פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, מנהל בדימוס של המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר; חבר בדימוס של החוג לגנטיקה וביוכימיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
סידן כרוך בדרך כלל עם בריאות העצם, ואכן, תפקידו של סידן במינרליזציה של העצם, הוא אחד התפקודים הפיזיולוגיים החשובים ביותר שלו. אך סידן גם משחק תפקיד קריטי בתפקוד של איי הלבלב, וכרוך בהפרשת אינסולין.
בתאי בטא בלבלב, גלוקוז משרה עלייה מהירה ברמת הסידן, מה שמשמש לאיתות מרכזי הגורם להפרשת אינסולין.
סוכרת יכולה להיות כרוכה במצבים של היפו- או של היפר-קלצמיה. סיבה אחת היא שחסרים במגנזיום המופיעים לעתים בחולי סוכרת, עלולים לתרום להיפו-קלצמיה, ואילו בסוכרת type 2, הפחתה בטרנספורט של גלוקוז במהלך סטימולציה נורמלית של אינסולין, עלולה להוביל לריכוז מוגבר של סידן חופשי תוך-תאי.
לעומת זאת, ריכוזים מוגברים לצורך באינסולין, גורמים ליצירה מוגברת של אינסולין ולהפרשתו, אך גם לעמידות לאינסולין.
מתכות טוקסיות: לא כל יוני המתכות חיוניים לגוף. מתכות טוקסיות כגון עופרת, ניקל, קדמיום וארסן, מצטברות ברקמות והם אינם ניתנים למטבוליזם.
מתכות מזיקות אלו נמצאות באוויר, במים ובקרקע, ומסבות נזק לכל אחד אך בעיקר לאנשים עם סוכרת, כיוון שהן עוברות אינטראקציה עם עם חלבונים בגוף, ומשנים לאחרונים את התפקוד ואת הקינטיקה.
מתכות טוקסיות אחדות כולל עופרת, ארסן וקדמיום, נמצאות בריכוזים גבוהים יותר בדגימות ביולוגיות של חולי סוכרת מאשר בדגימות ביולוגיות של אנשים ללא סוכרת באותו גיל, מה שמרמז לכך שסוכרתיים ניזוקים יותר ממתכות אלו. יתרה מכך, מתכות אלו עלולות לתרום לפתוגנזה של מספר מחלות, כולל סוכרת.
השגת המאזן הטוב ביותר: השגת איזון זה אינו קל, וצריכת מינרלים כתוספים אינה מספיקה בהכרח.
Liu וחב' בחנו גישות פוטנציאליות המיועדות לאזן את רמת יוני המתכת בסוכרת.
להלן גישות שונות בהקשר זה:
א) אנטי-אוקסידנטים – ויטמין E, חומצה ליפואית ואציל-ציסטאין המסייעים להרחיק חמצן פעיל ולהפחית את השפעת עקה חמצונית הנגרמת על ידי יוני מתכת.
ב) קושרי מתכת (Metal chelates) – Ethylenediaminetetraacetic acid (להלן EDTA) ו-trientine המפחיתה את הטוקסיות המושרית על ידי מתכות.
ג) – Metallothionin שהוא חלבון קושר מתכות, שיכול להיות בעל השפעות אנטי-דלקתיות ואנטי-אפופטוטיות.
ד) – תרופות סיניות כגון rutin, פוליפנולים, quercetin ו-resveratrol (המגבילים יצירת תוצרי קצה של גליקציה מתקדמת, ומאפשרים הפרשה של יוני מתכת).
ה) תכשירים היפוגליקמיים קלאסיים כגון מעכבים של האנזים angiotensin-converting, וחוסמי הקולטן של angiotensin II (המעכבים את החמצון של חומצה אסקורבית המושרה על ידי מתכות, ומפחיתים את יצירת תוצרי-קצה של גליקציה. כמו כן metformin הכולא קבוצות אלפא-דיקרבוניליות, ומפחית גלוקו-נאו-גנזה.
החוקרת Navas-Acien מדגישה את החשיבות של הימנעות מחשיפה למתכות מזהמות כגון קדמיום ועופרת, מה שעלול להפריע בפעילות המתכות ההכרחיות. בנוסף על פיה, "דיאטה מתאימה גם כן קריטית כיוון שהצורות הטבעיות של יוני מתכת המצויות במזון יכולות להיספג באופן קל יותר במעי מאשר המתכות הניתנות בתוספים מסחריים".
חוקר הסוכרת Isaacs מסכים להערכה האחרונה: "תוספי אבץ וכרום אינם מומלצים בדרך כלל, בהשוואה לדיאטה מאוזנת ובריאה, העשירה באבץ ובכרום".
Isaacs גם ממליץ על שינויים באורח החיים, כגון הגבלת מזון מעובד העשיר בנתרן, וכן הגבלת בשר העשיר בברזל, או הגבלת סוגי מזון העשירים במגנזיום ובאבץ.
Navas-Acien מאמינה שאנו עומדים לקראת התקדמויות משמעותיות שתעזורנה לנו לעכב או אפילו למנוע לחלוטין סוכרת. התקדמות זו באיזון של יוני מתכת חיוניים, תסייע גם במניעת סיבוכים של סוכרת, כולל תוצאים קרדיו-וסקולריים או מחלת עורקים היקפיים.
בהקשר זה קבוצתה של Navas-Acien ביצעו ניסוי שהראה קשר בין עודף אבץ על ידי הגברת הפרשתו בשתן, לבין קטיעת גפיים תחתונות במטופלים סוכרתיים. הבנת יוני מתכת עשויה לסייע בהבנה עתידית של הטיפול בסוכרת, על פי Navas-Acien, ולדעתה התפתחויות חשובות יתגלו בשנים הקרובות.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
06/07/2025
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן