חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

סארס

אהבתם? שתפו עם חבריכם

סארס – היסטריה של מגיפה או מגיפה של היסטריה

בנובמבר 2002 התרחשה ההתפרצות הראשונה של דלקת הריאות במחוז גואנגדונג שבדרום סין. משם התפשטה במהירות הבזק, במהירות מטוסי הסילון לכל ארצות העולם. המחלה שמזוהה בשם סארס – (SARS) תסמונת נשימה חריפה חמורה (Severe acute respiratory syndrome ), גרמה למשרדי הבריאות ברחבי הגלובוס להיכנס לכוננות ספיגה, מערכות העיתונים תגברו את צוותי כתבי הרפואה, הטלוויזיות החלו לשדר סביב השעון דיווחים ממרכזי ה”מגיפה”. גם השם שהומצא למחלה העיד על הדאגה הרבה שחשו בארגון הבריאות העולמי (WHO) כשכינו אותה כפי שכינו. שהרי לפי המילון, בתרגום לעברית – Severe = חמור, רציני, חריף, קשה ואילו Acute = חמור, רציני, חריף, חד. דהיינו “תסמונת נשימה חמורה, חמורה…..”
בקיצור, המחלה סארס – מחלה בלתי ידועה עם גורם בלתי ידוע, הכניסה לתזזית את גורמי הבריאות והרפואה, כשכלי התקשורת נכנסו לויבראציות כשהם נופלים על “המגיפה” כמוצאי שלל רב לאחר שנגמר העניין במלחמת עירק.

היה בהחלט הרבה מקום לדאגה, אילו היה מדובר, כפי שחששו תחילה, באותה מחלה שפגעה בעולם בתחילת המאה העשרים ובעיקר לקראת סוף שנת 1918, מחלה אשר נודעה בשם “השפעת הספרדית” שקטלה לפחות 40 מליון בני אדם ויתכן אף למעלה משמונים מליון בתקופה קצרה. (ההבדל באומדנים מפני שרק בנובמבר 1918 הסתיימה מלחמת העולם הראשונה והצנזורה באירופה היתה בעיצומה וכן מכיוון שמסין לא נמסרו נתונים כלל).

אלא שמהר מאוד נפלה האפשרות שמדובר באותו גורם מחלה. כבר מיד התברר שהגורם אינו אותו גורם ושהאחראי למחלה החדשה הוא לא אותו נגיף (וירוס) “שפעת” שהוגדר לפני כמה שנים מבחינה גנטית ונודע בשם. נגיף שפעת H1N1 מסוג A influenza) A virus).מהר מאוד עלו ונחשדו שני נגיפים כגורמים אפשריים למחלה: פארמיקסו וירוס (paramyxo virus) ווירוס קורונה (corona virus) ובקיצור HCoV כשהחשוד האחרון נשאר לבדו במקצה הגמר ובו, במיגורו, מתמקדים כיום המאמצים.

לפי הנתונים הביולוגיים, הגנטיים והקליניים אין הנגיף הנוכחי זהה לאף אחד מהנגיפים ממשפחת הקורונה הידועים עד כה. נגיף זה ככל הנראה, הוא מוטציה של נגיף כלשהו מהמשפחה. בדרך כלל פוגעים נגיפים מסוג זה במינים שונים של יונקים וציפורים ואילו אצל בני אדם הם גורמים בעיקר לזיהומים במערכת הנשימה שעשויים לבוא לידי ביטוי על פי רוב כהצטננות פשוטה ולעתים נדירות יותר לגרום לדלקת ריאות בדרגות חומרה שונות. לעתים רחוקות עלול אחד מנגיפי “המשפחה” לגרום לפגיעה במערכת העיכול או לפגיעות נוירולוגיות, בעיקר אצל תינוקות וילדים.

כמו כל נגיף, גם נגיף קורונה הינו טפיל ואיננו יכול לשרוד ללא מאכסן. כמו כל נגיף יש צורך במגע עם נוזלי גוף של המאכסן בכדי להידבק ולכן יש להניח שנגיף זה נפוץ על-ידי רסיסי הפרשה זעירים מהפה או מהאף שפולט הנשא ואשר נישאים באויר עד שנושמים אותם בני אדם אחרים והופכים בעצמם לנשאים.

הקריטריון שמנחה את רשויות הבריאות לחשוד באדם כנושא המחלה הנוכחית מורכב. אדם יהפוך לחשוד כחולה במחלה רק בתנאי שימלא אחר כל התנאים הבאים:
 חלה לאחר 1/11/02
 חום גופו מעל 38 מעלות צלסיוס
 סובל משיעול
 סובל מקוצר נשימה
 סבירות כלשהי למגע קרוב עם חולה במחלה 10 ימים טרם הופעת הסימנים.

החולים בדרך כלל בוגרים בריאים בגיל של 25-70 שנים, אם כי נמצא גם מספר מועט של ילדים בגיל 15 פלוס מינוס העונה לסימנים. תקופת הדגירה של המחלה כחמישה ימים עם דיווחים של דגירה בין יומים לשבוע ואפילו דיווחים על תקופת דגירה שעולה על עשרה ימים. החום עולה על 38 מעלות צלסיוס, החולה חש צמרמורות, כאבים ונוקשות בפרקים ובשרירים. יש גם מי שיסבול מכאבי ראש ותחושת מחלה כללית. ויש גם דיווחים על שלשול שמופיע יחד עם עליית הטמפרטורה.

בתחילת המחלה ניתן לצפות בספירה נורמלית או בירידה כלשהי בספירת התאים הלבנים בכלל וירידה בספירת הלימפוציטים בעיקר, ניתן גם לצפות בעליה ב- CPK (creatine phosphokinase) עד כדי 3,000 IU/L בעוד שטווח נורמלי עומד על 35 – 195 יחידות לליטר, מה שעשוי להעיד על טווח רחב מאוד של בעיות בריאות ולענייננו כאן, במקרי מחלה אלה, על פגיעה בדרכי הנשימה ובעיקר בריאות וכן על בעיות אפשריות בקרישת הדם ושעלול להוביל להצפת הריאות בדם ומוות מחנק. אצל רוב החולים תיצפה גם עליה של עד פי שש מהנורמלי של אחד מאנזימי הכבד – (hepatic transaminase).

שלושה עד שבעה ימים לאחר תחילת המחלה יופיע שלב של שיעול יבש ללא ליחה, מלווה לעתים בקוצר נשימה. בבדיקות ניתן לצפות אצל חלק מהחולים בירידה ברמת החמצן בדם (hypoxemia). לכן, אצל 10% ועד 20% מהחולים יש צורך באינטובציה ושאר אמצעי הנשמה מכניים. בשיא התופעה של קשיי הנשימה ניתן לצפות אצל כמחצית מהחולים לויקופניה (leukopenia) וטרומבוציטופניה (thrombocytopenia), כלומר ירידה בספירת התאים הלבנים וירידה בספירת טסיות הדם החשובות לקרישת הדם.

חומרת המחלה משתנית מחולה לחולה. היא עשויה להיות מתונה או קלה כשהחולה ידווח רק על חום ותחושה לא נוחה ללא סימני פגיעה בריאות והיא עלולה להיות קשה עם פגיעה בדרכי הנשימה ולגרום למוות בתוך ימים ספורים. לכאורה מחלה חמורה שיש לקחת אותה בכל הרצינות הראויה. אלא שכאן כדאי לעצור ולשאול: “האם כצעקתה”? האם יצירת הפאניקה וההיסטריה ע”י “ארגון הבריאות העולמי” (WHO) שנתמך ע”י “המרכז לפיקוח ומניעת מחלות” (CDC) ומגובה ע”י משרדי הבריאות בעולם כולו, עד כדי כך שרופאים רבים ברחבי העולם הולכים ונופלים ב”מלכודת הדבש” הזו, מיועדת כדי להשכיח מהעולם את ה”כישלונות” האמיתיות של הארגונים שלעיל?

כמעט ארבע מאות איש (נכון ל- 1.5.03) נפטרו בחצי השנה האחרונה מנגיף הסארס והמספר עוד עולה. אבל הנה בדיווח של “ארגון הבריאות העולמי” מתאריך 25.4.03 מסופר על מליון(!) מקרי מוות לפחות ממחלת המלריה בכל שנה ועל 3,000(!) מקרי מוות של ילדים(!) בכל יום(!) בתקופה האחרונה באפריקה בלבד. וזאת למרות שיש תרופות ואמצעי מניעה לעצירת המחלה. ארגון הבריאות העולמי מדווח גם שבכל שנה, מתים ברחבי העולם כמליון וחצי בני אדם ממחלת השחפת, מחלה זיהומית שעדיין יש בידינו לעצרה, אם כי עקב טיפול רשלני ובלתי יעיל הולך החיידק מחולל המחלה ונעשה עמיד לאנטיביוטיקה עד שבאמת לא תהיה תרופה.

ואסור גם לשכוח שלפחות שלושה מליון(!) מקרי מוות מתרחשים בכל שנה בגלל עישון הסיגריות שהממשלות במדינות העולם גובות עליהן עד 70% מסים ומניחים לקורבנות הסיגריות, לגווע עם עשן המכיל כ- 4,000 חומרים מזיקים ובו לפחות כמה עשרות גורמים קרצינוגנים (מסרטנים). עשן מזיק ומסרטן שנמצא בקרבנו מכיוון שבעזרת משפט לקוני כגון: “משרד הבריאות מזהיר שהסיגריות מזיקות לבריאות” או משהו בדומה למשפט זה, פוטרים עצמם משרדי בריאות בעולם כולו מאחריות לבריאות אזרחיהם כשהם משומנים כל הדרך לבנק בטריליוני דולרים. וזהו רק קצה המזלג של מחלות שמפילות מליוני קרבנות שניתן היה להצילם אילמלא עגל הזהב. אבל למרות שיש בהחלט מקום לכתבה נפרדת ונרחבת על עוולות הבריאות שנעשות בשם הממון, כתבה זו הרי עוסקת בסארס….

ואכן, למרות הכל, מחלת הסארס באמת מסוכנת, אחוזי התמותה גבוהים יחסית, מה שמחייב בחינה דקדקנית ורצינית של המחלה, השלכותיה ואחוזי התמותה ממנה. ובכן, ממעקב אחר הדיווחים של ארגון הבריאות העולמי, יש עליה באחוז התמותה מהמחלה מ2%- בעת הדיווחים הראשונים ל- 3.7% ב- 26.3.03 ל- 3.8% ב- 11.4.03 ל- 4.5% ב- 26.4.03 ל- 5.8% ב- 28.4.03 ויש להניח שאחוזי התמותה ילכו ויעלו ככל שההיסטריה מתפשטת ויותר חולים פונים לבתי החולים שבהם ניתן טיפול רפואי שבדרך כלל לא רק שאיננו יעיל אלא גם מיותר ומזיק!

עקב חוסר הידע המלא בדבר הגורם הוודאי למחלה, מגששים הרופאים בעלטה, יורים לכל הכיוונים ללא הבחנה בתוך כדי מתן טיפולים שיתכן שמסייעים לחולים למות מהר יותר. בכמה מרכזים רפואיים כולל הטיפול מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח לטיפול ב”חיידקים נעלמים” הגורמים לדלקת ריאות וזאת למרות שאין ספק שמדובר בנגיף (וירוס) והרי נגד וירוסים שווה האנטיביוטיקה כקליפת השום. כמו כן ניתנת תרופה בשם ריבאבירין (ribavirin) שמשמשת לטיפול באסתמה וכיום גם לטיפול בהפטיטיס C ולטיפול בוירוסים ממשפחת ה- paramyxoviruses אשר נחשבו בתחילה כאחראיים למחלה. וכן ניתנת תרופה לטיפול בוירוס שפעת, תרופה בשם אוסלטאמיביר (oseltamivir) אשר מעכבת את הנוירואמינידאז, אחד האנזימים של וירוס השפעת ואמורה לקצר את משך השפעת ביום או יומיים. גם סטרואידים נכנסים לחגיגה כשמשום מה הפכו להיות מומלצים ע”י ארגון הבריאות העולמי, לאחר שהוכח לכאורה שהם מביאים לשיפור בתסמיני המחלה, (אם כי מהתכונות הבולטות של הסטרואידים, ניתן למצוא גם עיכוב של מערכת החיסון).

לעניות דעתי (האישית) כל הטיפולים הללו נכנסים להגדרת “הבל הבלים” ויתכן שהם אפילו מזיקים ופוגעים ביכולת גוף החולה להתמודד עם המחלה כיאות. וכאן המקום לציין שלמרות שאחוזי התמותה הגלובליים עוד לא עלו על 6 אחוזים, הנה מנתונים שהתקבלו ב- 24.4.03 עולה שבשתי הארצות “המטופלות” ביותר בבתי חולים עלתה התמותה ל- 10% בקנדה ו- 7.3% בסינגפור. האם יתכן ש”הטיפול” מחליש את החולה ועלול לגרום למותו?

אין להם בדיוק מה לעשות שם בארגון הבריאות העולמי, ובתוך כדי ההיסחפות על גלי “העשיה” הלכו והוציאו צו הסגר על טורונטו בקנדה. דהיינו “קרנטינה”. אין להיכנס בשעריה וכמובן מומלץ שלא לצאת. אלא שהם לא שיערו את קול הצווחה שיצאה מעיר ענקית זו ולכן מיהרו בארגון לבטל את ההוראה הקודמת, ושינו את ההחלטה וכעת כבר אין העיר הזו מסוכנת וכבר אין הסגר…….

לסיום. מלבד נגיף בשם הרפס זוסטר אין תרופה טובה לאף נגיף. אין תרופה מלבד מערכת חיסון חזקה. למעט טיפול תומך, מוטב להיזהר בטיפולים. לעניות דעתי הפרטית, יש להניח שמקרי סארס רבים, בלתי מטופלים מן הסתם, של חולים בביתם, אשר אינם מסתיימים במוות, אינם מדווחים ואינם נכנסים לסטטיסטיקה, שאילו כן היו מדווחים, היו אחוזי התמותה יורדים פלאים.

יש בהחלט להימנע מלהתנשק עם מי שחשוד כחולה בסארס, אולם יש גם להימנע מהפאניקה. חשוב עוד יותר להתרחק מעשן הסיגריות שפולטים קטרים שבסביבתנו ולנהוג בזהירות בדרכים. האם כבר הזכרתי שבכל יום נהרגים בתאונות דרכים בסין יותר בני אדם מאלו שנפטרו מסארס בחצי שנה?

בברכה, ד”ר חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים