פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
מטופלים עם מספר משמעותי של מונוציטים שאינם מתפקדים, מצביע על פרוגנוזה קרדיו-וסקולרית גרועה במטופלים עם סוכרת type 2, זאת על פי סמך מחקר שהתפרסם בימים אלה ב-Circulation Reaserch בראשו עומד Nicolas Venteclef, ראש המכון לחקר סוכרת בבית החולים לילדים בפריז.
הלוקים בסוכרת type 2 הם בעלי סיכון כפול להתרחשות של אירוע קרדיו-וסקולרי הקשור לטרשת עורקים, כגון התקף-לב או שבץ-מוחי, במהלך חייהם.
הניבוי של סיבוכים אלה בחולי סוכרת בדרך כלל מאוד קשה, לדברי .Venteclef התרחשויות קרדיו-וסקולריות כרוכות בחוזקה עם דלקת בחולים אלה, לפיכך ניסה הצוות הצרפתי למדוד את התהליך הדלקתי בדם.
על מנת לעשות זאת הצוות הצרפתי התמקד במונוציטים. הם מדדו את ריכוז המונוציטים ואת תת הסוגים שלהם בסוכרת type 2.
מונוציטים דיס-פונקציונליים:
הצוות עבד עם שלושה מדגמי מטופלים. המדגם הראשון שכונה AngioSafe -2, היה מורכב מ-672 חולי סוכרת type 2, גויס ממחלקות סוכרת של מרכזי הבריאות Claude Bernard בצרפת.
מדגם זה אפשר לחוקרים להדגים שככל שמספר המונוציטים בצירקולציה היה גדול יותר, כך גם גדל הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי, באופן בלתי תלוי בגיל או במשך המחלה.
תצפית זו אושרה דרך המדגם השני, שכונה GLUTADIAB, שהיה מורכב מ-279 מטופלים עם סוכרת .type 2 על ידי אנליזה מולקולרית של שני מגדמים אלה, התגלו מספר תת-סוגים של מונוציטים שולטים, במטופלים עם סוכרת type 2 וסיכון קרדיו-וסקולרי גבוה. לפי הערכת Venteclef מונוציטים אלה הם דיס-פונקציונליים בהכילם בעיה מיטוכונדריאלית.
על מנת להבין טוב יותר כיצד תוצאות אלה יכולות לשמש לניבוי של הסיכון הקרדיו-וסקולרי, שיתפו בעלי המחקר פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת Nantes על מדגם תחת השם SURDIAGENE, שהכיל 757 מטופלים עם סוכרת type 2.
בוצע בדגם זה מחקר מתארך למשך 10 שנים תוך כימות של אירועים קרדיו-וסקולריים ומקרי מוות. נמצא שרמות מונוציטים בצירקולציה נמצאו במתאם עם ההתרחשויות של התקפי-לב או אירועי שבץ-מוחי.
החוקרים מצאו שמטופלים עם סוכרת type 2 עם ספירת מונוציטים מעל סף מסוים (0.5 X 109/L), היו בעלי סיכון הגבוה פי-5-7 לאירוע קרדיו-וסקולרי במהלך 10 שנות המעקב, בהשוואה לאלה עם ספירת מונוציטים נמוכה יותר מהסף האמור.
הבה נקדיש מספר שורות לסוג זה של תאי-דם לבנים הקרויים מונוציטים:
תפקידם של מונוציטים הוא להילחם במספר הידבקויות ולסייע לתאי דם לבנים אחרים להרחיק רקמות שניזוקו או שמתו, להשמיד תאי סרטן ולווסת את החסינות כנגד חומרים זרים.
מונוציטים מיוצרים במח העצם ונכנסים לאחר מכן לצירקולציה של הדם, בה הם מהווים 1-10% מכלל תאי הדם הלבנים (200-600 מונוציטים במיקרוליטר של דם.
לאחר מספר שעות בדם המונוציטים נודדים לרקמות כגון טחול, כבד, ריאות ורקמת מח עצם, שם הם מתבגרים והופכים למקרופאגים, שהם תאי ה"טרף" העיקריים של מערכת החיסון.
מספר אנומליות גנטיות משפיעות על התפקוד של מונוציטים ושל מאקרו-פגים וגורמות להצטברות של פסולת ליפידית בתוך תאים.
המפגעים הנובעים מכך הן מחלות אגירה של ליפידים כגון מחלת Gauher ומחלת Nieman-Pick.
מספרים גבוהים או נמוכים של מונוציטים, אינם גורמים בדרך כלל לתסמינים. יחד עם זאת, אנשים עלולים ללקות בתסמינים של המפגע שגרם לשינוי במספר המונוציטים. האבחון הוא על ידי ספירת-דם ((CBC המתבצעת כאשר המטופל סובל מתסמינים של הדבקה או של מחלה אוטו-אימונית. לעתים המצב מתגלה באופן מקרי כאשר מתבצעת ספירת דם כבדיקת שגרה או במהלך הערכה של מצב קליני אחר. הטיפול במפגעי מונוציטים תלוי בגורם להם.
מספר מוגבר של מונוציטים:
מצב של מונוציטוזיס או מספר מוגבר של מונוציטים בדם מתרחש בתגובה להדבקות כרוניות, במצבי תרחישים אוטו-אימוניים, ובסוגי סרטן שונים. עלייה במספר המונוציטים באזורי גוף אחרים מאשר בדם, כגון בריאות, בעור, ובאיברים אחרים, עלולה להופיע בתגובה להדבקות, לסרקואידוזיס, ולתרחיש הידוע כ-Langerhans cell histiocytosis.
מספר נמוך של מונוציטים:
מצב של מונוציטופניה, יכול להיגרם על ידי גורם כלשהו המפחית את סך ספירת הדם הלבנה כגון זיהום בזרם הדם, כימותרפיה, או מפגע של מח עצם.
תסמונת MonoMAC:
תסמינים יכולים להיות שונים בתלות במיקרואורגניזמים הספציפיים הגורמים להדבקה אך לרוב כרוכים בריאות או בעור.
האבחון מתבצע על ידי בדיקת-דם המראה היעדר של מונוציטים. מדובר בתסמונת אוטוזומלית-דומיננטית נדירה, הכרוכה עם: מונוציטופניה, לימפופניה של תאי B או של תאי NK, והדבקות אופורטוניסטיות נגיפיות, פטרייתיות, וחיידקיות, וכן סוגי סרטן מושרים על ידי נגיפים.
המפגע מתקדם להתפתחות של מיאלודיספלזיה, לאוקמיה מיאלואידית, סרטן הנרתיק, מלנומה מפושטת, קרצינומה של האגן, Epstein–Barr virus leiomyosarcoma וסוגי סרטן נוספים. MonoMAC הוא מצב קדם-סרטני העלול לסכן חיים. תסמונת זו מאופיינת על ידי רגישות מוגברת להדבקות מיקובקטריאליות, בעיקר על ידי papillomaviruses.
MonoMAC תואר לראשונה בשנת 2010 על ידי Vihn וחב' כמחלה משפחתית, ושנה אחר מכן מצאו Dickenson וחב' שתסמונת monoMAC בארבעה בני-אדם הייתה כרוכה בכל אחד מ-4 מוטציות שונות בגן GATA2.
המעורבות של מונוציטים ביצרת רובד טרשתי
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
17/03/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
