חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על גישות חדשות לטיפול במחלה הדבקה בנו כספחת Psoriasis

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

ספחת או פּסוֹרְיָאזִיס הוא מפגע עורי שאינו מידבק הפוגע בממוצע בכ-3 עד 4% מהאוכלוסייה ופוגע בילדים ובמבוגרים משני המינים במידה שווה, ויש לה אופי משפחתי כאשר כמחצית מהלוקים בה יודעים לספר על בן משפחה נוסף עם ספחת. לרבים מהלוקים בספחת החלק היותר מעיק נובע דווקא מההיבט הפסיכולוגי.

הסופר והמשורר האמריקני הנודע בן-זמננו, John Updike, שלקה בספחת בילדותו, הביע את המצוקה הרגשית שלו בכתבו:..”הם הביטו בי בסקרנות, ואחר כך הרחיקו ממני מבטם, ברתיעה. ידי ופני העידו בי…שם המחלה, במובנה הלא גופני, הוא הַשְפּלָה”. ספחת יכולה להופיע בכל שלב של חיי האדם, ובדרך כלל היא מגוּרה על ידי חתך או שריטה עורית, מועקה (stress), דלקות כמו דלקת גרון מסטרפטוקוקוס בעיקר בילדים, כווית שמש, תרופות מסוימות כחוסמי ביתא כגון דֶרָאלין, תרופות נגד מלריה או ליתיום.
בעיקרו זהו מפגע כרוני חוזר ונשנה עם תקופות ביניים של הפוגה (רמיסיה).

הספחת הוא מצב דלקתי בו תאי חיסון הופכים להיות פעילים-ביֶתֶר ומפרישים חלבונים הידועים כציטוקינים הגורמים לתאי עור (קֶרָאטינוֹציטים) לשגשג במהירות, וכמו כן גורמים הציטוקינים לצמיחתם של כלי-דם קטנים, המספקים דם וחמרי מזון באיזורים הנגועים. הקראטנוציטים נוצרים בדרך כלל בחלק התחתון של האפידרמיס-שכבת העור החיצונית. באופן תקין נדרש לתאים אלה פרק זמן של 28 יום לנוע ממקום היווצרם בבסיס האפידרמיס עד להגעם לשכבתו העליונה הידועה כ-stratum corneum, ואילו בחולי ספחת תהליך זה נמשך 3-4 ימים. באיזור הפעיל בעור תאים מצטברים במהירות, נדבקים ביניהם ויוצרים מעין רבדים (patches) ספחתיים קטנים המכוסים בקשקשת הנוטה להתקלף.
לא ברור עדיין מה מהתהליכים המתוארים מוקדם יותר, השגשוג המוגבר של תאי העור או תגובת מערכת החיסון. ידוע יחד עם זאת, שהציטוקין TNF או tumor necrosis factor, שהוא תוצר תאי חיסון התגובה לתהליך דלקתי, נוצר בכמות רבה בעור הנגוע של חולי ספחת. יש הסבורים שספחת היא מחלה אוטואימונית, בה TNF מגרה את תאי החיסון המגיבים באופן פתולוגי עם תאי העור.

מבחינים במספר סוגים של ספחת:

1. הטיפוס הרבדי (plaque) שהוא הנפוץ ביותר, ומאופיין על ידי שטחי עור עבים ואדמדמים הגדלים לאט עם קשׂקשׂת כסוּפה. מתפתחים בעיקר על המרפקים, ברכיים, בין העכוזים, או במקומות של עור פצוע.

2. הטיפוס המהופך (inverse)-שטחי עור אדמדמים נרחבים וחלקים המתפתחים בקפלי עור בסמוך למבושים, תחת השדיים, או תחת לבית השחי. עלולים להופיע גם בקרקפת, בכפות הידיים, ובכפות הרגליים. קשורים לרגישות להזעה וחיכוך.

3. הטיפוס דמויי הטיפות (Guttate), מתפרץ במהירות, יוצר חטטים (פּפּולות) דמויות-טיפות מוצקות, הבולטות מעל פני העור, ההופך לקשׂקשׂי. שכיח באזורי גוף שונים כמו גפיים וקרקפת.

4. הטיפוס השלבקתי (pustular) – עלול להתחיל לאחר חום, כאשר תוכן מוגלתי בשלבקות. מופיע בעקר בידיים וברגליים.

5. הטיפוס האריתרו-דרמי, נדיר, ועלול אף להיות מסכן חיים. התפרצות בשטחי עור נרחבים, בהם העור נעשה אדום, נפוח ומכאיב. נוזלים וחומרי הזנה (nutrients) אובדים דרך העור, וטמפרטורת הגוף עלולה לנסוק באופן היוצא משליטה. ספחת יכולה לתקוף אזורי גוף שונים אך שכיחותה גדולה בעיקר בקרקפת, גב התחתון, מרפקים, ברכיים, מפשעה ומבושים, וקפלי עור שונים. ציפורני הידיים והרגליים עלולים להצהיב, להתעבות ולהתחרר. סימני ההיכר של ספחת לא תמיד ניתנים להבדלה מנגעי עור אחרים, ולכן נדרשת לפעמים נטילת ביופסיה לבחינה היסטו-פתולוגית.
ברוב מקרי הספחת ההתבטאות היא בהופעת קשקשים, וכאשר אלה מחלימים העור שב לצורתו הבריאה. לעתים נדירות הספחת מכסה את הגוף כולו ודלקת העור הקילופית המתהווה, עלולה לפגוע בתפקוד העור כמחסום מפני זיהומים למשל. כיון שחולי ספחת מגיבים באופן שונה לטיפולים, ניתנים לעתים טיפולים שונים תוך בחינת התוצאות (trial and error). שלושת הגישות העיקריות הם בטיפול מקומי כגון משחות שונות, טיפול בחשיפה לקרינת UV (פוטותרפיה), או טיפול תרופתי סיסטמי בנטילת טבליות או בהזרקה. בדרך כלל נוהגים בטיפול המקומי (topical).

הטיפול בספחת:

שלב א` – חשיפה לאור שמש או לקרינה על-סגולית (UV) יכולה לעתים לסייע בספחת, ושיזוף בשמש לעתים מביא להיעלמות כתמים בשטחי עור נרחבים, אלא שאז ניתן להסתייע בתרופות המגבירות את רגישות העור לפעולת האור העל-סגול, כמפורט בהמשך. בתחום הטיפול המקומי ידוע שימוש בקורטיקוסטרואידים, כגון משחות קורטיזון נוגדות-דלקת שנוהגים למרוח פעמיים ביום, ואף מומלץ לעתים לעטוף את מקום הטיפול בצלופן. טיפול ממושך בקורטיזון עלול לעתים בטיפול להביא לשינוי בגוון העור ואף לעודד עמידות לטיפול דומה בסטרואידים בהמשך. טיפול אחר מקובל הוא במשחה של ויטמין D סינטתי, Calcipotriene הידוע בשם המותג Dovonex. טיפול זה עשוי להפחית את הקשקשת, התעבות העור ואדמומיותו. אין למרוח קרם או משחת Dovonex על הפנים או על אברי המין. שימוש על שטחי עור נרחבים עלול להשפיע באופן לא רצוי על מאזן ורמת הסידן בגוף. תרופה נמרצת יותר כגון Anthralin הזמינה כקרם, משחה או תמיסה לטיפול בקרקפת. אין לה השפעות לוואי ארוכות טווח, פרט לעתים לגירוי עור, אך היא לא נוחה לשימוש בהכתימה בגדים ו…סדינים.

בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש בספחת משחת tacrolimus, חומר המדכא את המערכת החיסונית ללא תופעות הלוואי המקובלות בשימוש סיסטמי של מדכאי מערכת החיסון. ניתן לשימוש גם באזורים רגישים בפנים. ניתן אף להשתמש בג`ל או קרם של tazarotene (הנמכר בשם המותג Tazorac), שהוא למעשה רטינואיד או נגזר של ויטמין A, לשימוש פעם ביום. לשימוש בספחת הקרקפת או האצבעות, וניתן להשתמש בו במקביל לטיפול מקומי בסטרואיד. משחות אחרות הן של חומצה סליצילית או של עטרן הפחם Coal) tar), לריכוך והרחקת קשקשת, להקלה בתסמיני דלקת וגרדת. חומצה סליצילית מאפשרת לטיפול מקומי אחר לחדור טוב יותר דרך העור, בהרחיקה קשקשת המפחיתה מיעילות ספיגת תרופות דרך העור.

שלב ב` – פוטותרפיה: טיפול זה ניתן במקרים של ספחת מתונה עד קשה. טיפול בספחת מפושטת או עמידה לטיפול אחרים, כולל חודש או חודשיים של הקרנות UV מסוג B
(3 עד 5 פעמים בשבוע), עשוי להביא להעלמות הנגע. טיפול בקרינה על סגולה פעם עד פעמיים בשבוע עשוי להאריך את תקופות ההפוגה. בדרך כלל משולב הטיפול הקרינתי בטיפול מקומי במשחות. טיפול רווח ידוע כ-PUVA משלב חשיפה לקרינה על-סגולה מטיפוס A עם משחת פּסוֹרָאלֶן הגורמת לעור להגיב טוב יותר לקרינה. אמנם הטיפול ב- PUVA מגיב מהר יותר מאשר הקרנות UVB, הוא יעיל ויכול לנקות את העור למספר חודשים. אך יש לו יותר תופעות לוואי כגון בחילה, כאבי ראש, עייפות, צרבת ותחושת גרדת.
יש אף דיווחים על אפשרות שהוא מגביר הסיכון לסרטן העור, ולכן טיפול זה חייב השגחה קפדנית של הרופא המטפל. טיפול מודרני יותר הוא טיפול לייזר, המביא להארכת הפוגות בספחת, למספר חודשים או אף יותר. טיפול בלייזר משמיד את תאי הדם הקטנים הנוצרים בתשתית רובדי הספחת, ולא נוצר נזק לעור סביב הנגע.

שלב ג` – טיפול סיסטמי בכדורים או זריקות, למקרי ספחת חמורים ומפושטים. טיפול במתוטרקסאט, גורם להאטה בצמיחה והתרבות של תאי העור ומדכא את מערכת החיסון. אך טיפול זה עלול לפגוע בכבד, בכליות ובמח העצם מה שיפגע בתאי הדם. לא ניתן לנשים הרות, או לזוגות המתכננים הריון בעת הקרובה.
תרופה יעילה אחרת לספחת עיקשת, ציקלוספורין, נלקחת בכדורים ופעולתה בהאטת חלוקת תאי העור ודיכוי התגובה החיסונית התאית. אך גם לה תופעות לוואי כמו רעלנות לכליות, והגברת לחץ הדם. אינה מומלצת לטיפול באלה עם מערכת חיסון חלשה, כאלה המטופלים ב-UVB או PUVA, נשים הרות או מייניקות.
טיפול תרופתי סיסטמי נוסף הוא ב-Acitrein הידוע גם גם Soriatane. ניתן לסובלים מספחת בצורותיה השלבקתית-מורסתית או האריתרודרמית הקשות יחסית. ניתן פומית, אך בשל תכונות טרטוגניות עלול לגרום למומי לידה, ולכן אין לתִתו לנשים חודש לפני ההתעברות, או במהלך שלושת חודשי ההריון הראשונים. אין לצרוך משקאות אלכוהוליים או תוספים המכילים ויטמין A בשעת טיפול ב-Acitrein.
תרופות יעילות נוספות לצורה המורסתית של ספחת הן Etretinate או isotretinoin (הידועה גם כרואקוטן הפופולארי בטיפול באקנה), אך גם כאן בשל עדות להשפעה טרטוגנית, אין ליטול Etretinate על ידי נשים המתכננות הריון או שהן בחודשי הריונן הראשונים.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים