חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

עדכונים בהבנת חומצות שומן מסוג אומגה-3 בכל הקשור לבריאותנו

אהבתם? שתפו עם חבריכם

עדכונים בהבנת חומצות שומן מסוג אומגה-3 בכל הקשור לבריאותנו

פרק א`

פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בשנת 1978 התפרסם ב-Lancet מאמר של קבוצת חוקרים דניים, בו ייחסו את בריאותם המופלגת של אסקימואים מגרינלנד בתחום תחלואת הלב, לאכילה מרובה של דגים המהווים מרכיב חשוב בתפריט של בני אי זה. יתרה מכך, כבר באותו מאמר שנכתב לפני למעלה מדור, ייחסו את פעילותו משפרת הבריאות של מזון מהים ל-EPA או Eicosapentanoic acid אחת משתי חומצות אומגה-3 החשובות, ואין ספק שבכך הקדימו חוקרים דניים אלה את דורם. ואמנם בשנת 2002 איגוד הלב האמריקני פרסם מסמך עמדה בכתב העת Circulation המצדד בשימוש בחומצות שומן אומגה-3 למניעה ראשונית של מפגעים קרדיו-וסקולאריים ומניעה שניונית למניעת אירועים חוזרים. את ההמלצות האמורות ניתן לסכם באופן תמציתי כך: א. לאלה ללא מחלת עורקים כליליים ידועה מומלץ לאכול מגוון סוגי דגים (בעדיפות לדגים שמנוניים יותר) לפחות פעמיים בשבוע. מומלץ לאכול מאכלים עשירים בחומצה אלפא-לינולנית (הידועה כ-ALA או α linolenic acid) כמו אגוזי מלך Walnuts וצריכת שמנים כשמן פשתן, קנולה או סויה העשירים ב-ALA. ב.

לאלה עם מחלת כלילים ידועה מומלץ לצרוך מדי יום גרם אחד של תערובת שתי חומצות אומגה 3 החשובות-EPA ו-DHA, כאשר דגים שמנוניים מועדפים. ג. לאלה הזקוקים להפחתת רמת טריגליצרידים בדמם, מומלץ לצרוך מדי יום 2-4 גר` של EPA+DHA בצורה של כמוסות תחת השגחה רפואית.

משמעותן החיובית של חומצות שומניות בלתי רוויות מסוג אומגה-3 במכלול של מפגעים של כלי-דם ולב, אך גם בתחום המחלות האוטו-אימוניות, מתבררת בעשור האחרון ביתר שאת. כדאי אם כן להבין באופן מפורט את שכיחותן בסוגי מזון שונים, כמו גם את המנגנון המשוער של תרכובות שומניות אלה, בעיקר בשקלול והערכה של הרכב הדיאטה או “פירמידת המזון” המומלצת לשיפור הבריאות. ישנן שלושה סוגים של שומנים טבעיים, הנבדלים במספר הקשרים הכפולים המופיעים בחומצות השומניות שלהם: שומנים רוויים שמקורם בעיקר מבשר בקר ומוצרי חלב, שומנים חד-בלתי רוויים עם קשר כפול בודד שנמצא למשל בשמן זית או שמן קנולה, ושומנים רב-בלתי רוויים מסוג אומגה-3 ואומגה-6 עליהם נרחיב את הדיבור.
ראוי במאמר מוסגר לציין שתעשיית המזון יצרה סוג רביעי של שומנים, שומני טרנס, על ידי הוספת יוני מימן לשומנים רב-בלתי רוויים בריאקצית הידרוגנציה בתהליך הכנת מזון מעובד, על מנת לייצבם ולהפכם נוחים יותר לשימוש. חומצות שומניות מסוג אומגה-6 (דהינו שהקשר הכפול הראשון הוא בין פחמן 6 ו-7) בדיאטה שלנו היא חומצה אראכידונית הנמצאת בשפע בבשר, וכן חומצה לינולאית העשירה בשמנים צמחיים כמו שמן חמניות, זרעים וגרעינים מסויה או בוטנים.

חומצה לינולאית עם 18פחמנים ושלושה קשרים כפולים יכולה להפוך לחומצה אראכידונית בת 20 פחמנים וארבעה קשרים כפולים על ידי פעולת האנזים delta-6 desaturase . מקורות המזון העיקריים לחומצות מסוג אומגה-3 הם דגים המכילים חומצות מסוג EPA או חומצה eicosapentanoic (בת 20 פחמנים וחמישה קשרים כפולים) ו-DHA או חומצה docosahexanoic (בת 22 פחמנים וששה קשרים כפולים), וכן אגוזים כמו אגוז המלך (walnut) זרעי חמניות, ושמנים צמחיים כמו שמן פשתן (flaxseed oil) המכילים חומצה אלפא לינולנית (ALA) שיכולה להיות מוּסבת ל-EPA ול-DHA על ידי האנזים delta-6 desaturase. מעניין לציין שהצמח העשיר ביותר ב-ALA הוא צמח הרְגֵלָה (purslane), ו-100 גרם של עלי רגלה טריים מכילים כ-350 מיליגרם ALA. בשמן פשתן מהווה ALA כמחצית מכלל החומצות השומניות, בשמן קנולה כ-9% ובשמן סויה כ-7% מכלל החומצות השומניות. בשמן זית נמצא רק 1% של ALA.

ההפיכה של ALA ל-EPA היא בעלת משמעות רבה, שכן היא יכולה להסביר את הפוטנציאל הבריאותי הטמון ב-ALA, ניסויים ב-ALA שסומנה באופן רדיואקטיבי, הראו שהפיכתה ל-EPA היא בשיעור שבין 0.2% עד 10%, ואילו הפיכתה של ALA ל-DHA תלויה במין הנבדק: היא בתחום שבין 0.05% בגברים ו-10% בנשים. האופי השונה של דיאטות בעולם מכתיב את הכמויות המאוד שונות של ספיגת ALA או EPA+DHA מהמזון באוכלוסיות שונות, ומעניין שהיחס בין חומצות שומן מסוג אומגה-6 לבין אומגה-3 שאנו מקבלים במזון, שונה באופן משמעותי ממה שהיה מקובל אצל אבותינו מהתקופה הפּלֶאליטית. כיוון שהאדם המערבי המודרני מתבסס יותר על דיאטה עשירה בבשר מהחי היחס אומגה-6 לאומגה-3 עומד אצלו על 1:20.
לעומת זאת האדם הקדמון לפני עשרת אלפים שנה אכל יותר מזון מהים ואז היה היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 על 2:1. מהפך דרמטי זה ביחס בין אומגה-6 המגיע ממזון עתיר בשר לזה של אומגה-3 שמקורו בדגים מן הים בדיאטה בת ימינו בעולם המערבי. נקודה מעניינת נוספת היא שדגה שמקורה בים הפתוח ובמים עמוקים עשירה ביותר באומגה-3 שכן דגים אלה ניזונים יותר מצמחי ואצות-ים (פלנקטון) העתירים בחומצות שומניות מסוג ALA, בה בשעה שדגים הגדלים בבריכות עתירים פחות באומגה-3.

הגידול הבולט ביחס בין אומגה-6 לאומגה בדיאטה המערבית המודרנית באה במקביל לעוד מספר מגמות בולטות בדיאטה זו. בימי קדם מרכיב השומנים הרוויים בכלל האנרגיה שאנו מפיקים מחומצות שומניות עמד על כ10%, כאשר ב-200 השנים האחרונות עלה בהדרגה אחוז זה עד כדי 15-16%. כלל השומן במזון עלה מכ-22% במזון “הקדום” עד כדי 40% בדיאטה המודרנית, וחמור מכך שומני “טרנס” שלא היו קיימים כלל במזון עד שנות ה-30 של המאה שעברה, זנקו עד כדי 12-13% מכלל האנרגיה שאנו מפיקים מחומצות שומניות במזון. המגמה של עליה באומגה-6 והפחתה של אומגה-3 במזוננו, יש לה השפעה ישירה ובלתי רצויה על בריאותנו. החומרים הפעילים-איקוזנואידים שמקורם בחומצות אומגה לשני סוגיהן, כמו ליקוטריאנים, פרוסטאגלנדינים וטרומבּוקסאנים, מתחלקים לכאלה שמקורם מאומגה-6 שהם משרים תהליכי דלקת וקרישה, וכאלה שמקורם באומגה-3 שהם נוגדי-דלקת וקרישה. מכאן יתרונם הגדול של תרכובות אומגה-3 בכל הקשור לבריאות כלי הדם והלב.

מספר הדגמות לחיוניות של אומגה-3 למערכות גוף חשובות: מאמצע שנות ה-90 החלו תהליכי דלקת מסתמנים כתורמים ליצירת הרובד הטרשתי הראשוני (atheroma) על דופן כלי הדם. בחינת 727 נשים שהשתתפו ב”סקר בריאות האחיות” הראשון העלתה שדיאטה עשירה באומגה-3 נתנה ערכים נמוכים יותר של מדד הדלקת CRP, כמו גם הפחיתה את רמת מדדים אחרים בדם כמו IL-6 ו- VCAM-1 וכן E-selectin הקשורים להיספחות תאים לכלי-דם. כאשר בחנו 405 גברים בריאים שהשתתפו בניסוי הרופאים בארה”ב וכן 454 נשים בריאות מ”סקר בריאות האחיות” השני נמצא שככל שרמת EPA+DHA בדמם הייתה גבוהה יותר, כן נמצאה בהם פעילות נמוכה יותר של הציטוקין משרה הדלקת TNF, והיפוכו של דבר באלה עם רמת DHA+EPA נמוכה.

אך סדרת ניסויים נמרצים בסוף שנות ה-90 שהחשוב בהם התפרסם בשנת 2001 בכתב העת Archives of internal Medicine תחת הכותרתThe fats of life : The role of omega-3 fatty acids in the prevention of coronary heart disease, הצביעה על השפעתן החיובית של חומצות אומגה-3 על אי סדירות קצב הלב, על הופעת פקקת (תרומבוזה), על רמת טריגליצרידים בדם, על רמות אפוליפופרוטאין B וכן כולסטרול-HDL, על PDGF (גורם גידול המופרש על ידי טסיות הדם), וכן על השפעת החומר NO (חד תחמוצת החנקן) בהרחבת כלי הדם המשפיעה על לחץ הדם.

מן הראוי להביא כאן כמה ממסקנות הניסויים הקליניים שהגיעו למסקנה שצריכת אומגה-3 משפרת את מצב כלי הדם, ומפחיתה תמותה ממחלות לב. בניסוי הרופאים המפורסם, נמצאו במעקב כ-22 אלף רופאים אמריקנים ממין זכר, נמצא שבאלה מהם שאכלו אחת לשבוע ארוחת דגים נמצאה ירידה של 52% במוות פתאומי מהתקף-לב בהשוואה לאלה מבין הרופאים שם שצרכו דגים פחות מפעם אחת בחודש.
יחד עם זאת לא נמצאה השפעה מיטיבה נוספת אם דגים נצרכו יותר מאשר פעם אחת לשבוע, וכן נמצאה השפעה מיטיבה של צריכת דגים על מדדים כמו אוטם שריר הלב, מוות-לא-פתאומי ממחלת-לב, או מוות ממחלה קרדיו-וסקולארית אחרת.
לעומת זאת סקר בריאות האחיות שעקב אחר 84,688 נשים המועסקות בתחום הסיעוד הרפואי, הראה באופן משמעותי יותר שככל שצריכת EPA+DHA הייתה רבה יותר, התמעטו בהן אירועים קרדיו-וסקולאריים קטלניים ובלתי-קטלניים, ואילו צריכת מזון עתיר ב-ALA הפחית משמעותית רק אירועים קרדיו-וסקולאריים קטלניים. אחד המחקרים המפורסמים בעשור האחרון הידוע כ-MRFIT, שנערך בקרב 12,866 גברים באוכלוסיה הכללית, הראה באופן גורף שצריכה מוגברת של מזון עתיר ב-EPA+DHA וכן ב-ALA, הפחית מחלת לב כלילית, הביא להקטנת מספר האירועים הקרדיו-וסקולאריים, והקטין את התמותה לכל סיבותיה. נמשיך לדון בהשפעות אומגה-3 על בריאותנו בכתבת ההמשך.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים