חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עוד על המחלה המאיימת עלינו בעצם הימים האלה: שפעת, חלק ג`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת
תל-אביב.

לקריאת חלק א’
לחץ כאן
       לקריאת חלק ב’ לחץ כאן

בדיקות אבחוניות:
על פי ה-
CDC,
ניתן לשקול בדיקות אלו במאושפזים עם תסמינים מחשידים. החברה האמריקנית למחלות
מדבקות (
IDSA)
ממליצה על בדיקות אלה אם תוצאותיהן יחסכו טיפול מיותר באנטיביוטיקה, או ימנע טיפול
מניעתי אחר בבני משפחה המתגוררים בכפיפה אחת עם המטופל.
מחקר פרוספקטיבי שנערך במרפאה קלינית אוניברסיטאית מצא שבדיקת
rapid polymerase chain reacton
מנעה טיפול אנטיביוטי מיותר ואף חסכה ביקור חוזר במרפאה תוך פרק זמן של שבועיים (
Date וחב’ ב- Journal of American Board of family Medicine
משנת 2019). 

טיפול:
השימוש בתכשירים אנטי-נגיפיים מהווה חלופה, וההחלטה מתבססת על היתרונות
הפוטנציאליים, תופעות הלוואי, העלויות, וההעדפה של המטופלים.
במבוגרים וילדים שהם בריאים בדרך כלל, היתרונות הקליניים בולטים יותר אם הטיפולים
מתחילים תוך 24 שעות מתחילת התסמינים. טיפול מהיר זה הפחית את חומרת התסמינים (
Muthuri וחב’ ב-Journal of Infectious Disease
משנת 2013, ו-
Jefferson
וחב’ ב-
Cochrane Database Systematic Review משנת 2014).
כאן יש חילוקי דעות ביחס ליעילות הטיפול בתכשירים כנגד ה-
neuraminidase או NA שבמעטפת הנגיף:  לא
נמצא שמבוגרים או ילדים שטופלו עם תכשירים כנגד
NA הגיעו פחות לאשפוזים בחלק
מהמחקרים, לעומתם במבוגרים וילדים מאושפזים עם שפעת, שלושה מחקרים תצפיתיים (
observational) מצאו הפחתה בשיעורי
התמותה במאושפזים אלה המטופלים עם תכשירים כנגד
NA (על פי Muthuri וחב’ ב-Lancet Respiratory Medicine
משנת 2014,
Louie
וחב’ ב-
Pediatrics
משנת 2013, ו-
Lee
וחב’ ב-
European Respiratory Journal משנת 2015).

ראוי להתעכב מעט על המטה-אנליזה של Muthuri וחב’ שכלל 78 מחקרים
בהם  29,234 מטופלים מאושפזים בבתי חולים
בין 2 בינואר 2009 עד 14 במרס 2011. בהשוואה למאושפזים עם שפעת שלא טופלו, הטיפול
בתכשירים מעכבי
neuaraminidase
(ללא קשר למועד תחילת הטיפול) הביא להפחתת הסיכון לתמותה ב-19% (עם מובהקות
סטטיסטית של
p=0.0024).
בהשוואה לטיפול מאוחר יותר, טיפול תוך 48 שעות מהופעת התסמינים הביא לירידה בסיכון
לתמותה ב-52% (
p<0.0001).

טיפול מוקדם בהשוואה לאי-טיפול הביא לירידה של 50% בתמותה (
p<0.0001). ירידות מרשימות אלו
בסיכון לתמותה בטיפול האמור היו פחות בולטות או כלל לא קיימות בילדים.

כבר בשנת 1993 אושרו על ידי ה-FDA לשימוש התרופות amantadine (שם מותג Symmetrel) ו-rimantadine
(שם מותג
Flumadine),
הפועלות על ידי התקשרות לחלבון
M2 של הנגיף ובכך מפריעות לנגיף שחדר לתא הפונדקאי לאבד את מעטפתו
החיצונית, וכך נמנע התהליך בו חומצת הגרעין שלו מתחילה את תהליך השכפול ליצירת
נגיפים רבים.
אך מגבלת 2 תרופות אלו בהיותן יעילות רק נגד הזן
A2 שגרם לשפעת האסייתית ,
וכן בעובדה ש-2 התרופות הללו הן בעלות השפעות לוואי טוקסיות בעיקר במערכת העצבים.
בנוסף, התברר שנגיפי שפעת פיתחו עמידות ל-2 התרופות באופן שהחליש מאוד את השימוש
בהן. 

בהמשך פותחו 4 תרופות המסתמנות כיעילות יותר ואושרו לטיפול בשפעת:
Oseltamivir (שם מותג Tamiflu) ו-zanamivir (שם מותג  Relenza), ומעט מאוחר יותר peramivib (שם מותג Rapivab) ו-batoxavir (שם מותג Xofluza).
טמיפלו ורלנזה מעכבות את האנזים
NA שעל פני הנגיף, ניתן להשתמש בהן גם במרפאות חוץ ללא תופעות לוואי
או הוריות-נגד (
Heo
ב-
New England Journal of Medicine משנת 2018).
התרופה
baloxavir
קיבלה אישור לטיפול באלה עם שפעת לא-מסובכת בני 12 שנה ומעלה שתסמיניהם הם בני לא
יותר מ- 48 שעות (
Hayden
וחב’ ב-
New England Journal of Medicine משנת 2018).
המינון של תרופה זו הוא מנה אחת של 40-80 מיליגרם למטופלים במשקל של 40-79
ק”ג.
הורית-נגד היא של טיפול בתרופה זו באלה עם היסטוריה של יתר לחץ-דם, או בנשים הרות.
תופעות לוואי אפשריות הן שלשולים, ברונכיטיס, בחילות, כאבי ראש ודלקת של ריריות
האף והלוע עם נזלת מוגלתית (
nasopharyngitis). במחקר בו השוו baloxavir ל-oseltamivir
ופלצבו, ב-1,436 מטופלים עם שפעת שהם בעלי רקורד של אנשים בריאים בני 12-65 שנה,
נמצא ששתי התרופות האחרונות, הפחיתו ביום אחד את מספר ימי התסמינים של שפעת,
בהשוואה לפלצבו.
עם זאת, בהתחשב במחירן הגבוה, יתרונותיהן המתונים, ותופעות הלוואי (העיקר בחילות
עם
oseltamivir),
תכשירים אלה אינם מומלצים לטיפול בשפעת של אנשים בריאים (
Jefferson וחב’ ב-British Medical Journal משנת 2014). 

טמיפלו יוצרה על ידי חברת Gilead אך משווקת על ידי Roche, והשימוש בה זכה לפרסום בשנת 2005 עם הופעת שפעת העופות.
טמיפלו אינה מונעת הידבקות בשפעת, אך מקצרת כאמור את תסמיני המחלה ב-24 שעות, אם
הטיפול בה מתחיל תוך 48 שעות מהופעת התסמינים. 
ה-
FDA מאשר שימוש ב-oseltamivir (טמיפלו) למניעת שפעת
מסוג
A ו-B בבני 12 חודשים ומעלה.
כן מומלץ טיפול זה בשפעת חריפה
A ו-B
ללא סיבוכים בבני 2 שבועות ומעלה שהיו א-תסמיניים לפרק זמן שאינו גדול מ-48 שעות.
המינון המומלץ לטמיפלו למבוגרים ובני 13 שנה ומעלה הוא 75 מיליגרם פעמיים
ביום למשך 5 ימים.
המינון לילדים בני שבועיים עד 12 חודשים במשקל הנמוך מ-15 ק”ג הוא של 3
מיליגרם לק”ג משקל פעמיים ביום למשך 5 ימים; לתינוקות במשקל 15 עד 23
ק”ג מומלץ מינון של 30 מיליגרם פעמיים ביום למשך 5 ימים; לילדים במשקל 32 עד
40 ק”ג המינון המומלץ הוא של 45 מיליגרם פעמיים ביום למשך 5 ימים; לילדים
במשקל של מעל 40 ק”ג מומלץ על מינון זהה לזה של מבוגרים: 60 מיליגרם פעמיים
ביום למשך 5 ימים.
טיפול בטמיפלו הוא בעל הורית-נגד ונקיטת זהירות באלה עם יתר לחץ-דם חמור, הרגישים
לטמיפלו. תופעות הלוואי של טמיפלו כוללות בחילה, הקאות ותגובות אלרגיות כגון פריחה
עורית ונפיחות בפנים. ניתן לטפל בטמיפלו בנשים הרות שכן לא נמצאו השפעות טוקסיות
בעובר.
ה-
CDC ממליץ על טיפול בטמיפלו
כטיפול קו-ראשון בנשים הרות, שכן הסיכון של מקרי מוות של נשים הרות גדל עם כל
טרימסטר של ההיריון ואף 4 שבועות לאחר הלידה במקרי שפעת שהסתבכה. 

התכשיר zanamivir
הידוע כ-
Relenza,
זמין כאבקה שנועדה לשאיפה. עירוי תוך-ורידי של תכשיר זה במקרי חירום, נמצא עדיין
בשלבי מחקר. ה-
FDA
מאשר תכשיר זה לטיפול בשפעת מסוג
A או B
בבני 5 שנים ומעלה.
כן אושר תכשיר זה לטיפול שפעת לא מסתבכת מסוג
A או B לבני 7 שנים ומעלה שהיו
עם תסמינים לפרק זמן שלא עלה על 48 שעות. המינון המומלץ לבני 7 שנים ומעלה הוא של
10 מיליגרם פעמיים ביום למשך 5 ימים. יש הורית-נגד לטיפול באלה עם אלרגיה לחלב,
לחולי אסתמה ולאלה עם
COPD.

תופעות לוואי פוטנציאליות כוללות כאבי ראש, שלשולים, בחילות, הקאות, תגובות
אלרגיות, נזלת, ברונכיטיס, שיעול, סינוסיטיס, טשטוש, חום, כאבי מפרקים, ראומטיזם
ארטיקולרי, ואף מקרים נדירים של עווית הסימפונות (
bronchospasms) שעלולה להיות קטלני.
ניתן לטפל בתכשיר זה בנשים הרות ללא חשש לטוקסיות לעובר.  שאיפת
zanamivir אינה מומלצת למטופלים עם
מחלה חמורה, כי המחקרים בשאלה זו חסרים. צורת טיפול זו אינה מומלצת לאלה המשתמשים
במשאף או לאלה עם מחלת ריאות, בגלל החשש לעווית סימפונות. 

Peramivir אושר על ידי ה-FDA לטיפול בשפעת מסוג A או B חריפה אך ללא סיבוכים
לבני שנתיים ומעלה המראים תסמינים למשך לא יותר מ-48 שעות.
המינון המומלץ הוא לבני 13 שנה ומעלה של מנה אחת של 600 מיליגרם בהזרקה, ולילדים
בני 2-12 שנה הזרקה של מנה אחת של 12 מיליגרם לק”ג משקל גוף, אך לא יותר
מ-600 מיליגרם.
הוריות-נגד לאלה עם יתר לחץ-דם חמור, או אלה עם תגובה אנאפילקטית לתכשיר זה בטיפול
קודם. תופעות לוואי פוטנציאליות כוללות שלשולים, בחילה, הקאות, וניטרופניה.
טיפול בתכשיר זה מותר לנשים הרות, אם כי אין נתונים בבני-אדם., והנתונים מתבססים
על ניסויים בחיות, תוך שימוש במינון שהוא פי-8 יותר גבוה מהמינון המומלץ
באדם.  

הטיפול ב-amantadine  או ב-rimamantadine (שם מותג Flumadine) אמנם מאושרים לטפול בשפעת, אך בשלב זה אינם מומלצים, כיוון ש-2
תכשירים אלה אינם פעילים כנגד שפעת מסוג
B, ורוב הזנים של influenza A.הראו עמידות ל-2 תכשירים אלה ב-10 השנים האחרונות.     

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים