חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עד כמה יש לנו שליטה על חיינו?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

עד כמה יש לנו שליטה על חיינו?

כנראה שהרבה יותר ממה שנדמה לנו!
החברה האנושית מעלה על נס ערכים כמו חופש הבחירה, דמוקרטיה, חירות הפרט ושוויון זכויות. אבל בפועל הרבה מאד אנשים מסתובבים בתחושה שהם מוגבלים ביכולתם, לבחור את דרכם ולמלא את חייהם בתכנים המתאימים להם באמת. האמנם המצב הוא באמת כזה???

לכאורה כל אחד יכול לעשות עם חייו מה שהוא/היא רוצים. בפועל אם נערוך סקר מקרי ברחוב נגלה שאחוז נכבד מהאנשים, לא מרוצים מחייהם, היו רוצים לשנות בהם משהו אבל לא מאמינים ביכולתם לעשות כך.

מה הפערים העומדים בין הרצון לבצע שינוי ובין מימושו.
קודם כל חוסר מידע, אנו נמשכים לתחומים מסוימים הרבה פעמים ללא ידע ממשי עליהם, באחד הקטעים המצחיקים ביותר שראיתי בסרט, (מונטי פייטון – “משהו שונה לגמרי”) נכנס פקיד אפרורי ללשכת התעסוקה ומבקש הסבה מקצועית, “מה אתה רוצה להיות” שואל אותו איש לשכת התעסוקה, “מאלף אריות” עונה האיש. “יש לי כבר את כל הציוד, שוט, אקדח, תלבושת….”אתה בכלל יודע איך נראה אריה?…”כן! אלה יצורים קטנים וחביבים עם פרווה רכה ונעימה…”
בסופו של המערכון האיש משנה את דעתו ומחליט לשנות את עיסוקו מראיית חשבון לפקידות בנקאית. זו דוגמה קצת מוגזמת, אבל במציאות, אנשים רבים מסתובבים בתחושת החמצה ו/או תסכול כיוון שלא הגשימו את חלומותיהם להיות: רופא, כבאי, טייס, שחקן מפורסם, איש עסקים, מנכ”ל…צורות חיים שייתכן וכלל לא מתאימות להם אם היו יודעים את מלוא המשמעויות והפרטים הכרוכים בהם ו/או בדרך להשגתם.

פער נוסף הוא בהרבה מקרים פער הזמן, הרצון נוצר בתקופה אחת של החיים, בינתיים חלף זמן, חלו שינויים חיצוניים ופנימיים, הרצון קיים למרות שהוא לא רלוונטי, אבל ממשיך לנקר ולהפריע.

פער חשוב מאד הוא זה הקיים בין הפנטזיה למציאות, אין כמו פנטזיה! היא גדולה מהחיים ובדיוק מסיבה זו עדיף לפעמים לחיות אותה ולא את המציאות, התופעה נקראת סינדרום ירושלים על שם בירתנו, עולי רגל מכל הדורות שדמינו את ירושלים כמקום הקדוש הזהוב והיפה ביותר בעולם, לא יכלו לעמוד בפני המציאות שהתגלתה להם בדמותה של עיר ישנה, מלוכלכת, ריחנית (ולא תמיד במובן החיובי) ובד”כ יפה הרבה פחות מהמקום ממנו באו, התנפצות הפנטזיה גרמה לחלק מאותם אומללים לאבד את שפיותם ולהסתובב בעיר ממלמלים לעצמם ועושים מעשים משונים ומטורפים מה שהגביר את התחושה המיסטית מסביב לקדושתה של ציון.

אם נרד רגע מהר הבית ולקרקע המציאות, ניסיון החיים מלמד אותנו להישאר בעולם הפנטזיה בהרבה תחומים, מצד אחד זה מלהיב, אבל רגעי ההתפקחות יכולים להיות מאד מתסכלים. גם כאן התחושה ש”חלומותיי הם דמיוניים ולא ברי השגה” היא לא נעימה.

מעטים האנשים שעוזבים הכל ומשנים את חייהם מקצה לקצה, בד”כ אנו שומעים סיפורים נפלאים על שינויים כאלה, הסיבה היא שאלו ששינו את חייהם והתאכזבו, בד”כ מעדיפים לשתוק ולא לספר על אכזבתם, לאחרונה שמעתי סיפור כזה מאחד ממכרי, איש כבן 60 שסיפר לי על התלבטות שהייתה לו לפני 20 שנה, האם לעזוב משרה מסודרת בטוחה עם עתיד ידוע מראש ולעבור לעסק פרטי עם סיכויי התעשרות, מסתוריות והרפתקנות. הוא בחר בשינוי והיום הוא מסתכל אחורה על 20 שנות עבודה קשות בתנאי לחץ וחוסר ודאות שהביאו אותו לאותו מקום פחות או יותר כמו את עמיתיו לאותו משרד שעזב.

כאן אני מגיע לנקודה החשובה לשמה כתבתי את השורות האלה, שינוי לא חייב להיות חיצוני, ושביעות רצון מהחיים יכולה להיות מוגדרת כמצב נפשי שלא חייב להיות תלוי בגורמים חיצוניים אלה בפנימיותו של האדם. ראיתי בחיי טייס ניסוי שעבודתו משעממת אותו, ועובדת ניקיון מנקה אבק ורוקדת לצלילי מוזיקה תוך כדי עבודתה. ראיתי עשירים מתלוננים על כך שגוזלים ועושקים אותם, וראיתי עניים שחילקו איתי ארוחה אותה קנו בכסף האחרון שהיה להם בנדיבות שלא יכלו להרשות לעצמם ובכל זאת.

כל אותם דברים שראיתי וחוויתי הביאו אותי למסקנה שהשינוי מקורו בפנים ולא בחוץ. כל מה שמקורו בחוץ יכול להנעים או לקלקל את חיינו ויכולתו זו תלויה במידה רבה בדרך בה אנו תופסים וחווים את החיים, לטעמי ומניסיוני, מי שמרגיש ש”אין לו שליטה על חייו” כדאי שיבדוק מדוע הוא לא מאושר ממצבו הנוכחי?
מה מונע ממנו/ממנה, לשמוח בחלקו?

כשמישהו אומר לי שהוא לא מאושר, אני בד”כ שואל מה הם הדברים שכן גורמים לו אושר?
כשהמדוכא ממשיך וטוען שחייו הם מסכת אחת ארוכה וגדושה בייסורים, אני ממשיך ומקשה, בכל זאת מה הוא הדבר שמקים אותך בבוקר? מה מונע ממך להתאבד?
התשובה בד”כ היא “אולי משהו ישתנה” זוהי התשובה הנכונה, תמיד! התקווה היא לא רק ההמנון הלאומי שלנו, היא גם זו שמחזיקה אותנו כשנדמה כי כלו כל הקיצים. כמו שנאמר ע”י אחד מחז”ל “לעולם לא יאבד האדם תקווה, גם אם חרב מונחת לו על צווארו” והשינוי לטובה בד”כ מגיע לא מבחוץ אלה מבפנים, השלמה עם המצב, ראיית חצי הכוס המלאה, התמקדות בחיובי, לפעמים אפילו סתם, לעזוב את הכל ולצאת לטיול קצר באוויר הצח, לשחק עם הילדים או אפילו לזלול קוביית שוקולד (חבילה שלמה אם אתם לא בדיאטה), כל אלה יכולים לחולל שינוי פנימי שמראה לנו את החיצוני באור חדש, אחר.
בצורה כזו ניתן להשיג שליטה על חיינו באופן מקיף וטוב יותר מאשר בציפייה חסרת תוחלת לאיזשהו “נס” בתקווה לימים טובים ומחשבות שמחות.

רוב טוב לכולם.
אבנר גלוקשטד – יועץ רב תחומי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים