חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על אחד מאויבי הבריאות החמורים ביותר שעדיין לא מיצינו איתם את כל האפשרויות: שוֹמֶן obesity. חלק א`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


אין כלל ספק שאנשים שמנים, ואף יותר מכך-שמנים מאוד, הם אנשים לא בריאים.


יש דרגות שונות של עודף משקל, החל מיתר-משקל מתון שמוגדר בספרות הרפואית כ-overweight , וכלה בשוֹמֶן של ממש, שנוהגים להגדיר כ-obesity.


ברוב המקרים, בהם אין ההשמנה נובעת כתוצאה מבעיה אנדוקרינית-הורמונאלית של חילוף חומרים, הקילוגרמים המיותרים הולכים ומתגבבים עלינו, כתוצאה  מאכילה מוגזמת, ואי פעילות גופנית סדירה.


משקל עודף, מכה בנו בהיבטים פיסיולוגיים רבים, והראיה לחשיבותו הרבה במחקר ובתובנה הרפואית, באה לביטוי במספר העצום של פרסומים מדעיים בנושא זה.


סקירה במנוע החיפוש  PUBMED של פרסומים רפואיים, מעלה שהחל מהמאמר הראשון על המשמעות הקלינית של עודף משקל שהתפרסם ב-1880 ועד למאמר האחרון בינואר 2009, הופיעו 116,304 מאמרים על obesity, בהחלט מטען ידע כבד משקל.


מתוך סקרנות, בקשתי לעיין במאמר הראשון המתועד על עודף משקל: זהוcase report   שהתפרסם באפריל 1880 ב-Journal of Anatomical Physiology, על ידי הרופא האנגלי מניוקסל, Thomas Oliver, תחת הכותרת: “Post-mortem in a case of extreme obesity”.


אכן, הכתיבה הרפואית עברה כברת דרך מאז שנת 1880, והחלטתי מתוך רגע של מְשוּבָה לתרגם את המאמר בשלמותו, כדי להביא לכם מעט מרוח התקופה ההיא, וכן מה שניתן ללמוד על הרופא, ומעט על הנפטר, ובעיקר על נזקי השומן המיותר.


 


וכך נאמר במאמרו של ד”ר אוליבר בשפה האנגלית:


 


אני רוצה להביא לכם מידע על משמעות של משקעי שומן כבדים, שיכולה להיות ברת-עניין לקוראים אחדים.


בבוקר של ה-9 במרס 1877, כאשר הייתי בביקור פרטי אצל חולה בפרסטון, קבלתי מסר דחוף להגיע מיד כדי לבחון אדם שנמצא מת במיטתו. כאשר הגעתי לבית הנפטר, מצאתי אדם ענק שוכב במיטה, מת.


מצב הגופה העיד על כך שהוא היה לבטח מת זה שעות אחדות. כיוון שהוא עלה על משכבו בערב הקודם, לכאורה בריא, החלטתי שיש לבצע ניתוח שלאחר המוות, להבהרת המקרה.


הניתוח בוצע למחרת היום. הנפטר בו אנו דנים, S..W בן 50 שנה, שימש כמפקח באחד ממפעלי הכותנה בניוקסל, אך בגלל משקלו שהלך ותפח, הוא נאלץ לוותר על תפקידו במפעל, ובמשך שנים אחדות לפני מותו לא היה מועסק כלל.


הוא לא היה אדם גבוה, אני מעריך אותו בגובה של 1.62 מ’, אך הוא היה מאוד שמן. הוא היה מאוד עצל, וכל דבר שהיה קשור בתנועה, הכביד עליו, עד כדי כך שבחודשים האחרונים לפני מותו רק לעתים נדירות התרומם מהכורסא עליה ישב.


לעתים קם וניצב ליד דלת ביתו הפתוחה. בתו וגיסתו דיווחו לי ששנה לפני מותו הוא שקל 193 ק”ג. הוא היה גרגרן מושלם, ונפל למעמסה על בתו, שעבדה קשות כדי לכלכלו.


בערב שלפני מותו, הוא אכל 6 ביצים, ושתי עוגות-תה, ובהזדמנות אחת כ-4 חודשים לפני מותו, כאשר מר פוליס (עוזרו של רופאו האישי ד”ר סמית), טיפל בו בהקשר לברונכיטיס, הוא מצא את המטופל מחסל שתי ככרות לחם, 2 בקבוקי בירה שחורה, 6 בצלים, ו-220 גרם של חמאה.


בדרך כלל, כאשר מר פוליס היה מוזעק לביתו של הנפטר, הוא היה מוצא אותו ישן על הכורסא, כיוון שהיה מתקשה ללכת למיטתו. חודשים לפני מותו לא גרב גרביים, כיוון שלא נמצאו כאלה שיהיו מספיק גדולות לרגליו השמנות.


 


הניתוח שלאחר המוות התקיים 26 שעות אחרי ביקורי את הנפטר בביתו. זו הייתה גוויה ענקית, בעלת גוון כחול-שחור, עם צפידת המת (rigor mortis).כאשר התבצע החתך המקובל מעצם החזה ועד לא אזור המבושים, שכבת השומן התת-עורי בלטה בעובי הרב. לפני שהגעתי עם סכין המנתחים לעצם החזה, נאלצתי לחתוך בעובי שכבת שומן של 2 אינצ’. לקראת החלק התחתון של הבטן, רקמת השומן שבין שכבת שרירי הבטן התחתונה (rectus abdominis) לבין העור הייתה בעובי של כ-3 אינצ’, ואילו שריר הבטן התחתונה עצמו היה דק כנייר.


 


בחינת החזה: הקרום העוטף את הלב (פריקרדיום) היה עטוף בשכמת שומן עבה ורכה, בעובי של 0.5 אינצ’. הלב, היה מוגדל מאוד, והזכיר בצורתו לב של שור.


הלב היה ממוקם במקום מעט מוסט,  כאשר בסיס הלב היה מעט נמוך יותר מהמקובל, ופונה יותר לימין החזה מאשר מקובל.


כל הלב הימני היה מונח על הסרעפת. כאשר רוקנתי את הלב מהנוזל הדמי השחור שהיה בתוכו, הוא שקל 1,112 גר’, ןהוא היה מכוסה שכבת שומן עבה. שסתומי אבי העורקים והריאה, נראו בריאים, כמו גם המסתמים המיטראלי והטריקוספידאלי. אבי העורקים ועורק הריאה הכילו מרבצים אחדים וקטנים של טרשת.


העדפתי לשמור את הלב בשלמותו, משום שהוא היה דוגמה טובה ללב מורחב (hypertrophy) ללא מחלת שסתומים. בסופו של ניתוח שלחתי את הלב השלם למוזיאון בבית החולים St Bartholomew.


 


בחינת הריאות: הריאה השמאלית הייתה מוגדלת ודמית, כאשר האונה התחתונה שלה הייתה בצקתית מעט, ואילו האונה העליונה הייתה אופיינית לנפחת הראיות (אמפיזמה). הריאה הימנית הייתה אף היא מוגדלת.


 


בחינת הבטן: שומן חופשי היה מפוזר בשפע על פני ובתוך האומנטום, הכבד היה מוגדל ושקל 3,100 גר’, הוא הכיל הרבה דם שחור, והיה צבוע בנקודות רבות בפיגמנט מרתי, כאשר כיס המרה הכיל כמקובל נוזל מרה. הטחול היה מוגדל, ונוקשה, שחור בצבעו, ומשקלו כ-760 גר’. הכליות היו מצופות בכמות רבה של שומן, עד כדי כך שהתקשיתי לאחוז אותן. שכבת השומן שצפתה את הכליות הייתה בעובי של אינצ’ וחצי. בחינה מיקרוסקופית של הכליות, העלתה ניוון שומני ניכר, ותאי הסטרומה של הכליה היו מאוד שומניים. חבריו של הנפטר, סרבו לאשר לי ניתוח של ראש הנפטר.


 


התרשמות הכללית היא שכל אבריו הפנימיים היו מוגדלים במובן של היפרטרופיה. הלב לדוגמה, שגודלו על פי Reid, אמור להיות 11 אונקיות, היה מוגדל בערך פי-3.5 מגודלו הנורמאלי (!!!) ושקל 38 אונקיות . מצב זה של הגדלת הלב היה סביר בשל הגדלת נפח הדם שעבר בו לנוכח כמות השומן הגדולה בכלי הדם.

נראה שסיבת המוות המיידית של אדם לא מבוגר מדי זה, הייתה מסת השומן העצומה שריפדה איברים חיוניים רבים בגופו, שפגעה אנושות בפעילותם.

 


כך, מילה במילה, כתב הרופא-פתולוג האנגלי, ד”ר תומס אוליבר, לפני 129 שנה את התרשמותו, מהניתוח שלאחר המוות שביצע ב-.S.W, איש שמן מאוד שנפטר בשנתו בגיל 50 שנה.


סגנון הדו”ח והמונחים המקצועיים נראים היום מעט נאיביים בצורת הכתיבה, ואמצעי ההערכה הפתולוגית  סובייקטיביים יותר מהמקובל כיום. אך גם שכבות השומן הגדולות במיוחד בגופו של W.S., לא יכלו לכסות על הסיבה האמיתית למותו: עודף עצום של שומן באברי גוף פנימיים חיוניים.


אין ספק שאם S..W היה חי היום, ונוהג במזון באופן כה גרגרני כפי שנהג בזמנו, היה מת טרם-עת מאותה סיבה עצמה. מסתבר אם כך, תודות למאמר המתועד הראשון שהתפרסם ב-1880 בנושא Obesity, שמחוגי הזמן אמנם אינם עוצרים לרגע, ולמרות ש-130 שנה חלפו מאז מותו של אדם אנגלי מאוד שמן ממשמניו, דבר לא השתנה: גוף האדם, עתה כמו אז, נכנע למרבצי שומן מיותרים.


 


נמשיך ונדון בנושא המשקל העודף, השומן העודף, ואיך מעריכים אותם, במאמר ההמשך.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים