חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עדכונים לשאלה הנצחית: כמה קפאין  טוב לבריאותנו, והאם עודף קפאין הוא גורם מזיק? חלק ב’

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה  לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

לקריאת חלק א’ לחצו כאן

 

צריכת קפה בעולם שונה באופן משמעותי בין המדינות השונות, ועל פי הנתונים של שנת 2016 מעניין לציין שדווקא מדינות סקנדינביה ומדינות מרכז אירופה הם צרכני קפה באופן הגדול פי-3 מרמת הצריכה של קפה בבריטניה ובארה”ב, ומחקרים אפידמיולוגיים-סוציולוגיים רבים ניסו לשווא להסביר הבדלי צריכה אלה.

 

מחקרים אחדים מראים שצריכה גבוהה של משקאות “אנרגיה” בשילוב עם אלכוהול, נכרכה עם אירועים קרדיו-וסקולריים, פסיכולוגיים ונוירולוגיים, כולל אירועי תמותה (Cappelletti וחב’ ב-Neutrients משנת 2018, ו-Ehrers וחב’ ב-Food Chemistry & Toxicology משנת 2019).

קפאין בצורת משקאות “אנרגיה” הוא בעל תופעות לוואי חמורות יותר מאשר משקאות קלים מכילי-קפאין מכמה סיבות: צריכה אפיזודית גבוהה של צורות אלה של קפאין, שאינה מאפשרת התפתחות של סבילות לקפאין; פופולריות בקרב ילדים ובני נוער שעלולים להיות יותר פגיעים להשפעות קפאין; חוסר בהירות לגבי תכולת הקפאין במשקאות אלו; השפעות סינרגיסטיות אפשריות עם מרכיבים אחרים של משקאות “אנרגיה”; השילוב עם צריכת אלכוהול.

 

צריכה גדולה של משקאות “אנרגיה” (1ליטר ליום בה תכולת קפאין היא 320 מיליגרם, הביאה לתופעות לוואי קרדיו-וסקולריות (עלייה בלחץ הדם, QT מוארך הנובע מהתארכות הרפולריזציה בתאי שריר הלב, והוא בסיס להפרעות קצב בשל מעגל חשמלי חוזר, ולפַּעֶמֶת (פַּלְפִּיטַצְיוֹת) שהיא תסמין של תחושת הלמות הדופק בבית החזה). לכן מומלץ לאלה הצורכים משקאות “אנרגיה” בכמות גדולה, לבדוק את תכולת הקפאין במשקאות אלו, ולהימנע מצריכה של למעלה מ-20 מיליגרם קפאין בהזדמנות שתייה אחת, או להימנע מצריכה משולבת של משקה “אנרגיה” ואלכוהול.

 

קפה, קפאין והסיכון של תחלואה כרונית: מחקרים על צריכת קפאין ומשמעותה לבריאות, עלולים פוטנציאלית להיות מוגבלים באופן חמור. ראשית, תצפיות על ההשפעות החריפות של קפאין, עלולות לא לשקף את ההשפעות ארוכות הטווח של קפאין, כיוון שיכולה להתפתח סבילות להשפעות אלו (Robertson וחב’ ב-Journal of Clinical Investigation משנת 1981).
שנית, מחקרים אפידמיולוגיים על צריכת קפאין, מושפעים פוטנציאלית על ידי ערפילנים כגון עישון או גורמי אורח-חיים לא רצויים אחרים, ויש לקחת כמובן את כל אלה בחשבון בגישה להערכת השפעות קפאין (Kim וחב’ ב- European Journal of Epidemiology משנת 2019).

 

למרות שרצויים מחקרים אקראיים ארוכי-טווח, מחקרים אלה לעתים אינם ישימים מסיבות פרקטיות ומשיקולים תקציביים (Cornelis ו-Munafo ב-Nutrients משנת 2018). בנוסף, קיימים ווריאנטים בגנים האחראיים על מטבוליזם של קפאין, שיש להם השפעות מנוגדות על צריכת קפאין ועל רמותיו בדם, מה שעלול לגרום להטעיה בפירוש התוצאות. שלישית, אמנם שגיאות בביצוע מדידת רמות קפאין עלולות להשפיע על ההערכה של צריכת קפאין, אך דיווחים עצמיים של הנבדקים על התדירות היומית של שתיית משקאות קפאיניים, נחשבים מדויקים והדירים בדרך כלל (Feskanich וחב’ ב-Journal of American Diet Association משנת 1993).
הווריאציות בגודל ספל הקפה, בעוצמת הבישול שלו, בסוג פולי הקפה, ובכמויות הסוכר והחלב המוספות לקפה, בדרך כלל אינם נלקחים בחשבון במחקרים האפידמיולוגיים על צריכת קפה, מה שעלול להביא להערכת נתוני צריכה משובשים. יחד עם זאת, באוכלוסיות רבות הווריאציות בגודל הספל או בעוצמת הבישול של הקפה מתונות יחסית, בהשוואה עם הנתונים על תדירות צריכת הקפה. לבסוף, במחקרים פרוספקטיביים על צריכת קפאין, נמצא שקפה ותה הם שני המקורות העיקריים של קפאין.

 

לחץ-דם, ליפידים בדם ומחלה קרדיו-וסקולרית: באנשים שלא צרכו קודם לכן קפאין, צריכת חומר זה מעלה בדם את רמות epinephrine ולחץ הדם לטווח זמן קצר. הסובלנות לקפאין מופיעה תוך שבוע, אך היא יכולה להיות לא מושלמת בחלק מהאנשים (Lovallo וחב’ ב-Hypertension משנת 2004).
אכן, מטה-אנליזות של מחקרים לטווח ארוך, מצביעות על שצריכה מבודדת של קפאין (כלומר קפאין טהור שאינו חלק מקפה או ממשקאות אחרים) גורמת לעליה מתונה בלחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי (Noordzij וחב’ ב-Journal of Hypertension משנת 2005). יחד עם זאת, לא נמצאה כל השפעה על לחץ הדם במחקרים על קפאין בקפה (Steffen וחב’ ב-Journal of hypertension משנת 2012), גם בקרב אנשים עם יתר לחץ-דם (Mesas וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2011), ייתכן כיוון מרכיבים אחרים בקפה דוגמת חומצה כלורוגנית, הם בעלי השפעה הפוכה מזו של קפאין על לחץ הדם (Onakpoya וחב’ ב-Journal of Human Hypertension משנת 2015).
באופן דומה, במחקרים פרוספקטיביים, צריכת קפאין לא הייתה כרוכה בעלייה בלחץ הדם (Grosso וחב’ ב-Nutrients משנת 2011).

 

רמת הריכוז של החומר cafestol המעלה רמת כולסטרול, גבוהה בקפה לא מסונן כמו זה המקובל בקפה המבושל בצרפת, טורקיה וסקנדינביה; רמתו בינונית באספרסו או בקפה המוכן ב-Moka pot או מקינטה, שהוא הכינוי המקובל בישראל ל”מוקה” – מכשיר ביתי להכנת קפה על כיריים, המורכב מתא מים תחתון, משפך/מסנן לקפה הטחון ותא עליון בו נאגר הקפה המוכן); ורמתו זניחה בקפה נמס ובקפה המוכן בפרקולטור. במחקרים אקראיים, צריכה גבוהה של קפה לא מסונן (6 ספלים ביום), העלתה את רמת LDL כולסטרול ב-17.8 מיליגרם לדציליטר, בהשוואה לקפה מסונן (Jee וחב’ ב-American Journal of Epidemiology משנת 2001), מה שמביא להגברה משוערת של 11% באירועים קרדיו-וסקולריים (Silverman וחב’ ב-JAMA משנת 2016).

לעומת זאת, “קפה פילטר” לא העלה רמות כולסטרול בדם. לפיכך, הגבלת צריכה של קפה לא-מסונן, וצריכה מתונה של קפה אספרסו עשויים לסייע בבקרה של רמות כולסטרול בנסיוב.

 

מחקרים באדם לא מצאו קשר בין צריכת קפאין ופרפור פרוזדורים (Zuchinali וחב’ ב-Europace משנת 2016, ו-Larsson וחב’ ב-BMC Medicine משנת 2015).
מחקרים פרוספקטיביים רבים בחנו צריכת קפה וקפאין ביחס לסיכונים למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי (Ding וחב’ ב-Circulation משנת 2014).
הממצאים הראו באופן עקבי שצריכה יומית של עד 6 ספלי קפה של קפה קפאיני מסונן, אינה כרוכה בסיכון מוגבר של שני האירועים האחרונים באוכלוסייה הכללית או בקרב אנשים עם היסטוריה של יתר לחץ-דם, סוכרת, או מחלות קרדיו-וסקולריות. למעשה, צריכת קפה הייתה כרוכה בהפחתת הסיכון של מחלות קרדיו-וסקולריות, כאשר הסיכון הנמוך ביותר נמצא בצריכה של 3-5 ספלים ביום.

 

השגחה על משקל גוף תקין, עמידות לאינסולין וסוכרת type 2: מחקרים מטבוליים מצביעים על כך שקפאין עשוי לשפר את המאזן האנרגטי על ידי הפחתת תיאבון והגברת הקצב המטבולי הבסיסי ((BMR כמו גם הגברת התרמוגנזה המושרית על ידי אכילה (Harpaz וחב’ ב-Journal of Basic Clinical & Physiological Pharmacology משנת 2017), זאת כנראה על ידי עידוד מערכת העצבים הסימפתטית, וניתוק הביטוי של protein-1 ברקמת השומן החום (Velickovic וחב’ ב-Scientific Reports משנת 2019).

 

צריכה חוזרת של קפאין במהלך היום (6 מנות של 100 מיליגרם קפאין) הביאו לעלייה של 5% בהוצאת אנרגיה ב-24 שעות (Dulloo וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 1989).
צריכה מוגברת של קפאין נכרכו עם עלייה קלה במשקל (Lopez-Garcia וחב’ באותו כתב עת משנת 1989, ו-Larsen וחב’ ב-International Journal of Obesity משנת 2018). ראיות מוגבלות מניסוים אקראיים גם כן תומכות ביתרונות קלים של צריכת קפאין על רמת השומן בגוף (Ohnaka וחב’ ב-Journal of Nutritional Metabolism משנת 2012).
יחד עם זאת, משקאות קלים מכילי קפאין שהם עתירי קלוריות, גורמים לעליה במשקל שאינה בהכרח קשורה לרמת הקפאין במשקאות אלה (De Ruyter וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2012).

 

נמשיך ונדון בקפאין במאמר ההמשך.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

 

23/08/2020

   לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן
אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים