סידן הוא סידן בלי כל קשר לשם המוצר על העטיפה
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
תרופות בדרך כלל עוזרות לבריאותנו, ואנו נוטלים אותן על פי מרשם רופא, אך לעתים גם על פי תחושות הלב והבטן. בעידן כה מתוקשר, כאשר חברות התרופות וכן תעשיית מוצרי הבריאות המשלימה, מקדישות כה הרבה לפרסום וקידום מוצריהן, הפיתוי רב לצרוך "מוצרי בריאות" לעתים באופן לא-מושכל, ואולי אף מוגזם, כי "גם ידידים שלי לוקחים, והם מרגישים נהדר". אחד הלהיטים המובילים בשוק הבריאות בנוסח "עשה זאת בעצמך", הוא הסידן המוכר גם כקלציום, שחשיבותו ידועה בעיקר בטיפול בנשים שחדל-ווסתן, למניעת אוסטאופורוזיס. אך מעבר למלחמה בבריחת סידן וחיזוק עצמות, ושלמות הצפורנים, ושלום השיניים, ויפי השיער ועוצמת השרירים, לסידן תפקיד חשוב במניעת קרישי דם, ובמעברם של נוזלים לתאי הגוף, ותפקודו התקין של הלב ומערכת העצבים. סידן הוגדר לא אחת כ"יסוד החשוב בגופנו", שאין חשוב כמוהו בחלוקת תאים ובתהליכים תוך-תאיים מגוונים.
ולכן כדאי להקדיש מעט מחשבה לסידן, בפרט כעת, כאשר מוצרי מזון "עשיר בסידן" ותוצרי רפואה "צמחית" (herbal medicines) עתירת-סידן, פוקדים אותנו. וצריך לזכור שהסידן יתפקד כסידן בלי קשר לצורת האריזה שלו, ואין "סידן טוב יותר" כיוון שמקורו באלמוגים יפאניים מאוקינָוָוה, ובו הסוד לבריאות טובה וחיים ארוכים. ואמנם אנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של הגל השלישי של מוצרי פלא טבעיים של סידן.
בעבר, היה זה סידן שנחצב בהרי הדולומיטים באלפים האיטלקיים כ"מקור הטבעי המושלם של סידן ומגנזיום". דולומיט הוא מינרל מאוד נפוץ, והרכבו הכימי למעשה הוא מלח הקרבונאט של סידן ומגנזיום. יש אתרי אינטרנט המפרסמים דולומיט כ"מאוזן באופן מושלם מבחינה תזונתית". ולאחר ששכך גל הדולומיט, התרגש עלינו הסידן "מקונכִיָת הצִדְפָה" (Oyster`s shell), המגיע כמלח קרבונאט הסידן, שהוא המרכיב הפעיל בתרופה המאוד פופולארית TUMS, הנצרכת למניעת חומציות הקיבה. אתר אינטרנט אחד אף מדגיש שסידן ממקור צדפות נמצא בשימוש ברפואה סינית מסורתית לעזור למקרי לחץ-דם גבוה, פרפורי לב, נדודי שינה, סחרחורת, טשטוש ראיה, זיעה קרה ("מפחד"), ובלוטות לימפה נפוחות אם להזכיר אך קומץ משפע המצבים שניתן לתקנם בעזרת הצדף.
משפט המפתח הוא שהבחירה הטובה יותר לצרכנים, הם מוצרים של סידן טהור מבחינה כימית, ולא אלה המוגדרים כ"תוספות טבעיות". כאמור, אחד התפקידים החיוניים ביותר של צריכת סידן, הוא בטיפול באוסטאופורוזיס. וכדאי אמנם לדון במקורות של סידן למניעת מחלת עצם זו בנשים מתבגרות. כידוע, שלושת היסודות להפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס בנשים שחדל-ווסתן
(menopausal), הם פעילות גופנית כגון הליכה או התעמלות סדירות, צריכה נאותה של סידן ונטילת ויטמין D, וכן טיפול תרופתי כאשר הוא נדרש.
נשים בגיל זה, זקוקות לגרם וחצי סידן בממוצע מדי יום, והכוונה לגרם וחצי של סידן ממש מה שמוגדר כ-elemental calcium, שהרי אם נוטלים טבלית המכילה מלח סידן, חלק הסידן הוא אך יחסי באותו מלח.
למבוגרים עד גיל 50 מומלץ לצרוך כ-800 מיליגרם סידן ביום, ולנשים הרות ומיניקות מומלץ על כ-1,200 מיליגרם ליום. נביא כאן מספר דוגמאות למלחי סידן שונים ונציין את האחוז של סידן באותו מלח. לדוגמא, בקרבונאט הסידן, מהווה הסידן 40% מכלל התרכובת; במלח פוספאט הסידן חלקו של הסידן גם כן 40%; בציטראט הסידן מהווה סידן רק 21%, בלקטאט הסידן 13% ובמלח הגלוקונאט של סידן מהווה הסידן רק 9%. כלומר טבלית של 1 גרם קרבונאט הסידן מכילה למעשה רק 400 מיליגרם של היסוד הזה, בעוד שטבלית של 1 גר` גלוקונאט הסידן, תכיל רק 90 מיליגרם של סידן.
לכן, כאשר אישה שאינה מקבלת מספיק סידן במזונה, ונזקקת להשלמה בצורת טבליות של מלחי סידן, יש לחשב את המינון היומי הנדרש. צריכה של ויטמין D במינון של 400-800 יחידות ליום, עשויה להידרש כדי להבטיח אספקה יומית נאותה באישה בגיל המעבר.
חשוב גם לציין את דרגת הספיגה של הסידן כאשר נוטלים את הטבליות השונות. בסוף שנות ה-80 הסתבר שמספר תוספי-סידן אינם מתמוססים, אלא חולפים ומופרשים בחלקם בצואה. מלח הסידן חייב קודם כול להתמוסס לפני שהסידן מסוגל להיספג אל תוך הגוף. ואז קבע ארגון ה-USP או ה-Pharmacopeia, הקובע מדדים תרופתיים בארה"ב, מדדים להתמוססות של מוצרי הסידן המשמשים כתוספים. הספיגה של מידן במעי אינה מלאה, ורק כ-20 עד 30% מכלל הסידן נספג במעי הדק.
ספיגת הסידן במעי דורשת צריכה נאותה של ויטמין D במזון, והיא משתנה עם הגיל, כאשר היא יורדת בהדרגה לאחר גיל הבשלות המינית. נטילת סידן במינון של 500 מיליגרם או אף פחות יחד הארוחה, מומלץ במבוגרים שחומציות הקיבה בהם יורדת (מצב הידוע כ-achlorhydria), וכן באלה הנוטלים תרופות כחוסמי היסטמין-2 או (H2 blockers), דוגמת (cimetidine (TAGAMET או (ranitidine (ZANTAC, לטיפול במצבי כיב פפטי ותחושת צרבת
(heartburn). גם סוגי מזון שונים כגון תרד, רִיבס (rhubarb), סובין (wheatbran) וכן סוגי קמח המכילים חומצה אוקסלית או חומצה פיטָנית, יכולים לגרום להפחתת הספיגה של סידן במעי. אגב, כשנוטלים תוספות סידן, רצוי ליטול אותם לפני השינה, שכן במשך היום הגוף משיג את הסידן מהמזון. אך כדי לשמור על רמה מאוזנת של סידן גם בלילה, ללא תוספת מזון, ניטול את הסידן לפני השינה יחד עם כוס חלב דל-שומן, לעירור מיצי הקיבה.
לעתים כשנוטלים מלחי סידן יש תופעות לוואי בלתי נעימות במערכת העיכול כגון עצירות, או עודף גז ותחושת נפיחות, בעיקר בנטילת קרבונאט הסידן. לאותם אנשים המייצרים בדרכי השתן שלהם אבנים המכילים סידן כמו קלציום-פוספאט או קלציום אוקסלאט, גם כן מומלץ לא לקחת תוספי סידן. כידוע סידן יכול להפריע לספיגה של מינרלים ותרופות אחרות. בנוסף, מספר תוצרי סידן טבעיים עשויים להכיל עופרת (!), אך הספיגה של עופרת ממוצרים אלה בדרך כלל מזערית. אין הגיון רב בנטילת מוצרים "מן הטבע" המכילים סידן, כאשר טבליות של מלחי סידן, שתכולתן ידועה במלואה, נמצאות על מדף התרופות. אגב, מבין מלחי הסידן השונים שצוינו למעלה נראה שספיגתו במעי של ציטראט הסידן היא הטובה ביותר. תמיד יש לזכור שכמה ממקורות הסידן הטובים ביותר הם במזון הנאכל, שברוב המקרים, מסב הנאה גסטרונומית רבה יותר מאשר בליעת טבלית.
ואולי לקינוח נציג את תכולת הסידן בסוגי מזון שונים, ונגיש כאן תפריט מגוון ככל האפשר כדי שכל אחד יוכל לבחור לעצמו את המזון האהוב עליו, כדי למלא את דרישות גופו לסידן: בספל חלב דל-שומן ובמנת יוגורט ממוצעת של 8 אונקיות יוגורט נמצא 300 מיליגרם סידן. באונקיית גבינה שוויצרית כ-280 מיליגרם, ובמשקל זהה של גבינת צֶ`דָר 204 מיליגרם, וגבינת מוצַארֶלָה מכילה מעט פחות-183 מיליגרם, וגבינת פילדלפיה -174 מיליגרם, וכף אחת של גבינת פארְמֶזָן מגוררת מכילה 70 מיליגרם, וגביע שלם של גבינת קוטג` מכיל 120 מיליגרם סידן. וחובבי טופו גולמי ימצאו בחצי ספל 260 מיליגרם סידן, ובחצי ספל של דגניים מועשרים-160 מיליגרם. סרדין אחד משומר בשמן מכיל 45 מיליגרם סידן, ותאנה אחת מיובשת מכילה כ-30 מיליגרם, ובמדור הירקות המבושלים 100 גרם כרוב מכיל 50 מיליגרם ומשקל דומה של ברוקולי מכיל כ-40 מיליגרם סידן. נראה אם כן שאחדים ממוצרי המזון הערבים לכל חך, עשירים בסידן. וכאשר יש מגבלות אכילה, נוכל לפנות לטבליות מלחי הסידן, גם אם אינם מהאלפים האיטלקיים או מאיי יפאן האקזוטיים.
בברכה, פרופ` בן עמי סלע