עוד נתונים אפידמיולוגים הנוגעים לנזקים הבריאותיים של העישון

עוד נתונים אפידמיולוגים הנוגעים לנזקים הבריאותיים של העישון

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

דומה שבין כל הנורמות החברתיות התופסות חלק בלתי נפרד מן ההוויה המודרנית, עישון ניצב במקום גבוה ביותר, שהרי אחד מכל שלושה ואולי ארבעה אנשים בוגרים בארצות המערב, כמו גם בישראל, מעשנים על בסיס קבוע. ודומה, שאין עוד "שגרה חברתית" המתנהלת  באופן כה לא סימטרי בין שני קטבים של שכר ועונש: שכרו של העישון בהנאה של ממש שהוא גורם למכורים לו: הוא מרגיע, הוא מחדד את כושר הריכוז, יש בו טעם הערב לחיכם, ובלשון העם- הוא "כיף" של ממש. אך משנת 1964, ובמשך למעלה מ-40 שנה למדנו להכיר את העונש שבעישון, הגורם הישיר לתחלואות קשות ולתמותה טרם-עת, שאין כבר חולקים על הקשר ביניהם.

אך למרות כל המגבלות שמטילים לאחרונה על עישון בפומבי, ובמקומות עבודה, וכל הידע המועבר לציבור על מה שגורם העישון לבריאות המעשן והסובבים אותו, נראה שקשה להקטין את מימדיה של "המסה הקריטית" של מעשנים נחושים, כאשר מעט יותר משלושה מכל עשרה בוגרים משוכנעים יותר מההנאה שבעישון מאשר חוששים מעונשו. אנו יודעים גם ש"מטיפים בשער" מאבדים מכוח שכנועם ככל שהם מתמידים להתריע על מחדל מסוים, אך אין לדעתנו להרפות מן הנושא של עונשו של עישון. גם אם רק קומץ מעשנים ייגמל ממנהגו, ורק קומץ אחר של השוקלים לעשן יימנע מכך, הרווחנו את לחמנו.

הבה ניתן למספרים היבשים לרוץ לפנינו, ומדובר בנתונים של תחלואה ותמותה המיוחסות לעישון בארה"ב ובגרמניה כשאלה מעודכנים ומנותחים סטטיסטית על ידי הטובים ביותר בתחום זה:Michael Thun האפידמיולוג המוביל בארה"ב, ואנשי המכון הגרמני הלאומי לחקר הסביבה והבריאות בנירנברג.

שואל Thun במאמר מערכת מדצמבר 2006: כמה מהירידה בתחלואה בסרטן הריאות בארה"ב ניתן לייחס למגמת הירידה בעישון שהצטיירה שם בשנות ה-90? אכן, שנת 1991 מסתמנת בארה"ב בשנה בה התמותה מסרטן הריאות הגיעה לשיאה בין הגברים (אם כי לא בין הנשים), אם כי לא בהכרח לגבי סוגי סרטן אחרים שיש קשר בינם לבין עישון.

אמנם, עישון פעיל משפיע על התרחשות סרטן חלל הפה וחללי האף (סינוסים), סרטן הלוע והוושט, סרטן הלבלב, סרטני הקיבה והכבד, סרטן הכליה והשופכן, סרטן צוואר רחם, ואף עד לויקמיה מייאלואידית חריפה (AML) הוא מגיע.

יחד עם זאת, התמותה מסרטן הריאות מהווה 80% מכלל התמותה מסרטן המיוחסת לעישון בארה"ב, ועישון סיגריות גורם ל-88% מכלל התמותה מכלל סוגי הסרטן בקרב גברים, ול-72% מכלל התמותה מסרטן בקרב הנשים שם, יותר מאשר כל סוג סרטן אחר פרט לסרטן הגרון. אכן מגמת התמותה מסרטן הגרון, דומה לזו מסרטן הריאות, אך מהווה במספרים מוחלטים רק 1% ממקרי המוות מסרטן הריאות.

מסתבר שבין השנים 1991 ו- 2003 חלה ירידה של 16.1% בתמותה הכללית מסרטן בקרב גברים אמריקנים לעומת ירידה צנועה יותר 8.4% בתמותה מכלל סוגי הסרטן בין הנשים שם. באותו פרק זמן, חלה ירידה של 20% בתמותה מסרטן הריאות בין גברים אמריקנים, אך לעומת זאת נרשמה עליה של 9.6% מתמותה מסרטן הריאות בנשים אמריקאיות. אם מתבוננים על מגמת התמותה מסרטן הריאות בקרב גברים בארה"ב נראה עלייה תלולה בין השנים 1950 עד 1975, מלווה על ידי עלייה מתונה יותר במגמת התמותה מ-1975 עד 1990, עד להתהפכות המגמה ותחילת הירידה הנצפית כאמור בתמותה מסרטן הריאות בגברים אמריקאים עד שנת 2003.

המגמה בין נשים שונה משמעותית: משנת 1950 עד 1975 נרשמה עלייה מתונה ביותר בתמותה מסרטן הריאות, וזו החלה לטפס בתלילות משנת 1975 עד 1990, כאשר אז התאזן קצב העלייה והוא ממשיך כך בעלייה מתונה עד שנת 2003. דרך אחרת למדוד את הבדלי המגמה בתמותה מסרטן הריאות בין גברים ונשים בארה"ב, היא בחישוב מוערך (projection) מה היו עלולות להיות מגמות התמותה מסרטן ריאות אם מגמות העישון בארה"ב לא היו מתחילות להתמתן החל מאמצע שנות ה-60, כאשר החלו מתפרסמים הדיווחים על עישון כגורם לתחלואה קשה. בחישוב אחרון זה מוערך שאם לא היו מתמתנים שיעורי העישון, היו נרשמות 137 פטירות מסרטן הריאות בשנת 2003 לכל 100 אלף גברים, ובפועל היו רק 71.9 פטירות כאלה כלומר חלה ירידה של 48% בפטירות מסרטן הריאות בין הגברים בארה"ב כתוצאה מהיפוך המגמה בממדי העישון שלהם בשנת 1991. לעומת זאת, בין הנשים התמונה פחות ורודה: לולא ההתמתנות בעישון של נשים אמריקאיות היו בשנת 2003 צפויות 53.6 פטירות מסרטן ריאות לכל 100 אלף נשים שם, ובפועל נמדדו בשנת 2003 רק 41.2 פטירות  לכל 100 אלף, דהינו ירידה צנועה יותר של 23%, פחות ממחצית הירידה בין גברים.

מעניין להשוות את נתוני העישון בין גברים בארה"ב לעומת אלה בשתי מדינות אירופיות, בריטניה והונגריה. בבריטניה הגיעה התמותה מסרטן הריאות בין הגברים לשיאה בשנת 1977, עם 114.5 פטירות לכל 100 אלף גברים. בהונגריה נפטרו 120.5 מכל 100 אלף גברים בשנת 1995, כל אלה בהשוואה ל-90.6 פטירות בין 100 אלף גברים אמריקאים בשנת השיא, 1991. רק לסבר את העין, בבריטניה שיא העישון בין גברים חל בשנים 1948-52 כאשר לא פחות מ-71% (!!) מהגברים הבריטים בגיל של 25 עד 34 שנה עישנו, וכמותם 67% בלבד בין הגברים הבריטים בגיל 35 עד 59. לשם השוואה, בארה"ב שכיחות העישון הגיעה לשיאה בשנת 1966 כאשר בממוצע 52% מהגברים האמריקנים בקבוצות הגיל השונות עישנו, כפליים יותר מאחוז הגברים המעשנים בארה"ב כיום.

מעניין להיווכח שבשיאה של מגיפת העישון, בשנות ה50 וה-60, דווקא הגברים הבריטים המצטיירים כמתונים יותר, שקולים יותר, ומאצ`ואיסטים פחות מהגברים מעבר לאוקיינוס האטלנטי, עישנו הרבה יותר, מה שמדגיש יותר מכל שאין לייחס כל היגיון כאשר דברים נוגעים לעישון. עוד נתון חשוב ממחקרו של Thun: כאשר הוא חישב באופן מוחלט כמה מקרי מוות נמנעו, או לפחות נדחו, בין השנים 1991 ו-2003, נמצא ש-146,148 גברים אמריקאים הרוויחו את חייהם, בשל הדעיכה בכמות העישון שלהם, מספר בהחלט לא מבוטל גם במדינת ענק זו. חבל שאחוז התחלואה והתמותה מסרטן הריאות בקרב נשים אמריקניות, אינו מרשים כזה של הגברים שם. אכן, אין אמין יותר ממדד התמותה של נשים אמריקניות מסרטן הריאות, להצביע על מה שאנו רואים ואף חשים גם במקומותינו, בריבוי יחסי של נשים צעירות מעשנות, הרבה יותר ממה שהיה מקובל בקרב נשים לפני דור.

נתונים מאלפים ברוח דומה, מתקבלים ממחקרם המקיף של האפידמיולוגים הגרמנים על תחלואה, תמותה והעלות הכלכלית של עישון בגרמניה בין השנים 1993 ו-2003, שהתפרסם בדצמבר 2006 בכתב העת Tobacco Control. דווקא מדינה מערבית מתקדמת זו, שהמשמעת והציות היוו תמיד תכונות אופייניות שלה, לטוב ולרע, מצטיירים היום כמדינה אירופית המתעקשת ברוח הליברליות וזכויות הפרט, לא לכפות תקנות נוקשות לגבי אי-עישון במקומות ציבוריים, כפי שמוצאים באירלנד ואיטליה לדוגמא. אמנם בגרמניה עלה שיעור המס על סיגריות משנת 2004 שלוש פעמים, מה שהפחית רכישתן על ידי נערים בני 12 עד 17 שנה. אך בין כל אלה מעל גיל 18 שידם משגת לרכוש סיגריות, מגמת העישון בעשור שבין 1993 ל-2003 לא התמעטה, וכשמדובר בנשים היא החמירה  בהרבה.

ואם תבקשו לדעת למה להתבשם במצוקותיהם של בני העם הגרמני שמקורן בעישון, הרי שחיוני ללמוד את המאפיינים התרבותיים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים של עשרות מיליונים נתינים של עם אירופי מבוסס ומשכיל יחסית, כדי להבין כיצד כל אלה נופלים ברשתה של הסיגריה.

הרי קומץ נתונים על מגמות העישון בגרמניה ו"המס" שנגבה בעטיו.

 כמה מעשנים הגרמנים? ב-2003 עישנו 42% מכלל הגברים בגיל 35 עד 39, ואחוז זה דועך בהדרגה עם הגיל של הגבר הגרמני עד כי 12% מהם עדיין מעשנים בגיל שמעל 75 שנה. ומה בין הנשים  הגרמניות? דומה שאין מדינה באירופה בה הפער בעישון בין נשים וגברים קטן יותר מאשר בגרמניה. בשנת 2003 38% מהגרמניות בגיל 35 עד 39 מעשנות, וראוי לציין שבקבוצת הגיל של 50 עד 54 שנה, 31% מהן עדיין מעשנות, בהשוואה ל-28% של גברים גרמניים בני 50 עד 54 שנה. "הישג" של נשים גרמניות המחצית שנותיהן, שאין משתווה לו באף מדינה אחרת בעולם! וכיצד נענשו הגרמנים על החטא שבעישון? בשנת 2003 נמדדו 114,647 פטירות שיוחסו לעישון, ועל פי גיל הנפטרים חשבו ומצאו שם שבאותה שנה אבדו 1.6 מיליון שנות חיים פוטנציאליות YPLL) או Years of potential life lost), בחישוב שבממוצע כל אחד מהנפטרים טרם-עת, איבד 14 שנות חיים מתוחלת החיים הממוצעת בגרמניה.    

מבין הפטירות טרם-עת בגין עישון בקרב שני המינים, 40.4% נגרמו ממחלות ממאירות, 40.0% כתוצאה מתחלואה קרדיו-וסקולארית, ו-19.2% כתוצאה ממחלות של מערכת הנשימה.

כיוון שבשנת 1993 היו בגרמניה 116,505 פטירות ממחלות-מושרות-עישון, מתקבל שבין השנים 1993 ל-2003 נרשמה ירידה זעומה ביותר של 1.6% בלבד בפטירות מעישון, ובערכים יחסיים של האוכלוסייה מדובר אף בעלייה זניחה מ-13.0% ל-13.4% פטירות בגין עישון. בדומה לנתונים שהובאו למעלה על האוכלוסייה בארה"ב, גם בגרמניה חוזרים על עצמם הנתונים שאינן מחמיאים לנשים: בעוד שבקרב גברים גרמנים הייתה ירידה של 13.7% בפטירות המיוחסות לעישון בין השנים 1993 ל-2003, הרי שבין הנשים הגרמניות נרשמה בעשור הזה דווקא עלייה של 7.1% בפטירות מעישון.

לתחלואה מעישון יש גם מחיר כלכלי כבד: ב-1993 עמדו סך ההוצאות הישירות (אשפוזים בבתי חולים, טיפולים אמבולטוריים, שיקום, ועלות תרופות) וכן ההוצאות העקיפות (אובדן ימי עבודה, פרישה מוקדמת) על סך כולל של 20 מיליארד יוּרוֹ. בשנת 2003 נרשמה עליה של 4.7% בהוצאות אלה עד כדי 21 מיליארד יוּרוֹ. ממצאים אלה על עלויות העישון בגרמניה בדמים (תחלואה ומוות) ובדמים (עלויות כספיות) מותירים את בעלי המחקר מנירנברג תמהים ואף פסימיים בעליל. השאלה שהם מציגים במסקנות דו"ח זה היא: כיצד ייתכן שלמרות הידע ההולך וגדל על מה שעישון גורם לבריאותנו, אחוזי המעשנים בגרמניה נותרים יציבים, ואף מראים עליה מדאיגה בקרב הנשים שם. כל זאת מותיר את החוקרים העוסקים בתופעת העישון עם נחמה קטנה אחת: מטה לחמם לא ייכרת בעתיד הנראה לעין. 

בברכה, פרופ` בן-עמי סלע