חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

סוכרת – על העלייה הניכרת בתחלואה מסוכרת והמשמעויות הקליניות שלה

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי
סלע המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת
תל-אביב.    


תמונת
הנגיעוּת במחלת הסוכרת העולם הצפויה בשנת 2025 אינה מבשרת כלל טובות: בערב הסעודית
ואמירויות המפרץ המחלה תפגע ביותר מ-
20% מהאוכלוסייה, כאשר במקסיקו, במדינות
אמריקה התיכונה וברזיל, כמו גם במצרים מחלה זו תהיה מנת חלקם של 14-20%
מהאוכלוסייה. 


ברוב מדינות מרכז אירופה ומזרחה כולל רוסיה וכן ארה”ב וקנדה, אחד מכל עשרה
ילקה במחלה, ואילו בסין וברוב מדינות אפריקה אחוז המחלה יהיה כ-4%, אך לנתון
האחרון יש להתייחס במידת הזהירות, שכן מנגנוני הפיקוח והדיווח במדינות אלו על
שיעורי המחלה האמיתיים מעט צנועים ולא משקים את רמת התחלואה לאמיתה.  

אין
כלל ספק שבין המחלות המטבוליות הכרוניות בעולמנו, סוכרת נמצאת בקצה העליון של
רשימה לא מכובדת של מחלות המכות במיליונים רבים ברחבי העולם.
על פי הדו”ח הידוע כ-
GBD או Global
Burden of Disease
משנת 2015, שהתפרסם שנה לאחר
מכן ב-
Lancet,
השכיחות של סוכרת בעולם נסקה מ-333 מיליון איש שהיו נגועים במחלה בשנת 2005 עד
ל-435 מיליון חולי סוכרת בעולם בשנת 2015, המייצגת עלייה של 30.6% במחלה זו במהלך
10 שנים.
מדובר ב-6% בערך מכלל האנושות הלוקים במחלה שאין נרפאים ממנה, והיא הולכת ומחמירה
עם השנים למרות טיפולים תרופתיים מייגעים שלא ניתן להימנע מהם, והשפעתה כבדה על
כלי הדם והלב, ומצוקות נוספות הפוגעות בשגרת החיים, וגרוע מכך אף מקצרות אותם.

אכן,
באותו פרק זמן של 10 שנים מספר הנפטרים בעולם מדי שנה ממחלת הסוכרת, עלה מ-1.2
מיליון בשנת 2005 ל-1.5 מיליון בשנת 2015 המשקפת עליה של 25% בפטירות מהמחלה.
עליה זו במספר הפטירות מסוכרת, מיוחסת על ידי ה-
GBD לעלייה במספר האוכלוסין בעולם, ולעלייה בתוחלת החיים, לעומת ירידה
קטנה בתמותה מהמחלה בעקבות השיפורים באבחון ובטיפולים התרופתיים והמעקב הצמוד אחר
סוכרתיים.
למרות שהדו”ח של
GBD מספק
תמונה כללית שימושית על נטל המחלה, הוא נגוע באי-ודאות מסוימת שכן הוא מתבסס על נתונים
אפידמיולוגיים ממאות דו”חות של המדינות הנסקרות, כאשר מטבע הדברים לא כולן
מצוידות באותה חוכמה סטטיסטית של ניתוח נתונים תחלואתיים.  

אך
כאשר מתבוננים בסטטיסטיקות גלובאליות של התחלואה בסוכרת בלמעלה מ-180 מדינות
המדווחות ל-
WHO על שיעורי התחלואה בהן, לעולם אין אנו
בטוחים שהנתונים משקפים את התמונה האמיתית הן כיוון שמערכות הבריאות בלמעלה מ-90
מדינות מתפתחות או אף למטה מכך, אינן חזקות דיין כדי לעקוב ולנתח את נתוני התחלואה
באזורים כפריים נידחים ומשוללים מרפאות, שלא לדבר על מחסור באנשי רפואה או בתי
חולים.
לכן אנו נאלצים לשאוב את הנתונים האפידמיולוגיים המדאיגים על העלייה התלולה בסוכרת
בדור האחרון, ממדינות “מפותחות ומתועשות” כמו ארה”ב ושוודיה, ונראה
שנתונים אלה בהחלט מדאיגים.

בחוברת אפריל
2017 של
New England Journal of Medicine מתפרסמים 2 מאמרים גדושי נתונים: האחד של Mayer-Davis וחב’ מביא נתונים על סוכרת type 1 ו-type 2 בקרב
בני נוער בארה”ב בין השנים 2002-2012, והאחר של
Rawshani וחב’ מביא נתונים על תמותה ומחלות קרדיו-וסקולאריות שסיבתן סוכרת
לשני סוגיה בשוודיה.
בראשון משני מאמרים אלה מובאים הנתונים העדכניים ביותר על תחלואת סוכרת בקרב בני
נוער בארה”ב, הנובעים ממחקר
SEARCH
שהתנהל ב-5 מדינות בארה”ב. במחקר זה נסקרו צעירים מתחת גיל 20 שנה, ותוצאותיו
כדלקמן: השיעור של סוכרת
type 1 בקרב
צעירים אמריקניים עלה ב-1.8% מדי שנה בטווח 10 השנים הנסקרות, ואילו סוכרת
type
2
עלתה בעשור זה באחוז המבהיל של 4.8% מדי
שנה.
בצעירים ההיספאנים שם היו בפירוש חשופים יותר לעלייה בסוכרת
type 1 בהשוואה לצעירים לבנים שם. באשר לסוכרת type 2 דווקא הצעירים ההיספאנים, העלייה השנתית  הייתה הנמוכה ביותר
בהשוואה למגזרים אתניים אחרים, כאשר קצב העלייה התלול יותר נרשם בקרב צעירים
אינדיאנים (
Native Americans).

למרות
שזה לא מפתיע ששיעור העלייה בסוכרת
type 2 תלול
יותר מזה של סוכרת
type 1 בקרב
הצעירים האמריקנים, השיעורים השונים בים קבוצות אתניות שונות אינו צפוי במידה
מסוימת.
בעלי המחקר משערים שההבדלים בסוכרת
type 2 בין
קבוצות אתניות שונים, מקורה בעיקר בשיעורים הבלתי שווים של עלייה במשקל
הגוף שאכן בולטת יותר בצעירים אינדיאנים. אך מה שאינו ניתן להסבר היא העלייה
העקבית בשיעורי סוכרת
type 1
בקבוצות האתניות השונות, באופן שאינו ניתן להסבר על בסיס ה-
obesity הידועה לשמצה.

מה
יקרה למספר ההולך וגדל של צעירים סוכרתיים? המחקר בשוודיה, למרות שהוא מתבצע
באוכלוסייה הרבה יותר הומוגנית, ובחלק אחר של העולם, מספק תשובה לשאלה זו.
המחקר בחן נתונים ממערכת המידע הממוחשב השוודית, בין השנים 1998-2014, אולי שלא
כצפוי, שיעורי התמותה והתחלואה הקרדיו-וסקולארית נמצאו בקו-ירידה משמעותית בטווח
השנים הנסקרות, כאשר התמותה מסיבה כלשהי פחתה ב-31.4 פטירות לכל 10,000 שנות חיים
של אנשים עם סוכרת
type1,
וירידה מרשימה בהרבה של 69.6 פטירות לכל 10,000 שנות חיים בקרב אלה עם סוכרת
type
2
.

שיעור
התמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות בין השנים 1998-2014 פחת ב-26.0 פטירות לכל 10,000
שנות חיים בקרב חולים עם סוכרת
type 1,
ופחת ב-110.0 פטירות בקרב אלה עם סוכרת 
type 2.
כיצד ניתן להסביר את העובדה שדווקא בחולי סוכרת באופן כללי, שיעורי התמותה בעשור
האחרון נמצאים בקו ירידה? האם המחלה הארורה הזו הולכת “ונחלשת”  בחומרתה
או בנזק שהיא גורמת לכלי הדם וללב? 
בפירוש לא!  סוכרת היא סוכרת היא סוכרת,
וטביעות אצבעותיה חמורות כשהיו מאז ומתמיד, והירידה בנתוני התמותה, משקפת את
השיפור בכל מדדי ההתנהלות עם מחלה זו, החל במעקב יומי אחר ערכי גלוקוזה בצום,
במעקב דו או תלת-חודשי בבדיקות המוגלובין
A1C, בהקפדה הולכת וגוברת על מזון דל פחמימות, על פעילות גופנית,
על צריכה של תרופות ההולכות ומשתפרות וכך הלאה.
כלומר לפחות ממה שמשתמע מהמחקר בשוודיה, חולי הסוכרת כיום מקפידים על בריאותם יותר
מה שעשו זאת לפני 15-20 שנה. 

הממצאים
הבסיסיים של 2 מחקרים אלה מאשרים את הנתונים של
GBD או Global Burden of Diabetes או הנטל העולמי של מחלת סוכרת. ההתרחשות של המחלה בקרב צעירים
הולכת וגדלה ואין כלל ספק שמי שנושא על כתפיו נטל כרוני זה של מחלה שתהיה נחלתו כל
חייו, סך תופעות הלוואי וההשפעות הישירות והעקיפות שלה, פוגעות פגיעה אנושה באיכות
החיים, זאת למרות הירידה לכאורה בשיעורי התמותה בהשוואה למה שהיה מקובל לפני שנות
דור.
אחד הממצאים שהתפרסמו ב-
Lancet בשנת
2015 על ידי
WHO, מעיד על עלייה של 32.5% במספר השנים שחולה
בסוכרת חי עם המחלה, מה שמדורג כיום במקום ה-6 ברשימת הסיבות לנטל תחלואתי. 
נתון נוסף מהדו”ח המדובר של
WHO משנת
2015, מצביע על כך שמספר שנות החיים שהולכות לאיבוד בגין סוכרת עלה ב-25.4% ומדורג
כיום במקום ה-15 בין הסיבות לנטל תחלואתי.

מהי
המשמעות לגבי התרפיה של מחלה זו, שנובעת מהעלייה הניכרת בתחלואה ממנה, ולא פחות
מכך, ממגמת עלייה זו?
במהלך מספר העשורים האחרונים, התבצעו מספר מחקרים חשובים המתמקדים בטיפול בסוכרת
type
1
 ו-type 2. לדוגמה, מחקר DCCT או Diabetes
Control
& Complications
Trial
הראה שהקפדה ושמירה אינטנסיביים על רמת סוכר
בדם, משפרים את הממצאים הקליניים בחולי סוכרת
type 1 בבריטניה במאמר שהופיע כבר בשנת 1993 ב-New
England Journal of Medicine
. מחקר נוסף מוקדם עוד יותר משנת 1993 הידוע
כ-
UKPDS או United Kingdom
Prospective Diabetes Study
שתפרסם ב-Diabetologia הראה אף הוא שהקפדה בלתי פוסקת על רמת הסוכר בדם, משפרת את
הממצאים הקליניים החולים עם סוכרת
type 2. אך
למרות הבנה הגדלה על הפתוגניות של 2 סוגי הסוכרת, ההבנה כיצד ניתן להפחית את מספר
המקרים החדשים ואיך לסייע לחולי סוכרת להתמודד באופן אופטימאלי עם מחלתם עדיין
לוקה בחסר.  

בברכה,
פרופ’ בן-עמי סלע.   

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים