חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על בדיקת לב במאמץ, או ארגומטריה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

שלום לכם.
נמשיך עם המאמרים הקצרים על בדיקות הלב השונות ומהותן – מה בודקים ואיך מתבצעת הבדיקה.

והפעם על בדיקת לב במאמץ, או ארגומטריה

בדיקות לגילוי מחלה בעורקים הכליליים

תודה על תשומת הלב, להזכירכם, הנכם מוזמנים לשאול אותי שאלות ולהגיב בנושאי הקרדיולוגיה והרפואה הפנימית. לחצו כאן ואענה לכל אחד.

ד”ר אילן קיציס

בדיקת מאמץ (ארגומטריה) – זאת בדיקה יעילה וזולה, ממנה ניתן להפיק המון אינפורמציה. נניח שלב טוב משול למזדה חדשה עמוסה בארבעה אנשים, מזוודות, ומזגן פועל שעולה לירושלים ב 90 קמ”ש – זה לב טוב, ולא יכול להיות אחרת. כי אחרת, המנוע לא היה מושך. זה בערך הרעיון של בדיקת המאמץ. אם אתה מגיע לדרגת מאמץ טובה מאוד והדופק עולה – הלב טוב וצינורות הדלק פתוחים. כי אחרת לא היה מגיע מספיק דלק (דם), והמנוע (הלב), היה מקרטע.

בבדיקת המאמץ חוץ מלהתרשם מיכולתך הגופנית, גם עושים לך אקג תוך כדי שאתה מתאמץ. ההנחה עליה מבוססת בדיקת המאמץ היא שאם כלי הדם סתומים, בזמן המאמץ כאשר תצרוכת החמצן של הלב עולה, ואם אכן יש צינורות דלק סתומים, הלב יסבול מחוסר חמצן (איסכמיה), וזה יבוא לידי ביטוי בשינויי אקג טיפוסיים. ומאידך, אם המנוע טוב וצינורות הדלק פתוחים, גם בדרגת מאמץ גבוהה הלב יקבל מספיק חמצן והאקג יהיה תקין.

עשרות שנות מחקר קליני על מאות אלפי חולים, הראה שלנבדקים שהגיעו לדרגות מאמץ גבוהות ושלא היו להם שינויים באקג, יש פרוגנוזה מצוינת – כי הרי לא יכול להיות אחרת – לא יכול להיות שהמזדה עולה במהירות לירושלים עמוסה במזוודות ואנשים וכל זאת עם צינורות דלק סתומים ו/או מנוע דפוק. ואם העורקים פתוחים והלב טוב – אז הפרוגנוזה טובה.

בבדיקת המאמץ בודקים מספר פרמטרים: ראשית, רואים אם יש שינויי אקג המעידים על איסכמיה (לא מגיע  מספיק דם), אך גם בודקים את ערכי לחץ הדם במאמץ, הפרעות קצב, תגובת החולה למאמץ (יש כאבים בחזה או לא), וכמובן את היכולת התפקודית – כלומר כמה אתה יכול לרוץ על המכונה עד “שנשפך לך לאגר”.

היכולת התפקודית חשובה באותה מידה ולעיתים אף יותר מהפרמטרים האחרים. לנבדקים שלא יכולים לבצע מאמץ יש פרוגנוזה פחות טובה מאלו שמסוגלים להגיע לדרגות מאמץ גבוהות. ולא חשובה בדיוק הסיבה. נניח קשיש עם ריאומטיזם קשה שבקושי יכול ללכת כיוון שהוא מתעייף מהר – סיכוייו ללקות בלבו גבוהים יותר מאשר לאחיו התאום שכן מסוגל להגיע למאמץ גבוה. קל וחומר אם הסיבה ליכולת התפקודית הירודה קשורה ישירות ללב ולא רק לריאומטיזם. ככה זה מבחינה סטטיסטית, וזה לא אומר שלכל חולה עם ריאומטיזם יהיה התקף לב.

אם תוך כדי מאמץ מופיעים כאבים בחזה וקוצר נשימה ו/או לחץ הדם נופל ובנוסף מתלווים לכך גם שינויים באקג – אבחנה של הצרויות בעורקי הלב כמעט ודאית.
לדרגת המאמץ בה מופיעים שינויי האקג והתלונות יש חשיבות רבה מאוד.
לדוגמא, לחולה שכבר בדופק נמוך ובתחילת המאמץ יש שינויי אקג קשים, עם או בלי לחץ בחזה, סביר להניח שיש הצרויות קשות בעורקי הלב. בעוד שלאלו ששינויי האקג מופיעים בדרגת מאמץ גבוהה במיוחד, סביר להניח שיש (אולי) הצרויות, אך בעורקים קטנים או רק הצרויות קלות מאוד, ולכן המחלה לא מסוכנת. בין שתי קצוות אלו קיים ספקטרום עצום של ממצאים.

שינויי האקג המופיעים במאמץ המאפיינים חסימה או הצרויות בעורקי הלב נקראים “צניחות המקטע ST”. זהו קטע מסוים בתבנית האקג הבסיסית, אשר במידה והלב סובל מחוסר חמצן (איסכמיה), משתנה. לעומק צניחות ה – ST יש חשיבות – ככל שהצניחות עמוקות יותר, הבדיקה חיובית יותר (וחיובי אצל רופאים זה רע – איזה עם!?). במקרים רבים, הצניחות לא משמעותיות (פחות ממילימטר אחד), או שבמקטע ה – ST מופעים שינויים “לא טיפוסיים”. בדרך כלל, בשלב זה יפנו את החולה לבדיקות נוספות, בעלות יכולת זיהוי טובים יותר.

ישנם תנאים מסוימים שבהם בכלל לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ. נניח איש ללא רגלים. הוא לא יכול לרוץ. אבל יש גם כאלו עם בעיה פיזית פחות בולטת. כאלו שלא יכולים ללכת מהר בגלל בעיות ברכיים, ויש כאלו שיש להם מחלות אחרות שמפריעות לביצוע המאמץ – בעיקר מלחת ריאות קשה או מחלה קשה של כלי הדם ברגלים ועוד כהנה וכהנה.
וישנם כאלו שלאקג שלהם יש תבנית קבועה לא תקינה שלא מאפשרת אינטרפרטציה של שינויים במקטע ה – ST. לדוגמא, לחולים לאחר התקף לב (אצל כאלו עם תבנית אקג פגומה), או אצל חולים עם הפרעות מסוימות בהולכה החשמלית של הלב, או בחולים עם קוצב לב, אצלם האקג לא ישתנה באופן טיפוסי, גם אם במציאות קיימת איסכמיה. לחולים אלו לא הגיוני לעשות בדיקת מאמץ, כי הרי לא ניתן יהיה לפענח את האקג – וחבל על הזמן.

בכל שנותיי הקליניות אף פעם לא הצטערתי ששלחתי חולה לבדיקת מאמץ. גם אם הבדיקה לא הייתה מוצלחת או לא הדגימה את מה שחיפשתי והייתי צריך לשלוח את החולה לבדיקות נוספות – תמיד הפקתי תועלת מסוימת שתורגמה להמלצה טובה לחולה.
ועוד, לא פעם פונים אלי חולים המבקשים לעשות מיפוי לב כיוון שיש להם מיחושים בחזה. והרי זה ברור שהם באו מוכנים עם מידע מהבית, ככל הנראה מהחברים או השכנים שאמרו להם לבקש מהקרדיולוג מיפוי “כדי לראות אם הכל בסדר”. לא צריך. לעיתים קרובות בדיקת מאמץ תענה על כל השאלות.

יש אינדיקציות די ברורות למיפוי לב – על כך נדבר בשבועות הבאים.

תודה על תשומת הלב, להזכירכם, הנכם מוזמנים לשאול אותי שאלות ולהגיב בנושאי הקרדיולוגיה והרפואה הפנימית. לחצו כאן ואענה לכל אחד.

ד”ר אילן קיציס

ובינתיים
תודה על תשומת הלב

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים