סיגריה אלקטרונית, כמה אמיתות על הסיגריה האלקטרונית: האם זאב במעטה כבש?
פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
לפני ימים אחדים הופיעה בעיתונות ידיעה המבשרת על סיגריה חדשה וידידותית שאמורה לעלות בקרוב על המדפים בישראל. מדובר בסיגריה “נטולת טבק או ניקוטין”, העשויה מתמצית של חומר צמחי נויטראלי, שתגיע במספר טעמים של פירות מתוקים עם ארומה ערבה לחך, והכוונה לסיגריה שאמנם מציתים אותה, והיא אפילו מעלה עשן, אך אינה מסוכנת לבריאות.
עורכת מדור הבריאות ב”ידיעות אחרונות” שרית רוזנבלום, התקשרה ושאלה מה מאחורי הבשורה החדשה, ומה הסיכוי של סיגריה שהיא לכאורה נטולת ניקוטין לזכות באמון המעשנים? תשובתי הייתה שאין אמנם סיכוי שסיגריה זו תשרוד למרות טעמיה הטובים, אם היא באמת נטולת ניקוטין, כיוון שניקוטין הוא הכוח המניע את המעשן.
בשנות ה-80 החלו משווקים בארה”ב סיגריה חדשה עם שם המותג NEXT, וזו שרדה פחות משנה אחת על המדפים, לפני שהוחלט להפסיק את ייצורה: סיגריה זו הכילה כמות אפסית של ניקוטין, ולא יכלה לספק את מנת הסם הזה, לה מורגל המעשן.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייתה של הסיגריה האלקטרונית, וראוי להקדיש דברים למותג חדש זה, ולנסות לברר האם היא מסוכנת לבריאות כמו הסיגריה הרגילה.
השאיפה של עשן של סיגריה בוערת היא מקור הנזק של עישון, שהרי בשאיפה כזו קולט המעשן אל ריאותיו ודמו מאות רבות של חומרים כימיים מסוכנים ובחלקם מסרטנים.
כבר שנים שתעשיות הטבק חיפשו חלופה שתאפשר להעביר ניקוטין למוחו של המעשן, ללא חשיפה לכימיקאלים המסוכנים לבריאות, וכך הגיעו ל”סיגריה האלקטרונית”. משאף המופעל על ידי סוללה, שקיבל מארגון הבריאות העולמי WHO את ההגדרה של ENDS או electronic nicotine delivery system, ובאופן קליט יותר The electronic cigarette, ועוד פשוט יותר, The e-cigarette.
ההופעה הדינאמית של המותג החדש בתודעה ובחנויות לממכר סיגריות, מרכולי סופרפארם ונקודות הפצה רבות אחרות, הציב בפני הממסדים הרפואיים אתגר דחוף: האם אמנם סיגריה אלקטרונית זו, עם כל התחכום ההייטקי שלה, היא מוצר שיש לנהוג בו באותה מידת פיקוח וזהירות, כפי שנוהגים לגבי סיגריה של ממש?
הסיגריה אלקטרונית היא מתקן אלקטרוני, המעוצב כצינור מוארך דמוי סיגריה, ומופעלת באמצעות
הסיגריה האלקטרונית מורכבת ממספר רכיבים:
1. תרמיל ניקוטין/פיה, עשוי פלסטיק לשימוש חד פעמי, בתוכו חומר סופג עם לחות בטעם פרופילן גליקול וכן תמיסת ניקוטין.
2. תא בעירה, המפריד בין הפיה לשאר הסיגריה, המופעל על ידי חשמל ומשמש לאידוי הנוזל בתוך הפיה כדי שיוכל להישאף בקלות על ידי המשתמש. בעת השאיפה מן הסיגריה, התא דואג לייצר אדים המדמים עשן שיוצא מן הסיגריה, על ידי המרת הנוזל לתרסיס דקיק.
3. שבב מיקרוסקופי מתקדם שאחראי לזיהוי חוזק השאיפה של המשתמש, ובהתאם מפעיל את תא הבעירה בעזרת כוח הסוללה של המכשיר.
4. סוללת ליתיום נטענת, המזרימה כוח לתא הבעירה.
5. נורית הפעלה (LED), שהיא דיודה פולטת אור המשמשת כסמן בזמן טעינת הסוללה, המיידע את המשתמש על כך שהסוללה בטעינה או שהטעינה הושלמה. הנורית היא בדרך כלל באור צהוב-אדום כדי לדמות חזותית שריפת טבק אמיתית.
עד לאחרונה, המעמד של הסיגריה האלקטרונית בארה”ב היה בלתי מוגדר מבחינת הגופים המפקחים: על פי התקנה משנת 2009 הידועה כ-FSPTCA אוFamily Smoking Prevention & Tobacco Control Act, מאשרת ל-FDA פיקוח על מוצרי טבק, אך מותגים של “ניקוטין למטרות רפואיות-טיפוליות” נותרות תחת פיקוח של ה-CER או ה-Center Evaluation and Research של ה-FDA, ובאופן היסטורי תמיד הייתה נטייה של חברות הטבק לשווק מוצרי טבק ללא בערה (noncombustible) שכוונתם לכאורה להפחית נזקים בריאותיים מבלי שחברות אלה נדרשו לספק הוכחות לטענה זו.
בהקשר שלנו, נזכיר שבחודש מרס 2010 הורשעה חברת הטבק הגדולה RJ Reynolds בהצגת שווא של נזק מופחת בשימוש בסיגריה מתוצרתה בשם Eclipse שהכילה כמות קטנה יותר של טבק, והייתה למעשה אב-טיפוס של הסיגריה האלקטרונית. גם Eclipse העבירה למשתמש בה דרך פיה ניקוטין באדים מחוממים של גליקול.
הרעיון של יצרני הסיגריה האלקטרונית הוא להחדירה לשוק לכאורה תחת המטריה של NRT או nicotine replacement therapy. ידוע כיום שאחת השיטות לנסות ולהיגמל לעישון, היא על ידי צריכת כמויות מבוקרות של ניקוטין או בעזרת טבליות לעיסה המכילות ניקוטין (דוגמה ניקורט) או דסקיות המוצמדות לעור ומכילות ניקוטין (דוגמת ניקוטינל), ובכך מושגת לתקופת ביניים של ניסיון הגמילה קליטת “ניקוטין נקי” אל תוך הגוף, כדי לאפשר לנגמל הפוטנציאלי תקופת חסד של ניקוטין כמות הולכת וקטנה עם הזמן כדי להימנע מתסמיני הגמילה הקשים שחווה המעשן המתמיד כאשר הוא מפסיק צריכת ניקוטין בחטף. לכן, המחשבה שניתן להחדיר לשוק מתקן עישון אלקטרוני דרכו ניתן לקלטו ניקוטין היה בה היגיון שיווקי לא בלתי הגיוני.
אלא שהרעיון השיווקי “ההגיוני” הזה, לא היה מבוסס לחלוטין: ידוע ששאיפת ניקוטין דרך הפה, באופן המביא סם זה לריאות ומשם דרך הדם למוח, שונה ויעילה יותר מאשר ספיגת ניקוטין בדרכים אחרות. זאת ועוד, בעישון סיגריות או מוצרי טבק אחרים, מוגבלת כמות הניקוטין המרבית, ולמרות שיש עדיין סיגריות המכילות 10-15 מיליגרם ניקוטין בכל סיגריה, הסיכון של הרעלת ניקוטין נדיר יחסית.
אך רף עליון זה של כמות הניקוטין המתקבלת מעישון סיגריה רגילה, אינו קיים בסיגריה אלקטרונית, בה ניתן למלא את תרמיל הפיה בכמויות ניקוטין שונות, ולעתים מאוד גבוהות.
אחת הטענות שמעלים הפעילים במלחמה במוצרי טבק נגד החברות המייצרות סיגריות אלקטרוניות, היא שהן משווקות מותג חדש זה בסיסמה שזו “חלופה לסיגריה הרגילה” ולא תחת הסיסמה שזו “שיטה לגמילה מעישון”, למרות שרוב המשתמשים בסיגריה האלקטרונית עושים זאת במחשבה שמא היא תסייע להם להיגמל מעישון, זאת למרות שאין עדיין כל הוכחות ונתונים המאששים את יעילות הסיגריה האלקטרונית כ”גומלת מעישון”.
ואמנם מסמך המופיע באחד מאתרי האינטרנט בנובמבר 2009, מצטט את אחד מעורכי הדין שמייצגים את יצרני הסיגריה האלקטרונית בזו לשון: “אנו איננו רוצים שהמשתמשים בסיגריה האלקטרונית יגמלו ממנה, אלא מקווים שהם יעשנו אותה למשך אותו פרק זמן שהיו אמורים לעשן סיגריות רגילות”.
המצדדים בסיגריות האלקטרוניות טוענים שאלה בטוחות יותר לשימוש מאשר סיגריות רגילות, שכן הן אינן מכילות את כל רעלים והחומרים המסרטנים שמוצאים בעשן הטבק בסיגריות הרגילות. זו טענה אמיתית שאי אפשר לסתור, והיא נשמעת בהחלט משכנעת. יחד עם זאת, המבנה של הסיגריה האלקטרונית, והמראה המצודד שלה, מעלים מספר חששות על סיכונים אחרים הכרוכים בה, כמו לדוגמה היותן אבן שואבת לנערים ואף לילדים, ההולכים שבי אחרי הטעמים שניתן להוסיף כמו תות-שדה או שוקולד, העובדה שמעשנים רבים שהיו על סף הגמילה המוחלטת מעישון, מתמכרים לסיגריה האלקטרונית כפיתרון לטווח ארוך, ואפילו האפשרות ששאיפה ארוכת טווח של פרופילן גליקול עלולה להזיק. עוד דאגות שמעוררת הסיגריה האלקטרונית, הן הכמות הבלתי מוגבלת של ניקוטין שהן מכילות, נתונים מטעים של היצרנים על כלל החומרים הנכללים בהן, ואפילו האפשרות לרכוש דרך האינטרנט את מכלולי הסיגריה שלעתים אפילו מגיעים עם מזרק, כל זאת מתוך חשיפה של ילדים לסכנות להן הם אינם מודעים.
