חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

נטילת תוספי מזון: תמונת מצב עדכנית לשאלה המטרידה רבים, האם לצרוך וכמה? חלק א`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה  מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


צריכת תוספי מזון בצורת ויטמינים או תכשירים צמחיים ואחרים מאוד פופולארית בעולם כולו. אם בוחנים את המצב בארה”ב, המקור הבלתי אכזב לנתונים אפידמיולוגים, נמצא שנכון לסוף שנת 2010 כ-114 מיליוני אמריקנים המהווים כמחצית האוכלוסייה הבוגרת שם, נוטלים לפחות תוסף אחד, ועלות צריכת כל התוספים בארה”ב הגיעה ל-28 מיליארד דולר ב-2010.


ניתן להבין מדוע תוספים אלה נמכרים כה טוב: לציבור יש שאיפה טבעית ולגיטימית לבריאות טובה, ולתעשיית תוספים אלה יש שאיפה טבעית חזקה לשפר את רווחיה.


 


תרופות נמצאות בבקרה ושליטה של ה-FDA. לפני שתרופת מרשם או תרופה ללא מרשם יכולות להימכר בארה”ב היצרן חייב להגיש את כל הנתונים התומכים ביעילות התרופה ובבטיחותה, וגם לאחר אישור התרופה, ה-FDA ממשיך לנטר תופעות לוואי העלולות להופיע ולהתגלות מאוחר יותר.


אך גם למרות כל אמצעי הבקרה והזהירות הללו עדיין מתגלות תקלות חדשות לבקרים, המאלצים את ה-FDA להסיר מעל המדפים תרופות רבות, או לדרוש מיצרניהן של תרופות אחרות להוסיף הערות אזהרה, או מגבלות לרגל ממצאים שלא היו ידועים בעת אישורן לצריכה.     


 


בשנת 1994, התפרסמה חקיקה שהגבילה מאוד את סמכותו של ה-FDA לפקח על תכשירים ותרופות המשווקים תחת הכותרת של “תוספי מזון” (Dietary supplements), גם אם רוב הצרכנים קונים תכשירים אלה למטרות בריאות ולא כמוצר מזון.


תקנה זו משנת 1994 ידועה בשם Dietary Supplement Health and Education Act, גרמה לכך שיצרני תכשירים אלה יכולים למכור אותם ברשתות ממכר ללא צורך להגיש הוכחה על דרגת הניקיון של התכשיר, הפוטנציאל הבריאותי שלו, בטיחותו או יעילותו. על פי תקנה זו, החוק אינו מחייב כיום אישור  או הוכחות לנכונות או לדיוק של כל הטענות המופיעות על גבי אריזת המוצר או בחומר ההסבר המצורף אליו, בדבר תכונותיו התרומיות של התכשיר.


 


למעשה, ההזדמנות הראשונה של ה-FDA להפגין את סמכותה, מגיעה רק לאחר שיווק תוספי מזון אלה, כאשר היא נוקטת צעדים תקיפים כאשר מסתבר שהתכשיר מזויף, או שהוא אינו מצהיר נכונה על גבי האריזה על תכולתו האמיתית, או כאשר נמצא שהתוצר גורם אמנם לנזק בריאותי או לתחלואה.


כיוון שכמעט כל תוספי המזון נמצאים בשימוש ללא פיקוח רפואי או ניטור יעילותם, נמצא שרוב תופעות הלוואי השליליות של תוספים אלה עליהן מדווח בארה”ב מדי שנה שמספרן מגיע ל-50,000, עוברות ללא דיווח למרות הנזק הבריאותי שהון גורמות.


איש בית הספר למנהל עסקים בהרווארד, Peter Cohen, מכנה את המצב שנוצר- “רולטה אמריקנית”.


 


כיצד נוכל להיווכח בכך שהנתונים המופיעים על אריזת תוסף מזון או הפרסומת התייחסת אליו, אינם מספקים מידע אמיתי לחלוטין? כיצד נוכל להיווכח שתוסף מזון זה או אחר עשויים אמנם לסייע לבריאותנו, או שמא להזיק לנו? למרות שהתהליך הוא איטי, מחקרים קליניים זהירים ואובייקטיביים עשויים לספק נתונים על תוספי המזון הללו. ברוב המקרים, המחקרים המדעיים על תוספים אלה הם תצפיתיים (observational), המתחילים בהשוואה בין הסטאטוס הבריאותי של אלה הצורכים מוצר מסוים לבין זה של אלה שאינם צורכים אותו.


זו אמנם גישה הגיונית, אך תוצאותיה בדרך כלל רחוקות מלהשביע רצון. לכן השלב הבא הוא לנהל ניסויים אקראיים-מבוקרים (randomized-controlled), בהם מתנדבים מגויסים למחקר בו חלקם נוטלים את התכשיר הנבדק, בעוד חלקם האחר צורך פלצבו, ואיש מהנבדקים, או אף ממנהלי המחקרי יודע מראש “מי קיבל מה”, שכן התכשיר כמו גם הפלצבו זהים באריזתם ואין עליהם כל סימן המזהה ומבדיל אותם זה מזה.   


 


ייאמר מיד בתחילת הדברים שברוב המקרים, מחקרים נכשלו בהוכחה יתרונותיהם הבריאותיים של תוספי מזון, אם כי יש גם יוצאי דופן. אנשים רבים נוטלים תוספי מזון מתוך אמונה שאלה יישמרו את בריאותם, או יגנו מפני מחלות. רבים אחרים צורכים תוספים אלה בניסיון לטפל במצבי מצוקה קליניים  שכבר התרחשו, או מתרחשים. הבה נסרוק וננתח מספר מוצרים פופולאריים כאלה, הנצרכים בעיקר על ידי אנשים שהיו בריאים שעה שהחלו לצרכם.


 


נתחיל עם תוספים שנועדים “למניעת מחלות”:


 


ויטמין D:


כדי לקבל את הוויטמין הזה בדרך הטבעית, דהינו מייצורו בעור כתוצאה מחשיפה לקרני UV מן השמש, אנו אמורים שפע של ימי שטופי שמש. אך כיוון שהאדם המודרני מבלה פחות בעבודות שדה, ויותר במשרדים מוגנים היטב מהשמש, ואף מתמרח יותר במשחות נגד שיזוף כדי להימנע מעור מקומט ומסרטן העור, הגענו למצב בו

כ-70% מהאמריקנים לוקים בחסר ויטמין D, אנשים קשישים הרתוקים לבית, כאלה עם מחלות כרוניות שאינם מרבים בפעילות outdoors, ואלה עם גוון עור שחום עד שחור, מצויים בסיכון אף גבוה יותר לחסר ויטמין D.  

 


ויטמין D נחוץ לנו כדי לספוג סידן במעי באופן יעיל, וזו הסיבה שוויטמין D כה חיוני לבריאות העצמות. ויטמין D חיוני גם להפחתת הסיכון של מפגעי עצב-שריר שונים, בעיקר בעיות נפילה, ויש עדות ראשונית לכך שכמויות מספיקות של ויטמין זה אך עשויות להפחית את שכיחות סרטן הערמונית, ועוד מספר סוגי סרטן ואף מחלות

אוטו-אימוניות.

ההמלצות העדכניות מדברות על צורך בצריכה של 600 יחידות (IU) ויטמין D מדי יום לאלה מתחת לגיל 71 שנה ו-800 יחידות ויטמין לגיל שמעל 71 שנה. אך רוב המומחים ממליצים על 800-1,000 יחידות ליום לרוב המבוגרים, כאשר צריכה יומית של עד 4,000 יחידות נחשבת בטיחותית, אך כמות יומית גדולה מזו עלולה להיות טוקסית.


 


קשה מאוד לקבל את ויטמין D המומלץ מהמזון, כאשר שמן דגים ומוצרי חלב מועשרים בוויטמין D הם סוגי המזון העיקריים המשמשים מקור לוויטמין D. לכן יש הגיון רב בצריכת תוספי ויטמין D לרוב המבוגרים, כאשר צורת ויטמין זה הידועה כ-D3 היא המומלצת, אם כי גם D2 יעיל. לקבל אפקט יעיל ביותר יש ליטול ויטמין זה בשעת הארוחה המכילה אחוז מסוים של שומן, שכן ויטמין D מסיס בשומן.


אם אתם רוצים להיות בטוחים שאתם אמנם נזקקים לתוסף זה, בצעו את מדידת הוויטמין בדמכם, כאשר רמות ויטמין שמעל 30 ננוגרם למ”ל נחשבות תקינות בהחלט.


 


סידן:


גם כמויות עודפות של ויטמין D לא יגנו על העצמות, אם אין אנו צורכים מספיק סידן.


בתיאוריה, הדיאטה יכולה לספק את דרישות הסידן שלנו, אך רבים מאיתנו אינם צורכים די מאכלי חלב וגבינות , או פריטי מזון אחרים העשירים בסידן.


הצריכה היומית המומלצת (RDA) של סידן בגברים היא 1,000 מיליגרם לפני גיל 71 שנה,


ו-1,200 מיליגרם לאחר גיל זה. אם אתם אמנם מצרכני המזון שאינו עתיר סידן, יש היגיון רב בצריכת תוספי סידן כאשר קלציום קרבונאט וקלציום ציטראט הם התכשירים הטובים ביותר. למרות שרוב הרופאים ממליצים באופן שגרתי על תוספי סידן לנשים, שהן בסיכון גבוה לאוסטיאופורוזיס, גברים אמורים דווקא להגביל עצמם ל-RDA, שכן ישנן ראיות לכך שרמות גבוהות מדי של סידן, עלולות להגביר את הסיכון לסרטן הערמונית.


מחקר משנת 2011 כרך תוספי סידן, עם או בלי ויטמין D, לסיכון מוגבר למחלת לב, שעדיין לא הוכח דיו, אך מדגיש את הצורך בזהירות.      


 


נוגדי חמצון:


ויטמין E, ויטמין C, בתא קארוטן וויטמין A, היו הוויטמינים החביבים של שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. אך מחקרים אקראיים רבים וזהירים בתכנונם, לא הצליחו להדגים שום יתרון של נוגדי חמצון אלה כנגד מחלת לב, סרטן, או מחלות אחרות. וזאת אף לא הגרוע מכול, שכן למעשה התברר שאפילו כמויות מתונות של ויטמין A, מגבירים את הסיכון לשברי צוואר הירך, ורמות גבוהות של ויטמין A נכרכו לסיכון מוגבר של סרטן הערמונית, כאשר בתא קארוטן מגביר את סרטן הריאות בקרב מעשנים, ואילו ויטמין E הגביר את הסיכון לסרטן הערמונית ונכרך עם סיכון מוגבר ההדבקות פתוגנים של מערכת הנשימה, לאי-ספיקת לב, ולהגברת סך בתמותה. נראה אם כך שההמלצה הסבירה היא לא לצרוך נוגדי חמצון, עם יוצא מהכלל אחד: אלה עם ניוון-התלוי-בגיל של המאקולה בעין (AMD), יכול לזכות ביתרון מצריכת נוגדי חמצון, המכילים גם אבץ. לרוע המזל, נוגדי חמצון אינם עושים דבר למניעת AMD באנשים שעיניהם בריאות.  


 


ויטמינים ממשפחת ה-B:


בה בשעה שנוגדי חמצון דעכו מצריכה פרועה לשפל חמור, צפינו במקביל בפריחתם של שלושה ויטמינים ממשפחת B. ויטמין B6 או פירידוקסין, ויטמין B9 או פולאט וכן חומצה פולית בצורתו הסינתטית, וויטמין B12 או קובאלאמין. מתחילת שנות ה-90 עד שנת 2005, הופיעו מאות רבות של מחקרים תצפיתיים, שהראו שאנשים עם מחלות קרדיו-וסקולאריות וצרברו-וסקולאריות הם בעלי רמה גבוהה באופן משמעותי של הומוציסטאין, שזכה אם כך להיות נכלל ברשימת גורמי הסיכון הוסקולאריים דוגמת לחץ-דם גבוה, כולסטרול-LDL גבוה, סוכרת ועישון. כיוון שהיה ידוע שצריכת שלושת ויטמיני B, B6, B9 ו-B12, מפחיתה את רמת הומוציסטאין, התעורר גל גדול של צריכת שלושה ויטמינים אלה להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי-דם.


 


אך החל משנת 2005 החלו מתפרסמים מחקרים אקראיים ומבוקרים, שהראו שגם אם הומוציסטאין מוגבר מזוהה עם מחלות לב, נטילת ויטמינים אלה לאורך זמן, לא שפרה באופן ממשי את מספר חולי הלב, או המתים מהתקפי לב, וזאת כנראה משתי סיבות: הומוציסטאין מוגבר תורם באופן יחסי רק חלק קטן מהסיכון למחלת לב, בהשוואה לגורמי הסיכון הקונבנציונאליים, כך שגם הפחתת רמתו באוכלוסייה עם גורמי סיכון נוספים אין בה להפחית משמעותית את מחלות הלב.


סיבה אחרת היא שברוב הניסויים הקליניים באוכלוסיות גדולות הייתה רמת הומוציסטאין הממוצעת רק גבוהה במעט מסף הנורמה העליון של הומוציסטאין, אך כאשר הופחתה רמתו באנשים עם רמות הומוציסטאין גבוהות במיוחד, כמו במחלת הומוציסטינוריה, אפקט הפחתת הסיכון לתחלואה היה ניכר ומשמעותי.


 


יחד עם זאת יש חשיבות רבה לצריכה של לפחות שניים מהוויטמינים האמורים. ויטמין B12 מגיע למזון רק מפריטי מזון המגיעים מהחי, בעיקר בשר אדום וכבד. כך שאנשים בעלי תזונה צמחונית או טבעונית חייבים לקבלי תוספי ויטמין זה. בנוסף, אנשים מבוגרים, סובלים מחסר בחומציות הקיבה, באופן המקשה על אנזימים כפפסין, הפועלים ב-pH נמוך, לפעול את פעולתם בשחרור פרוטאוליטי של ויטמין B12  החלבונים אליהם הוא קשור, כדי לאפשר לו להיספג במעי.


אך ויטמין B12 מוסף לדגנים של בוקר ולסוגי מזון אחרים, וויטמין סינתטי זה יכול להיספג במעי בקלות אפילו ללא עזרת חומצת קיבה. וכך ניתן על ידי אכילת צלחת של דגני בוקר (cereals) להשיג את צריכת הגוף היומית של ויטמין זה, העומדת על 2.4 מיקרוגרם, וכאן אגב אין סכנה של צריכת עודף של ויטמין B12 שאינו נחשב טוקסי גם בריכוזים מוגזמים.


 


מה לגבי חומצה פולית?


ויטמין זה (פולאט) נחוץ ליצירת כדוריות דם אדומות, ויש לו גם תפקיד ביצירה של DNA ותיקון פגמים בחומצת הגרעין. למרות שפולאט נמצא של ירקות ירוקי עלים, פירות, קטניות ואף בשר, עד לסוף שנות ה-90 אמריקנים רבים לא קבלו בדיאטה הרגילה שלהם מספיק חומצה פולית שתתאים לצריכה היומית המומלצת של 400 מיקרוגרם ליום.


 ידוע גם שחסר בחומצה פולית באישה ההרה בשלבי ההיריון הראשונים, מגביר משמעותית את הסיכון של העובר להיוולד עם מומים מולדים של הצינור העצבי (מחלות כמו שדרה שסועה או spina bifida, שפה שסועה, או אף חסר מוח). לכן החליטו ממשלות ארה”ב וקנדה החל מינואר 1998 לבצע העשרה של המזון בארה”ב בחומצה פולית כאשר העשרה זו חלה על קמח, דגני בוקר, פסטות, אורז ומשקראות קלים.


 


אך מסתבר שדווקא לגבי חומצה פולית יש מגבלות מסוימות. למרות שכמויות נורמאליות של חומצה פולית מגינות על התא מפני תהליכים סרטניים בגין מוטציות ב-DNA, רמות מוגזמות של חומצה פולית עלולות ל”תדלק” ולהחיש את גידולם שלתאים סרטניים באם תאים אלה כבר מצויים בגוף באופן סמוי, בכך שהם מחישים את קצב החלוקות של התאים הסרטניים.


יתרה מכך, מחקרים עדכנייים מצביעים על  כך שאפילו כמויות מתונות  של תוסף חומצה פולית, כאשר אלה מתווספות למזון מועשר בחומצה פולית, עלולות להגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן השד.


מחקרים אחרים לא מצאו כל סכנה או יתרון בנטילת חומצה פולית, ובכל מקרה חשוב שנשים הרות תיטולנה תוסף זה. אך יש בנטילת חומצה פולית להעלות חומר אזהרה למחשבה, בעיקר לגבי נטילת התכשיר הפופולארי ביותר בין כל תוספי המזון, המולטי-ויטמינים. 


אכן, למרות הסטאטוס האיקוני של  מולטי-ויטמינים, לא הוכח במחקר גדול ורציני שיש בהם להגביר את הבריאות או למנוע תחלואה. למעשה, גם מסקנות מחקר U.S. Preventive Services Task Force וכן  הכינוס משנת 2006 של ה-NIH  הגיעו למסקנה שמולטי-ויטמינים אינם מספקים הגנה בפני מחלות לב או סרטן.


 


אך למרות נתונים כלל לא מוכחים על הערך הבריאותי של נטילת מולטי-ויטמינים, רופאים רבים ממשיכים להמליץ על נטילתם, כאשר השיקול העיקרי להמלצה זו שהם מהווים דרך נוחה ולא יקרה להשלים ויטמין D בגוף, אם כי רוב התכשירים הקיימים של מולטי-ויטמינים מספקים רק 400 יחידות של ויטמין זה, כמות הקטנה משמעותית מהמינון המומלץ של 800 עד 1,000 יחידות ליום.


אך אם מולטי-ויטמינים אמורים לתת איזושהי תוספת בטיחותית מבחינת הדרישות התזונתיות של הגוף, הם חייבים לפחות להיות בטיחותיים באופן מוחלט, כדי שתתקיים בהם האמירה “מדבשו אך לא מעוקצו”. האם אמנם מולטי-ויטמינים תמיד מקיימים את ההבטחה הבטיחותית הזו?


 


מחקר משנת 2007 העלה את האפשרות שגברים הנוטלים כל יום את תכשיר המולטי-ויטמינים מגבירים את סיכונם בתחום סרטן הערמונית, בעיקר אם הם נוטלים גם תוספים אחרים המקביל. בנוסף, מחקר משנת 2011 כרך תוספים שונים עם תמותה מוגברת בנשים, כל זאת בנוסף לחששות שעורר המחקר על נטילת חומצה פולית בעודף.


תכשיר אופייני של מולטי-ויטמינים מספק רק 400 מיקרוגרם של חומצה פולית, המהווים אמנם רק 40% ממנת חומצה פולית שנמצאה מעודדת שגשוג של אדנומות קדם-סרטניות במעי הגס. אך כיון שתוספת זו של חומצה פולית בעידן של מוצרי מזון רבים שאנו נוטלים לפינו שהם מועשרים בוויטמין זה, כגון דגני בוקר, וכמובן ירקות, קטניות ופירות העשירים באופן טבעי בחומצה פולית, ניתן לראות כיצד צריכת תוספת חומצה פולית הכלולה בטבלית המולטי-ויטמין תביא את צריכתה היומית ל1,000 מיקרוגרם ליום, ואף יותר מכך. נמשיך ונדון בנושא תוספי המזון במאמר ההמשך.


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים