חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עוד נתונים מרשיעים על עשן סיגריות, גורם המחלות והתמותה המסרב להתפוגג, חלק ב`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


לקריאת חלק א’ לחץ כאן


 


ההערכות הנוכחיות לגבי רמת התמותה העתידית בעולם בגין עישון, מבוססות בעיקר על פי ההערכות לגידול הבלתי פרופורציוני באוכלוסיית מדינות בדרום מזרח אסיה כסין, הודו ואינדונזיה, וכן על בסיס האחוז הזעום של נגמלים מעישון בקרב האוכלוסיות החלשות שם.


אחד מחשובי האפידמיולוגים בארה”ב, Richard Peto, מעריך שבין השנים 2000 עד 2024 מספר הפטירות בעולם יהיה סביב 6 מיליון בשנה, ומ-2025 עד 2049, מספר זה יוכפל. על פיו, בסין לבדה יהיה מספר הפטירות השנתי כתוצאה מעישון כ-2 מיליון מעשנים בשנה עד שנת 2025, תאריך בו ה הסינים הצעירים המעשנים כיום יגיעו לגיל הביניים.


באופן דומה, התחזית היא שהחל משנת 2010 ואילך, בהודו יהיו מדי שנה מיליון מקרי מוות מעישון, ומספר זה ילך ויגדל עם הגידול המרשים באוכלוסייה שם.


נראה שאי הוודאות בצֶפי למספר הפטירות העתידי מעישון, אינה מתמקדת בשאלה אם מספר הפטירות השנתי יגיע ל-10 מיליון, אלא מתי בדיוק תחזית חמורה זו תתחיל להתממש, ולפי הנתונים המצטברים כרגע, מספר פטירות זה יתחיל להופיע על המסכים בשנת 2030. ואם 2030 נראית שנה רחוקה מאוד מאיתנו, נשוב ונדגיש שרוב הפטירות באותה שנה ואף 10 ו-20 שנה מאוחר יותר, יהיו מנת חלקם העגומה של צעירים המעשנים היום, ב-2010.


 


על השיטות היעילות לגמילה מעישון: העולם מתחלק כיום באופן מובהק לשני חלקים בתחום הגמילה מעישון: מדינות אסיה ומדינות הגוש הסובייטי בעבר, בהן עישון הולך וגואה, ולעומתן מדינות המערב היותר מפותחות, בהן הפסקת עישון זכתה להצלחה משמעותית בעשורים האחרונים.


מהן הגישות שהוכיחו עצמן בניסיון לגמול אנשים מעישון, הן בשכנוע שלהם לא להתחיל לעשן או בשכנועם להפסיק לעשן?


מטבע הדברים, מיסוי כבד של סיגריות היא גישה מצליחה יותר במדינות עניות מאשר במדינות עם הכנסה ממוצעת גבוהה לנפש. לעומת זאת, חינוך והסברה היו יעילים יותר במדינות המפותחות , ואמנם בארה”ב ירדו אחוזי העישון למחציתם לפני 35 שנה, ואילו בקנדה פחת העישון עד מחציתו לפני 25 שנה, כאשר בשתי מדינות אלה ירדה צריכת הסיגריות במבוגרים מ-10 סיגריות ביום למבוגר בממוצע עד 5 סיגריות ביום.


בצרפת לעומת זאת נדרשו רק 15 שנה הפחית את רמת העישון מ-6 סיגריות בממוצע למבוגר בשנת 1990 עד 3 סיגריות בממוצע בשנת 2005. הירידה המרשימה בכמות העישון ב-3 מדינות אלה יוחסה בעיקר לעלייה במיסוי על סיגריות שהחלה בשנות ה-90 והגדילה פי 3 בממוצע את עלות הסיגריות.


 


מיסוי טבק: למעלה מ-100 מחקרים ברחבי העולם הראו שעליית מחירי סיגריות היא הדרך היעילה והמיידית ביותר המשפיעה על אחוזי העישון.


בארצות עם הכנסה גבוהה לנפש, נמצא שעלייה של 10% במחיר הסיגריות, מורידה ב-2.5% עד 5% את כמות העישון בטווח הבינוני, ועשויה אף להכפיל ירידה זו בטווח הארוך.


במדינות עם הכנסה נמוכה לנפש, הגדלת המס על סיגריות היא בעלת השפעה חזקה עוד יותר עם הפחתת עישון ב-8% לאחר העלאת מיסוי של 10%, בטווח הזמן הבינוני.


מיסוי מוגבר על סיגריות מפחית את החזרה לעישון באלה המנסים להיגמל ממנו, ומפחית את כמות הסיגריות הנצרכות על ידי מי שממשיך לעשן. מחירי סיגריות גבוהים יותר יעילים בעיקר בקרב בני-נוער שהפרוטה אינה תמיד מצויה בכיסם, מה  שמגביר אצלם את הקושי להתחיל לעשן באופן סדיר.


 


במושגים כלל-עולמיים, עליית מסים על סיגריות ב-10% הייתה מעלה את ההכנסות הלאומיות ב-7%, כיוון שהירידה בדרישה לסיגריות בעקבות המיסוי המוגבר אינה פרופורציונית לעלייה במחיר הסיגריות ברוב הארצות.


יחד עם זאת השימוש באמצעי העלאת המיסים אינו כה מקובל דווקא בארצות המבוססות, כיוון שהמיסוי על סיגריות כבר גבוה יחסית בארצות אלה, והוא עמד שם כבר בשנת 2006 על-71% מהמחיר הקמעונאי.


לעומת זאת בארצות הפחות עשירות, חלק המס מגיע ל-54% ממחיר החפיסה. בדרום אפריקה לדוגמה, בשנת 1990 חלק המיסוי עמד על 20% ממחיר הסיגריות, אך הועלה עד 2005 לכ-40% ממחירן. כתוצאה מהכפלת המיסוי האמור, ירדה צריכת הסיגריות במדינה זו במשך 10 שנים מ-4 סיגריות למבוגר בממוצע עד 2 סיגריות בלבד. נתונים דומים מגיעים מפולין, מדינה שהכפילה במהלך 10 שנים את המיסוי על סיגריות, ונהנית כעת מירידה יחסית בכמות העישון.  


 


בצרפת, התבצעו כמה מחקרים להעריך את הקשר בין העלאת המיסוי על סיגריות לבין רמת העישון, והחשוב מכול ההשפעה האפשרית על תמותה מסרטן ריאות במדינה זו.


מסתבר שבין השנים 1980 עד 1992 מחיר הסיגריות בצרפת היה קבוע עם עלייה זעירה במחיר של כ-2% לאורך תקופה זו. באותן 12 שנים כמות הסיגריות למבוגר שנצרכה שם מדי יום הייתה 5.7.


באותה תקופה מספר הפטירות מסרטן ריאות בקרב גברים צרפתים צעירים יחסית (גילאי 35 עד 44) עלה מ-14 ל-18 פטירות לכל 100 אלף. בשנת 1992 החלו הממשלות בצרפת להגיב לתחלואה מעישון על ידי העלאת מחיר הסיגריות שם  בהדרגה עד שנת 2005 פי 3.1 ממחירן הממוצע בשנת 1992. ייקור הסיגריות אכן הוריד בהדרגה את רמת העישון בצרפת, עד כי בשנת 2005 הגברים הצרפתים הצעירים הורידו את צריכת הסיגריות שלהם לממוצע יומי של 3.1 סיגריות, ירידה של כמעט מחצית מכמות העישון בשנת 1992.


המשמעות המיידית מבחינת התחלואה בסרטן ריאות באה לביטוי בהפחתת הפטירות מסרטן ריאות בגברים צרפתים צעירים עד כדי 9.2 פטירות לכל 100 אלף, מחצית הפטירות הללו בשנת 1992. אריתמטיקה מדויקת לחלוטין: העישון יורד למחציתו, כך גם הפטירות מסרטן ריאות!  


 


האם המידע שמקבל הציבור על נזקי עישון מספיק?


יש הערכה בהחלט שגויה הנפוצה בחוגים רחבים, שהציבור מכיר על בוריים את כל נזקי העישון, זאת לאחר 45 שנה בהן נכתבו למעלה מ-120 אלף מאמרים בכתבי-עת רפואיים על נזקי העישון, ועוד כמספר הזה מאמרים והרצאות לציבור הרחב.


במדינות רבות, ממשיכה לשלוט בורות כמעט מוחלטת על נזקיו של עישון לבריאות.


סקר שנערך בסין בשנת 1996, מצא ש-61% מהמעשנים סברו שעישון “לא גרם להם שום נזק, או שגרם לנזק זעום”.


אך גם במדינות המערביות המבוססות, בהן מעשנים ודאי מודעים יותר לנזקי העישון, ואף על פי כן רובם מנסים להמעיט בהערכת הנזקים שגורם העישון. אין ספק, שהמידע הרפואי על נזקי עישון, שהיה זמין לציבור במדינות המערב באמצעי התקשורת ללא הרף, החל מ-1962 בבריטניה, והחל מ-1964 בארה”ב, הביאו להפחתה בצריכת סיגריות בשתי מדינות אלה ב-4 עד 9% באופן מיידי, ולירידה נוספת בעישון ב-15 עד 30% בטווח הארוך.


אין ספק שבמדינות עניות עם רמה גבוהה יחסית של אנאלפאבתיות, הרצאות מלומדות או מתן פומבי בעיתונות לתוצאות מחקרים רפואיים לא ישיגו את המטרה לה נועדו.


בהודו למשל, כ-50% ממקרי המוות כתוצאה מעישון התרחשו בחסרי השכלה ויכולת קריאה או הבנת הרצאה, ולכן דווקא במדינות כאלה יש להדגיש את חשיבותן שלך התמונות הצבעוניות המאיימות, הקושרות עישון לתחלואות קשות, המופיעות על גבי חפיסות הסיגריות, הן יותר יעילות- “ללא מלים”.  


 


הגבלות על עישון במקומות ציבור:


המגבלות על עישון במקומות ציבוריים נועדו ביסודם בעיקר להפחית את חשיפתם של לא-מעשנים לעשן מיד-שנייה, וכן ליצור נורמות חברתיות של אויר נקי. אלא שהגבלות גורפות כאלה על עישון במקומות ציבוריים, הביאו באופן טבעי להגברת הניסיונות לגמילה מעישון כיוון שהמעשן החל חש כמעט כ”אויב הציבור” או לפחות כ”מטרד לציבור”.


מחקר עדכני שהתפרסם ב- Journal of Environmental Research of Public Health International משנת 2009, מראה שמגבלות אלה, הביאו למעשה להפחתה מעשית של 3-4% בצריכת סיגריות. במדינות מבוססות בהן הייתה הקפדה על אכיפת איסור העישון בציבור, נרשמה במקומות אחדים ירידה של ממש בהתקפי-לב, ואיסור עישון במקומות עבודה עשוי להפחית את רמת העישון עד 20%.  


 


הגבלות ואיסורים על פרסומת וחסויות של חברות טבק:


סיגריות היו מאז ומתמיד בין המצרכים או מוצרים המובילים בתחום הפרסומת באמצעי התקשורת, בשלטי חוצות ובדרכים אחרות, כמו גם במתן חסות לאירועי ספורט ואירועים פופולאריים אחרים על ידי חברות הטבק.


בשנת 2005 לבד, חברות טבק הוציאו 13.1 מיליארד דולר, על פרסומות ומתן חסויות באירועים שונים בארה”ב בלבד, שזו ההוצאה הגדולה ביותר שנרשמה עד כה בתחום איזשהו במדינה זו. במדינות המערב המבוססות, איסורים והגבלות על פעילות קידום מכירות זו, הפחיתה את מכירת הסיגריות ב-7%, ולמרות שאין נתונים לגבי הגבלות כאלה לאורך זמן במדינות עניות ומתפתחות, יש להעריך שמדיניות כזו של איסור פרסומות הייתה אף יעילה פי-2 יותר בהפחתת העישון.


 


טיפולים להפסקה וגמילה מעישון:


גישות פרמצבטיות לגמילה, כמו תכשירים של ניקוטין בלעיסה או בדסקיות עוריות, תכשירים כ-bupropion (המוכר כ-Zyban) ו-varenicline (הידוע כ-Champix), שיפרו באופן משמעותי את הסבירות של גמילה מוצלחת ויציבה.


ההחלטה שתכשירים אלה יימכרו ללא מרשם רופא, אף מגדילה את הנגישות לתכשירים אלה, ואת הסיכוי להגדלת אחוז הנמנעים מעישון. אם חברות הביטוח הרפואי בעולם, וקופות החולים בישראל יגבירו את הסבסוד או כל דרך להשתתפות כספית ברכישת תכשירים אלה, שעלותם הכוללת אינה עולה על מספר קטן של מאות דולרים, שכבר הוכחה כבעלת עלות-יעילות משמעותית, סיכויי הגמילה גדולים אף יותר, שהרי כ-40% מהמעשנים מכריזים בכל זמן נתון על נטייתם להפסיק לעשן, אם רק הייתה דרך יעילה לגמול אותם.


 


חישוב רמת מקרי המוות שניתן היה למנוע בהימנעות מעישון:


כלכלני ארגון הבריאות העולמי ((WHO עוסקים באופן נמרץ בסימולציות להערכת ההשפעה הפוטנציאלית של העלאת מחיר הסיגריות ב-70%, ובהפחתה של 10% ברמת העישון שניתן היה להשיג בהתערבות שאינה קשורה למחיר הסיגריות, והכוונה לאיסור על עישון בפומבי או בהגברת המוּדעוּת על נזקי עישון בקרב 1.1 מיליארד המעשנים בעולם, נכון להיום.


בקרב המעשנים הללו, כ-440 מיליון צפויים למות בעשורים הקרובים טרם-עת בגלל העישון.


העלאת מחיר הסיגריות היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על התמותה העתידית מטבק: עליית מחירים של 70% תמנע 115 מיליון פטירות, או בערך רבע מכלל הפטירות טרם-עת מטבק. מכלל הפטירות הנמנעות הללו, 25 מיליון פטירות היו אמורות להתרחש כתוצאה ממחלות סרטן שונות, ו-50 מיליון פטירות היו אמורות להיגרם ממחלות כלי-דם ולב.  


התערבויות למניעת עישון שאינן קשורות לעליית מחירי הסיגריות, היו מונעות 35 מיליון פטירות מכלל הסיבות למוות.


ההשפעה הגדולה ביותר של ההתערבויות האחרונות תבוא לביטוי אחרי שנת 2015. בשנת 2030 הצפי הנוכחי של 10 מיליון פטירות בשנה מעישון, היה פוחת אם כן עד כדי 7 מיליון פטירות, בנקיטת אמצעים אלה.  


 


עליית המיסוי על סיגריות, הייתה מעלה את מחיר החפיסה הממוצע כיום מ-0.70 דולר ל-1.3דולר במדינות עניות, מ-1.3 ל-2.3 דולר במדינות מתפתחות, ומ-3.7 עד 6.3 דולר לחפיסה במדינות המבוססות.


העלאות מחירים כאלה אכן הושגו במספר מדינות כמו קנדה, צרפת, פולין ודרום-אפריקה, וכן במספר מדינות בארה”ב. במחקר שהתפרסם ב-2004 בכתב העת Evidence Based Preventive Medicine, חישבו ומצאו שעליית המיסוי פי-2.5 בארה”ב (עלייה מ-39 סנט לחפיסה עד 1.01 דולר הנהוגה ב-2009), עשויה לגרום למיליון אמריקנים להפסיק לעשן, ולמנוע מ-2 מיליון צעירים אמריקנים מלהתחיל לעשן.


 


לסיכום, כאשר חלק מאיתנו ישקיפו למטה על העולם בשנת 2050, כותב דברים אלה אינו משוכנע שכמות עשן הסיגריות שתיתמר אז השמיימה, תהיה קטנה משמעותית ממה שמקובל היום. היגיון רפואי בריא ובסיסי, אינו שקול תמיד כנגד יצר העישון, אם כי הירידה באחוזי המעשנים בעולם המערבי בארבע העשורים האחרונים בהחלט מרשימה.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים