פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
ישנם למעלה מ-200 מינים של HPV, נגיף DNA המדביק תאי אפיתל בעור ובריריות. הנגיף מתפשט במגע ישיר ובחיכוך בין-אישי (McQillan וחב' ב-NCHS Data Briefing).
קבוצה קטנה של סוגי HPV יכולה לגרום ליבלות עוריות (Kilkenny וחב' ב-British Journal of Dermatology משנת (1998. אותם 40 סוגי HPV המדביקים תאי שטח של הריריות, מועברים לרוב במגע מיני וגינאלי, אנאלי או אוראלי, והם מתחלקים לכאלה שבסיכון נמוך או גבוה בהתאם לסיכוני התפתחות מחלה סרטנית.
סוגי HPV בסיכון נמוך גורמים ליבלות, בעוד ש-15 סוגי הנגיף בסיכון גבוה גורמים לגידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם (CIN או (cervical intraepithelial neoplasia או לקרצינומה של תאי הקשקש (squamous cells) ברירית האזור האנאלי-גניטלי או של האזור הלוע פּוּמי (oropharyngeal) (Satterwhite וחב' ב-Sexual Transmissible Diseases משנת 2013, ו-Muñoz וחב' ב- New England Journal of Medicine משנת 2003).
העברה אנכית או אופקית של HPV יכולה להתרחש במהלך הלידה, או כתוצאה מהדבקות פומיות עם נגיפי פפילומה של מערכת הנשימה (Chung וחב' ב-Oral Oncology משנת 2014, ו-Sabeena וחב' ב-Journal of Obstetrics & Gynecology Research משנת 2017).
זיהומי HPV פומיים נמצאו גם בנשים ללא היסטוריה של מגע מיני פומי, ונראה שמדובר אצלן בהדבקה עצמית (Hernandez וחב' ב-Cancer Epidemiology & Biomarkers Review משנת 2005).
אפידמיולוגיה ושכיחות:
ה-CDC באטלנטה, מדווח שמדי שנה 79 מיליון אמריקאים נדבקו עד כה ב-HPV, כאשר מדי שנה מתווספים 14 מיליון אמריקאים לרשימת הנדבקים החדשים.
נתונים מניסויים מוקדמים של חיסון כנגד ,HPV מצביעים על כך שהסיכון להידבק בנגיף זה במהלך החיים, הוא של 85% בקרב נשים ו-91% בקרב גברים להם היה לפחות שותף אחד ליחסי מין (Chesson וחב' ב- Sexual Transmissible Diseases משנת 2014).
השכיחות של יבלות עוריות היא הגבוהה ביותר בקרב ילדים בגיל בית ספר (עד 30%), והיא פוחתת עם הגיל. הדבקה עם HPV היא ההדבקה השכיחה ביותר בין ההדבקות המועברות ביחסי מין בארה"ב.
יבלות גניטליות מופיעות ב-1% מבין הגברים הפעילים מינית. השכיחות של הדבקות עם HPV מגיעה לשיאה בשנות ה-20 המוקדמות בנשים, ובאמצע שנות ה-20 בגברים (Naucier וחב' ב- New England Journal of Medicine משנת 2007, ו-Han וחב' ב-JAMA Oncology משנת 2017).
שיא שני של הדבקה מופיע בנשים בגיל המעבר ובגברים מבוגרים יותר והם יכולים לנבוע משילוב של הדבקות חדשות או עיקשות Bosch) וחב' ב-Vaccine משנת 2008, ו-Gillison וחב' ב-JAMA משנת 2012).
גורמי סיכון להדבקות של HPV כוללים קיום יחסי מין מגיל צעיר, יחסי מין עם שותפים רבים, יחסי מין בלתי מוגנים (Winer וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2006, ו-Wen וחב' ב- Sexual Transmissible Diseasesמשנת 1999), היסטוריה של הדבקות אחרות המועברות ביחסי מין, הדבקה קודמת ב-HIV, מערכת חיסון מוחלשת.
העיקשות של הדבקות HPV:
העיקשות (persistence) של הדבקות פומיות וגניטליות של HPV כרוכות בצריכת אלכוהול רבה ובעישון (Haukioja וחב' ב-Journal of Clinical Virology משנת 2014, ו-Oh וחב' ב-Epidemiology & Infection משנת 2015).
יש מספר ראיות לכך שסוג ה-HLA (human leukocyte (antigen יכול להשפיע על יכולת האדם להתפנות מנגיף HPV (Zoodsma וחב' ב-Journal of Medical Genetics משנת 2005). קיימים מספר גורמים שנכרכו עם הסיכון המוגבר של התקדמות המחלה לפי הרחם, כגון גיל, מדד מסת הגוף (BMI), שימוש בגלולות למניעת הריון, גזע/מוצא אתני ועישון.
פתוגנזה ותת הסוגים שלHPV :
ההדבקה ב-HPV יכולה להיות לטנטית, ותת-קלינית או שתסמיניה קלים ומתבטאים בנגעים עוריים או ריריים טבים, שעלולים להתפתח עד לקרצינומה מסכנת-חיים (Giuliano וחב' ב-Vaccine משנת 2008, Rubben וחב' ב-Archives of Dermatology Res משנת 1997, ו-Silverberg וחב' ב-Obstetrics & Gynecology משנת 2003).
הסיכון של CIN ושל קרצינומה הנובעת מהדבקה ב-HPV, הם סיבה לדאגה קלינית ראשונה במעלה. רוב מה שידוע על מהלך ההדבקות ב-HPV החל מהבחינה של מחלת המערכת הגניטלית בנשים, כמו גם בנגעים פומיים.
ב-90% מהנדבקים עם הנגיף בסיכון נמוך או גבוה, מערכת החיסון מפנה את הנגיף מהגוף תוך שנתיים (Ho וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 1998, ו-Koshiol וחב' ב-American Journal of Epidemiology משנת 2008).
לא ברור אם מדובר בהדבקה מתמדת ומתמשכת של HPV שמערכת החיסון מצליחה לרסן, או שמדובר בסִלּוּק ממשי של הנגיף (Grabowski וחב' ב-Sexual Transmissible Infection משנת 2014).
עד 30% מהיבלות הגניטליות מתנוונות באופן ספונטני תוך 4 חודשים, ו-50% מהיבלות העוריות בילדים מתמוססות ספונטנית תוך שנה (Lacey ב-Journal of Clinical Virology משנת 2005, ו-Bruggink וחב' ב-Annals of Family Medicine משנת 2013).
ההחלטה האם לטפל ביבלות תלויה בגודלן, מספרן ודרגת ההתמדה שלהן, כמו גם בהעדפת המטופל. הטיפול יעיל באחוז גבוה (עד 80% מהמקרים) (Finley וחב' ב-Canadian Family Physician משנת 2016, ו-Diaz ב-Obstetrics & Gynecology Clinic North America משנת 2008).
הציטולוגיה של הדבקת צוואר הרחם ב-HPV, מתקדמת משלב של atypical squamous cells of undetermined significance (להלן ASCUS) לקרצינומה. כיוון שקיימת תקופה לטנטית ארוכה של 10-20 שנה בין ההדבקה ב-HPV לבין אבחון המחלה, השְׁכִיחוּת של שיא הופעת הקרצינומה היא בגיל 40 בערך (Snijders וחב' ב-Journal of Pathology משנת 2006).
נתון זה מדגיש את החשיבות של בדיקות סקר ובחינה של שינויים הקשורים ל-HPV המתרחשים בצוואר הרחם בגילים שבין 30-40 שנה.
נמשיך ונדון בנגיף הפפילומה האנושי במאמר ההמשך.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע 12/09/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן