סיגריה אלקטרונית – מה חדש בחזית הסיגריה האלקטרונית? חלק א`

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה  מולקולארית וביוכימיה, פאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

בשנת 2005 הייתה רק חברה אחת בסין הרחוקה שייצרה סיגריות אלקטרוניות, מה שניתן להגדיר כהתחלה צנועה והססנית.

אך נראה שהפיתוי היה גדול מכדי שניתן יהיה לעמוד בפניו, למעשנים שפנו למוצר החדש במעין פשרה לעומת עישון סיגריות רגילות, וכן לחברות הטבק שאימצו בחום את הסיגריה האלקטרונית, לאו דווקא מתוך דאגה נוגעת ללב לבריאותם של הצורכים אותה.

התברר שהסיגריה האלקטרונית הלכה ונעשתה פופולארית יותר ויותר, וכך הצטרפו לחינגא האלקטרונית גם ענקיות הטבק שלא נזכיר כאן את שמן, מפאת אי-כבודן: אם אינך יכול לנצח את הרך הנולד, שמא תצטרף אליו? ואכן, רבות מהחברות המוקדמות והקטנות בייצור סיג"א "נבלעו" על ידי חברות הטבק הגדולות.

כיום, 9 שנים מאז שבשורת הסיגריה האלקטרונית (להלן סיג"א) ירדה לעולמנו, ישנם בשוק לא פחות מ-466 סוגים שונים שלה, בשוק המוערך באופן גלובאלי ב-2.9 מיליארדי דולרים מדי שנה.

כל חודש מאז מחצית שנת 2012, מתווספים 10 סוגים חדשים של סיג"א, ואיתם לא פחות מ-240 טעמים שונים המלווים סיגריות אלה, עד כי בינואר 2014 נמנו 7,764  סוגי ארומה שונים (flavors) המוטבעים במיכלי הנוזל מעלה ה"קטורת", שהם חלק בלתי נפרד ממארז המותג הזה. למרות "שעל טעם ועל ריח אין להתווכח", עצם הנתון הזה על 7,764 טעמים שונים בהחלט עולה על כל דמיון. רוב מוחלט בין סוגי סיג"א השונים התרכז בדרגות שונות של טעם מנטול המועדף, כאשר אחריו במדרג הפופולאריות הן סיג"א בטעם של פירות שונים, טעמי סוכריות שונים, טעמי משקאות אלכוהוליים מגוונים, ואף טעמי חטיפים ואפילו טעמים של ארוחות גורמה למיניהן.   

מחקר של Vardavas וחב' שהתפרסם בראשית שנת 2014 בחוברת של Tobacco Control שהוקדשה כולה לסיג"א, העלה שבשנת 2012 צרכו 29 מיליון איש ב-27 מדינות באירופה תכשירים שמוגדרים כתחליפי ניקוטין על בסיס קבוע או מזדמן, מה שמדגיש את הצורך ברגולציה של סיג"א, וכן בצורך לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של השימוש בה.

חוקרי הסקר המצוטט הדגישו את ההבדלים בין מותגי סיג"א הוותיקים יותר לאלה ששווקו בשנה האחרונה: כ-90% ממותגי סיג"א הוותיקים הדגישו את הדמיון לסיגריות קובנציונאליות במושג "cigalike". ה

מותגים הוותיקים אף הדגישו יותר את העובדה שהם "בריאים וזולים" יותר מאשר הסיגריות הרגילות, ושהן משמשות תחליפים נאותים במקומות ציבור האסורים לעישון, וכן כמובן שהם עשויים לשמש כאמצעי להפסקה ולגמילה מעישון.

לעומת זאת, המותגים החדשים יותר של סיג"א מדגישים יותר את הרבגוניות של טעמיהן, ואת העובדה שרכישתן דרך אתרי אינטרנט עולה באופן תלול ביותר. אכן, בשנת 2014 הצפי הוא למכירת סיג"א בהיקף של 2 מיליארד דולר בארה"ב בלבד, כאשר בבריטניה השימוש בסיג"א שילש את עצמו מ-700,000 מעשנים ב-2012 ל-2.1 מיליוני מעשנים ב-2014, כמשתמע מסקר ASH או Action on Smoking & Health. על פי סקר זה, כמעט שני שלישים מצרכני סיג"א הם גם מעשנים של סיגריות קונבנציונאליות, ובערך שליש הם מעשנים לשעבר של הסיגריות האחרונות. הסקר לא הבדיל בין אלה שהחלו צורכים סיג"א כדי להיגמל מעישון "רגיל" לבין אלו שהחלו צורכים את הסיגריה "החדשה" לאחר תקופה שלא עישנו כלל.  

על פי Kmietowicz במאמר ב-British Medical Journal משנת 2014, בשנת 2010 רק 8% מבין מעשנים לשעבר או מעשני סיגריות קונבנציונאליות בהווה, ניסו את סיג"א, אך בשנת 2014 לא פחות מ-52% מתוכם כבר התנסו עם הסיגריה החדשה.

על פי הסקר של Vardavas וחב' מתוך 29 מיליון מעשני סיג"א באירופה, 23 מיליון הם מעשני סיגריות רגילות בהווה (אחד מכל חמישה), 3.9 מיליון היו מעשנים בעבר (אחד מכל 20), ו-2.3 מיליונים לא עישנו כלל (אחד מכל 100).

מה הראיות האחרונות בשאלה האם צריכת סיג"א מסייעת לאנשים להיגמל מעישון? המצדדים בסיג"א טוענים שסיגריות אלה הן חלופה בטיחותית לסיגריות רגילות, והן נמצאות בעיקר בשימוש על ידי אלה המבקשים להיגמל מעישון. מחקר של Bullen וחב' שהופיע ב-Lancet  ב-2013, הראה שאמנם סיג"א יכולות לסייע לחלק מהמעשנים לחדול מעישון, אך גם הראה שסיג"א אינן יותר אפקטיביות מצורות אחרות של תחליפי ניקוטין.

רוב אלה המבקשים להפסיק לעשן, עושים זאת ללא כל סיוע. מחקר זה הראה שבין המעשנים בהווה רק 4% השתמשו בסיג"א כאמצעי סיוע להפסקת עישון.  המחקר מצא שגיל הוא המדד המשפיע ביותר על צריכת סיג"א, כאשר אלה מתחת גיל 25 שנה הם אלה שניסו את המותג החדש פי-3.2 יותר בני 55 שנה ומעלה. כן מצא המחקר, שמעשנים שניסו במהלך השנה האחרונה להיגמל מעישון, היו גם אלה שניסו את סיג"א פי-2.08 יותר ממעשנים שלא עשו כל מאמץ להיגמל מעישון.   

סקר ASH התבצע בחודש מרס 2014 בקרב 12,269 מבוגרים, בו הם נשאלו לגבי הרגלי העישון שלהם, ומתוצאות סקר זה נעשתה השלכה לגבי האוכלוסייה הכללית. הסקר מצא ש-52% מהמעשנים בהווה התנסו בסיג"א, כאשר בשנת 2010 רק 8% עשו זאת.

היחס המספרי בין אלה שצורכים סיג"א באופן סדיר בשנת 2014 לעומת אלה שעשו זאת ב-2010 הוא כמעט פי-6, עלייה מ-2.7% ל-17.7%. השימוש בסיג"א בין אלה שמעולם לא עישנו נותר זניח, כאשר רק 1% מבין האחרונים ניסו את המותג החדש, ומעשית אף לא אחד מהם המשיך לצרוך אותו.

11.8% מבין המעשנים שנגמלו מעישון של סיגריות קונבנציונאליות ניסו לעשן סיג"א,

ו-4.7% מתוכם ממשיכים לצרוך אותה באופן סדיר.

סקר של Carter שהתפרסם באפריל 2014 ב-British Medical Journal, שיקף את החשש של רופאי משפחה רבים בבריטניה, שמא הפרסומות של סיג"א עלולות לתרום למתן יתר-לגיטימציה למותגים אלה, מה שעלול להתפרש בעיקר על ידי ילדים ובני-נוער כהמלצה לצרוך מוצר ידידותי (או cool בלשונם) ומכאן קצרה הדרך להילכד בסבך העישון.

הנתונים האחרונים מסקר שנמצא עדיין בעיצומו על התנהגויות עישון באנגליה, הידוע כ-Smoking Toolkit Study, מצביעים על כך שמספר האנשים הנגמלים שם מעישון נמצא בקו עליה מתמיד, באופן שבסוף שנת 2013 עישנו שם סיגריות קונבנציונאליות 19.3% באוכלוסייה ומספר זה יורד לקראת סוף 2014 ל-17.8%, אם כי על פי West וחב' בעלי הסקר, אין כמובן להסיק ששיפור קל זה של 1.5% ניתן לייחוס לסיג"א.

יחד עם זאת קובע סקר זה שסיג"א יותר פופולארית בבריטניה מכל מוצר אחר של תחליפי-ניקוטין בין מעשנים בהווה ובעבר, עד כי 80% (!!) מהמעשנים ציינו שהם צורכים סיג"א בניסיון להיגמל מעישון.

אכן, Robert West, ראש החוג ל"פסיכולוגיה של הבריאות" ב-University College London, העומד בראש הסקר המדובר, קובע ש"למרות טענות שהשימוש בסיג"א עלול לגרום לרה-נורמליזציה של עישון, לא מצאנו תמיכה לטענות אלה. נהפוך הוא, סיג"א עשויה לסייע להפחית עישון, שכן רוב האנשים הצורכים אותה הצהירו שמטרתם הייתה "להיעזר בה לצורך גמילה". ממצאים עומדים בסתירה לנתונים שהתפרסמו במרס 2014 ב-British Medical Journal, לגבי סקר שנערך בקרב 40,000 בני-נוער בארה"ב שמצא דווקא שאלה מתוכם שצרכו סיג"א, נמצאו בסיכון גבוה יותר לעשן סיגריות קונבנציונאליות, והיו פחות צפויים להיגמל מעישון.

אכן נראה שאוקיינוס גדול מפריד בין ארה"ב ובריטניה גם בכל הקשור להרגלי עישון, ונמשיך לדון בסוגיה אקטואלית זאת במאמר ההמשך.    

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע