על גרמניה האחרת בנושא העישון: מדוע הגרמנים מעשנים כיום יותר, ואיך הנאצים קשורים לנושא?

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

כל דיון על מה שמתרחש בגרמניה של היום הוא דיון טעון, בפרט לנו כיהודים, כישראלים. עדיין לא נפתרה הסוגיה הסוציו-היסטורית המרתקת, כיצד יכול היה להתרחש במחצית המאה ה-20, מהלך כה נורא ומחפיר, בו העם הגרמני הנאור, ערש התרבות האירופית בתחומי המדע, הספרות והמוסיקה, סייע לאדם אחד ממוצא אוסטרי, משולי החברה, לטפס לעמדת הפיהרר, ולדרדר עולם שלם למלחמה הרת אסון.

כמעט שבעה עשורים מתחילת מלחמה שגרמניה כפתה על אירופה ועל העולם, ומתחילת התהליך של השמדה מתוכננת ומוקפדת של העם היהודי, אנו ממשיכים להתבונן על העם הגרמני של היום בעין בוחנת, בסקרנות, ואף במעט חשדנות: מה באופיו של העם הגרמני, ומה במרקם האנושי, בתכונות של בני ארץ זו, בהתנהגותם, שונה, אם בכלל, מזה של האירופאים האחרים.

זו כמובן סוגיה חברתית, פסיכולוגית, תרבותית חובקת עולם, ואנו בפינה צנועה שלנו מנסים לבחון תופעה פסיכולוגית-חברתית המבדילה באופן מובהק בין הגרמנים של היום, לבין בני ארצות מערב אירופיות ומערביות בכלל: בעוד שהמגמה של ירידה משמעותית בממדי עישון בעשרות השנים האחרונות בולטת בכל ארצות המערב, יש מדינה אחת יוצאת דופן בה העישון נמצא בקו עליה עקבי: גרמניה.

דו"ח ארגון הבריאות  העולמי (WHO) משנת 2004 על מגמות בשכיחות עישון במדינות מערב אירופה בקרב בני 15 שנה ומעלה, מעלה את הנתונים הבאים: באוסטריה בשנים שבין 1978 ל-1997 חלה ירידה בעישון בין גברים מ-41% ל-30%, אם כי בין הנשים חלה בין אותם שנים עלייה קלה מ-17% מעשנות ל-19%; באיטליה בין השנים 1980 ל-2000 חלה ירידה תלולה בעישון בין גברים מ-53% ל-32%, כאשר בין הנשים האיטלקיות לא חל כל שינוי באחוז המעשנות לאורך 20 השנים האמורות והוא נותר בקביעות על 18%; באירלנד בין השנים 1974 ו-1998 ירד אחוז הגברים המעשנים מ-46% ל-32%, ואלו בין הנשים האיריות התמתן העישון באותן שנים מ-37% ל-31%; גם בבריטניה פחתו ממדי העישון בין השנים 1973 ל-2000 באופן מרשים: מ-50% ל-28% בקרב הגברים ומ-41% ל-26% בין הנשים; בדנמרק הליבראלית פחת אחוז המעשנים בין השנים 1974 ל-2002 מ-60% ל-31% בקרב הגברים ומ-47% ל-27% בין הנשים; בהולנד באותם שנים כמו בדנמרק, העישון ירד מ-64% ל-39% בקרב הגברים ומ-40% ל-30% בין ההולנדיות; בשוודיה בין השנים 1976 עד 2002 ירד אחוז הגברים המעשנים מ-41% ל-16%; ובנורווגיה השכנה אחוז הגברים המעשנים צנח בין השנים 1974 ל-2002 מ-48% ל-30% ואילו הנשים שם באותן שנים הפחיתו את הפרחת העשן באופן צנוע מ-32% ל-30%.

ומה המצב בפינלנד הקרה והצפונית? ב-1978 עישנו שם 36% מהגברים ואחוז זה פחת ב-2002 ל-28%, כאשר בין הנשים הפיניות חלה עליה קלה מ-18% ל-20% באותן שנים.

ומה באשר לצרפתים ? בין השנים 1980 ו-2000 פחת אחוז הגברים המעשנים מ-46% ל-33% אם הנשים הצרפתיות העלו במקצת את שיעור העישון מ-18 ל-21%, בדומה למגמה של עליה מוחלטת במספר הנשים הצעירות המעשנות במדינות רבות בעולם.

כעת אנו מגיעים לגרמניה, המדינה שבמרכז העניין והדיון להלן: ב-1977 42% מבין הגברים הגרמנים מגיל 15 שנה ומעלה עישנו, ואילו ב-1997 אחוז זה עלה במידה קלה ל-43%, וזו אם כן המדינה המערב אירופית היחידה בה לא חלה ירידה משמעותית באחוז הגברים המעשנים.

בשנים האמורות חלה אם כן עלייה דרמטית בקרב הנשים הגרמניות המעשנות מ-17% ל-30%. גרמניה מסתמנת אם כן כמדינה המערב האירופית היחידה בה לא צנח אחוז הגברים המעשנים ואף עלה תלולות אחוז הנשים המעשנות.

אם להיות הוגנים נביא כאן ומייד הסבר חלקי לנתונים סטטיסטיים יוצאי דופן אלה על הגרמנים המרבים במיוחד לעשן: ב-1989 נפל דבר בגרמניה: נפלה החומה המפרידה בין שני הגרמניות, ובין לילה התאחדה המדינה הפדראלית הזו כאשר 13 מיליוני מזרח גרמנים הצטרפו לכ-69 מיליוני אחיהם מהמערב. אין כלל ספק שהמזרח גרמנים עלו על המערב גרמנים באחוזי המעשנים בקרבם, ממש כפי שהעישון נמצא באחוזים גדולים ברוסיה, לטביה, פולין, הונגריה ושאר מדינות הגוש הסובייטי וגרורותיו מאז ומתמיד.

הצטרפות נתח האוכלוסייה המזרח גרמנית ליצירת גרמניה מאוחדת, הביא לעלייה יחסית באחוז המעשנים בגרמניה של 1997, אם כי אין בו לתרץ את ממדי העלייה המאוד בולטים באחוזי המעשנים בקרב דור הגרמנים החדש. 

ומדוע לכרוך במאמר אחד שתי סוגיות שהן לכאורה כל כך לא רלוונטיות זו לזו, כמו הנתונים הסוציו-פסיכולוגיים שאפשרו את התופעה של גרמניה הנאצית של אז, עם התופעה המבדילה באופן כה בולט את "גרמניה האחרת" משאר מדינות אירופה המערביות, העלייה  בעישון? כי עישון, הוא אקט הנוגד את ההיגיון הצרוף! המעשן המודרני, המוּדע כבר לרעה הבריאותית שבסיגריה, המכיר כבר בנזק שהוא גורם לאיכות האוויר בסביבתו, ובפגיעה הנגרמת לסובבים אותו כולל בני משפחתו, ואף על פי כן ממשיך לעשן, יש בהתנהגותו להעיד על מאפייני האופי הבאים: הפגנת עצמאות עד כדי יציאת דופן בנוסח "אל תטיפו לי מוסר", התרסה כנגד הרוב בחברה שאינם מעשנים בנוסח "אני לא חושש מהיותי במיעוט", עקשנות והפגנת "אומץ" בנוסח " אותי לא יפחידו עם סרטן ",  הדגשת תחושת הנרדפוּת והצרת צעדי המעשנים באיסור ההולך ומתפשט של עישון באתרים שהיו פעם מעוזי המעשנים (פאבים, מועדוני לילה, בתי אוכל) בנוסח של "אתם פוגעים בחופש הפרט (המעשן)", ועוד כיוצאים באלה.

האם ניתן לראות במגמה המתגברת של עישון בגרמניה, שהיא כה מנוגדת לצמצומו במדינות מערביות "נאורות", את הסממנים המסוכנים שאפיינו את גרמניה "ההיא": יציאת דופן, התבדלות, הסתכנות עצמית, התרסה כנגד העולם המערבי ש"מה שמוכח כמסוכן אצלכם-אותנו אינו מפחיד", גרמניה מעל לכל (Deutschland Über Alles) גם באי התייחסות לסכנה המוכחת שבעישון?

לסוגיה העולה כאן לדיון של עישון מתגבר ב"גרמניה האחרת", מתווסף כאילו דרך אגב נושא התייחסות המשטר הנאצי לעישון בשנות ה-30 וה-40, וכיצד רותמות תעשיות הטבק מעודדות העישון, את מורשת היטלר לתועלתן, על מנת להדוף את המתקפה החברתית הגדולה על סיגריות ומעשנים.

להבהרת נושא ביזארי זה נציין עובדה היסטורית מפתיעה מעט: דווקא המשטר הנאצי בשנות היותו בשלטון, עודד מקומות ציבור נקיים מעישון, על ידי פרסום נמרץ של הגבלות עישון, והדגשת הקשר בין עישון לסרטן ריאות, אי-פוריות ומחלות לב.

אין לכאורה בהיסטוריה הרפואית מצג דואלי של ציניוּת וצביעוּת גדולה מזו של הממסד הרפואי הנאצי בשנים הארורות ההן! בכל הקשור ליהודים, צוענים, קומוניסטים ו"מתנגדי משטר הנאצי", נרתמו הרופאים הנאציים לפעילות המזוויעה בנוסח של ניסויים ביולוגיים באסירים במחנות הריכוז, ניסויים בתאומים, "המתות חסד" של מאות אלפי עצירים עם פיגור שכלי או מומים גופניים, ועיקור המוני של אלה המסכנים את טוהר הגזע הארי.

פחות ידועה לציבור העובדה שלנאצים הייתה מדיניות של בריאות   ציבורית, שהיינו אפילו מתפתים לכנות אותה כמדיניות "מתקדמת ביותר"! 

מדענים נאציים היו הראשונים לגלות את הקשר בין עישון לסרטן ריאות, ומנהיגי הרייך השלישי ובראשם היטלר, הקפידו מאוד על מדיניות של אי-עישון, הן באיסור העישון וכן במאבקים נמרצים של חינוך הציבור לאי-עישון. רוברט פרוקטור בספרו רב המכר "מלחמתם של הנאצים בסרטן" משנת 1999, מתאר את מאמצי מכונת התעמולה הרפואית הנאצית לשכנע את הציבור הארי שעישון הוא מנהג מתועב, והא הראייה: שלושת מנהיגי הציר הפשיסטי באירופה של שנות המלחמה, היטלר, מוסוליני ופרנקו היו לא-מעשנים, ולעומתם אויבי גרמניה, ראשי המעצמות הלוחמות בה במלחמת העולם השנייה, צ'רציל, סטאלין ורוזוולט, היו מעשנים כבדים מאז ומתמיד!

אין כמובן בכוונת הדברים להחמיא למכונת המוות ההמוני המשומנת ביותר בהיסטוריה המודרנית, ולהרעיף על הנאצים דברי שבח על דאגתם הנוגעת ללב לבריאות  נתיניהם האריים.

מי שבאמת מוטרד מהנזקים הפוטנציאליים של עישון לבריאות  המעשן, אינו יוצא למלחמה שתסחוף לתוכה את העולם כולו, ותביא למותם המשוער של 50 עד 70 מיליון בני-אדם, כאשר 7.3 מיליונים מתוכם הם גרמנים, חיילים ואזרחים. ובכלל, במבט מפוכח לאחור נראה שהתייחסותם של הנאצים אל הסיגריות היא בהחלט אמביוולנטית, שכן מעבר לאמירה הסטרילית שכדאי להימנע מעישון, לא עשו שלטונות הרייך השלישי צעדים ממשיים לאכוף איסור כזה. נהפוך הוא, מסמכים שהתגלו בשנות ה-50, הראו שהיה קיים מאמץ צבאי לוגיסטי ממוסד, להזרים לאורך כל שנות המלחמה סיגריות לחיילים הגרמניים בחזיתות השונות, לשפר את מצב רוחם. המסים הגבוהים יחסית על מוצרי טבק, היו מקור לא אכזב של הכנסות כספיות ששמשו בדיעבד את מכונת המלחמה היקרה.

הסיגריה הפופולארית בגרמניה של ימי המלחמה הייתה ידועה בשם המותג Sturm-Zigarette"" ובתרגום חופשי "סיגרית הסער", זו שסייעה לפלוגות-הסער הנאציות להסתער…ולהרוג.

מעניין כמה שפלות-רוח וציניות לשמה, ניתן לגייס על מנת להתייחס ל"מאבק הנאצי בעישון", כאל סיבה טובה לא להתנגד לעישון בימינו אלה.

אכן, תעשיית הטבק בגרמניה של היום, החלה מתייחסת בתחכום רב אל אלה בממסד הרפואי הגרמני ובגופים האזרחיים הגרמניים של היום הלוחמים בעישון, כאל "health fascists". כלומר מי שנלחם היום בעישון בגרמניה המודרנית מסומן כפשיסט, כמי שמאמץ את הפילוסופיה של הנאצים במלחמה בעישון.

תוכניות לאכוף אזורים ציבוריים  נקיים מעישון במספר מדינות בגרמניה בינואר 2008, עורר ויכוח ציבורי לוהט כולל מאמרי-שער בשני ביטאוני החדשות המובילים בגרמניה, Der Spiegel ו-Der Stern. פעילים של חוגים מהשוליים החברתיים בגרמניה של היום, שסיסמאות "חופש הפרט וכבודו", מתנופפות אצלם תמיד גבוה מאלה של "זכות האדם להיות בריא", מנסים לייצר סטיגמה לפיה רק מי שמאמץ לעצמו פילוסופיה נאצית יכול להילחם בזכות הציבור לעשן.

אחת מנקודות השיא, או שמא השֶפֶל, של מלחמתם של תעשיות הטבק בגרמניה למען עישון חופשי ונטול איסורים, הייתה בחלוקתן של חולצות (T-shirts) באירוע שיווקי בדצמבר 2007, כאשר החולצות נשאו עליהן טלאי צהוב, בדמות מגן דוד אשר במרכזו הופיעה המילה Raucher ("מעשן" בשפה הגרמנית). כמה מבזה הגישה הזו, המנסה ליצור מקבילה בין היהודים שנרדפו על ידי הנאצים תחת היטלר, לבין המעשנים של היום, הנרדפים לכאורה על ידי הממסד הרפואי-חברתי בגרמניה. צעקה ציבורית גדולה שקמה בעקבות תכסיס "הטלאי הצהוב" הביאה את החברה ששיווקה חולצות אלה להסירן מאתר האינטרנט שלה, ולהתנצל.

אכן, גרמניה של היום, הנושאת עדיין על צווארה את עולה של גרמניה ההיא, נכשלת מדי פעם בהתנהלות המודרכת ומושפעת מהצל הכבד של העבר. ועדיין לא פענחנו את הסוגיה בה התחלנו את הדברים האלה: מדוע גרמניה של היום מתמסרת ומתמכרת לסיגריות באופן כה שונה ממדינות המערב האחרות. האם לא השתחררה עדיין מיצר ההרס העצמי?