חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

על אחדות מהסגולות הרפואיות המובהקות של תה ירוק

אהבתם? שתפו עם חבריכם

על אחדות מהסגולות הרפואיות המובהקות של תה ירוק

חלק א`
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

תה מופק מעלי הצמח Camellia sinensis, שנוהגים לגדל בדרום מזרח אסיה מזה אלפי שנים. המסורת הסינית נוקבת בשמו של הקיסר Shen Nung, שגילה את התה בשנת 2737 לפני הספירה, וכבר בסין הקדומה יצא שבחו של התה בשל יעילותו בטיפול בכאבי-ראש ומכאובי-גוף, דיכאון, המרצת מערכת החיסון, סיוע לעיכול, הרחקת רעלים מהגוף, תוספת אנרגיה ומרץ, פעילותו כנוגד חמצון ולכאורה כמעלה את תוחלת החיים. רק בשנת 800 לספירה עבר מנהג שתיית תה מסין ליפאן, ומשם התפשט ברחבי העולם במהירות, כך שכיום מיוצרים גלובאלית מדי שנה 2.5 מיליארדי ק”ג של תה מיובש. תה שחור הוא השולט במדינות המערב ומהווה כ-78% מכלל הצריכה בעולם, בעוד תה ירוק מהווה כ-20% מצריכת התה העולמית, בעיקר ביפאן, סין, קוריאה והודו, וכן במדינות בודדות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
סוג שלישי של תה שאינו מוכר במקומותינו, Oolong, נצרך בדרום מזרח סין וב-Taiwan, ומהווה אך 2% מהצריכה העולמית. אך מעבר להיותו של התה בן-לוויה מקובל כמשקה קל וערב לחך, המזוהה עם בילוי בחברותא של אחר הצהריים, מתרבות הראיות האפידמיולוגיות כמו גם ממצאי מעבדה המייחסים לצריכת תה סגולות רפואיות העשויות להפחית במיני תחלואה אחדים. רבים ממחקרים אלה מצביעים על חומרים פולי-פֶנוֹליים בתה, כאחראיים עיקריים לסגולותיו הרפואיות, בהיותם נוגדי חמצון המנטרלים יצירת רדיקאלים מחמצנים שפגיעתם רעה והם משחקים תפקיד חשוב במחלות לב ואף בהתהוות תהליכים סרטניים, אך גם בזכות כישוריהם כנוגדי דלקת. כמו כן מייחסים לתה שיפור בזרימת הדם, והרחקת חומרי פסולת ורעלים מהגוף.

מהם המרכיבים הכימיים העיקריים בתה? כאשר משרים משך 3 דקות שקית תה אופיינית המכילה 1.5 גרם של עלי תה בספל של מים רותחים, אנו מפיקים ממנה בממוצע כ-450 מיליגרם של חומרים מוצקים המתמצים במים. בתוך מרקחת זו כ-30 עד 42% מכלל החומר המוצק של התה מהווים הפוליפנולים דוגמת catechins , myricetinו-kaempferol. בתה ירוק, הקטכינים מהווים 6-16% מכלל המשקל היבש של עלי התה, והקטכינים בעלי הפעילות נוגדת החמצון החזקה ביותר הם:
ECG או epigallocatechin,
EGCG או epigallocatechin-3-gallat,
EC או epicatechin,
ECG או epicatechin gallat ו-GC או gallocatechin.

בין אלה EGCG מרכיב בין 50-80% מכלל הקטכינים והוא נחשב כבעל הפעילות הביולוגית החיובית המשמעותית ביותר בהיותו בעל הפעילות נוגדת החמצון החזקה ביותר שהיא אף חזקה מזו של ויטמין E או של ויטמין C. בנוסף, תה מכיל חומצות פנוליות בעיקר caffeic acid, quinic acid ו-gallic acid. תה מכיל גם את החומצה אמינית theanine המופיעה רק בתה, והיא האחראית לטעמו המתקתק. theanine מתפרקת והופכת לחומצה גלוטמית שיש לה השפעות של תחושת הרפיה באדם (relaxation). צורות התה השונות קשורות לדרך הכנתן: יצירת תה ירוק כרוכה באידוי עלים טריים בטמפרטורות גבוהות המלווה על ידי מספר שלבים של ייבוש וערגול באופן שההרכב הכימי נותר כמו בעלים הטריים. תה שחור נוצר על ידי שנותנים לעלי התה הנקטפים לנבול ולהתייבש, ובהמשך לעבור תהליך תסיסה ממושך, וסוגי התה השחור נבדלים ברמת ובמשך התסיסה. כאשר ייבוש העלים נעשה בחשיפה לקרני השמש ותהליך התסיסה המלווה הוא חלקי בלבד נוצג תה oolong.

תה ירוק מכיל גם את האלקלואידים העיקריים קפאין, כמו גם theophylline ו-theobromine הדומים מאוד במבנה הכימי שלהם אם כי קפאין ידוע בעיקר כמעורר ומגרה את פעולת הלב ומערכת הנשימה, בעוד השניים האחרים עיקר פעולתם בהרפיית שרירים חלקים. תה מכיל בדרך כלל פחות ממחצית כמות הקפאין שנמצא בקפה, כאשר רמתו בתה ירוק כ-3-6% ממשקלו היבש, ובתה שחור כ-2-4% ממשקלו היבש. בכן נמצא בתה את החומצה הפנולית, gallic acid. ספל של תה ירוק מכיל עד 200 מיליגרם של הקטכין החשוב ביותר EGCG, ואילו תה שחור בנוסף לקטכינים, מכיל גם 15-20% thearubigins ו-2-6% teaflavins, שהם למעשה פולימרים הנוצרים לאחר כתישת עלי התה תהליך בו פועל האנזים פוליפנול-אוקסידאזה המחמצן את הקטכינים וגורם להפוך לפולימרים, באופן שרק 3-10% נותר בצורת קטכינים מקוריים.

הבה ננסה להתחקות אחר אחדות מהשפעותיו הרפואיות של תה, ונתחיל במחקרים מתחום השפעתו על מחלת הסרטן, ואולי נצא לדרך דווקא עם מחקר מרתק שפורסם ב-2004 בכתב העת Blood, על ידי Lee וחבריו, שבחנו את השפעת הקטכין הפעיל ביותר בתה ירוק, EGCG, על תאים סרטניים מסוג B שבודדו מחולים עם CLL (chronic lymphatic leukemia). תאים אלה מתאפיינים בכך שהם מגלים עמידות לתהליך האפופטוזיס (דהינו מות התאים המתוכנת שמביא לסיום חייהם של תאים רבים בגופנו). וכיצד נוצרת העמידות זו בתאי-לויקמיה אלה? הם מפרישים ואף קושרים גורם גדילה או ציטוקין (cytokine) הידוע כ-VEGF או vascular endothelial growth factor שיש לו שתי סגולות: הוא מגביר את חיותם ושרידותם (survival) של תאים סרטניים בהיותו נוגד מובהק של תהליך האפופטוזיס, וכן מהווה VEGF גורם המעודד את תהליך האַנגיוֹגניוּת (angiogenesis) שהקדשנו לו כבר מאמר שלם, אותו תהליך בו תאי אנדותל בדופן כלי הדם מסייעים להנצה של כלי דם חדשים ה”עוטפים” את הגרעין הראשוני של תאים סרטניים ומספקים להם חמצן וגורמי גידול אחרים בדרכם אל מחוץ לרקמת הסרטן המקורית לשלוח גרורות לרקמות מרוחקות יותר.
החוקרים הראו שהוספת EGCG לתאי B לויקמיים אלה הפחיתה משמעותית את תהליך הזרחון (פוספורילציה) על ידי האנזים tyrosine kinase של הקולטן אליו נקשר VEGF, ובכך מעוכבת השפעתו ציטוקין בהגנת התאים הסרטניים מפני אפופטוזיס ומוות. משמעותי עוד יותר הממצא שהגוף נזקק לריכוזים נמוכים ביותר של EGCG כדי להביא להשפעה האמורה על תאי הסרטן, בתחום הריכוזים שבין 0.1 עד 0.3 מיקרומול לליטר, וזהו אמנם ריכוזו של EGCG בדמו של אדם השותה 2-4 ספלי תה ירוק מדי יום. מאמרם העדכני של Lee וחבריו העלה מן השכחה מאמר קצר שפורסם ב-Nature בשנת 1999 בידי חוקרים מהמכון היוקרתי Karolinska לחקר הביולוגיה של הסרטן בשטוקהולם, בו הוצעה לראשונה האפשרות ששתיית תה ירוק מעכבת כדי 70% את צמיחת כלי דם חדשים (אנגיוגניות) על ידי תאי אנדותל בבקר, ובעכברים.

באותו כתב עת, Nature, הופיע בשנת 1997 מאמר שהפך להיות מצוטט ביותר, בו הציעו אורולוגים מאוהיו שאחת הפעילויות החשובות של תה ירוק במניעת סרטן, נובעת מיכולתו של EGCG לעכב את האנזים הפרוטאוליטי urokinase המשמש בדרך כלל לביקוע חלבונים ולסייע להתפשטות הגרורה הסרטנית. ידוע שעיכוב פעילות אנזים זה יכולה להקטין את ממדי הגידול הסרטני ואף להביא לרמיסיה מוחלטת של סוגי סרטן שונים בעכברים. קבוצת חוקרים זו יצרה הדמיה ממוחשבת של האזור הפעיל (הקטליטי) של האנזים urokinase, ובעזרת תוכנה מתוחכמת ניסו להתאים לאותו אזור פעיל כ-190 אלף חומרים כימיים שונים כדי לבחון את התאמתם התלת-ממדית לאותו אזור תוך השקעת אנרגיה מינימלית, דהינו חומרים “המתאימים” לשמש מעכבים פעילות האנזים האמור. הסתבר שהחומר EGCG נקשר בחוזקה לאתר הפעיל של האנזים על ידי חסימת שתי חומצות אמיניות, היסטידין בעמדה 57 וסרין בעמדה 195 וכך הוא עיכב את פעילות urokinase. ממצא מרשים ביותר! אמנם כן, קיים חומר הידוע כ-amiloride, המהווה מעכב חזק יותר של urokinase מאשר EGCG, אך בשל השפעתו הרעלנית לא ניתן לצרוך amiloride במינון העולה על 20 מיליגרם ליום. לעומתו ספל תת ירוק אחד מכיל כ-150 מיליגרם EGCG, ויש אוהבי תה הלוגמים 10 ספלים ביום וסופגים אם כך לגופם כ-1.5 גרם (!) של EGCG. מעבדות שונות הדגימו ש-EGCG משרה אפופטוזיס והפסקת חלוקתם של תאי סרטן שונים מסוג קרצינומה, אך לעומת זאת לא הביא למותם של תאים קרטנוציטים נורמאליים באפידרמיס העור של האדם.

ניסויים הראו שנגזרות קטכין כמו EGCG ו-ECG מעכבות באפן סגולי את האנזים 5α-reductase
, הידוע כמי שהופך את ההורמון הזכרי טסטוסטרון, לחומר 5α-testosterone, שעלול בריכוזים גבוהים להיות קשור ליצירת סרטן הערמונית. בשנת 2002 התפרסם מחקר בו הוצע שצריכת תה ירוק באופן סדיר על ידי המאובחנים עם סרטן הערמונית, עשויה להאריך את תוחלת החיים שלהם ואת איכותם. אכן נמצא לאחרונה שפולי-פנולים מתה ירוק בזן עכברים טרנסגניים שהונדסו גנטית באופן שנפוצה בהם הופעת קרצינומה של הערמונית. בדומה, נרשמה ירידה כדי 50% בהופעת סרטן הושט והקיבה בצורכי תה ירוק סדירים, בעיקר במחוזות של גידול תה ירוק ביפאן.
ידוע שבמדינה זו האוכלוסייה צורכת תה ירוק המוחדר לממתקים, גומי לעיסה, לחם ומוצרי מזון אחרים. תה ירוק נמצא קשור להפחתת הסכנה שסרטן חלל הפה בסין ובאזור טירול צפון איטליה, שם האוכלוסייה דוברת הגרמנית ממוצא אוסטרי מרבה בשתייתו בהשוואה לאיטלקים בשאר מחוזות המדינה. סקירת-על meta) analysis) של Bushman עוד בשנת 1994 שבחנה מחקרים רבים בנושא, הצביעה על השפעה הגנתית של שתייה סדירה של תה ירוק בפני סרטן המעי הגס, שלפוחית השתן, הקיבה, הלבלב והוושט. מחקר רחב יריעה ביפאן שתוצאותיו פורסמו ב-Preventive Medicine בשנת 1997, הצביע אמנם על הגנה בפני לְקוּת בסרטן והאטת התהליך הסרטני באוכלוסיה מתבגרת, אם כי ההשפעה הייתה מובהקת ביותר באלה הצורכים מעל 10 ספלי תה ביום, מטלה נכבדת בהחלט. מחקר אחר ביפאן הראה ששתיית 7 ספלי תה ירוק ומעלה הפחית ב-31% התרחשות סרטן הקיבה בהשוואה לאלה שאינם צורכים משקה זה. מחקר אפידמיולוגי בינלאומי בקרב שותים “ממוצעים” של תה ירוק (3-5 ספלים ליום) מצביע על ירידה של 12% במקרי סרטן בקרב גברים והפחתה של 53% במקרי סרטן בנשים, בהשוואה לאלה שאינם לוגמים תה ירוק.

מחקר רחב-היקף ביפאן שפורסם בשנת 1998 הראה ששתיית תה ירוק , הביאה לירידה בנגיעוּת של קשרי הלימפה בבית השחי בנשים עם סרטן השד (שלב I ו-II) בתאחיזה לרמת צריכת התה: 24% נגיעות של קשרי לימפה בשותות פחות מ-4 ספלים ליום, לעומת נגיעוּת של 17% באלו השותות 5 ספלים ומעלה מדי יום.

הבנת מנגנוני ההשפעה של מרכיבי התה הירוק בתחום מניעת תהליכים סרטניים נמצאת בעשור האחרון בעיצומו של מאמץ מחקרי ניכר. משנת 1994 התפרסמו בנושא 80 מחקרים כאשר 23 מהם התייחסו להשפעה על סרטן העור, 14 מחקרים על סרטן הריאות, 9 מאמרים על סרטן הכבד ומספר דומה על סרטן הקיבה, 7 מחקרים על השפעת תה ירוק על סרטן השד ועוד מספר קטן יותר של מחקרים על כל אחד מ-7 סוגי סרטן נוספים. היו שייחסו את השפעת הפוליפנולים בתה לעיכוב אנזימי הקומפלקס ציטוכרום P450, הקשורים לשפעול של קרצינוגנים אחדים. הקטכין ECG מפחית את יכולת הזירחון של חומצת האמינו טירוזין בחלבונים אחדים, ובכך פוגמים בפעילות האנזימים ממשפחת protein tyrosine kinase , החיוניים לקישור גורמי גדילה חיוניים לתאי הסרטן, לקולטנים שלהם. נמצא שקטכינים כגון ECG ו-EGCG וכן גם חומצה gallic הנמצאת בתה, מעכבים את הסינטיזה של חד תחמוצת החנקן-NO, החיונית אמנם להרחבת כלי-דם, אך היא גם מולקולה בעלת תפקיד חיוני בתהליכי דלקת וסרטן.

כידוע החלבון p53 הוא בעל תפקיד מכריע בהגנה על תאים מפני עקות שונות כגון נזק ל-DNA, ערור של אונקוגנים ובוויסות עצירת מסלול חלוקת התאים וסיוע לאפופטוזיס או למותם של תאי-סרטן. p53 אם כן הוא מדכא (supressor) של התהליך הסרטני. מחקרים בבעלי-חיים מראים שפוליפנולים בתה מעלים רמות של p53 ומסייעים לתהליך האפופטוטי המושרה על ידי החלבון האחרון. McCarthy, ביולוג תיאורטיקן ידוע, מציע שפוליפנולים מעכבים את פעולת גורם השִעתוק AP-1, החיוני בהיווצרות סרטן העור. ידוע ש- AP-1 משפעל אמנם את שיעתוקו (transcription) של התצמיד FAS/APO-1 הקדם-אפופטוטי המבשר את תהליך מות התאים המתוכנת (אפופטוזיס), אך בעת ובעונה אחת AP-1 מדכא באופן ישיר את יצירתו של 53p. כיוון שפוליפנולים בתה מפחיתים פעילות AP-1, גוברת פעילותו החשובה ומדכאת הסרטן של p53.

מחקרים אחדים מאשרים ש-EGCG מעכב פעולתם של אנזימים המשפעלים חומרים הידועים כקְדָם-קרצינוגנים, דהינו חומרים העלולים להפוך בגוף על ידי גירויים שונים לחומרים מסרטנים. מאמר חשוב של McArdle שהופיע בשנת 1998 בכתב העת Mutation Research הראה שחולדות שהושקו בתה הפרישו בשתן שלהן כמות נמוכה בהרבה של חומרים מוטגניים שהם בעלי פוטנציאל של גרימת מוטציות סרטניות. חוקרים יפאניים הדגימו ש-EGCG מגן על חומצת הגרעין DNA מפני שברים, מוטציות או פגיעה של חומרים מחמצנים מסוג superoxide, וכן הראו שפוליפנולים מתה ירוק הפחיתו את התרחשותם של פגמים בכרומוזומים הנחשפים לפעולתם של מוטגנים שונים. כן הודגמה יכולתם של פוליפנולים בתה לשמש כ”מחסלים” (scavengers) של חומרים בעלי פוטנציאל לפגיעה חִמצונית כמו רדיקאלים מסוג הידרוקסיל, superoxide, alkoxy, מוליקולות חמצן, פראוקסידים כגון H2O2 , peroxynitrite ועוד. בכתבת ההמשך נמשיך ונדון ביתרונות התה הירוק כנוגד תהליכים סרטניים, אך גם על השפעותיו המיטיבות בתחום כלי-הדם והלב, והשפעותיו של התה הירוק על מערכת העצבים.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים