיון בשלבים מוקדמים של מחלת אלצהיימר, במפגעים של כלי דם היקפיים בעיקר בגפים התחתונות הגורמים לקשיי הליכה וצליעה לסירוגין, וכן לתופעות נירוסנסוריות כגון טינטון (tinnitus). עלי הגינקו מכילים טרפנואידים (ginkolides ו-bilobalides) וכן פלבנואידים. חלק מההשפעות המיטיבות של מרשם הגינקו מיוחסות להשפעה הנוגדת את פעולת הפקטור המשפעל תסיות platelet) activating factor) של ה-ginkolides, וכן להשפעה נוגדת החמצון של הפלבנואידים. אך לא ניתן להתעלם ממספר ניכר של הודעות בספרות על תופעות לוואי של מרשם הגינקו: צריכה של כמות גדולה של זרעי גינקו הידועים גם כ-yinguo עלולה לגרום לפרכוסים כיון שהם מכילים את החומר המפרכס MPN) 4-O-methylpyridoxin). מספר דיווחים מצביעים על אפשרות שנטילה פומית של גינקו קשורה לדימום תוך מוחי תת-עכבישי (ubarachnoid haemorrhage).

ג. סיבוכים ותופעות לוואי בשימוש בו-זמני בצמחי מרפא ותרופות קונבנציונאליות: לקיחת גינקו במקביל לצריכת אספירין או משכך כאבים כ-Rofecoxib או קומאדין, עלולים לגרום לדימומים. כמו כן שימוש בגינקו במשולב עם נטילת מְשתנים כתיאזיד עלולה להעלות את לחץ הדם. שימוש בעוזרר (Hawthorn) במקביל לתרופות כ-Digoxin ממשפחת הגליקוזידים של דיגיטאליס חייב בזהירות, שכן פעילותו הידועה של העוזרר בכיווץ שרירים דומה לזו של Digoxin ועלולה להביא להגברה לא רצויה של פעולת הלב.

מחקרים אחדים מצביעים על כך ששימוש בפרע St. John מצמח ההיפריקום עלול להפחית בדם את הרמות האפקטיביות של תרופות כמו ציקלוספורין, אמיטריפטילין, דיגוקסין, אינדינביר, קומאדין ותיאופילין. יתרה מכך, שימוש בפרע St. John במקביל לצריכת גלולות למניעת הריון יכול לגרום לדימומים דמויי-ווסת שלא בעִיתם. סקר עדכני בארה”ב הראה שבממוצע אחד מתוך ששה אמריקאים משתמש בעת ובעונה אחת בתרופות מרשם קונבנציונאליות במקביל לנטילת מרשם צמחי, ולכן חשובה כל כך ההקפדה שמא קיימת אינטראקציה לא רצויה בין תרופות אלה, ומומלץ שרופאים “מן השורה” הנתקלים מדי פעם בתופעות קליניות בלתי מוסברות, יתחקרו את המטופל שמא הוא נוטל מרשמים צמחיים, גם אם אלה לא נמצאים בתחום הטיפול עליו הם אמונים.

קשה לעתים לזהות תופעות לוואי לא רצויות המתפתחות לאורך זמן, ולא בעיתוי מיידי בשעת נטילת מרשם צמחי או מיד אחריה. כדוגמה אופיינית לכך ניתן להצביע על ירידה ברמת האשלגן בדם (hypokalemia) העלולה להתפתח בנוטלי מרשם צמחי המכיל משלשל אנתראנואידי.
לעתים תופעות הלוואי לא שכיחות ואולי אף נדירות, ולעתים נטיית הלב של הרופא לייחס אותן למחלה סמויה או כזו המקננת במטופל זמן רב, למשל התפתחות הפטיטיס משימוש במרשם הצמחי celandine למחלות צינור המרה.

תרגיל סטטיסטי פשוט מראה שאם מרשם צמחי מסוים גורם לתופעת לוואי לא-רצויה באחד מתוך אלף משתמשים, מְרפא מסורתי בצמחי מַרפא (traditional healer) יצטרך לטפל באותו מרשם ב- 4,800 מטופלים, כדי שיהיה לו סיכוי (ברמת 95%) לזהות את התגובה הלא-רצויה הספציפית הזו ביותר מאשר מטופל אחד. באופן מעשי סיכויו של אותו מרפא מסורתי להיווכח בכוחות עצמו בתופעת הלוואי האמורה, זעומים ביותר: אם הוא מטפל במרשם צמחי זה כל יום במטופל חדש, הוא יזדקק ל- 4,800 ימי עבודה, או כ- 16 שנה, כדי להיתקל בשני מטופלים עם תלונה זהה על תופעת לוואי של המרשם.

ולמה אני מביא עד אבסורד את הקושי לזהות, ולהימנע מהמשך הטיפול במרשם צמחי בעייתי לכאורה?
כי זו בדיוק מגבלתה וחולשתה של הרפואה האלטרנטיבית-המשלימה בנקודת זמן זו: מִעוט יחסי של תיעוד על השפעת המרשמים הצמחיים ופיקוח וביקורת והַכְוָנָה והַכְפָפָה של רושמי המרשמים ורוקחי המִרקחים הצמחיים תחת רשות מרכזית המאשרת את השימוש בהם, או אף פוסלת אותם בשעת הצורך (כמו ה-FDA) והסמכה של רושמי-מרשמים ואישור כושרם ומעמדם המקצועי, והגדרה מחייבת מהי תרופה ומהו תוסף-מזון, והסרת מַעֲטה העמימות והסודיות מתוכנם ומהרכבם של צמחי מרפא מן האוריינט, שרובם עושים כנראה טוב למשתמשים בהם, אך לעתים גם מחוללים רע.

בברכה, פרופ` בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים