חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

סיבוכים של Obesity , חלק ב`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, הפאקולטה
לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.  

לקריאת חלק א’
לחץ כאן

Obesity בילדות:
התופעה של השמנת-יתר בילדים משקפת את מגמות תופעה זו במבוגרים: החל משנת 1980
העליות המסיביות במשקל של ילדים התמתנו מעט בארצות המפותחות בעשור האחרון (
Wabitsch וחב’ ב-BMC medicine משנת 2014). בארה”ב
שיעורי ה-
obesity
בילדים נותרו יציבים על 17% בין השנים 2004 ו-2012.
סקירה של שיעורי
obesity
בקרב בני 11-15 שנה ב-25 מדינות באירופה ובצפון אמריקה, בשנים 2002-2010 לא מצאה
עלייה בשיעורי
obesity
במחצית מהמדינות הללו, אך במחציתם האחרת מגמת ההשמנה נמשכה (
Ahluwalia וחב’ ב-European Journal of Public Health
משנת 2015).
נקודה בולטת וכלל לא מפתיעה, היא שהשיפור הקל בשיעורי
obesity בבריטניה היה בולט יותר
בשכבות האוכלוסייה הסוציו-אקונומיות הגבוהות יותר (
Stamatakis וחב’ ב-International Joural of Obesity
משנת 2009).
באירלנד, מספרי הילדים השמנים בני-7 שנים פחתו מ-6.3% בשנת 2008, ל-3.9% בשנת
2015, אך התופעה הייתה בולטת יותר בילדים ממשפחות בראש הסולם החברתי, בעוד שילדים
בשכבות אוכלוסייה הנמוכות ביותר הלכו ותפחו במשקלם (
Heinen וחב’ ב-Proceedings of the Nutrition Sosiety
משנת 2016).

אין להתעלם מהסכנות הנשקפות לילדים שמנים. ילדים המוגדרים כ-obese הם בעלי סיכון גדול מכפול
להיהפך למבוגרים שמנים (
Singh
וחב’ ב-
Obesity Review
משנת 2008), והם גם בעלי סיכון מוגבר לחלות בסרטן מאוחר יותר על פי
Jeffreys וחב’ ב-International Journal of Cancer
משנת 2004, בעקבות מעקב של 50 שנה במחקר שנודע כ-
Boyd Orr Study. ילדים שמנים היו צפויים
יותר לתמותה טרם-עת או למגבלות רפואיות בבגרותם על פי דו”ח של ה-
WHO מחודש אפריל 2017.
בנוסף לסיכוניהם בטווח הרחוק, ילדים שמנים הם בעלי סיכון מוגבר לשברי עצמות, ליתר
לחץ-דם, להופעת סמנים של מחלה קרדיו-וסקולרית להתפתחות עמידות לאינסולין ואף
למצוקות חברתיות ופסיכולוגיות.

המדידה של obesity:

מבוגרים-ארגון הבריאות העולמי משתמש במדד של
BMI להגדרת obesity במבוגרים. היתרונות של BMI שהוא קל למדידה והוא המדד
הפופולרי ביותר המקובל במחקרי אוכלוסיות (
Romero-Corral וחב’ ב-International Journal of Obesity משנת 2008). יחד עם זאת, הדיוק של מדידת BMI ברמה של הנבדק
האינדיבידואלי, על מנת לנבא את בריאותו שנוי במחלוקת.
BMI ימשיך לשמש כמדד אוכלוסייתי,
אם כי מדדים אחרים כגון היקף המותניים, והיחס בין היקף המותניים והירכיים יהווה
מדד לסיכון הבריאותי של הנבדק  (
Zimmet וחב’ ב-Journal of Atheroscler
&
Thromb משנת 2005).
מחקרים אחדים קבעו שקיימים מנבאים טובים יותר להערכת תחלואה ומוות מאשר
BMI (על פי Lee וחב’ ב-Journal of Clinical Epidemiology
משנת 2008,
Pischon
וחב’ ב-
N Eng J Med
מאותה שנה,
Welborn
וחב’ ב-
European Journal of Clinical
Nutrition
משנת 2007, ו-Yusuf וחב’ ב-Lancet משנת 2005).

בילדים , מדד BMI מותאם לגיל ולמגדר. ה-WHO בהנחיות משנת 2017 משתמש בסטיות תקן של BMI מהממוצע, ואילו המרכז
לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה (
CDC) משתמש בדרגות האחוזונים השונות של BMI להגדרת obesity בהנחיותיו מאותה שנה:

מיון Obesity
במבוגרים על פי
WHO

דרוג מידת המשקל       BMI (ק”ג/מ2)

חסר משקל                     
    קטן מ-18.5

משקל נורמלי                        18.5-24.9

עודף משקל                          25.0-29.9

Obese class I                    30.0-34.9

Obese class II                   35.0-39.9

Obese class III                  גדול מ-40.0

סטאטוס קטגוריות משקל בילדים

דרוג מידת המשקל        הגדרת WHO                         הגדרת CDC

סטיות התקן של BMI                אחוזוני BMI

חסר משקל              פחות
מ-2 סטיות תקן מתחת לממוצע              פחות
מ-
5th

משקל תקין              2 סטיות תקן מתחת לממוצע עד סטיית תקן     5th-85th

אחת מעל לממוצע           
עודף משקל              מעל סטיית תקן אחת מעל הממוצע                
85th-95th

obese                    מעל 2 סטיות תקן מעל הממוצע                      מעל 95th

Obesity ותמותה:
למרות שזו תובנה מקובלת שאנשים המוגדרים כ-
obese הם בעלי שיעורי תמותה גבוהים יותר ממחלת לב, שבץ מוחי וסרטן
(סקירה של 57 מחקרים פרוספקטיביים עם סך משתתפים של 900,000 מבוגרים ב-
Lancet משנת 2008), היו מספר
מחקרים שהצביעו דווקא על שיפור בהישרדות במספר מצבים כמו אי-ספיקת לב (
Flegal וחב’ ב-JAMA משנת 2013,  Oreopoulosוחב’ ב-American Heart Journal משנת 2008 ו-Tseng ב-Atherosclerosis
משנת 2013).
לעומת זאת, ה-
Global BMI Mortality Collaboration פרסם בשנת 2016 תוצאות של ה-database הגדול ביותר מאז ומתמיד
שבחן את הקשר בין נתוני
BMI
ותמותה: בנתונים שכללו 10.6 מיליון משתתפים ב-239 מחקרים פרוספקטיביים באסיה,
אירופה וצפון אמריקה, נמצא שהתמותה מסיבה כלשהי הייתה הנמוכה ביותר בקבוצת ה-
BMI של 20-25 ק”ג/מ2.
התמותה גדלה משמעותית בקרב אלה עם ערכי
BMI הנמוכים במקצת מתחום ה-BMI של 20-25, ובקרב אלה עם BMI מעל 25.0.

מנגנוני הסיבוכים של obesity:
שני המנגנונים הבולטים ביותר של סיבוכים הנגרמים מ-
obesity הם דלקת והמיקרובּיוּם של
המעי. השמנת-יתר כרוכה עם מצב של דלקת כרונית בדרגה נמוכה, כיוון שתאים מטבוליים
המגיבים לעודף חומרי מזון (
Medzhitov ב-Nature
משנת 2008, ו-
Gregor
ו-
Hotamisligil
ב-
Annual Review of Immunology משנת 2011). מצב דלקתי זה מופיע באיברים כגון הכבד, המוח, בלוטת
הלבלב ורקמת השומן, והוא קשור עם מספר מחלות אימונו-מטבוליות (
Hotamisligil ב-Nature משנת 2017).
תאי חיסון
נמצאים בשפע ברקמת השומן, ושפעול התגובה הדלקתית של תאים אלה על ידי
obesity גורמת לשינויים במספרם
ובפעילותם (
Mraz
ו-
Haluzik
ב-
Journal of Endocrinology
משנת 2014). הדלקת גורמת לדיס-רגולציה של מערכת החיסון, מה שבולט ביקר בשנות הילדות
(
Carolan
וחב’ ב-
Journal of Clinical Endocrinology
& Metabolism
משנת 2014). נתונים אלה
גם מסבירים את העלייה בסיכון של סרטן (
catalán וחב’ ב-Physiology
משנת 2013, כמו גם את הסיכון למחלות מדבקות (
Milner ו-Beck ב-Procedings of the Nutrition Society
משנת 2012).

מיקרוביום המעי:
העניין הולך וגובר באשר לתפקיד של מיקרוביום המעי בהופעת סיבוכים הקשורים ל-
obesity. חיידקי המעי משפיעים על
המטבוליזם של הפונדקאי שלהם, על ידי השריית דלקת, שקיעת שומן והופעה של עמידות
לאינסולין (
Ley
ב-
Current Opinion in Gastroeneterology משנת 2010). הודגם ש-obesity קשורה לשינויים בחיידקי המעי (Tilg ו-Kaser ב-Journal of Clinical Investigation
משנת 2011). נמצא גם שהשתלת מיקרוביוטה צואתית מאנשים רזים לאנשים שמנים שיפרה את
רגישות האחרונים לאינסולין (
Hartstra וחב’ ב-Diabetes Care
משנת 2015).

סוכרת: נכון להיום למעלה מ-12% מהמבוגרים בארה”ב סובלים משתי
צורות הסוכרת לדרגותיהן (נתוני ה-
CDC משנת 2014), ואחוז זה צפוי לעלות עד כדי 21-33% עד שנת 2050 (Boyle וחב’ ב-Population Health Metrics משנת 2010). רוב הלוקים
בסוכרת
type 2
הם אנשים שמנים או בעלי עודף משקל, והמגיפה הגלובלית של
 obesityמסבירה
במידה רבה את ריבוי המקרים של סוכרת
type 2 במהלך 2 העשורים האחרונים (Eckel וחב’ ב- Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism משנת 2011).
מחקר שכלל מעל 21,000 מבוגרים במסגרת סקר
NHANES מצא שהסיכון לסוכרתtype 2  גדל מ-8% באנשים במשקל נורמלי, ל-43% באלה עם obesity (Nguyen וחב’ ב-Obesity Surgery משנת 2011). מחקר של ה-NHS בבריטניה הראה סיכון
הגדול פי-100 להופעת סוכרת במהלך 14 שנות מעקב במדגם של אחיות בתי חולים עם
BMI  מעל 35 בהשוואה לאלו עםBMI  קטן מ-22 (Colditz וחב’ ב-Annals of Internal Medicine
משנת 1995).

מחלה קרדיו-וסקולרית:
א) יתר לחץ-דם – ילדים המוגדרים כ-obese הם בסיכון גבוה פי-3
לסבול מלחץ-דם מוגבר בהשוואה לילדים בני גילם במשקל תקין (
Sorof ו-Daniels ב-Hypertension משנת 2002). במבוגרים, יש
מתאם לינארי בין
BMI
לבין לחץ הדם, והפחתה במשקל מפחיתה גם את לחץ הדם ברוב המבוגרים המוגדרים כ-
obese (do Carmo וחב’ ב-Current Hypertension Report
משנת 2016).

ב) דיסליפידמיה – obesity משפיעה על המטבוליזם של שומני הדם, באופן המגביר רמת LDL-כולסטרול ומפחית רמת HDL-כולסטרול (Grundy ו-Barnett ב-Disease Monitoring משנת 1990).

ג) מחלת עורקים כליליים – מחקר אחד הראה שכל הגברה של 4 ק”ג/מ2
ב-
BMI מעלה ב-26% את הסיכון של
מחלת עורקים כליליים (
CHD)
(
Nordestgaard
וחב’ ב-
PLoS Med
משנת 2012). נתונים ממחקר
NHANES כולל מידע על פטירתם של 2.3 מיליון אמריקאים מבוגרים, מצאו תמותה
מוגברת משמעותית מ-
CHD
באלה המוגדרים
obese
(
Flegal
וחב’ ב-
JAMA
משנת 2007). גם
McPherson
ב-
American Heart Association  משנת 2015, קבע שאנשים
שמנים לוקים במחלת לב איסכמית באופן בלתי תלוי בגורמי סיכון אחרים.

ד) אי ספיקת לב – obesity נמצאה משפיעה על הלב כבר בילדים, כאשר השמנים ביניהם סובלים
משמעותית מפגם אנטומי של החדר השמאלי (
Maggio וחב’ ב-Journal of Pediatrics משנת 2008).

מחקר הלב של Farmingham שעקב אחר 6,000 מבוגרים ללא היסטוריה של אי-ספיקת לב למשך פרק זמן
ממוצע של 14 שנים, ונמצא שהסיכון לאי-ספיקה הוכפל במקרי
Obesity (Kenchaiah וחב’ ב-New England Journal of Medicine
משנת 2002).
לאחר התאמה לגורמי סיכון מקובלים, הסיכון לאי-ספיקת לב גדל ב-5% בין הגברים וב-7%
בין הנשים על כל עלייה של 1 ק”ג/מ2 ב-
BMI. סקירה של 28 מחקרים העלתה שעודף-משקל וכן  obesityהיו
כרוכים בסיכון מוגבר של אי-ספיקת הלב (
Aune וחב’ ב-Circulation
משנת 2016).
יש לציין שמספר מחקרים דווקא הגיעו למסקנה הפוכה לפיה מטופלים שמנים עם אי-ספיקת
לב, נהנו מתוצאות טובות יותר בהשוואה למטופלים רזים עם אי-ספיקה (
Oga ו-Eseyin ב-Journal of Obesity משנת 2016).
ממצאים אלה הוכתרו כפרדוקס של
obesity, וההסבר לכך הוא ש-obesity מקטינה את התופעה של כּחשון הלב (Cachexia) ופרט לכך מגדילה את
המאגר של
adipocytes
שיש להם תפקיד הגנתי (
Clark
וחב’ ב-
Progress in Cardiovascular Disease משנת 2014).

נמשיך ונדון בסיבוכי obesity במאמר ההמשך.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים