חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עישון סיגריות כמקצר החיים האולטימטיבי: הוא נוהג באופן שווה בגברים ונשים, עשירים ועניים

אהבתם? שתפו עם חבריכם


פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


כמעט 50 שנה מאז שהתוודענו לראשונה לנזקים שהעישון גורם לבריאות, ולמדנו על תחלואות של ממש המקצרות את חיי המעשן.


עדויות שונות פרי מחקרים אפידמיולוגים רבים, הראו שתוחלת חיי המעשן הכרוני עלולה להתקצר בממוצע ב-6 שנים על פי חלק מהמחקרים, ואפילו ב-13 שנים לפי מחקרים אחרים.


מטבע הדברים, מדידה של תוחלת חיים, וייחוסה לגורמי סיכון רבים להם אנו נחשפים אם איננו נוהגים על פי עקרונות “החיים הבריאים”, היא מלאכה מסובכת.


דרגת בריאותנו ואורך חיינו נקבעים על בסיס פסיפס רב של גורמים: גנטיים, אתניים, גורמים סביבתיים כמו אקלים ופגעי טבע, מצב כלכלי, תזונה, היחשפות לפתוגנים סביבתיים, ואורח חיים. וישנם ודאי גורמים נוספים.


תמיד העלו אנשי תעשיות הטבק וסתם ציניקנים בעיקר מקרב המעשנים, ספקות בדבר “אותן שנות חיים היורדות לטמיון” אצל המעשנים. אחד הנימוקים שעלה תדירות היה הנימוק הבא: ידוע ומקובל שעישון פופולארי יותר דווקא באוכלוסיות חלשות יותר. הכוונה לאלה עם פחות שנות השכלה, אלה במעמד חברתי נמוך יותר, הכנסה דלה יותר, תנאי מגורים צפופים יותר, רמת השגחה וטיפולים רפואיים ירודים יותר, ומוּדעוּת נמוכה יותר לנזקי עישון.


כל הנתונים האחרונים חושפים את המעשן הממוצע לתחלואה גדולה יותר, לתמותה רבה יותר, וממילא לתוחלת חיים קצרה יותר.


 


והיה אף חיזוק נוסף לתהייה “האם עישון כשלעצמו באמת מקצר כל כך את החיים?” ידוע ומקובל, שאלה שמכורים לסוג אחד של סם, וניקוטין שבסיגריה הוא סם ממכר לכל דבר, הם בעלי נטייה להתמכרויות נוספות, למשל לאלכוהול, או אף לסמים יותר קשים, ואף להתנהגויות “בעלות פוטנציאל סיכון”  אחרות, כגון הימורים כספיים שברוב המקרים “אינם מוסיפים בריאות”.


בכלל, מי שמסתכן מדעת ומרצון בעישון, למרות שהוא יודע על הסיכון לבריאותו שהוא נוטל על עצמו, ינהג ביתר קלות כשמדובר באכילה גרגרנית לא בריאה, יחסי מין פחות מוגנים, נהיגה פחות זהירה, ועוד.


זהו חוק טבע: מי שמהמר על בריאותו בעשייה בלתי בטוחה אחת, יקפיד פחות בהימנעות מעשיות בלתי בטוחות אחרות. ואם אמירות אחרונות אלה נכונות, כיצד נדע אם תחלואת-יתר בין מעשנים כל כולה תולדת עישון, או שמא היא תוצאה של סעיפים אחרים ב”חייו הפחות בטוחים של מי שבין השאר הוא גם מעשן”!


 


בפברואר 2009, התפרסם ב-British Medical Journal מחקר מרתק וייחודי של קבוצת אפידמיולוגים ומומחים לבריאות הציבור אוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד.


מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת העישון על תוחלת החיים של גברים ונשים משכבות שונות באוכלוסיה לאורך שנים רבות.


לצורך המחקר נבחרו שתי עיירות שכנות במערב סקוטלנד, Renfrew ו- Paisley, מתוכן גויסו בין השנים 1972-1976 תושבים במחצית שנותיהם (גילאי 45 עד 64 שנה), ובסך הכול 8,353 גברים ו-7,049 נשים. במשך תקופה ממושכת של 28 שנה, נערכו למשתתפי המחקר בדיקות תקופתיות שכללו לחץ-דם, תפקודי ריאות, משקל ומסת הגוף (BMI), רמת כולסטרול, וכמובן סיבת המוות באותם מקרים בהם מישהו ממשתפי המחקר נפטר במהלכו.


המשתתפים חולקו לחמש קבוצות על פי המעמד החברתי שלהם (social class), וכמובן חלוקה נוספת לגבי סטאטוס העישון של משתתפי המחקר: מעולם לא עישנו, מעשנים לשעבר ומעשנים בהווה. 


 


ראשית, מעניין לבחון את הרגלי העישון בקרב גברים ונשים בסקוטלנד מהמעמדות החברתיים השונים בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת שגויסו למחקר זה, מעט לאחר שהחלו מתפרסמים המחקרים הרפואיים הראשונים על הקשר בין עישון ותחלואה.


נתחיל עם הנשים משני המעמדות החברתיים העליונים (II+ (Iומתוכן 47.8% מעולם לא עישנו, 42.9% עישנו בהווה, ו-9.3% עישנו בעבר וחדלו.


לעומתן, בקרב נשים סקוטיות משני המעמדות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר (V+IV) נמצאו 41.9% שלא עישנו מעולם, 51.5% מעשנות בהווה ו-6.6% שעישנו בעבר ונטשו. סך הכול אחוז גבוה מאוד, במושגים של היום, של נשים סקוטיות מעשנות, כאשר ההבדלים הקוטביים במעמד החברתי  לא באים לביטוי בהבדל משמעותי ברמת העישון.


ומה באשר לגברים הסקוטים בשנות ה-70? בקרב אלה מהם מהשכבות העליונות, 23% מעולם לא עישנו, 46.7% עישנו בהווה, ו-30.3% עישנו וחדלו. לעומתם בין הגברים הסקוטים מדלת העם לא עישנו מעולם רק 14.6%, בעוד ש-63.9% עישנו בהווה, ועוד 21.4% עישנו בעבר.


אולי הנתון המרשים ביותר העולה מנתוני פתיחה אלה של המחקר הסקוטי, שכצפוי אחוז המעשנים מאז ומתמיד גבוה יותר בקרב הגברים משכבות האוכלוסייה הנמוכות (85.3%), ואילו בין הגברים הסקוטים האמידים ומכובדים יותר “רק” 77% עישנו מאז ומתמיד, אם כי בהשוואה לאחוז הגברים המעשנים בסקוטלנד כיום, מדובר ביותר מאשר פי-2, והנתון של 4 מכל 5 גברים בסקוטלנד, עשירים ועניים, שעישנו אז בממוצע, הוא פשוט מדהים ואולי אף מפחיד.


 


במהלך 28 שנות המעקב של משתתפי המחקר הסקוטי, נפטרו 70% מהגברים ו-55% מהנשים שגויסו להשתתף בו בשנים 1972-76. נתון זה אינו מפתיע ומשקף את העובדה השולטת בעולם כולו מאז ומתמיד, לפיה תוחלת החיים של גברים קצרה מזו של הנשים. אך הבה נפנה לשאלה כיצד משפיע עישון באופן ישיר על תוחלת החיים של הסקוטים במחקר זה, שיתרונו היה בהיותו עוקב אחר משתתפי המחקר ברציפות 28 שנים.


נתחיל עם הנשים: מבין אלו במעמד החברתי העליון נותרו בחיים לאחר 28 שנים 65.4% מהנשים שמעולם לא עישנו, כאשר רק 40.5% מנשים סקוטיות במעמד העליון שעישנו בהווה נותרו בחיים, או הפרש של כ-25% של נשים שורדות בחיים לטובת הלא מעשנות.


ומה בדבר הסקוטיות מהמעמד החברתי הנמוך? מתוך אלו מתוכן שמעולם לא עישנו שרדו בתום 28 שנות המעקב 55.6%, ואילו בין הסקוטיות מדלת העם שעישנו במשך שנות המחקר, רק 35.1% נותרו בחיים, הפרש של 20.5% הדומה להפרש בין מעשנות ובלתי מעשנות בקרב הסקוטיות האמידות.  


 


מה באשר לגברים הסקוטים? אלה האמידים מתוכם שמעולם לא עישנו, נהנו משרידות של 52.7% לאחר 28 שנות מעקב, כאשר מבין הגברים סקוטים בראש הסולם המעמדי שהתמידו לעשן רק 24.4% נותרו בחיים, הפרש נכבד של 28.3%. ובאשר לגברים הסקוטים מהמעמד החברתי התחתון: בעוד 35.7% מתוכם שמעולם לא עישנו שרדו 28 שנות מעקב, רק אחוז צנוע של 18.4% שרדו מעקב ממושך זה אם התמידו לעשן כל השנים.


 


אם מבקשים להסיק מסקנות על ה”תרומה” של עישון לתמותה טרם-עת, העולות ממחקר סקוטי מאוד ממושך וסבלני זה, נראה ששתיים מהן מזדקרות ממנו באופן ברור. התובנה הראשונה שעולה ממחקר זה, כלל אינה מפתיעה: חייהם של העשירים בראש הסולם החברתי ארוכים יותר מאלה של המצויים בתחתית סולם זה. אם לא עישנו מעולם, אחוז הנשים הסקוטיות “העשירות” שנותרו בחיים לאחר המעקב הארוך עולה ב-10% לערך מזה של הנשים הסקוטיות “העניות”; הפער בהישרדות בין הגברים העשירים והעניים שם שמעולם לא עישנו נקבע כ-17% לטובת העשירים.


אין בכך כדי להפתיע כאמור, שהרי אלה שידם משגת, חיים בתנאי מגורים משופרים, סניטציה מעולה, מקפידים יותר על מאכליהם, על בדיקות רפואיות סדירות, עושים יותר פעילות גופנית, ודואגים לטיפול רפואי מעולה יותר בשעת הצורך.


 


על פי המחקר הסקוטי, עישון מוסיף לאחוזי הפטירה, בקרב עשירים ועניים כאחד.


אולי ההדגמה  הדרמטית יותר היא בין הגברים הסקוטים שמספר הסיגריות הממוצע שהם מעשנים ביום עולה על זה שמעשנות הנשים שם. ניתן אף לקבוע שבאופן יחסי, עישון מעניש גברים סקוטים עשירים ועניים באופן שווה: היחס בהישרדות בין סקוטים עשירים שאינם מעשנים לאלה שמעשנים הוא 24.4%/52.7% או יחס הגדול פי-2.16, ואילו היחס בהישרדות בין גברים סקוטים עניים שאינם מעשנים ובין אלה המעשנים הוא 35.7%/18.4%, פי-1.94.


כלומר, עישון מקצר באופן יחסי פי 2 בערך את אחוז הגברים השורדים 28 שנות מחקר בסקוטלנד, בלי תלות בהיותם מעשנים. וזוהי תכונתו ה”הוגנת” היחידה של עישון, שכאמור אינו מפלה בין עשירים ועניים. 


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם שימושך בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים