פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה
פתולוגית, מרכז רפואי שיבא,
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת
תל-אביב.
הח"מ נוהג כבוד בשפה העברית
ומנסה בדרך כלל להשתמש בביטוי העברי של מחלות, או תרחישים קליניים כדי להעשיר את
הלקסיקון הרפואי בשפתנו. אך יש לעתים שהביטוי הלועזי שגור ומקובל ומוּכּר, ואילו
הביטוי העברי עדיין לא קנה לו אחיזה בשגרה הקלינית, ועוד פחות מכך בקרב הציבור.
וכך לדוגמה Obesity
שבמילון העברי מופיעה תחת השמות הַשְׁמָנַת יֶתֶר, אוֹבֶּזִיּוּת, אַבֶּסֶת
ושֹׁמֶן. הַשְׁמָנַת יֶתֶר מתאימה יותר ל-over
weight, שהיא גרסה קצת יותר
מתונה של obesity.
אך גם אבּסת ושֹׁמֶן, יגרמו להרמת גבה. לכן ברשותכם אשתמש בדברים הבאים ב-obesity, והתמונות למטה ימחישו
למה הכוונה.
השכיחות של עודף-משקל ושל obesity עלתה באופן דרמטי בעשורים האחרונים (Ng וחב' ב-Lancet משנת 2014). בין השנים
1975 ו-2014 השיעורים הגלובליים של obesity (המוגדרת כ-BMI מעל 30 ק"ג/מ2) עלו מ-3.2% ל-10.8% בין הגברים, ומ-6.4%
ל-14.9% בין נשים.
אך כאן מדובר בסקר שנערך ב-200 המדינות המרכיבות את עולמנו במדגם שכלל 19.2 מיליון
משתתפים אשר פורסם ב-Lancet בשנת 2016: בל נשכח שכ-130 מדינות מתוך 200 המדינות האמורות, הם
מדינות עולם שלישי שהוא עולם עני ורעב לעתים, ומקורות המזון בו מצומצמים, ואין
הפתעה בכך שהוא משפיע על הממוצע הכלל-עולמי באופן שבמאזן הכללי רק 10-14% מבין
הגברים והנשים לוקים בעודף משקל.
אך אם ניקח באופן פרטני מדינה כבריטניה, שהיא מדינה מפותחת וּשבעה, נקבל את תמונת
המצב העגומה האמיתית של התפתחות obesity במדינות המערב:
אם כן, בבריטניה בין השנים 1980 ו-2013 שיעור האנשים בעלי משקל עודף,
וכאלה המוגדרים כ-obese עלה מ-36% ל-62% (כלומר כמעט שני שליש מבין הבריטים של היום אינם
חטובי גזרה כבעבר).
אם מגמה זו תתמיד, בשנת 2025 יהיו 18%
מבין כלל הגברים ו21% מכלל הנשים בעולם כולו מוגדרים כ-obese. מאז שנת 2006, קצב
העלייה ב-obesity
בארצות המפותחות אמנם התמתן במקצת, ובארה"ב לדוגמה נותר שיעור המבוגרים כבדי
המשקל בין השנים 2004 ו-2012 יציב ועמד על 35% (על פי Ogden וחב' ב-JAMA משנת 2014), אך שיעור
העלייה בהשמנה חמורה (morbid obesity,
או BMI שמעל 40) בארה"ב
המשיך במגמת החמרה (Sturm
ו-Hattori
ב-International Journal of Obesity משנת 2013).
ככל שתופעת ה-obesity הלכה ותפסה נתח שמן יותר
בהוויית חיינו, כך עלה וגדל העניין בסיבוכים הכרוכים בקילוגרמים המיותרים וגברה
ההבנה בקשר בינם לבין תחלואות רבות. כאן נשאלה השאלה המרתקת האם סיבוכי obesity כסוכרת, מחלת לב, שיטיון
או סרטן, מאיימים להאט או אפילו להסב לאחור את השיפור הנצפה בתוחלת החיים לו
נחשפנו בעשרות השנים האחרונות (Wilding ב-British Medical Journal משנת 2012).
זאת ועוד, הנטל הכלכלי הגלובלי של ההתנהלות עם obesity וסיבוכיה הקליניים, מוערך
ב-2 טריליון דולר לשנה או 2.8% מה-GDP או gross domestic product. זהו התקציב המושחת בגין נזקי עישון, תקציבי הביטחון וההגנה
והמלחמה בטירוף הטרור העולמי יחדיו (!!!) על פי Bomberg וחב' ב-Journal of Comparative Pathology
משנת 2017). בבריטניה תקציבי הבריאות שיושקעו מדי שנה בנזקי obesity מוערכים ב-1.9-2.0
מיליארד שטרלינג עד שנת 2030 (Wang וחב' ב-Lancet
משנת 2011).
נמשיך ונדון בתופעת ה-obesity במאמר ההמשך.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.