חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

נטילת תוספי ויטמינים נוגדי חמצון על ידי אנשים בריאים וכאלה עם מחלות שונות: האם הם מסייעים במניעת תמותה?

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלעמנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.


 


המונח “ויטמין” הנגזר מהמילה הלטינית Vita או חיים, נטבע לראשונה בפולין בשנת 1912 על ידי הכימאי היהודי Casimir Funk שבודד את הוויטמין B1, ולמען הצדק ההיסטורי נזכיר שהיה זהFrederick     Hopkins שגילה למעשה ראשון בשנת 1906 בניסויים בעכברים את מציאותו של ויטמין A.


ויטמין מבטא חומר אורגני החיוני לגוף בכמויות זעירות, כאשר ברוב המקרים הגוף אינו מסוגל לייצרו בעצמו.


ויטמינים שונים מסייעים לחילוף החומרים בגוף, לשגשוגו בגיל הצעיר, להפקת אנרגיה מהמזון, ליצירת כדוריות דם אדומות והורמונים שונים, להפעלת מערכת העצבים ולסייע בעיכול המזון.


חלק מהוויטמינים פועלים למניעת ריאקציות של חמצון-יתר, ויש  המייחסים להם סגולות של מניעת מחלות לב וסרטן, או אף האטה של קצב ההזדקנות.


 


מטבע הדברים, ישנן אמנם מספר מחלות הנגרמות באופן ישיר ומובהק כתוצאה מחסר של ויטמין זה או אחר: מחלת העור Pellagra נגרמת בחסר של ניאצין (ויטמין B3), ואילו רכֶכֶת העצמות תופיע בחסר של ויטמין  D, עיוורון לילה עלול להיגרם בחסר ויטמין A, ואנמיה ממאירה מקורה בחסר ויטמין B12.


לשמחתנו ישנם מפגעים שכמעט נעלמו מנוף חיינו, כמו מחלת beriberi נגרמת מחסר ויטמין B1, וצפדינה

(scurvy) שתופיע בחסר ויטמין C.

אין ספק שהסבל, התחלואה והתמותה במרוצת הדורות ברחבי העולם כתוצאה מחסר של  ויטמינים אלה או אחרים היו ניכרים ביותר. אך במהלך המאה ה-20 זוהו הוויטמינים השונים, ופוענחה משמעותם הקלינית, באופן שברוב המדינות המערביות המפותחות תחלואה על רקע חסר ויטמינים פחתה דרמטית, עם השיפור בצריכת המזון, והנהגת פעילויות לקידום הבריאות.


אך עדיין יתכנו מפגעים הנגרמים מחסר ויטמינים במקרים פרטניים של אלה עם דיאטה מאוד בררנית (צמחונים וטבעונים), אלה עם בעיות של ספיגה במעי, אלה עם מחלות גנטיות בלתי שכיחות, אלה נתונים בדיאליזה, או אלה שעברו ניתוחים של כריתת חלקי קיבה או כריתת חלקי מעי.


 


אך באופן כמעט טבעי ואופייני, החלה במחצית השנייה של המאה ה-20 להתפתח גישה כוללנית יותר של התייחסות לוויטמינים כחומרים שחיוניותם לגוף כה גדולה עד כי ככל שנרבה לצרוך אותם כך ייטב לגוף. בבחינת כל המרבה הרי זה משובח!


גישה לא-בלתי-הגיונית זו גרסה שצריכת תוספי ויטמינים עשויה למנוע מחלות כרוניות, מחלות קרדיו-וסקולאריות, ואולי אף מחלות ממאירות.


אופטימיות זו הייתה מבוססת בעיקר על מחקרים תצפיתיים (observational), בה משווים באופן אפידמיולוגי אוכלוסיות צורכות תוספי ויטמינים לאלו שאינן צורכות אותם.


לא במפתיע התקבלו תחילה תוצאות שתמכו בצריכת ויטמינים כאמצעי להפחתת תחלואה ואף תמותה, אך הביקורת העיקרית שהוטחה במחקרים אלה הייתה שהאוכלוסייה צורכת הוויטמינים היא כמקובל במעמד חברתי גבוה יותר, ומתאפיינת בתנאי מגורים פחות צפופים ויותר היגייניים, בדרגת מוּדעוּת גבוהה יותר ל”חיים בריאים”, בשכיחות עישון נמוכה יותר, ברמת תזונה גבוהה יותר, ובביקורים תכופים יותר לבדיקות וביקורת תקופתית רפואית.


האם לא התגנב החשד שמא השפעת הצריכה של תוספי-ויטמינים על ידי האוכלוסייה “החזקה”, בטלה בששים ביחס לכל הסעיפים “מקדמי הבריאות הטובה” שנמנו למעלה.


 


ואמנם, כאשר ההשערה על יתרונה של צריכת תוספי-ויטמינים הועמדה במבחנים אפידמיולוגיים מחמירים יותר של מחקרים מבוקרים ואקראיים (randomized controlled trials), תוצאות מחקרים אלה היו ברוב המקרים בהחלט מאכזבות, ושללו את יעילותם של תוספי ויטמינים במניעת תחלואה.


לא זו בלבד, אלא שגובר מספרם ב-20 השנים האחרונות של מחקרים שמצביעים אפילו על נזקים גופניים של צריכת עודף ויטמינים, שצריכתם עלתה ושגשגה לא מעט בזכות מסע פרסומי של תעשיית התרופות, יצרני תוספי מזון ממשפחת הוויטמינים, וכמובן בעזרת אתרי אינטרנט שפתחו מסלול רכישה קל, וזול ומפתה של ויטמינים למיניהם.


 


אולי כדוגמה פרטנית נתמקד הפעם דווקא בוויטמין C, הידוע גם כחומצה אסקורבית.


עד המאה ה-19 הייתה ידועה מחלת הצפדינה כאימת יורדי הים של אותם ימים. מחלה זו פגעה והמיתה ימאים שבילו חודשים ארוכים בהפלגות מקצה העולם ועד קצהו, וניזונו בעיקר ממזון משומר ומפריטי מזון שהיו דלים בוויטמין C.


נראה שצפדינה הפילה חללים רבים בקרב ימאים מרחיקי הפלגות, ומגלה הארצות המפורסם ואסקו דה-גאמה ראה כיצד 116 מתוך 170 אנשי הצוות שלו בהפלגה ב-1499 נכנעו לה.


מגלה ארצות ידוע נוסף, הפורטוגזי פרננדו מגלן איבד ב-1520 לפי תיאוריו מאותה סיבה 208 מלחים מתוך 230 ימאים בהפלגה למזרח הרחוק, ואילו James Cook המגלה של ניו-זילנד גילה ברוב חמוץ חומר שמנע באופן מוחלט תמותה ביו מלחיו בהפלגה להוואי,  כאשר בהמשך התגלה שחומר זה המונע צפדינה נמצא גם בתפוזים, בכרוב ובלֶתֶת (malt).


 


גם המתיישבים הראשונים ב”עולם החדש” מעבר לאוקיינוס האטלנטי חוו את מחלת הצפדינה בעיקר בחודשי החורף כאשר פירות כלימון וירקות אחרים שהם מקור עיקרי לוויטמין C, לא היו זמינים על האוניה. היה זה, James Lind, רופא בריטי ששרת בצי, שביצע את אחד הניסויים הרפואיים המבוקרים הראשונים מאז ומתמיד ואף פרסם אותו בשנת 1753, בו הוא העריך שאמנם צפדינה נגרמת על ידי חסר תזונתי.  


 


בניסוי ההיסטורי של Lind, הוא בחר ב-12 ימאים שתסמיני צפדינה שלהם היו חמורים ביותר, והזין אותם במיץ לימון, ונוכח לדעת ששניים מתוכם החלימו לחלוטין ובאופן דרמטי תוך יומיים בלבד מתחילת הטיפול, וחזרו לפעילותם באוניה. עשרת המלחים האחרים, שמחלתם הייתה כנראה בשלב חומרה מתקדם יותר, לא התאוששו באופן המתואר, אם בכלל.


Lind, באמצעיו הדלים לפני למעלה מ-250 שנה, הסיק שמדובר במרכיב שנמצא בשפע בלימון, שחסרונו מוביל למחלה.


חלפו כמעט 200 שנה עד שבתחילת שנות ה-30 מצא הביוכימאי ההונגרי המהולל Albert Szent-Györgyi בפלפלוני פפריקה, המהווים תבלין פופולארי במטבח ההונגרי, חומר בעל תכונות המונעות צפדינה. לאחר מכן כאשר עבד חוקר זה ב-Mayo Clinic הוא זיהה חומר זה בבלוטות האדרנל של חיות שונות. הוא העביר את החומר הבלתי מזוהה לחוקר הבריטי Hawort, וזה סנתז אותו לראשונה, והגדיר אותו כחומצה אסקורבית. בשנת 1937 חלקו 2 חוקרים אלה פרס נובל ברפואה על ממצאים אלה. 


 


כעת, כשהתוודענו למהמורות בדרך לגילוי ויטמין C ומשמעותו במניעת צפדינה, בעיקר בשל חשיבותו ביצירת החלבון קולאגן,  נפנה לחתן פרס נובל אחר, האמריקני Linus Pauling, שפיתח תיאוריה לפיה צריכת כמות גדולה של ויטמין זה עשויה למנוע מחלות כשפעת אך גם מחלות קרדיו-וסקולאריות וסרטניות. 


פאולינג היה איש רב-עוצמה ובעל מעמד מיוחד בקהילה מדעית והציבורית בארה”ב, מראשוני  הכימיה הקוונטית והבנת הקשר הכימי עליהם זכה בפרס נובל בכימיה, אך גם איש נחוש ופעיל בהתנגדות לביצוע ניסויים גרעיניים על פני הקרקע, בגינה זכה גם בפרס נובל לשלום.


 


בהיותו בן 65 גילה לפתע עניין בסגולות ויטמין C, ופרסם ספר בשם “ויטמין C וההצטננות” (Vitamin C and the Common Cold) המדבר בשבחה של החומצה האסקורבית (ויטמין C).


כדרכו מאז ומתמיד גייס פאולינג את כוח השפעתו ושכנועו והחל לקדם אג’נדה של ויטמין C כתרופה אולטימטיבית גם כנגד מחלות לב וסרטן, בגין סגולותיה כנוגד חמצון, ובהמשך אף טען שאלמלא צרך בעצמו כמויות מֶגָה של ויטמין זה ב-30 שנותיו האחרונות, סרטן הערמונית בו לקה בגיל 91, כשנתיים לפני מותו בגיל של כמעט 94 שנה, היה מכה בו כמקובל 20 שנה קודם לכן.


 


פאולינג המליץ לצרוך מדי יום 5-10 גרם ויטמין C, כמות הגדולה פי-100-200 מהכמות היומית המומלצת של ויטמין זה (RDA), העומדת על 50 מיליגרם.


אינספור אמריקנים, וגם כאלה שאינם אמריקנים שנתנו אמון עיוור בפאולינג, החלו צורכים ויטמין C בכמויות ניכרות, ורבים אף הגיעו לצריכה יומית של 50 גרם. 


הסברה, הנראית היום מעט פרימיטיבית, הייתה שוויטמין C מוגבר יגביר פעילות נוגדת חמצון בגוף, ימנע יצירת רדיקאלים חופשיים ויצירת תוצרי חמצון שאינם טובים ללב ולרקמות אחרות, ויאריך את שנותינו. 


אגב, בנקודה זו של הארכת תוחלת החיים היה לפאולינג קלף מנצח שהרי הוא עצמו האריך חיים מאוד, אך לעולם לא נדע אם הגיע לגילו המרשים בגין התכונות הגנטיות המשובחות בהן התברך, שאין בינן לבין צריכת ויטמין C כהוא זה.  


 


אכן השערת עוועים של מדען דגול ככול שיהיה, המפעיל את יוקרתו ושמו המכובד לקידום רעיון רפואי נואל, אינה יכולה לשרוד לאורך זמן. האמת הרפואית והמדעית תמיד תצוף ותתגבר על כל רעיון לא ראוי.


עשרות מחקרים רפואיים אקראיים במדינות שונות שללו אפשרות שחומצה אסקורבית עשויה למנוע תחלואה ותמותה, בצריכתה המוגזמת על ידי אנשים עם דיאטה מאוזנת במגמה של “שיפור הבריאות”. יתרה מכך, ישנן ראיות חזקות ומבוססות נגד היעילות שבצריכה עודפת של ויטמין C, וכפי שנראה בהמשך ישנם נתונים שהתפרסמו במסמך בן 282 עמודים במערכת


ה-data base המכובדת של Cochrane, ומדובר במטה-אנליזה המבוססת על עשרות מחקרים ברבבות בני אדם במספר מדינות. בדומה, ישנן ראיות מבוססות מניסויים אקראיים לכך שחומצה אסקורבית אינה מונעת מחלות קרדיו-וסקולאריות או סרטניות ואינה מפחיתה תמותה ממחלות אלו.


 


כן מראים מחקרים אלה, שגם בנושא השולי לכאורה של שפעת, אין כל ראיות משמעותיות לכך שנטילת ויטמין C מונעת הופעתה. 


עדין נותרה לדיון ההשערה ה”עממית, פולקלוריסטית”, לפיה אין כל רע בנטילת חומצה אסקורבית במינונים גבוהים כיוון “שהיא בטיחותית”. השערה זו שואבת כוחה מהסברה שכל ויטמין מסיס-מים הנצרך בעודף, יופרש בשתן אם הכמויות הנצרכות עולות על הדרישות המטבוליות של הגוף, שאינו אוגר ויטמינים אלה כפי שהוא אוגר ויטמינים מסיסי-שומן.


 


האומנם צריכה מוגברת וממושכת של ויטמין C בטיחותית?


ראיות ברורות לכך שצריכת יתר של ויטמין C עלולה לגרום ליצירת אבני כליות, הוצגו ב-2003 במחקרם המצוטט של Baxmann וחב’ ב-Kidney International, ובמאמרם המאוחר יותר משנת 2008 של Taylor וחב’ ב-Clinical Journal of American Society of Nephrology. שני מחקרים אלה הדגימו כיצד חומצה אסקורבית עוברת חילוף חומרים ונוצרת חומצה אוקסלית (oxalate), המופרשת בשתן.  כידוע רובם המכריע של אבני הכליה הם מסוג calcium oxalate, אך יש מצב מעניין לפיו נטילה של 1 גרם ויטמין C מדי יום מגבירה באופן מובהק יצירת אבני כליות בקרב גברים, אם כי לא בקרב נשים. 


 


בשנת 2013 התפרסם ב-JAMA Internal Medicine, מחקר של Akessonוחב’ האפידמיולוגים ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, המספק נתונים עדכניים על כך שצריכה במינון גבוה של חומצה אסקורבית, עלולה להיות סיבה ליצירת אבני כליות. במחקר זה המדגם כלל 23,355 גברים שוודים בריאים גיל ממוצע של 59 שנה, ללא אבני כליות, ועקבה אחרים במשך 12 שנה. גברים שנטלו ויטמין C אך לא ויטמינים אחרים, נמצאו בסיכון מוגבר פי-2 לייצר אבני כליות, בהשוואה לגברים שלא צרכו כלל ויטמינים, וזאת לאחר התאמה והתחשבות בגורמי סיכון אחרים ליצירת אבנים.  


 


ואולי כדאי לחזור לאותה מטה-אנליזה משנת 2012 שהתפרסמה ב- Cochrane Database Systematic Review, שדנה באופן כוללני יותר בוויטמינים נוגדי -חמצון וצריכתם, והשפעתם על מניעת תמותה באנשים בריאים וכאלה עם מחלות שונות. המחקר סקר מחקרים על שימוש ב-β-קרוטן, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E וסלניום, בהשוואה לפלצבו.


 


המסקנות העיקריות של סקירה נרחבת זו הן כדלקמן:


 


בסקירה נכללו 78 מחקרים אקראיים עם סך של  296,707 משתתפים, מתוכם 26 מחקרים שכללו 215,900 משתתפים בריאים, ו-52 מחקרים שכללו 80,807 משתתפים עם מחלות זו בשלב יציב של מחלותיהם. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 63 שנים (עם טווח גילים מגיל 18 עד גיל 103 שנה). נשים היוו 46% מכלל המשתתפים. משך הנטילה הפומית של הוויטמינים היה במחקרים השונים בין 28 יום עד 12 שנים (עם משך ממוצע של 2.5 שנים).


 


באופן כללי לנטילת נוגדי החמצון השונים לא הייתה כל השפעה משמעותית על שעור התמותה:


בין נוטלי התכשירים נוגדי החמצון נרשמו 21,484 פטירות מתוך  183,749 משתתפים,המהווים 11.7%, ואילו בקרב אלה שלא נטלו נוגדי חמצון נרשמו 11,479 פטירות מתוך 112,858 משתתפים המהווים 10.2%, דהיינו נטילת נוגדי חמצון הגדילה ב-3% את שעור הפטירות (עלייה ללא מובהקות סטטיסטית). ב-56 מכלל המחקרים  היה סיכון קל של הטיה (low risk of bias) ובאלה נטילת נוגדי חמצון הייתה כרוכה בהגברה משמעותית של תמותה: מבין נוטלי התכשירים נוגדי החמצון נרשמו 18,833 פטירות בקרב 146,320 משתתפים, המהוות 12.9%, לעומת 10,320 פטירות מתוך 97,736 משתתפים שלא נטלו תכשירים אלה, המהוות 10.6% בלבד.


 


אם נתייחס באופן פרטני לחמשת נוגדי החמצון הנידונים, התוצאות היו כדלקמן: בקרב נוטלי


β-קרוטן נרשמו 13,202 פטירות בקרב 96,003 משתתפים המהוות 13.8%, לעומת 8,556 פטירות בקרב 77,003 כאלה שלא נוטלים תכשיר זה; בקרב נוטלי ויטמין E נרשמו 11,689 פטירות מסך 97,523 משתתפים (המהוות 12.0%), לעומת 7,561 פטירות בקרב 73,721 משתתפים שאינם צורכים ויטמין זה (המהוות 10.3%), שנחשבת עלייה משמעותית בפטירות. בקרב 24,596 נוטלי ויטמין ויטמין A, נרשמו 3,444 פטירות (14.0%), לעומת 2,249 פטירות בקרב 16,548 ללא ויטמין A, המהוות 13.6%. בקבוצת 36,659 נוטלי ויטמין C נרשמו 3,637 פטירות  (המהוות 9.9%), לעומת 2,717 פטירות בין 29,283 ללא ויטמין C (המהוות 9.3%). בקבוצת 39,779 נוטלי סלניום נרשמו 2,670 פטירות (6.7%), לעומת 1,468 פטירות בין 22,961 משתתפים שאינם נוטלים סלניום (6.4%).  


 


נראה ממטה-אנליזה זו ש β-קרוטן, ויטמין E, כמו גם ויטמין A במינון גבוה, עלולים אף להיות כרוכים בהגברת תמותה. לעומתם, ויטמין C וסלניום, העלו שעורי תמותה באופן מזערי שאינו בעל מובהקות סטטיסטית.


אין בנתונים אלה בכל מקרה, לתמוך במחשבה שנטילת תכשירים נוגדי חמצון משפרת מדדים בריאותיים באופן שעשוי להקטין שיעורי תמותה


 


בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע


 

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים