על דיאטות דלות-פחמימות (Low carbohydrate) בנוסח Atkins או Zone או South beach
חלק א`
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
אין-ספור אנשים בעולם כולו משלמים הון תועפות, ומייגעים מוחם בחיפוש אחר נוסחה מנצחת שתעזור להם להשיל קילוגרמים הגונים ממשקלם, מהר ככל האפשר, ותוך התייסרות-גוף קטנה ככל הניתן. אך רובם נכנעים בסופו של דבר לאחד מחוקי הטבע העיקשים ביותר: קל יותר לאבד במשקל מאשר להישמר מפני חזרה לממדי הגוף הקודמים. וזו הסיבה שכה רבים נוהים לדיאטות החדשות, האופנתיות, המפתות, אך לרוב…החולפות מן העולם, מה שהאמריקאים נוהגים לכנות Fad Diets. זה הכינוי לדיאטות הצצות מדי פעם רכובות על רעיונות נועזים או שגיונות של רגע, וחלקן נשכחות עד מהרה. דוגמא נאותה לסוג זה של דיאטות שדווקא יש להן עדנה בדור האחרון, הן אלה המטיפות למזון דל-פחמימות, ועתיר בחלבונים.
שלוש דיאטות מן הסוג האחרון ידועות במיוחד: דיאטת Atkins, דיאטת Zone ודיאטת South beach. אופיינית לשלושת הדיאטות האחרונות תדמית נועזת, צעירה המבטיחה הרזייה מהירה יחסית, וכמובן שלושתן מתורגמות להצלחה שיווקית רבה, כפי שהדבר מתבטא ברכישה חסרת תקדים של עשרות מיליוני ספרים המתארים את יתרונותיהן.
הבשורה מאחורי דיאטות דלות בפחמימות היא שהפחמימות מעודדות יצירת ההורמון אינסולין בבלוטת הלבלב, וזה מביא בעקיפין לעלייה במשקל. אם כך, על פי תיאוריות אלה, הפחת את הפחמימות במזונך, ומשקלך יפחת. על פי ד"ר רוברט אטקינס, הגורו של הדיאטה הנושאת את שמו, יש להגביל את הדיאטה היומית ל-20 גרם פחמימות בשלב הראשון. לעומתו האקדמיה הלאומית לרפואה בארה"ב ממליצה שמבוגרים יצרכו לפחות 130 גרם של פחמימות מדי יום. דיאטת אטקינס שוללת צריכת רוב הדגניים, אפונים, פירות, לחם, אורז, תפוחי-אדמה, פסטות למיניהן, וירקות עשירים בעמילן. לעומת זאת מעודדת דיאטת אטקינס לצרוך ככל שתחפצו בשר, ביצים, גבינה, חמאה ושמנת. על פי אטקינס, על ידי מיעוט פחמימות במזון, הגוף "שורף" לצורך קבלת אנרגיה את מאגר הפחמימות שבכבד האגור שם בצורת גליקוגן, ובתהליך זה מים מופרשים מהגוף בשתן, וכך פוחת משקל הגוף.
אך בהעדר הספקת פחמימות במזון המשמשות בדרך כלל כמקור לאנרגיה, הגוף שורף גם שומנים. אך שריפת שומנים שאינה מלווה בשריפת פחמימות יוצרת תוצרי פרוק הידועים כקטונים, המצטברים בדם ליצירת מצב הידוע כ-ketosis. הקטונים מופרשים בדרך כלל על ידי הכליות ומופרשים בשתן, אך רמה מוגברת של קטונים בדם מדכאה את התיאבון, והיא עלולה לגרום לעייפות ובחילה. המצדדים בדיאטת אטקינס טוענים שאין כל רע בקטוזיס הנגרם מדיאטה זו, ומה שחשוב למעשה, שצריכת הקלוריות יורדת, רקמת שריר מתכלה ואובדת, מה שגורם לירידה במשקל.
נישאות על גל הפופולאריות של אטקינס צצו לאחרונה עוד שתי דיאטות בסגנון דומה. הבה נתוודע לדיאטת Zone, המורכבת מ-40% פחמימות, 30% חלבונים ו-30% שומן. גם המצדדים ב-Zone ממליצים כמו ב-Atkins על אכילה מועטה של דגניים ואוכל עתיר בעמילן.
היחס המוקפד של 0.75 בין פחמימות לחלבונים, אמור על פי מתכנני דיאטה זו להפחית את היחס בין שני ההורמונים בעלי הפעולה המנוגדת אינסולין וגלוקגון, מה שמשפר לפיהם את הביצועים הפיסיים והרוחניים, ומחזק את מערכת החיסון, מאריך את תוחלת החיים ומגביר את איבוד המשקל. מעבר לטיעונים מרשימים אלה בעד דיאטת Zone, יש מעט ראיות רפואיות ומדעיות המחזקים אותם.
ומה בדבר הנציג השלישי של משפחת הדיאטות דלות הפחמימות, מתכּוֹן South beach? שוב הדגמה מרשימה עד כמה מודאגים האמריקאים ממשמני גופם: הקרדיולוג Arthur Agatston ממיאמי פרסם בשנת 2003 את ספרו "South Beach Diet" שהפך ללהיט וצעד בראש רשימת רבי המכר בתחום ספרי ההדרכה בארה"ב. בדומה לדיאטת אטקינס הממליצה להתחיל בתקופת שבועיים של אכילה עשירה בחלבונים ודלה בפחמימות, גם ב-South Beach נאסר בתקופת השבועיים הראשונים לאכול פירות, לחם, תפוחי-אדמה, מיני מאפה, ממתקים, עוגיות, גלידות ואלכוהול. בהמשך כמובן יש הקלה על חלק מאיסורים אלה, ומצדדי דיאטה זו טוענים שהיא פחות מחמירה באיסורים על צריכת מאכלים עתירי-פחמימות בהשוואה למרשם של אטקינס. הבדל נוסף בין שתי דיאטות אלה הוא בכך שאטקינס צידד מאוד באכילת בשר בלי להתייחס לסכנה באכילת שומנים רוויים (saturated fat) בבשר ובמוצרי חלב למיניהם, דיאטת South Beach מזהירה מפני שומנים רוויים, וממליצה לצרוך יותר דגים ובשר עוף.
נקודות התורפה במתכּוֹן של South Beach לא מעטות. הקרדיולוג Agatston, שהציג את הדיאטה האמורה בכינוס הקרדיולוגים האמריקנים בשנת 2002, התבסס על מדגם של 40 מתנדבים בעלי משקל-עודף, הנחשב למדגם צנוע ביותר, ולא זכה להיבחן על ידי חוקרים אחרים. יתרה מכך, בעל הדבר מבטיח שלאחר תקופת השבועיים הראשונים של התמסרות ל-South Beach, הכמיהה למאכלים עתירי סוכר ועמילן "תתפוגג" ותסמונת העמידות לאינסולין שבבסיס תופעת ההשמנה, "תֵעלם", מעשה קסמים בנוסח הוּדיני.
לעמידות לאינסולין יש מרכיב גנטי מובהק, שאינו נחלש כמובן לאחר 2 שבועות של התנסות באכילה מסוג חדש, וקשה אף להשתכנע שחיש-קל יאבד התיאבון לצריכת עוגות טעימות, מיני מאפה ומתיקה עתירי עמילן שאנשים אוהבים משחר ילדותם. בשלב מוקדם של ספרו מצהיר Agatston שדיאטת South Beach אינה מותנית בפעילות גופנית ספורטיבית נלווית, אך מאוחר יותר ממליץ בעל הדיאטה הזאת לצעוד הליכה מהירה ונמרצת מדי יום למשך 20 דקות, מתכון בדוּק לשריפת קלוריות מיותרות.
בספרו על דיאטת South Beach מדגיש Agatston חזור והדגש שאין כל רע באכילת ביצים "אחר גיל 40" בלא כל מידה וחשש, וטוען שביצים אינן מכילות שומנים רוויים, וזו היא טעות של ממש: ביצה אחת מכילה כ-1.5 גרם של שומנים רוויים, וכן 213 מיליגרם של כולסטרול, המהווה כ-70% מכלל הרמה היומית המומלצת של צריכת כולסטרול במבוגרים העומדת על 300 מיליגרם. יחד עם זאת יש הדגשה נאותה בספר זה על השומנים "הטובים" הבלתי רוויים (אלה עם חומצות שומניות בהן יש קשר כפול אחד או מספר קשרים כפולים), לעומת השומנים "הרעים" שהם רוויים או עם קשרי טרנס במבנם. יש גם אמירה נכונה בספר על יתרונות מזון סיבי ודגניים.
נכון גם המסר בספר זה לפיו צריכה של מזון עתיר בפחמימות "זְמינות" (high-glycemic-index carbohydrates), שעיכולן מעלה במהירות את רמת הסוכר בדם, ומעלה את רמת הכולסטרול. ספרו של Agatston כתוב באופן חכם, מפתה ומבטיח: עצם השם של הדיאטה- South Beach, מזוהה אצל האמריקנים כרצועת החוף הדרומי של מיאמי ביץ`, וקשור בתודעהם עם אנשים יפים, שזופים ובנויים היטב. כולם בארה"ב מבקשים להיראות כמו הדמויות מ-South Beach, מה גם שכבר בעמוד הראשון של הספר מובטח חגיגית לנוקטים בדיאטה דלת פחמימות זו להפחית במשקלם בין 3.6 ל-6.0 ק"ג במהלך השבועיים הראשונים. זאת מכנים בארה"ב Instant success.
מחקרים תזונתיים אחדים מצביעים על כך שתפריט עשיר בחלבונים ודל בפחמימות צופן פחות סכנות בריאותיות מאשר צפו רבים. אך האם זו אמנם הדיאטה המומלצת והבריאה ביותר? לדאבונם של רופאים ואנשי בריאות-ציבור רבים, דיאטה המדגישה ריכוז גבוה של חלבונים ומיעוט פחמימות הפכה בשנים האחרונות להיות פופולארית ביותר, בעיקר בעקבות ספריו המיוחצנים להפליא של ד"ר רוברט אטקינס, החל משנת 1972. באותה "חבילת" קלוריות, דיאטת אטקינס דלת הפחמימות סיפקה בערך כמות כפולה של חלבונים ושומנים בהשוואה לדיאטות דלות-שומן, שהיוו מאז ומתמיד הדיאטות המומלצות על ידי הממסד הרפואי על מנת להפחית את מחלות הלב.
ואכן המתנגדים הנחרצים לדיאטת אטקינס הביעו חשש שהגישה התזונתית דלת הפחמימות תגביר את תחלואת הלב בהגדילה את רמת הכולסטרול-LDL "הרע" כמו גם את רמת הטריגליצרידים בדם. בשנת 2003 החלו להתפרסם מספר מחקרים, מהם השתמע שאין לכאורה סכנה בטווח הקצר מצריכת דיאטה המומלצת ע"י אטקינס ודומיה, אך בשל טווח הזמן הקצר יחסית של מחקרים אלה, לא ברור האם מזון זה טוב לבריאותנו אף בטווחי הזמן הארוכים. נתייחס כאן לשלושה מחקרים של קבוצות בעלות מוניטין שהִשוו את השפעות "דיאטת אטקינס" על הורדת משקל ועל גורמי סיכון למחלת לב, לתוצאות המתקבלות בהקפדה על דיאטה דלת-שומן טיפוסית, המוגבלת בקלוריות.
מחקר שהתפרסם ב-Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, בחן נשים "שמנות" (obese) משך 6 חודשים של צריכת דיאטת אטקינס, ומצא- בהפתעה מסוימת-שאלו איבדו פי שניים רקמת שומן וקילוגרמים ממשקלן בהשוואה לנשים עם נתוני-התחלה זהים, שצרכו באותו פרק זמן דיאטה דלת-קלוריות, דלת-שומן. בשתי קבוצות הנשים האלה נתוני לחץ הדם ורמות כולסטרול נותרו תקינים משך ששת חודשי המעקב.
בדומה לממצאי המחקר המצוטט, שני מחקרים נוספים שהתפרסמו בחודש מאי 2003 ב-New England Journal of Medicine, מצאו גם כן שכתום 6 חודשים מתחילת של דיאטה דלת פחמימות ועתירת חלבונים ושומנים בנוסח אטקינס, אנשים עבי-כרס איבדו פי-2 עד פי-3 יותר ממשקלם יותר מאלה שפנו לדיאטה דלת-שומן קונבנציונאלית. גם מהמחקרים האחרונים עלה מִמצא מפתיע לפיו דיאטת אטקינס הביאה להפחתה ניכרת יותר ברמת טריגליצרידים מאשר הדיאטה דלת-השומן, ואחד ממחקרים אלה גם הראה שדיאטה זו אף תרמה לעליה רבה יותר בכולסטרול-HDL "הטוב", בתום 6 חודשים מתחילת המעקב.
אלא מאי? הסתבר שהנתונים המחמיאים האלה לדיאטת אטקינס כתום 6 חודשים, התפוגגו כאשר בחנו אותם לאחר 12 חודשים, כלומר היתרון של דיאטת אטקינס על הדיאטה דלת השומן בתחום הורדת המשקל, נעלם בהמשך הטיפול. נראה שהתמסרות לדיאטה דלת-פחמימות ועתירת חלבונים ושומנים אינה גורמת לסיכונים בריאותיים (לפחות למשך שנה), בהשוואה לדיאטות דלות השומן המומלצות על ידי רוב הרופאים. אמת, דיאטת אטקינס עוזרת להפחתה מהירה יותר במשקל בטווח החודשים הראשונים, אם כי לקילוגרמים המיותרים, יש נטייה עיקשת לחזור, כמנהגם גם בדיאטות האחרות.
נשאלת השאלה מדוע בכל זאת הבוחרים בדיאטת אטקינס רואים ברכה בירידה מהירה יותר במשקלם, כשמשווים אותם לפונים לדיאטות "האחרות"? חוקרי תזונה מעלים שתי אפשרויות:
א. דיאטה בנוסח אטקינס, עתירת חלבונים ושומנים, "משביעה" לטווח שעות ארוך יותר, ולכן הרעב המתעורר מאוחר יותר, דוחה כמובן את מועד האכילה הבא, ולעתים אף מבטל אותה כליל.
ב. בדיאטה נוסח אטקינס, מרכיב הפחמימות כזכור נמוך מאוד, ופחמימות כידוע מהוות מרכיב עיקרי בלחם או בתפוחי אדמה, שהם מוצרי מזון זולים בהרבה, בהשוואה למוצרי בשר למשל העתירים בחלבונים ובשומנים המומלצים בדיאטת אטקינס. נובע מכך שדיאטה אחרונה זו, יקרה יותר לצריכה יומיומית וממילא יש להניח שהבוחר בה, הוא גם זה שאוכל פחות משיקולים כלכליים. וכאן נכנס כמובן לתמונה "חוק הטבע" על פיו ככל שתאכל פחות תרזה יותר. ואמנם, חוקרי המרכז הלאומי לפיקוח על המשקל בארה"ב (NWCR) מסכימים שנוסחאות המזון של אטקינס, Zone ו-South Beach מחישות את השלת הקילוגרמים העודפים בטווח המיידי, אך על פי הסקרים הם אינם משוכנעים לגבי יעילותם מעבר לשנה הראשונה. עוד על ההיבטים הבריאותיים של דיאטות דלות פחמימות ועתירות חלבונים ושומן בכתבת ההמשך.
פרופ` בן עמי סלע