חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עדכונים לשאלה הנצחית: כמה קפאין טוב לבריאותנו, והאם עודף קפאין הוא גורם מזיק? חלק א’

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

 

קפה ותה, הם בין המשקאות הקלים הפופולריים ביותר בעולם, ושניהם מכילים כמויות משמעותיות של קפאין, מה שהופך את האחרון לחומר הפסיכו-אקטיבי הנצרך ביותר (Fredholm וחב’ ב-Pharmacology Review משנת 1999).

מגוון של צמחים מכילים קפאין בזרעים, בפירות ובעלים. פרט לקפה ולתה, צמחים המכילים קפאין כוללים גם פולי קקאו מהם מכינים שוקולד, עלי yerba matte מהם מכינים תה עשבי מרפא (herbal tea), ודובדבני guarana המוספים למשקאות אחדים. ניתן גם לסנתז קפאין ולהחדירו למשקאות אנרגיה ולטבליות למניעת עייפות. בנוסף, קפאין משמש באופן נרחב לטיפול בהפסקת נשימה (apnea) בפגים ותינוקות בגיל הרך (Schmidt וחב’ ב-New England Journal of Medicine משנת 2007), וכמו כן קפאין בשילוב עם משככי כאבים משמשים בתרחישי כאב (Derry וחב’ ב-Cochrane Database & Systemic Review משנת 2014).

תה וקפה היו בשימוש מאות שנים, והפכו חלק חשוב במסורות תרבותיות וחיי חברה. בנוסף, אנשים נהגו לשתות קפה לצורך התעוררות ופריון בעבודה.

 

ריכוז קפאין המקוות מקובלים של צריכתו, מופיעים בטבלה הבאה:

המזון/משקה   גודל המנה  מיליגרם של קפאין

קפה חלוט            ספל              235

קפה אמריקנו        ספל              150

קפה נמס              ספל              80

אספרסו                30 מ”           63

קפה נטול קפאין     ספל             2.5

תה ירוק               ספל              32

קוקה קולה           ספל               32

משקה אנרגיה      ספל               120

שוקולד מריר        30 גרם          24

שוקולד חלב         30 גרם           6

תכשיר לכאב       טבליה אחת     65
ראש (עם קפאין)

 

במנה אופיינית, ריכוז הקפאין גבוה ביותר בקפה, במשקאות “אנרגיה”, בטבליות קפאין ובתה, וריכוזו נמוך ביותר במשקאות קלים.

בארה”ב, 85% מהמבוגרים צורכים קפאין על בסיס יומי (Mitchell וחב’ ב-Food Chemisry & Toxicology משנת 2014), והכמות היומית הממוצעת הנצרכת באוכלוסייה זו היא 135 מיליגרם (Drewnowski ו-Rehm ב-Nutrients משנת 2016). קפה הוא המקור השולט בצריכת קפאין בקרב מבוגרים, כאשר משקאות קלים ומשקאות אנרגיה הם מקורות קפאין השולטים בקרב צעירים ובני נוער.

 

שנים רבות מושמעת הדאגה שמא קפה וקפאין עלולים להגביר את הסיכון לסרטן ולמחלות קרדיו-וסקולריות, אך לאחרונה מוזכרים יתרונות רפואיים (Ludwig וחב’ ב-Food Function משנת 2014). נקודת מפתח במחקר על קפה וקפאין, שכן החומר האמור מכיל גם מאות פיטו-כימיקלים הפעילים ביולוגית, כולל פולי-פנולים כגון חומצה כלורוגנית וכן ליגננים, האלקלואיד trigonelline, ה-melanoidins, וכן כמויות מתונות של מגנזיום, אשלגן וויטמין B3 (המוכר כניאצין).

מרכיבים אלה של קפאין עשויים להפחית עקה חמצונית בגוף (Corrȇa וחב’ ב- Plant Foods & Human Nutrition משנת 2012), לשפר את המיקרוביום במעי (Jaquet וחב’ ב-International Journal of Food Microbiology משנת 2009), ולהביא למודולציה של גלוקוזה והמטבוליזם של שומן (Vitaglione וחב’ ב-Hepatology משנת 2010, ו-Lecoultre וחב’ ב-American Journal of Clinical Nutrition משנת 2014). בניגוד לכך, cafestol שהוא diterpene במצוי בקפה שלא עבר פילטרציה, מגביר את רמת כולסטרול (Urgert ו-Katan ב-Annual Review of Nutrition משנת 1997).

 

מטבוליזם, השפעות פיזיולוגיות והשפעות טוקסיות:

 

קפאין הוא תרי-מתיל-קסנטין שספיגתו במעי מושלמת תוך 45 דקות לאחר צריכתו, כאשר רמות קפאין בדם מגיעות לשיאן תוך 15 דקות עד שעתיים (Nehlig ב-Pharmacological review משנת 2018). מיד בהגיעו לדם, מתפשט קפאין בגוף כולו, ואף חוצה את מחסום דם-מוח. בכבד, עובר קפאין מטבוליזם על ידי אנזימי ציטוכרום P-450 (להלן CYP), ובמיוחד על ידי האנזים CYP1A2. מטבוליטים של קפאין כוללים paraxanthine, ובכמויות קטנות יותר, theophylline ו-theobromine, שעוברים מטבוליזם נוסף לחומצת שתן (uric acid) המופרשת בשתן. תקופת מחצית החיים של קפאין במבוגרים היא 2.5-4.5 שעות, ליילודים יש יכולת מוגבלת לפרק קפאין, לכן בהם תקופת מחצית החיים של חומר זה היא 80 שעות.

בגיל 5-6 חודשי חיים, עדיין נמוכה ביותר. עישון, מחיש בהרבה את המטבוליזם של קפאין (בערך ב-50%), בעוד שנטילת גלולות למניעת הריון מכפילה את תקופת מחצית החיים שלו. הריון מפחית מאוד את המטבוליזם של קפאין, בעיקר בשליש האחרון, כאשר תקופת מחצית החיים שלו מגיעה עד 15 שעות.

 

הפעילות של האנזימים המשתתפים במטבוליזם של קפאין, היא גנטית באופן חלקי (Perera וחב’ ב- Clinical & Pharmacological Therapy משנת 2012). לדוגמה, וריאנט בגן המקודד לאנזים CYP1A2 כרוך ברמות קפאין גבוהות יותר, למרות שהוא גם כרוך בספיגה נמוכה יותר של קפאין (Cornelis וחב’ ב-Human Molecular Genetics משנת 2016). אנשים עם מטבוליזם נמוך יותר של קפאין על בסיס גנטי, נוטים “לפצות” מצב זה על ידי צריכת קפה נמוכה יותר, מאשר אלה ללא מגבלה גנטית זו (Cornelis וחב’ ב-Molecular Psychiatry משנת 2015).

בנוסף, תרופות שונות כגון אנטיביוטיקה ממשפחת ה-quinolone, תרופות קרדיו-וסקולריות, מרחיבים ברונכיאליים, ומדכאי דיכאון, יכולים להאט את פינוי קפאין ומגדילים את תקופת מחצית החיים שלו, כיוון שגם הם עוברים מטבוליזם בכבד על ידי אותם אנזימים. בדומה, קפאין מסוגל להשפיע על פעילותן של מספר תרופות, והקלינאים צריכים לקחת בחשבון את האינטראקציות האפשריות בין קפאין לתרופות אלה.

 

התועלת של קפאין על קוגניציה ובשיכוך כאבים:

 

המבנה המולקולרי של קפאין דומה לזה של adenosine, מה שמאפשר לקפאין להיקשר לקולטנים של adenosine, לחסום פעילות adenosine ולמנוע את השפעתו.

הצטברות adenosine במוח, מונעת התעוררות ומגבירה רדימות. במינונים מתונים של קפאין (40-300 מיליגרם), קפאין הוא אנטגוניסט של adenosine, ופועל להפגת עייפות, הגברת ערנות, והפחתת זמני תגובה לגירויים שונים (Clark וחב’ ב-Sleep Medical Review משנת 2017, ו-Smith ב-Food Chemistry & Toxicology משנת 2002).

השפעות אלו של קפאין, הובחנו גם באנשים שאינם נוהגים להרבות בשתיית קפה, או לאחר תקופות קצרות של הימנעות מקפה מצורכיו בקביעות. צריכת קפאין מגבירה ערנות גם לאחר שעות עבודה מרובות שאין בהם גירוי או עניין מיוחדים, כגון עבודה שגרתית על קו-ייצור, נהיגה מרובת שעות למרחקים גדולים, או אפילו בהטסת מטוסים בטיסות ממושכות (Mc Lellan וחב’ ב-Neuroscience & Behavior Review משנת 2016).

למרות שיתרונות מנטליים אלו בולטים במיוחד במצבי חוסר-שינה (Ker וחב’ ב- Cochrane Database Systemic Review משנת 2010), קפאין אינו יכול לפצות על ירידה בביצועים לאחר פרק-זמן ממושך של חוסר שינה (Doty וחב’ ב-Sleep משנת 2017).

קפאין עשוי לתרום להפגת כאב, כאשר מוסיפים אותו לתכשירים משככי כאבים מקובלים. באופן ספציפי, סקירה של 19 מחקרים הראתה ש-100-130 מיליגרם קפאין, שמוסיפים לתכשיר משכך כאבים הגדילה באופן מתון את מספר המטופלים עם הפגת כאב מוצלחת.

 

השפעת קפאין על שינה, דאגנות ותסמיני גמילה:

 

כמצופה בגין השפעתו על עייפות, צריכת קפאין בשעות היום המאוחרות, עלולה לגרום להַשְׁהָיָה בהירדמות, ואף להפחית את איכות השינה. בנוסף, קפאין עלול לגרום לדאגנות בעיקר במינונים הגבוהים מ-200 מיליגרם בצריכה מבודדת או מעל 400 מיליגרם בכל היום, כמו גם באנשים רגישים כולל אלה הדאגנים או אלה עם תסמונת דו-קוטבית (Lara ב-Journal of Alzheimers Disease משנת 2010).

קיימים הבדלים ניכרים בין בני-אדם מבחינת השפעת קפאין על שינה ודאגנות, והבדלים אלה עשויים לשקף וריאציות בקצב המטבוליזם של קפאין, או וריאנטים בגן המקודד לקולטן של adenosine (Fulton וחב’ ב-Nutrients משנת 2018). צריכה גבוהה של קפאין יכולה לעודד השתנה מוגברת, אם כי ללא השפעה מזיקה על סטאטוס ההידרציה של הגוף ברמת צריכת קפאין של פחות מ-400 מיליגרם ליום (Armstrong וח’ ב-International Journal of Sport Nutrition Excretion & Metabolism משנת 2005).

 

הפסקת צריכת קפאין לאחר תקופה ארוכה של צריכתו, יכולה לגרום לתסמיני גמילה, הכוללים כאבי ראש, עייפות, ערנות פחותה, ומצב רוח דיכאוני, כמו גם תסמינים-דמויי-שפעת במקרים מסוימים (Juliano ו-Griffiths ב-Psychopharmacology משנת 2004). תסמינים אלה מגיעים לשיאם באפן אופייני 1-2 ימים לאחר הפסקת צריכת קפאין, והם יכולים להימשך 2-9 ימים, אך ניתן להפחיתם על ידי הימנעות הדרגתית או הפחתה במינוני קפאין.

 

השפעות טוקסיות של קפאין:

 

תופעות לוואי של צריכת קפאין ברמות גבוהות כוללות דאגנות, חוסר-שקט, עצבנות, נדודי שינה, התרגשות יתר, מוּעָקָה, האטה פסיכומוטורית, מחשבה לא מרוכזת, והתבטאות מבולבלת ולא ממוקדת בכתב או בדיבור. השפעות טוקסיות של קפאין, מתרחשות במינוני קפאין של 1.2 גרם או יותר, ונטילת קפאין במינון של 14 גרם נחשבת קטלנית.

סקירה עדכנית של רמות קפאין בדם במקרים של נטילת יתר קטלנית, מצאה בבדיקות שלאחר המוות רמות קפאין של 180 מיליגרם/ליטר, המתאימות לנטילה חד פעמית של 8.8 גרם קפאין (Jones ב- Journal of Analytical Toxicology משנת 2017). נדירה הרעלת קפאין מצריכה של מקורות מסורתיים של חומר זה, כגון קפה או תה, כיוון שאז היה צורך ללגום בעת ובעונה אחת 75-100 ספלי קפה. תמותה מקפאין תועדה במקרים בהם ניטלו טבליות קפאין בכמות גדולה, או מתוספי קפאין בצורת אבקה או נוזל, בעיקר על ידי אתלטים או מטופלים עם בעיות פסיכיאטריות.

נמשיך ונדון בהיבטים שונים של קפאין במאמר ההמשך.

 

לקריאת חלק ב’ לחץ כאן

 

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

16/08/2020

   לקריאת כל הכתבות של פרופ’ בן-עמי סלע לחץ כאן
אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים