על דיכאון בגילאים השונים, סיבות, זיהוי, תסמינים והטיפול ההומיאופתי

מחלת הדיכאון

פרופ' צבי זמישלני, מנהל בית החולים גהה, העריך בכתבה בשם "הדיכאון – מחלת המאה", שכ- 20-30% מכלל האוכלוסייה המערבית סובלים מדיכאון, נתון שלדבריו הולך ועולה בהתמדה.

הגדרה: מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח, עצבות ואיבוד הנאה, אשר מגיע לרמה המשבשת את התפקוד היומיומי, גורם סבל ופגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתפקוד חשוב אחר.

מלבד עצב, מדווחים על  ייאוש, תחושת ריקנות ואיבוד עניין בדברים שריגשו והסבו הנאה בעבר (תחביבים, חיי חברה וזוגיות, מזון וכו'), ירידה בריכוז ובקשב, ירידה בתחושת הערך ובביטחון העצמי, חשיבה שלילית ופסימית עד מחשבות אובדניות, עצבנות וחוסר שקט, הפרעות תיאבון (הגברה או הפחתה), הפרעות שינה וכדומה.
אין מדובר על  תחושת דכדוך זמנית, שמהווה חלק נורמאלי וטבעי מחיינו, בפרט כאשר קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים. אלא על תחושות החורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני, כמו בדיכאון קליני. 

"דיכאון חורף"– תופעה הקיימת בשל ירידה ברמת חומר בשם סרוטונין, הנובעת בשל מיעוט שעות אור יום. התופעה נפוצה יותר במדינות כמו סקנדינביה (10-12%) ופחות באזורים הסמוכים לקו המשווה כמו בישראל (1%).

הטווח של – "הפרעות במצב הרוח", רחב מאוד ונע בין הפרעה קלה וחולפת לבין הפרעה ממושכת וקשה, ניתן לחלק את האפיונים שלהם לפי קבוצות גיל ומין: 

דיכאון בקרב ילדים:
עד לפני כ- 15 שנה היה נהוג לחשוב שילדים לא יכולים לסבול מדיכאון, כיום מעריכים את שכיחות הדיכאון בכ- 2% בגיל זה. ביטויי הדיכאון בגיל זה יכולים להתבטא בשינויים בתאבון ובמשקל, מהסתגרות לתוקפנות, העדר מוטיבציה  והימנעות מפעילויות חברתית כולל סירוב ללכת לגן/ בית הספר.

דיכאון בקרב מתבגרים:
קיים קושי לזהות את תסמיני הדיכאון במתבגרים על רקע גיל ההתבגרות, גיל המאופיין באופן טבעי בשינויים רבים מבחינה גופנית, נפשית וחברתית. בחוסר איזון, נטייה לדרמטיזציה, ראיית העולם ב"שחור ולבן", תהליכים של גיבוש הזהות העצמית תוך מרד בהורים ובמסגרות ובדיקת גבולות. העובדה שלא פעם המתבגר מסתגר ולא חולק את מחשבותיו… לא מקילה על האבחון.
מתבגר הנתון ללחצים רבים יכול להיקלע למצוקה, היכולה להתבטא בדיכאונות ואף להרחיק למחשבות ואף לניסיונות אובדניים. מחקרים בארה"ב הראו כי למעלה מ-20% מהמתבגרים, סובלים מבעיות רגשיות כלשהן וכשליש מהם סובלים מדיכאון בשלב כלשהו של התבגרותם.
אם כן מהם הסימנים? מעבר לתסמינים שפורטו… יתכנו הפרעות שינה, עיסוק בתכנים של עצב או מוות דרך מוזיקה, כתיבה, לבוש וכו'. חוסר תאבון ועניין, התכנסות… ואחד המדדים החשובים הוא ירידה דרמטית בציונים ובמוטיבציה לפעילויות חברתיות. במצבים קיצוניים יכולות להתלוות הפרעות אכילה, נטילת סיכונים כולל שימוש באלכוהול ובסמים. 

דיכאון בקרב נשים:
תופעת הדיכאון נפוצה בקרב נשים בשיעור כפול מזה של הגברים. מעבר לדיכאון ה"סטנדרטי" כ 10-20% מהן סובלות מדיכאון לאחר לידה. ככול הנראה לשינויים ההורמונלים יש חלק גדול בהשפעה על מצבי הרוח ותופעת הדיכאון, בפרט סביב המחזור החודשי, הריון, הפלות, סביב הלידה וגיל המעבר.

דיכאון בקרב גברים:
וינסטון צ'רצ'יל היה מכנה ביומנו ימים של דיכאון בשם שם הקוד "הכלב השחור". צ'רצ'יל הוא לא היחידי, למרות ששיעור הדיכאונות בקרב גברים נמוך מאשר אצל הנשים הרי שעדיין מדובר בתופעה נפוצה ביותר. אולם אחוזי האבחון יחסית נמוכים, בשל היותם פחות פתוחים לשתף ולקבל עזרה ותמיכה.
מעבר לתסמינים שפורטו, ניתן לראות נטייה להתמכרויות, כולל לעבודה, עצבנות, סף סבלנות נמוך או התכנסות פנימה, ירידה במעורבות החברתית, איבוד עניין והנאה כולל ביחסי אישות, חוסר אנרגיה, תחושת אשמה, בושה, כישלון וכו'.

דיכאון בגיל המבוגר:
הדיכאון בגיל המבוגר כול לנבוע ממחלות, הגבלות או אף הטיפול התרופתי, לעיתים נובע פשוט מבדידות.
אין להשלים עם התפיסה שדיכאון היא חלק בלתי נמנע מקבוצת גיל זו.

למה הומאופתיה?
כי להומיאופתי יש מענה למחלת הדיכאון, הטיפול משפר מאוד את המצב הנפשי- רגשי של האדם, מאושש ומחזק אותו, מחזיר את האופטימיות, השמחה, את הכוח לשנות ומחזיר לחיים מאוזנים וטובים.
בהומיאופתיה – גם אי שביעות רצון מתמדת, חוסר שמחה, קושי ליהנות מדברים, ביקורת ושיפוטיות נוקשה, חוסר ביטחון, קושי ביצירת אינטימיות ואהבה, אי קבלה עצמית וכו' – מהווים פגיעה באיכות החיים וסיבה מספקת לקבל טיפול.
מנסיוני- טיפלתי בהצלחה באנשים הסובלים מטווח "הפרעות מצבי רוח" כולל דיכאונות הנמשכים שנים. הם נפרדו לשלום מתרופות כימיות שתחזקו באופן מלאכותי את מצב רוחם במחיר של תופעות לוואי לא מבוטלות.

ההומיאופתיה – שיטת טיפול יעילה וטבעית, ללא שימוש בחומרים כימיים, ללא תופעות לוואי או סכנת התמכרות.
הטיפול ההומיאופתי- הוא עדין ובטוח, מתאים לכל גיל מתינוקות עד לזקנה, לנשים בהיריון ונשים מניקות.
הטיפול ההומיאופתי- יכול להינתן במקביל לטיפולים תרופתיים כמו נוגדי דיכאון (פרוזק, סרוקסט, ציפרלקס ודומיהם),
טיפולים פסיכולוגים ואחרים. מניסיוני, עם התקדמות הטיפול והתחזקות המטופל, עולה הרצון לרדת במינון התרופות.
כאשר הורדת המינון נעשית באופן הדרגתי ואחראי (תוך שיתוף גורמים מקצועיים נוספים במידת הצורך) עד להפסקתן.                                                                   

ניתן לפנות לייעוץ וקבלת מידע לגבי אפשרויות הטיפול בכל בעיה גופנית ונפשית.                        
טלפון:  03-6476000  אי מייל: info@adivclassic.co.il

בבריאות שלמה
ד"ר בועז רון
רופא M.D והומאופת RCHom
א.ד.י.ב – המרכז להומאופתיה קלאסית

קצת על תרופות נוגדות דיכאון?

יצא לי לשמוע את תוכנית הרדיו של ורדה רזיאל ג'קונט… ומעבר לגישה הישירה, ללשון החדה לעצות, שמתי לב שבמקרים רבים ההמלצות התמקדו, במידה של נחרצות מאפיינת, לכיוון מרשמי תרופות: תרופה אנטי חרדתית, אנטי דיכאונית, כדור לשינה. "קחי כדור, למה לך לסבול?" היא שואלת.
האמת למה באמת לסבול, במיוחד כשיש תרופות שלכאורה מביאות פיתרון עם תופעות לוואי זניחות. האומנם כך?

פרוזק מהווה אחת התרופות הפופולאריות לטיפול בדיכאון. התרופה המשתייכת למשפחת SSRI יצאה לשוק לפני כעשור, והייתה בגדר "הבטחה חדשה", הבטחה להסרת הדיכאון עם מינימום תופעות לוואי, שיצרה אופנה חדשה שפשטה גם בקרב אנשים הסובלים מדכדוך קל, מקשיי התמודדות בחיים עקב בעיות אישיותיות, ביישנות, סגירות וכו'.

פרופ' בן עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, החוג לביוכימיה קלינית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א – פירט במאמר את תופעות הלוואי של התרופות ממשפחת תרופות זו:
א. תסמינים פיסיים:
לעיתים נדודי- שינה, פריחה עורית, כאבי ראש, קלקול קיבה, בחילה, שלשולים או עצירות, איבוד תיאבון או היפוכו של דבר- עלייה במשקל, תופעות אלרגיות, יובש בפה או הזעת-יתר…. מטופלים עלולים לחוות דימום בקיבה או ברחם…
ב.תנועות בלתי רצוניות:
כוללות עוויתות (tics), התכווצות שרירים, תנועות שרירים החוזרות על עצמן, (dyskinesia) רעד או דווקא קשיחות של הגפיים, גרירת רגליים, והפרעות בשליטה על פעולות מוטוריות עדינות.
ג. תסמינים התנהגותיים:
תחושת ישנוניות או נמנום, חוסר שקט כפייתי (akathisia), תחושת רגזנות ודאגנות, התנהגות טירפונית (manic) או תת- טירפונית עד כדי התפתחות של רעיונות אובדניים. תופעות אלה נדירות יחסית והן עלולות להופיע במטופלים קשישים ובעיקר בצורכי פרוזאק או סלקסה….
השפעות על התפקוד המיני: בהרבה מצורכי תרופות SSRI מתגלות תופעות של הפחתה ביצר המיני, או בכושר המיני וברמת הסיפוק בקיום יחסי- מין. בגברים עלולות לעכב או למנוע פליטת זרע או לפגוע בזיקפה, בנשים עלולה להיפגע הרטבת הנרתיק או להימנע אורגזמה.
תחושות אובדנות ונטייה להתאבדות- …

ידוע שתרופה זו עלולה להביא לפסיכוזות , להתנהגות אגרסיבית ועוד חריגות התנהגותיות בילדים ובאנשים צעירים. אך בכל הקשור למחשבות על התאבדות (אם כי לא בהכרח כאלה המגיעות לבשלות) באנשים הצורכים SSRI, הן תוארו כבר מתחילת שנת ה-90 בסמוך להכנסת התרופות האלה לשימוש….

באוקטובר 2004 לאחר היסוסים אך גם לחצים מחוגי הורים ומצירי בית הנבחרים, פרסם ה-FDA  לרופאים ורוקחים אזהרה חמורה המדורגת ככזו הקרובה ביותר להחלטה על הסרת תרופות אלה מהמדפים. אזהרה זו המודפסת מכאן ואילך על אריזת תרופות נוגדות דיכאון, ומפורטים בה הסכנה למחשבות אובדניות, אלימות, ורעד בילדים ובמבוגרים בצריכת תרופות אלה.

* היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת בשימוש בתרופות SSRI הוא שבהפסקת השימוש בהן עלולים להתפתח תסמיני גמילה (withdrawal symptoms):
דהינו שהמשתמש עלול לפתח תלות או התמכרות לתרופה. תופעות אלה כוללות סחרחורת, איבוד קואורדינציה, עייפות, תחושות נמלול וצריבה, ראייה מטושטשת ונדודי שינה. לעתים פחות שכיחות עלולים תסמינים אלה לכלול בחילה או שלשולים, דאגנות ואף פרצי-בכי. ברוב המקרים משך התסמינים ממועד הפסקת השימוש ב-SSRI הוא כשבוע, וברוב המקרים הם דועכים בהמשך. לכן חשוב לא להפסיק את צריכת SSRI בחטף, וביניהם בצורכי פרוזאק תסמינים אלה הם הבולטים ביותר.

* באחדים מהמחקרים נמצאה סכנה ללידה מוקדמת מהצפוי של תינוקות אם האישה ההרה צורכת SSRI בעת ההיריון, בפרט בשליש האחרון שלו. הילודים מראים מייד לאחר הלידה אף הם תסמיני גמילה כגון רעד ועצבנות, בכי מוגזם ורגזנות, ולעתים יותר נדירות אף פרכוסים. נמצא שילודים שנחשפו ברחם אימם לפאקסיל (paroxetine) בחודש ההיריון האחרון, היו צפויים יותר לתופעות של מצוקה נשימתית לאחר לידתם… פרוזאק וכןcitalopram הידועה כ- סלקסה, כן מופרשות בחלב ומגיעות לתינוק היונק.
* כאמור תופעות הלוואי של התרופות- פורסמו בכתבה של פרופ' בן עמי סלע. יש כ 420 רשומות שלו בנושאי רפואה ובריאות שונים באתרי אינטרנט – אני מצרף את המלצתי החמה.

* הבהרה: קבוצת התרופות  SSRI(ראשי תיבות "מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיביים") פועלת להעלות את רמת חומר בשם סרוטונין באזורים בשם סינפסות במוח. עלייה שמעלה את מצב הרוח, באותם האנשים להם יש חסר. לקבוצה משתייכות תרופות כמו: אפקטין, סרוקסט, לוסטראל, סרטראלין, זולופט, ציטלופרם (ציפרמיל), רסיטל, פבוקסיל, אסציטלופרם (ציפרלקס), פקסיל, פאקסט ועוד.  

* מידע נוסף:
                                                                                                            
מנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA הגביל את השימוש בתרופות מקבוצת SSRI– מתחת לגיל 18.
ה- FDA  מתבסס על כ- 25 מחקרים שכללו כ- 4,000 ילדים ובני נוער- קבע כי יש קשר בין טיפול בנוגדי דיכאון בילדים לבין עלייה במחשבות אובדניות ואף בסיכון להוצאתם לפועל.

* ה FDA מרחיב אזהרתו: סכנת אובדנות משימוש בנוגדי דיכאון גם בקרב צעירים בני 18 עד 24. האזהרות החדשות מתבססות על 295 מחקרים שכללו מעל 77 אלף מבוגרים….  (פורסם במוסף בריאות של Ynet– איתי גל). 

* מחקר שנערך בארה"ב והקיף כ 1,200 אנשים שאובחנו כדיכאוניים קבע כי רבים מאלו שמקבלים טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי נגד דיכאון המשיכו לסבול מאותם תסמינים שהביאו אותם לטיפול מלכתחילה, גם שנתיים לאחר שהחל.
(המחקר פורסם בכתב העת General hospital psychiatry ובהמשך ב- Ynet)…  

* בית משפט אמריקאי חייב בשנת 2001 תאגיד תרופות לשלם פיצויים בסכום של 6.4 מיליון דולר, לשייריו של חוואי שרצח את אשתו, בתו, נכדתו והתאבד לאחר שנטל תרופה ממשפחת SSRI בשם סרוקסט. במשפט עלה גם כי התאגיד הסתיר מידע שהיה לו על השפעת התרופה על אנשים שנטלו אותה.
למרות ההכחשות של אנשי החברה לקשר בין  התרופה לנסיבות המקרה, המשפט מהווה תקדים – משפטי משמעותי.
(כתבת תחקיר שפורסמה בעיתון "מנטה"- ציטטה פרטים על המשפט ותגובות).

* בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה שנערך בניו יורק הוצגו ממצאים שלפיהם התרופות מסוג זה עלולים לפגוע באהבה ובקשר רגשי.  ד"ר פישר מחברת הספר "מדוע אנחנו אוהבים: הבסיס הכימי של אהבה רומנטית", דיברה על החומרים וההורמונים המשפיעים על תאווה, משיכה וקרבה רגשית… שינוי במרכיב הסרוטונין המהווה חלק ממערך שלם של חומרים, עלול לפגוע לא רק ביצר ובתפקוד המיני אלא באיזון במערכות נוספות…

ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר ומוחה לבעיות תפקוד מיני, שהשתתף בכנס "העניין הוא שאנחנו מדכאים אותם, אנחנו מדכאים גם את החלקים הבריאים".  (פורסם במוסף בריאות של Ynet– איתי גל).

* בכנס American Society Of Bone הוצג מחקר שעסק בהשפעת נטילת תרופות מקבוצת SSRI על מסת העצם. החוקרים דיווחו על עלייה באובדן מסת עצם הירך (בקצב כמעט כפול מנשים ללא טיפול) בקרב נשים בגיל המעבר שנטלו תרופות נוגדות דיכאון מקבוצה זו. 

* בבריטניה- "התגלו עקבות של פרוזק במי השתייה", בדווח שפורסם בעיתון "אובזרבר". לדברי מומחים הדבר מעלה חשש לשימוש רב בתרופה, שבין השאר עושה דרכה ממי השפכים לנהרות ולמערכת המים. מספר המרשמים לפרוזק שילש את עצמו בעשור האחרון בבריטניה.  

* מחקר ישראלי שנערך לאחרונה ב"שניידר" ופורסם ב 2006, גילה שבשליש מהתינוקות לאמהות שנטלו תרופות נוגדות דיכאון בהיריונם, נתגלו תופעות גמילה לאחר הלידה, שבמקרים החמורים היו ביטויים של אי שקט קיצוני, הקאות, רעד, פירכוסים וכו'.

ב"ספר התרופות" שחילקה קופת החולים מכבי לציבור הרופאים שלה, מפורט שבין תופעות הלוואי של הפרוזק יש עלייה במחשבות אובדניות ובניסיונות האובדניים…  חומר למחשבה.

בברכה, מרכז אדיב