סרטן – תמונת מצב עגומה לגבי התחלואה בסרטן לשנת 2018, חלק ב`

פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק א' לחץ כאן

סרטן השד:
ברחבי העולם, בשנת 2018 יאובחנו 2.1 מיליון נשים לראשונה עם סרטן השד, מה שמהווה
כמעט אחד מכל ארבעה אבחונים חדשים של מחלת סרטן כלשהי בקרב נשים.
סרטן השד הוא סוג הסרטן המאובחן ביותר ברוב המכריע של המדינות (154 מתוך 185),
והוא גם הסיבה העיקרית למוות מסרטן ביותר מ-100 מדינות, כאשר היוצאות מכלל זה הן
אוסטרליה, ניו-זילנד, צפון אירופה ואמריקה (שם סרטן השד נמצא במקום השני מבחינת
התמותה הנגרמת לאחר סרטן הריאות), ומדינות אחדות באפריקה התת-משוונית (בהן מוליך
רשימה קטלנית זו סרטן צוואר הרחם).  

ההתרחשות של סרטן השד היא הגבוהה
ביותר באוסטרליה/ניו-זילנד, בצפון אירופה (בריטניה, שוודיה, פינלנד ודנמרק), מערב
אירופה (בלגיה עם שיעורי המחלה הגבוהים בעולם), הולנד וצרפת, דרום אירופה (איטליה)
וצפון אמריקה. מבחינת שיעור התמותה במחלה, איי פיג'י מוליכים בראש בין כל מדינות
העולם. 

סיבות גנטיות ותורשתיות כולל היסטוריה
משפחתית של סרטן השד והשחלות ומוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 ועוד מספר גנים משניים,
תורמים ל-5-10% מכלל מקרי סרטן השד.
השוואות של התרחשות סרטן השד בקבוצות אתניות עם מספר קטן של מספר סרטני שד,
המהגרים למדינות בהן שיעור המחלה גבוה, מראה שלאחר מספר דורות יש התאזנות במספר
המקרים ביוצאי חלציהם של המהגרים המקוריים בהשוואה לתושבות מדינות ההגירה, מה
שמצביע על גורמים סביבתיים נרכשים התורמים אף הם למחלה (Ziegler וחב' ב-Journal of the National Cancer Institute
משנת 1993).

הגורמים להם מייחסים שכיחות מוגברת של
סרטן השד הם גיל צעיר בהופעת המחזור החודשי, גיל מבוגר יחסית להפסקת המחזור
החודשי, אישה שמעולם לא ילדה או שילדה לראשונה בגיל מבוגר יחסית, או שילדה מספר
קטן של ילדים, נטילת הורמונים כגון גלולות למניעת הריון או תוספי הורמונים למניעת
תופעות גיל המעבר, צריכת-יתר של אלכוהול ומשקל-יתר.
לעומת זאת הנקה ופעילות גופנית סדירה הם גורמים המספקים הגנה מסרטן שד (Brinton וחב' ב- Cancer Epidemiology and Preventionמשנת 2018). אחת המגמות הגלובליות הבולטות היא זו של דחיית הנישואין
לגיל מאוחר יותר כמו גם לידת מספר קטן יותר של ילדים, וכמובן השמנת היתר שהפכה מכה
של כלל האנושות, ומיעוט פעילות גופנית, כל אלה גורמים המגבירים את הסיכון לסרטן
השד.
במספר מדינות מפותחות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת ואוסטרליה הירידה במקרי
סרטן השד בשנות ה-2000 המוקדמות, מיוחסת לשימוש המופחת בטיפול הורמונלי משלים בגיל
המעבר, לאחר פרסום תוצאות מחקר WHI שכרכו שימוש הורמונלי זה עם סרטן השד (Rossouw וחב' ב-JAMA משנת 2002, ו-Ravdin וחב' ב-New England Journal of Medicine
משנת 2007).

סרטן הערמונית:
ההערכה היא שבשנת 2018 יתגלו בעולם כולו 1.3 מיליון מקרים חדשים ובשנה
זו 359,000 גברים ימותו במחלה, מה שהופך את סרטן הערמונית לסוג הסרטן השני
בשכיחותו בקרב גברים, והחמישי בסולם הסיבות למוות מסרטן בקרב גברים.
סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן המתגלה בשכיחות הגבוהה ביותר ב-105 מתוך
185 המדינות הנכללות בדו"ח BLOBOCAN 2018, וגילויו בולט בעיקר באמריקה, צפון ומערב אירופה,
אוסטרליה/ניו-זילנד ובחלק גדול של תת-סהרה באפריקה. סרטן הערמונית הוא הגורם העיקרי
לתמותה מסרטן בתת-הסהרה (בנין, זמביה וזימבבואה), ובאיים הקריביים (ברבדוס,
ג'מייקה והאיטי), כאשר התמותה מסרטן זה הגבוהה ביותר היא ב-Guadeloupe ובברבדוס.  

למרות ששיעור האבחון של סרטן הערמונית
גבוה באוסטרליה/ניו-זילנד, צפון ומערב אירופה (נורבגיה, שוודיה ואירלנד) ובמיוחד
בארה"ב, נתוני התמותה מסרטן במדינות האחרונות נמוכים יחסית, בגין גילוי מוקדם
וטיפול רפואי מיטבי).
לא הרבה ידוע על האטיולוגיה של סרטן זה, אם כי הוא גבוה במיוחד בגברים
ממוצא אפריקאי ובאלה באיים הקריביים, מה שמשקף רקע אתני וגנטי, כאשר גורם מוכח אחר
הוא יתר-משקל בולט. שיעור האבחונים של סרטן הערמונית הושפע מאוד ב-30 השנים
האחרונות על ידי גילוי מקרים לטנטיים של המחלה או על ידי הסמן PSA במקרים א-תסמיניים או על
ידי גילוי האנטיגן הזה בבלוטות שהוסרו בניתוח במקרים של בלוטה מוגדלת, או בניתוח
שלאחר המוות.

הזמינות המסחרית של ערכות למדידת PSA הביאה לעלייה דרמטית
בביצוע בדיקה למדידת PSA,
מה שהעלה באופן תלול את מספר המקרים המתגלים, בעיקר בארה"ב, ותוך שנים אחדות
באירופה (בעיקר סקנדינביה) באוסטרליה ובקנדה.
מגמה זו של שימוש גורף בבדיקת PSA הביאה כצפוי לירידה במספר המקרים המאובחנים, אם כי בשנת 2012
התפרסמה ההמלצה של כוח המשימה למניעת מחלות ((USPSTF
נגד השימוש השגרתי בבדיקה זו כדי למנוע מקרים מיותרים של תוצאה
חיובית-כזובה ובדיקות ומעקב מיותרים.
יצוין שבשנים האחרונות ה-USPSTF ריכך את הצהרתו הקודמת וממליץ שבדיקה זו תתבצע על בסיס החלטה
אינדיבידואלית של הנבדק ורופאו.
בדיקת PSA
הביאה להגדלה באבחון מקרי סרטן הערמונית בדנמרק, פינלנד ודנמרק החל שנות ה-2000,
ואילו במדינות בהן בדיקת PSA הוכנסה לשגרה מאוחר יותר (כולל בריטניה, יפן, ברזיל, קוסטה-ריקה
ותאילנד) שיעור המקרים של אבחון המחלה נמצא במגמת עלייה. שיעור המקרים המתגלים של
סרטן הערמונית נמצא גם כן בעלייה במספר מדינות אפריקאיות כולל אוגנדה, האוכלוסייה
השחורה בזימבבואה, שיש המייחסים למיעוט בביצוע בדיקת PSA.  

שיעורי התמותה מסרטן הערמונית פחתו
במדינות רבות כולל אלו בצפון אמריקה (בעיקר בארה"ב), צפון ומערב אירופהמדינות
אוקיאניה ומדינות מפותחות באסיה. זאת יש לייחס לאבחון מוקדם יותר של המחלה ולטיפול
מיטבי, הדוחה את הפטירה אפילו במקרים של מחלה מפושטת. היפוכו של דבר, ניכרת עלייה
בתמותה מסרטן הערמונית במספר מדינות במרכז ובדרום אמריקה, אסיה ומדינות במרכז
ובמזרח אירופה (כולל קובה, ברזיל, פיליפינים, סינגפור, בולגריה, בלארוס ורוסיה
כנראה בגלל זמינות מוגבלת של טיפול יעיל, או אימוץ הולך וגדל של אורח חיים מערבי.

ניתוח הסיבות לעלייה הזוחלת במספרים
של סוגי הסרטן השונים, וברוב המקרים לתמותה ממחלות אלה, היא משימה כבירה.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.