חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

סיבוכים של Obesity , חלק ג`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת
תל-אביב.  

לקריאת חלק ב’ לחץ
כאן
   
לקריאת חלק א’
לחץ כאן

שבץ מוחי ומחלות נירולוגיות: סקירה עדכנית
מצאה שחמישה מתוך תשעה מחקרים דיווחו על קשר בלתי-תלוי בין
BMI גבוה לבין שיטיון (Kloppenborg וחב’ ב- European Journal of Pharmacologyמשנת 2008).

נראה שמי שמוגדר כ-
obese
באמצע שנותיו, הוא בעל סיכון מוגבר ללקות בשיטיון בשנותיו המתקדמות. כל ארבעת
המחקרים שלא מצאו קשר כזה, מדדו את ה-
BMI לאחר גיל 75 שנה, גיל שבו ניצני השיטיון עלולים כבר להופיע, וקשה
לייחס אותן לרמות
BMI,
שלא נמדדו בארבעת המחקרים הללו בעשור הרביעי של החיים.

סרטן:
סקירה בהיקף גדול על ידי ה-
IARC (האיגוד הבינלאומי לחקר הסרטן), הגיעה למסקנה ש-obesity הייתה סיבה ל-25-33% של
סרטני המעי הגס, השד, רירית הרחם, הכליות והוושט (
Vainio וחב’ ב-Eur0pean Journal of Cancer Prevention
משנת 2002). מחקר אחר של
Vucenuk ו-Stains
ב-
Annals of NY Academy of Science משנת 2012, קבע ש-Obesity מגבירה את הסיכון לסרטני הקיבה, הלבלב וכיס המרה כמו גם ליקמיה אם
כי באחוזים נמוכים יותר.
זאת ועוד, הפרוגנוזה גרועה יותר בחולי סרטן שמנים. מחקר אחד מצא שנשים שמנות עם
סרטן השד היו בסיכון מוגבר ב-46% להופעת גרורות ממאירות באזורי גוף מרוחקים, והיו
בסיכון מוגבר ב-38% למות במחלה לעומת נשים עם
BMI נמוך (Ewertz וחב’ ב-Journal of Clinical Oncology
משנת 2011).
בעיה נוספת הקשורה ל-
obesity
היא שהמינונים של כימותרפיה והקרנות מסובכים יותר בכ-40% מבין האנשים השמנים (
Griggs וחב’ ב-Journal of Clinical Oncology
משנת 2012). ירידה במשקל נמצאה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד בעיקר בנשים בגיל
המעבר.

מערכת הנשימה:
א) הפסקות נשימה בשינה – הפרעה חסימתית של נשימה במהלך השינה (
obstructive sleep apnea) פוגעת במערכות וקשורה
ליתר לחץ-דם, עמידות לאינסולין, תפקוד לקוי של הכבד, דלקת סיסטמית ודיסליפידמיה (
Romero-Corral וחב’ ב-Chest משנת 2010, ו-Bonsignore וחב’ ב-European Respiratory Journal
משנת 2012).
בילדים הפרעות נשימה אלו עלולות להאט את קצב הצמיחה, לגרום לבעיות התנהגות, לירידה
בתפקוד האינטלקטואלי ולסיכון מוגבר של תחלואה קרדיו-וסקולרית (
Tauman ו-Gozal ב-Pediatric Respiratory Review
משנת 2006). 

מזה זמן ידוע שהפרעות נשימה בשינה
נגרמות בעיקר באנשים שמנים. מחקר בקרב 4,000 אמריקאים מצא שהפרעות אלו נגרמות
ב-12% מבין אלה עם
obesity
לעומת 3% בקרב אנשים רזים (
Li וחב’ ב-Preventive Medicine משנת 2010). בעבר היה מקובל שהפרעות נשימה בשינה נגרמות בעיקר
מהיפרטרופיה של השקדים, אך כעת עם התגברות התופעה של
obesity בקרב ילדים,
גישה זו השתנתה. בעוד שפחות מ-15% של הילדים שהיו נוחרים היו
obese בשנות ה-90, נמצא בשנת
2006 שלמעלה מ-50% מהילדים הנוחרים הם שמנים (
Gozal וחב’ ב-Sleep משנת 2006). 

 

ב) אסתמה – השיעורים אסתמה ו-obesity בשנות הילדות, גדלו בעיקר מאז שנות ה-70, עם שיעורי אסתמה שהכפילו
עצמם בין 1980 ל-1994 על פי
Lucas ו-Platts-Mills
ב-
Pediatric Respiratory Review משנת 2006). מחקרים הדגימו מעל כל ספק ש-obesity מגבירה את הסיכון לאסתמה
(
Matricardi
וחב’ ב-
Clinical Res
&
Experimental Allergy
משנת 2007, ו-
Sideleva
וחב’ ב-
Pulmonary Pharmacological Therapy משנת 2013), אך המנגנון של קשר זה אינו ברור.
סיבות דלקתיות, מכניות, אימונולוגיות, הורמונליות וגנטיות הוזכרו כבעלות תפקיד
בקשר ביו אסתמה ו-
obesity
כן הוצע שאסתמה באנשים שמנים קשה יותר לאבחון (
Pakhale וחב’ ב-Chest משנת 2010). ממצא אחר הוא
שהפחתת משקל נמצאה יעילה בטיפול באסתמה של אנשים
obese  (על פי Dias-Junior וחב’ ב-European Respiratoy Journal
משנת 2014). 

 

מערכת החיסון: 
Obesity משרה דיס-רגולציה של
מערכת החיסון שאפשר לזהותה כבר מהילדות הדבר כרוך בהגדלת החשיפה לזיהומים כולל
בדרכי השתן (
Semins
וחב’ ב-
Urology
משנת 2012), זיהומים בבתי חולים (
Serrano וחב’ ב-Journal of the American College of
Surgery
משנת 2010) וזיהומי עור (Huttunen ו-Syrjanen ב-International Journal of Obesity
משנת 2013).
יתרה מזאת, אנשים
obese
אינם מגיבים באופן מתבקש לחיסונים (
Fan וחב’ ב-Vaccine
משנת 2016, ו-
Green
וחב’ ב-
FASEB Journal
משנת 2017). בימי המגיפה העולמית בשפעת מסוג
H1N1 אנשים שמנים נמצאו בסכנת
מוות גדולה יותר (
Louie
וחב’ ב-
Clinical Infectious Diseases משנת 2011).
הוצע גם שיש קשר סיבתי בין העלייה בשכיחות מחלות אוטו-אימוניות ו-
obesity בעשורים האחרונים (Versini וחב’ ב-Autoimmunity Reviews משנת 2014). המחקר האחרון
סיפק ראיות חזקות לסיכון מוגבר של 1.2-3.4 של
rheumatoid arthritis, סיכון מוגבר פי-2 לטרשת
נפוצה, וסיכון מוגבר פי-1.48-6.46 לפסוריאזיס ול-
psoriatic athritis, בקרב אנשים obese

 

מערכת העיכול: מחלת כבד שומני
לא-אלכוהולי היא כיום הסיבה השכיחה ביותר למחלת כבד כרונית בעולם כולו, שעל הערכה
פוגעת ב-20-35% מכלל המבוגרים בארצות המפותחות (
Moore ב-Proceedings of the Nutrition Society
משנת 2010).
בערך שליש מהמקרים מתקדמים למחלת כבד לא-אלכוהולית, המתאפיינת על ידי דלקת כבד
כרונית שעלולה להגיע עד כדי שחמת הכבד (צירוזיס), ואף לקרצינומה של תאי כבד (
Vernon וחב’ ב-Alimentary Pharmacological Therapy
משנת 2011, ו-
Dietrich
ו-
Hallerbrand
ב-
Best Practical Research in Clinical
Gastroenterology
משנת 2014).
מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי כרוכה באופן חזק עם
obesity (על פי Fabbrini וחב’ ב-Hepatology משנת 2010). 

 

מחקר אחד מצא שהשיעור של כבד שומני
היה 15% בקרב אנשים לא-שמנים, 65% באלה עם
obesity
class I
או cass II, ו-85% באלה עם obesity class III. בהתאם, ניתוח בריאטרי
להפחתת משקל, הביא להתפוגגות מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי ב-80% מהמקרים (
Petta ב-Hepatology משנת 2015).
אלה עם
obesity
הם בעלי סיכון מוגבר למחלת כיס המרה. מטה-אנליזה של 17 מחקרים פרוספקטיביים שכללו
כ-2 מיליון איש, מצאה עלייה ב-63% לכל עלייה של 5 יחידות ב-
BMI (על פי Aune וחב’ ב-European Journal of Epidemiology
משנת 2015). גם הסיכון לפנקראטיטיס גדל באלה עם
obesity (על פי Bonfrate וחב’ ב-Best Practical Research in Clinical Gastroenterology משנת 2014), והפרוגנוזה של מחלה זו הייתה גרועה יותר באנשים שמנים
(
Premkumar
וחב’ ב-
Pancreatology
משנת 2015).
כן נמצא ש-
obesity
הייתה סיבה עיקרית לעלייה פי-2 במקרים של רפלוקס או
GERD, והתרחיש הקשור אליו
הידוע כ-
Barrett’s oesophagus ואף של אדנו-קרצינומה של הוושט (Lee ו-McColl ב-Disease of Esophagus משנת 2015). הפחתת משקל
נמצאה הדרך היעילה ביותר לטפל ברפלוקס (
Keung ו-Hebbard
ב-
Austricher Prescriber
משנת 2016).

 

מחלת כליות:
עודף משקל ו-
obesity
הם גורמי סיכון לתפקוד לקוי של הכליות. מחקר שהקיף מעל 8 מיליון שנות-אדם, מצא
שבהשוואה עם אנשים רזים, הסיכון היחסי למחלת כליות סופנית הייתה גדולה ב-87%
באנשים עם עודף-משקל, ב-257% באלה עם
obesity class I, ב-512% באלה עם obesity class
II
, וב-607% באלה עם obesity class III (על פי Hsu וחב’ ב-Annals of Internal Medicine
משנת 2006).
כן נמצא ש-
obesity
כרוכה ביצירה מוגברת של אבני כליות (
Semins וחב’ ב-Journal of Urology משנת 2010), וכן הגבירה בנשים אי-אצירת שתן (incontinence) (על פי D’Agati וחב’ ב-Nature Reviews in Nephrology
משנת 2016). 

 

פוריות:
בגברים,
obesity
כרוכה בספירה מופחתת של תאי זרע (
Sermondade וחב’ ב-Archives of Internal Medicine משנת 2012), וקשיים בולטים יותר בזקפה (Shamloul ו-Ghanem ב-Lancet משנת 2013).
בנשים שמנות גם כן מוצאים ירידה בפוריות, ותוצאים ירודים יותר לאחר טיפולי הפריה,
ואף שיעור גבוה יותר בהפלות (
Pandey וחב’ ב-Journal of Human Reproduction
Science
משנת 2010). נשים עם obesity הן בסיכון מעט מוגבר יותר
ללקות תסמונת שחלות רב-ציסטיות (
PCOS) שהיא גורם מרכזי לאי-פוריות בנשים ושל סיבוכי הריון (Yildis וחב’ ב-Journal of Clinical Endocrinology
&
Metabolism
משנת 2008).

 

בעיות שריר-שלד:
Obesity היא אחד הגורמים העיקריים
לאוסטאו-ארטריטיס (
Berenbaum
וחב’ ב-
Current Opinion in Rheumatology משנת 2013). ההשפעה הגדולה ביותר היא על הברכיים, אך יש גם השפעה
על מפרקי הידיים, בגלל האופי הדלקתי של המפגע (
Fu ו-Griffin ב-Mechanobiology of Obesity משנת 2014). כאב מקרין של
הגב התחתון אף הוא מוגבר ב-
obesity (על פי Shiri
וחב’ ב-
Seminars in Arthritis & Rheumatology
משנת 2013).
יתרה מכך, מעקב ארוך טווח של למעלה ממאה אלף אחיות בתי חולים בבריטניה, מצאה ש-
rheumatoid arthritis הייתה מוגברת ב-obesity, ו-10 שנים של משקל כבד
הגבירו את הסיכון ל-
RA
ב-37% (על פי
Lu
וחב’ ב-
Annals of Rheumatic Disease משנת 2014). ע
ודף משקל הוא גורם הסיכון הניתן לשינוי החזק ביותר לגבי צינית (פודגרה או
gout), כאשר גברים obese הם בעלי סיכון מוגבר
פי-2-3 בהשוואה לגברים רזים (
Choi וחב’ ב-Archives of Internal Medicine משנת 2005).
הורדת משקל נמצאה מפחיתה את התקפי
gout, בעוד שעלייה במשקל מגבירה אותם.(Nguyen וחב’ ב-Arthritis Care Research משנת 2017). 

 

בעיות פסיכו-חברתיות:
אנשים
obese נחשפים לעתים קרובות
לדחייה מצד הסובבים אותם, כולל סטיגמה באשר לסיבות שגרמו לחזותם העולה על גדותיה (
Ratcliffe ו-Ellison ב-Behavioral Cognitive Psycotherapy
משנת 2015). נשים
obese
אף סובלות יותר מתופעות של הפליה במציאת תעסוקה (
Flint וחב’ ב-Frontiers in Psychology משנת 2016), דעות קדומות
בתחום הבריאות (
Forhan
ו-
Salas ב-Canadian Journal of Diabetes
משנת 2013), ובתחום החינוך (
O’Brian וחב’ ב-International Journal of Obesity משנת 2013). דיכאון שכיח יותר באנשים שמנים, בעיקר בנשים
ובצעירים, כאשר הפחתת משקל משפרת את מצב הרוח (
Dixon וחב’ ב-Archives of Internal Medicine
משנת 2003). צעירים
obese
או שהם סבורים שהם כאלה, צפויים יותר להתנהגות ברת סכנות (
Farhat ב-Current Opinion in Psychology
משנת 2015). התנהגויות אלו כוללות שימוש בסמים אסורים, התנהגות מינית מסוכנת או
אלימות.

         הסיבוכים שלobesity  (למעלה) ויתרונות המשקל התקין (למטה).

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים