עישון סיגריות – עלייה ניכרת בממדי העישון בישראל בשנת 2016

פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בתמונה שלמעלה אנו פוגשים שלושה אברכים של ישיבה יוקרתית בירושלים
(שמה שמור במערכת), המתאוששים מדף גמרא בעישון סיגריה. 

אין הם מיעוט בטל בקרב תלמידי הישיבה השמים בסיגריה מבטחם, ונתונים של 3 השנים
האחרונות מצביעים על 20-25% מהאברכים שגרונם אינו ניחר מעשן הסיגריה. לפתע הבינותי
מה הכוונה בביטוי השגור כל כך בוויכוח הנטוש בין האברכים המסרבים להתגייס לצבא,
לבין אלה המלינים על פטור זה.
נהוג לשמוע את החוגים סרבני השירות הצבאי משתמשים באמירה: "אנו נהרגים באוהלה
של תורה"! אכן עישון סיגריות יהרוג למעלה מ-30% מתוכם, אם כי לא בזמן קריב.

אך לדאבוננו מגמת העישון בישראל שהייתה במגמת דעיכה מסוימת בעשור
הראשון של המאה הנוכחית, משנה כיוון באופן שאחוזי המעשנים שלנו גדלים באופן
משמעותי. מן הראוי לצטט דברים של  Judy Siegel כתבת הבריאות של Jerusalem Post, ולוחמת אמיצה מתמידה ונחושה בנגע העישון. במאמר שמפרסמת ג'ודי
סיגל בימים אלה בעיתונה, נראה ששנת 2016 היא שנת מפנה רציני במגמת העישון בישראל,
וראוי שדבריה יפלו על אוזניים כרויות. שיעורי העישון בקרב ישראלים מעל גיל 21 שנה,
החלו צומחים לראשונה מאז 29 השנים האחרונות, והגיעו בשנת 2016 לסך של 22.5% מעשנים,
או עלייה של 12.5% לעומת השנים שקדמו.

בהתבסס על דו"ח העישון השנתי הנדרש על פי החוק להתפרסם על ידי
משרד הבריאות ב-31 במאי (שהוא יום ללא עישון הבינלאומי), 31.1% מבין הגברים
בישראל, ו-15.8% מבין הנשים הישראליות הם צרכני טבק לעישון.
מוערך ש-1.2 מיליוני ישראלים מעשנים. שיעור העישון בקרב הגברים אצלנו, גבוה
ב-25.6% בהשוואה לגברים במדינות ה-OECD, מה שמציב אותנו במקום
ה-12 הגבוה יחסית מבין 35 מדינות במסגרת כלכלית אירופית זו.
לעומת זאת, אחוז המעשנות בישראל נמוך במעט מ-16.9%, שהוא אחוז הנשים המעשנות
במדינות ה-OECD, מה שמציב את נשותינו במקום ה-20 מבין 35
המדינות, וזאת בעיקר בשל האחוז הנמוך של נשים חרדיות מעשנות או של נשים מוסלמיות.

גברים מוסלמים הם המעשנים הכבדים ביותר עם אחוז גבוה ומדאיג של 43.9%
המעשנים בתוכם, ואכן תוחלת החיים של הגבר הערבי נמוכה משמעותית מזו של הגבר
הישראלי, ומזו של נשים בדתות השונות.
האגודה הישראלית למלחמה בסרטן מצהירה בשבוע זה של תחילת יוני 2017, שכל 66 דקות
נפטר בישראל מעשן אחד, ובממוצע 666 מעשנים מתים אצלנו מדי חודש.
הדו"ח השנתי האמור על מצב העישון בישראל הופק על ידי נתונים שסופקו על ידי
משרדי הבריאות, החינוך והאוצר, צה"ל, ארבעת קופות החולים ועוד גופים ציבוריים
רבים נוספים.

עורך הדין הירושלמי עמוס האוזנר, העומד בראש המועצה הישראלית למניעת
עישון, הגיב מתוך אכזבה על נתוני הדו"ח המתפרסם, תוך שאמר: "הנתונים לא
רק מאכזבים, הם גם מתסכלים. שיעור העישון גדל לא ב-2.5% בהשוואה ל-20% מעשנים בשנת
2015, אלא ב-12.5%!!  ממשיך וקובע
עו"ד האוזנר, שהשאלה היא האם שר הבריאות יעקב ליצמן ישקול התפטרות כתוצאה
מנתונים אחרונים אלה.
האוזנר קובע ובצדק שעישון הוא הסיבה מספר 1 של גורם תמותה הניתן למניעה בישראל,
ומה שאנו מקבלים כאן בעליית אחוזי המעשנים, משקף את אי העשייה של משרד הבריאות,
ואת ההשקעה הכספית של תעשיית הטבק שלנו בעידוד העישון, והתוצאות אם כך אינן
מפתיעות כלל ועיקר. 

עישון במקומות ציבוריים ממשיך בשלו ברבות מהמסעדות והפאבים, תחנות
אוטובוסים ורכבות, כי הוויכוח מי יאכוף את חוקי איסור העישון בריכוזי קהל, עדיין
לא הסתיים מאז החל בשנת 1983 עם חקיקת החוק.
עדיין קיימות במסעדות לא מעטות "פינות עישון" שלא מונעות מהעשן המיתמר
להגיע גם לאפם של הלא מעשנים.
ארגון הבריאות העולמי WHO)) פסק בזמנו שבמסגרת מסמך
העקרונות של ה-Tobacco
Control שישראל הצטרפה אליו חל
איסור על פינות עישון כאלו, אך בישראל כבישראל החוק לא נאכף. בדומה, עיתונים רבים
מפרסמים חברות טבק וסיגריות , גם זאת בניגוד להתחייבות שלנו למסמך העקרונות של WHO.

האוזנר קובע שעלייה של 12.5% בנפח העישון בשנה שחלפה, משמעותה
ש-50,000 איש ואישה ימותו טרם-עת במהלך השנים הבאות ממחלות בסרטן, מחלת לב, ומפגעי
עישון אחרים. זאת כיוון ש-60% מהמעשנים מקריבים למולך העישון את היקר מכל, את
בריאותם ושנות חייהם.
ישראל היא המדינה היחידה בין מדינות המערב בה אחוזי העישון נוטים לעלות, כאשר בכול
מדינות המערב אחרות ממדי העישון פוחתים.
צעירינו נתפסים לעישון כבר בשנות הלימודים התיכוניים: 14.4% מבין התיכוניסטים
היהודים מעשנים, כאשר 7.1% מבין תלמידות התיכון מצטרפות לחינגת העישון.
דווקא בני העשרה הערבים מעשנים פחות בהשוואה לבני גילם הישראלים: 10.6% מבין
הנערים הערבים, ורק אחוז זעיר של 0.8% מבין הנערות הערביות מעשנים, אך עישון מזערי
זה נובע מהדגש הפטריארכלי של המשפחה הערבית, ומכך שמצבם הכלכלי של בני הנוער
האחרונים מונע מהם עישון רב יותר.  

לעומת זאת בעישון נרגילה, ידם של הצעירים הערביים "על
העליונה".
בעוד ש-39% מבין תלמידי כיתה י"א היהודים כבר התנסו בעישון נרגילה, עשו זאת
42% של נערות ונערים ערביים באותה שכבת גיל. עוד נקודה הראויה לציון היא שדווקא
בקרב נערים ונערות ישראליים בני 18 שנה המתגייסים לצבא חלה ירידה באחוזי העישון
בקרב הנערים מ-30.6% בשנת 2015 ל-24.8% בשנת 2016, ובקרב הנערות ירידה מ-23.3%
בשנת 2015 ל-14.9% (!!) בשנת 2016.
אך נתונים מעודדים אלה מתפוגגים קמעה לאחר 3 שנות שירות: השהייה הממושכת מחוץ לבית
ומחוץ לעין הפקוחה של ההורים, תנאי שירות קרבי קשים ותחושת הצוותא, מעלים משמעותית
את אחוזי העישון בקרב בני 21 שנה בורי צה"ל, משני המגדרים.

חברות הטבק המייבאות ומייצרות מוצרי טבק השקיעו בשנת 2016 כ-63
מיליוני שקלים לעידוד עישון  ולשיווק
מוצריהן. ומי המרוויח העיקרי מטיפשותם של מעשנים? כמובן משרד האוצר, שהרוויח בשנת
2016 למעלה מ-6 מיליארד ₪ מהמיסוי המוטל על מוצרי טבק.
אגב, רבים מהמעשנים שידם אינה משגת רכישת סיגריות של ממש, מסתפקים בקניית טבק, שהמיסוי
עליו נמוך יחסית, וגוללים סיגריה תוצרת עצמית.
מוערך שכרבע מכלל הסיגריות הנצרכות בישראל, הן מתוצרת ביתית (self-rolled). אכן, משרד הבריאות באקט של ענות חלושה
יבקש ממשרד האוצר להעלות את המיסוי על הטבק לגלילה עצמית.

דבר נוסף: עישון סיגריות הוצא מחוץ לחוק בכל השטחים של בתי הספר, הסגורים
ואף הפתוחים, אך כמקובל אצלנו האכיפה של איסור זה לוקה בחסר, ולא מעט מהמורים
עצמם, ממשיכים לעשן בחדר המורים או בחדרי חדרים לבל תשזוף אותם בקלקלתם עין
תלמידיהם.
הקנס שהוצהר עליו של 1,000 ₪ על מעשן במקומות אסורים אינו מרתיע, כי אין מי שיעצור
מעשן כזה ויטיל עליו את הקנס.
ארגון הבריאות העולמי קובע שעישון הורג מדי שנה ברחבי העולם למעלה מ-7 מיליוני
מעשנים, והעלות הכלכלית של עישון מדי שנה עולה לאנשים פרטיים ולממשלות בעולם סכום
עתק של 1.4 טריליון דולר, עקב טיפולים רפואיים ואובדן כושר יצרני.
פליטות של עישון טבק תורמות אלפי טונות של קרצינוגנים הפוגעים במעשן ובסובבים
אותו, תורמים לגזי החממה, ולריבוי חומרים טוקסיים אחרים בסביבה הקרובה. הפסולת של
עישון סיגריות בדמותם של בדלי הסיגריות הוא סוג האשפה הגדול ביותר בעולם.  

את כל הדברים הללו צריכים לשנן הרב ליצמן, ומנהל משרד הבריאות משה
בר-סימן טוב. ההתעלמות התמוהה של ליצמן מהצורך להתמודדות של ממש עם ממית המוני
שאסור על פי החוק, ולהעדיף עליה את אמירתו הגובלת בגיחוך שהוא מודאג יותר מ-Junk-food, חורגת מגבולות הטעם הטוב.
Junk-food הוא יעד בלתי סביר להילחם בו, שהרי כל זמן
שלא יוטל קנס על אכילת המבורגר בראש חוצות, וטוגני-תפוחי אדמה (שליצמן מכיר עוד
מברוקלין כ-potato
chips) לא יוצאו אל מחוץ לחוק,
חבל להשחית עליהם אנרגיה. ואילו סיגריות, הרב ליצמן, סיגריות הורגות, והן אסורות
על פי חוק במקומות ציבוריים, ואתה חייב לסייע באמירות נחושות של שר בריאות להילחם
בהן. גם במנהל משרדך, משה בר סימן טוב, איני תולה תקוות של ממש: האיש אינו מבין
בתחום הרפואה ובנזקים הבריאותיים של סיגריות, והלוואי ואתבדה, אך זה שהוא מגיע
ממשרד האוצר ורווח שנתי של 6 מיליארד ממיסוי סיגריות טוב בעיניו, אולי ישכנע אותו שכל
המרבה בעישון הריהו משובח.

ותזכורת נוספת לכב' הרב: בזמנו
התפרסם שהעיתון היומי המרבה לפרסם את חברת דובק וסיגרותיה הוא העיתון החרדי "המודיע".
כאשר ליצמן נשאל מדוע "המודיע" אוהב כל כך להודיע בשבח הסיגריות, הוא
התבטא שאין לו כל קשר לעיתון, עד שהתברר בתחקירו המצוין של חיים ריבלין מערוץ 2
שרעייתו של ליצמן חווה שתחי', עובדת ותיקה במערכת "המודיע". זהו סַר
הבריאות שלנו, ואין זו טעות דפוס.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.