Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

סרטן העצמות – אבחון ועקרונות הטיפול, חלק ב`

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, הפאקולטה
לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

לקריאת חלק א'
לחץ כאן

בדיקות אבחוניות: 


צילומי רדיוגרפיה הם הגישה המועדפת לאבחון סרטן העצם. הממצאים הרדיוגרפיים השכיחים
לגבי שלושת סוגי סרטן העצמות הם כדלהלן:

אוסטאוסרקומה – טרשת צפופה של המטפיזה (כמעט בכל המקרים); התפשטות רקמה רכה (ב-75%
מהמקרים); הסתיידות "קורנת" של הנגע המכונה "
sunburst" (ב-60% מהמקרים);
נגעים אוסטאו-טרשתיים (ב-45% מהמקרים); תמס של הנגעים –
lytic lesions (ב-30% מהמקרים).

Ewing sarcoma – הרס רקמת עצם (ב-75% מהמקרים); התפשטות רקמה רכה (ב-64% מהמקרים);
יצירה תגובתית של רקמת עצם (ב-25% מהמקרים); תגובה הידועה כ-
lamellated or
onion skin periosteal reaction
, בה מוצאים שכבות קונצנטריות מקבילות של רקמת עצם חדשה, הסמוכה
לקליפת העצם (
cortex), המדמה שכבות של בצל (ב-23% מהמקרים); הסתיידות
"קורנת" של הנגע המכונה "
sunburst" (ב-20% מהמקרים); תיתכן גם תמונה
רדיולוגית נורמלית. 

כונדרוסרקומה – נגעים יוצאי-דופן אוסטאוליטיים מסוידים. 
כאשר ממצאים רדיוגראפיים מעוררים חשד של ממאירות בעצם, יש לבצע סדרה
של בדיקות מעבדה להערכה של מערכות גוף נוספות (רמת
urea, רמת קראטינין, בדיקות
תפקודי כבד, שקיעת דם או
CRP, בדיקת שתן כללית).

ממצאים רדיוגראפיים המצביעים על ממאירות פוטנציאלית, צריכים להיות
מלווים על ידי בדיקות הדמיה נוספות. בדיקות
MRI מוקדמות עדיפות על בדיקת CT לקביעת שלב המחלה לפני
התחלת טיפולים, ועשויות אף לגלות מעורבות של הגידול ברקמת השריר הסמוכה, ברקמות
רכות ובמבנים נירו-וסקולאריים, מידע קריטי בניתוח להצלת הגפה. 


בנוסף סריקת העצם (
scan) ו-CT של החזה מועילות בגילוי גרורות לאזורים מרוחקים יותר. בהתאם, גם
בדיקת
PET-CT יכולה לסייע בהערכה של
גרורות הגידול או בהישנותו. בדיקה אחרונה זו ראויה בהערכת הנגע הסרטני במטופלים
שאינם יכולים לעבור הדמית
MRI

הימנעות בעיכוב באבחון: 
בגלל האופי האגרסיבי של סרטן העצם, אבחון מוקדם שלו הוא קריטי. סרטני עצם יכולים
לבוא לביטוי בשלביהם הראשונים עם תסמינים תנודתיים של החמרה ורגיעה (
relapsing-remitting), הכוללים כאבים וחום. אך
פרקי-זמן של רגיעה בהם המטופל משוחרר מתסמינים שונים, עלולים להתפרש על ידו ואף על
ידי הרופא המטפל כהתפוגגות התרחיש הקליני. במקרים של כאבי עצם עיקשים או נשנים, או
בהופעת נפיחות של הרקמה הרכה ללא אירוע טראומטי ידוע, בחינה רדיוגרפית מתבקשת. 

עקרונות כלליים של הטיפול: 
כל חשד לממאירות בעצם מחייב הפנייה דחופה למכון אונקולוגי. כיוון שסרטני עצם לעתים
קרובות מתרחשים בילדים או במתבגרים צעירים, הפניית אלה לבתי חולים לילדים היא צו
השעה. אבחון המחלה מתחיל בביצוע נאות של ביופסיה שתוצאותיה קובעות את שלב המחלה
ומכוונות לטיפול המתאים. בין אם הביופסיה מתבצעת על ידי טכניקה של ניתוח
"פתוח" או דרך נטילת חומר בגישה של החדרה מלעורית של המחט הדוגמת, מסלול
נטילת הביופסיה עלול לזהם את רקמת העצם הסמוכה או את העור עם תאים ממאירים. 


לכן הרקמות הסמוכות לביופסיה חייבות להיות מורחקות אף הן בשלמות, כל זאת להגדיל
ככל הניתן את הסיכוי של הצלת הגפה. ביופסיות שרמת ביצוען אינה גבוהה, עלולות
להוביל לאבחון מוחמץ, להישנות הנגע הסרטני במיקומו הראשוני, בצורך לקטיעת הגפה,
ולהישרדות מוגבלת.  

הטיפול באוסטאוסרקומה: 
לפני 1970, הרחקה ניתוחית הייתה הטיפול היחיד במקרים של אוסטאוסרקומה. קטיעות של
איברי קצה היו נפוצות על מנת להרחיק את הגידול בשלמותו עם הותרת "שוליים
נקיות", ושיעור ההישרדות לתקופה של 5 שנים במטופלים עם נגע סרטני של העצם
בדרגה גבוהה לא עלה על 20% (על פי
Anderson ב-Orthopedic Clinics of North America משנת 2016, Bernthal וחב' ב-Cancer משנת 2012 ו-Bielack וחב' ב-F1000Research משנת 2016). אלא שבשני
העשורים שלאחר מכן, טיפולים כימותרפיים קדם-ניתוחיים (
neoadjuvant) ובתר-ניתוחיים (adjuvant) הוכחו כיעילים. 


השגרה המקובלת כיום לגבי אוסטאוסרקומה, היא שילוב של כימותרפיה לפני ואחרי הניתוח,
טיפולי הקרנות הם פחות יעילים ונמצאים בשימוש רק לעתים רחוקות. אכן, כיום מקובל
שיעור ההישרדות של 70% לתקופה של 5 שנים באלה עם אוסטאוסרקומה ללא גרורות. 

כימותרפיה: 
כימותרפיה
קדם-ניתוחית מיועדת לגרום לנמק של הגידול ולהקטנת ממדיו, כמו גם להקטין את מספרן
וגודלן של גרורות לריאות (
Jones וחב' ב-Journal of Bone & joint Surgery America משנת 2012). 


טיפול זה הגביר את יכולת הביצוע של ניתוח להצלת גפה, בכך שהוא מקטין את כמות הרקמה
שיש להרחיק תוך השארת שוליים נקיות. טיפול כימותרפי שלאחר הניתוח נמצא מוצלח על
ידי הפחתת גרורות בתר-ניתוחיות. תרופות כימותרפיות עם יעילות מוכחת כנגד
אוסטאוסרקומה כוללות מתוטרקסאט,
doxorubicin (המוכר בשם המותג Adrimycin) וציספלטין, כל אלה במינון גבוה. לאחרונה נעשה גם שימוש ב-etoposide (שם מותג Toposar) וב-ifosfamide (שם מותג Ifex), כתוספת לשלושת התכשירים
שהוזכרו.

ניתוחים: 
הרחקה
ניתוחית הוא הטיפול המוחלט במקרי אוסטאוסרקומה. המטרה של הרחקה ניתוחית של גידולים
ראשוניים היא בהותרת שוליים נקיות מתאי סרטן, כדי להמעיט את הסיכון של הישנות
הגידול או של שליחת גרורות. 


נכון להיום, ב-90-95% של מטופלים עם אוסטאוסרקומה של איברי קצה, נמנעת קטיעת הגפה
על ידי ניתוחים מוגבלים של הרחקת הנגע. ההצלחה במניעת קטיעה מלאה, נובעת במידה רבה
בתכנון המהלכים בעזרת
MRI בשלב הקדם-ניתוחי, התקדמות בטכניקות של ניתוחי רקמה רכה או ניתוחים
וסקולאריים, והתקדמות ניכרת בייצור תותבי-עצם, אך עדיין למרבה הצער נזקקים מדי פעם
לפנות לניתוחי קטיעה מלאה של הגפה, במקרים של שאתות גדולות במיוחד, במקרים של
פגיעה קשה בכלי-דם חיוניים, או במקרים של תגובה דלה לכימותרפיה ומשך התקדמות
התהליך הסרטני (
Reed וחב' ב-cancer משנת 2017).

תהליכים גרורתיים:
אוסטאוסרקומה שולחת לעתים קרובות גרורת לריאות דרך הדם, וב-20% מהמקרים ניתן לגלות
בעזרת
CT גרורות לריאות. כמו
בגידולים הראשוניים, הטיפול בגרורות מתבסס על כימותרפיה. אך טיפול זה אינו פותר את
תופעת הגרורות לחלוטין. מומלץ שבמקרי גרורות לריאות הרחקה ניתוחית תתבצע במידת
האפשר, שכן מיקומן של הגרורות הריאתיות או כמות הגרורות, לא מאפשרת תמיד גישה ניתוחית 

הטיפולים ב-Ewing
sarcoma

כימותרפיה ספציפית לסוג זה של סרטן העצם, לפני ולאחר ניתוחים היא גישה סטנדרטית
לגידול מקומיים וכן במקרי גרורות (
Bielack וחב' ב-Journal of Clinical Oncology משנת 2002). 


הבדל עיקרי בטיפול של
Ewing sacrcoma לעומת זה המקובל באוסטאוסרקומה, הוא השימוש בהקרנות כחלופה
לניתוחים. טיפולי הקרנות מתבצעים בנגעים ראשוניים של
Ewing שאינם מושפעים מהרחקות
ניתוחיות מסיבות של מיקום הגידול או ממדיו, או כאשר שולי הניתוח נמצאים חיוביים
לשאת שארית, או כאשר פגיעה נירולוגית מאובחנת בגין שאת בעמוד השדרה, וכן במקרים של
גרורות לריאות. 

כאשר הדבר מתאפשר, גישה ניתוחית מועדפת שכן שוליים נקיות לאחר ניתוח
מאריכות את משך ההישרדות, ב-
Ewing sarcoma. בילדים עם סרקומה זו יש לנהוג שיקול דעת, שכן טיפולי הקרנות
עלולים לעכב צמיחת עצם בילדים, וכן הקרנות כרוכות לעתים עם התפתחות של שאתות
במרוצת הזמן (
Biswas וחב' ב-Journal of Bone & Joint Surgery America משנת 2014). 


כימותרפיה ב-
Ewing כוללת cyclophosphamide, doxorubicine, vincristine, etoposide ו-ifosfamide

הטיפול ב-chondrosarcoma
שלא בדומה לאוסטאוסרקומה ול-Ewing sarcoma, בכונדרוסרקומה הטיפול הכימותרפי אינו יעיל. סבורים שתאי סחוס
ממאירים, הם בעלי סיוע דל יותר של כלי-דם, ולכן העבר התרופות הכימותרפיות באופן
וסקולארי אינה יעילה. הרחקה ניתוחית של גידול ראשוני או של גרורות בסוג זה של סרטן
עצם, הוא הטיפול העיקרי. כמו ב-
Ewing sarcoma, טיפולי הקרנות שמורים למקרים בהם הרחקה ניתוחית ליצירת שוליים
נקיות אינה מתאפשרת. אך הקרנות מתבצעות בכונדרוסרקומה רק לעתים רחוקות. 

הפרוגנוזה בסרטני עצם: פרוגנוזה משתנה באופן ניכר בין שלושת סוגי סרטן
העצם, והיא מושפעת מגורמים אחדים (
Duchman וחב' ב-Cancer Epidemiology משנת 2015). הגורם הפרוגנוסטי המשמעותי ביותר לגבי אוסטאוסרקומה
ו-
Ewing
sarcoma
הוא נוכחות גרורות בעת אבחון המחלה. 


חולים עם 2 סוגי סרטן עצם אלה הם בעלי הישרדות של 20-30% בנוכחות גרורות, לעומת
70-80% במקרים שאת מקומית. תגובה לכימותרפיה קדם-ניתוחית, היא סמן פרוגנוסטי
משמעותי בשני סוגי סרטן עצם אלה.
מטופלים עם אוסטאוסרקומה בהם נמצא נמק של מעל 90% של השאת הסרטנית בהערכה
היסטולוגית של רקמה שהורחקה בניתוח, הם בעלי שיעור הישרדות של 10 שנים גבוה יותר
מאשר אלה עם תגובת נמק צנועה יותר. גורמים שליליים המשפיעים על הפרוגנוזה של סרטני
עצם אלה הם גיל מתקדם, וגידולים ראשוניים הגדולים מ-8 ס"מ. 

הגורם הפרוגנוסטי העיקרי במאובחנים עם כונדרוסרקומה היא דרגת הגידול (grade): בערך 85% ממקרי גידול
זה הם ב-
grade נמוך, לכן רמת ההישרדות
גבוהה יותר. ב-
grade 1 ההישרדות היא של 90%; ב-grade 2 ההישרדות היא של 60-70%; ב-grade 3 ההישרדות היא של 30-50%;
ב-
grade גבוה עם דרגת התמיינות
נמוכה, ההישרדות היא של 10% בלבד.

צילומי הדמיה של ברך של ילד בן 11 שנה עם כאבים בברך ימין במשך תקופה
של 4 שבועות. למרות שלא הייתה היסטוריה של טראומה ספציפית, הילד והוריו ייחסו את
הכאב למשחק כדורסל יומיומי. 


(
A)צילום אנתרו-פוסטריורי
המראה נגע מעורב טרשתי וליטי במטפיזה הדיסטלית של ירך רגל ימין.
(
(B מראה לטראלי המצביע על נפיחות של הרקמה הרכה בקדמת הירך ושקיעה של
משתית אוסטאואידית.
(
C) תמונת MRI מדגימה טוב יותר את
המעורבות של הגידול הסרטני בברך.
(
D) תצלום MRI חִצִּי (סגיטלי)
המראה את התפשטות הגידול לרקמה הרכה.
ביופסיה שנלקחה מאוחר יותר הוכיחה שאכן מדובר באוסטאו-קרצינומה בדרגה גבוהה.
(לקוח מ-
Ferguson ו-Turner ב-American Family Physician משנת 2018).

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.

    בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו כולל קבלת דוא"ל ו/או הודעות סמס ו/או כל צורת פנייה אחרת אשר יכללו בין השאר מידע כללי, מסרים שיווקיים ופרסומיים. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י פנייה אלינו בדוא"ל חוזר, או ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל דוא"ל, או פנייה בטלפון 054-896-4838 או השבה בהודעת סמס חוזרת עם המילה הסר באם קיבלתם הודעת סמס (מסרון). 
    למדיניות הפרטיות המלאה לחץ כאן. אם אינך מסכים אליה אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    דילוג לתוכן