נגיף זיקה באפריקה: האם מדובר במגיפה סמויה שצריכה להדאיג גם אותנו.

פרופ' בן-עמי סלע המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, 
תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,
אוניברסיטת תל-אביב.

אחת התכונות הטבעיות ולא בהכרח הנבונות של
בני אדם באשר הם, היא התכונה של ההרגעה העצמית בנוסח של "לי זה לא יקרה"
בכל הקשור לתרחישים מסוכנים בתחום הרפואה.
וכך כאשר פרצה שפעת החזירים באפריל 2009 במקסיקו, ושפעת העופות שהחלה דרכה לראשונה
בשנת 1961 בדרום אפריקה אך חזרה לביקור דרמטי יותר בשנת 1997 בהונג-קונג, לא רבים
במקומותינו התרגשו מהתפרצויות אלה יתר על המידה. ולא נשכח כמובן את נגיף HIV ומחלת איידס שהחלה כנראה דרכה בשנות ה-70
באפריקה, ועברה על ידי דייל חובב גברים לקנדה, ומשם לקהילת ההומוסקסואלים
בניו-יורק, ולא רבים היו מודאגים כאשר התפרסם על מחלה "חדשה" שהחלה
נותנת אותותיה בניו-יורק המרוחקת. שהרי המושג של ריחוק גיאוגרפי של העבר הרחוק בו
המרחק הפיזי בין 2 נקודות על כדור הארץ תורגם למרחק זמן של שעות אחדות שנדרשו על
מנת להגיע מסינגפור ללונדון, אינו תקף יותר.
העולם הולך ומצטמצם בממדיו למספר שעות טיסה, ומסות התיירים המגיעים לכל נקודה על
הכדור מגיע לכדי מאות מילונים בשנה. ובל נשכח שמחלות זיהומיות מועברות מקצה העולם
ועד קצהו, ללא כל קשיי הסתגלות לסביבתן החדשה.

באפריל שנת 2016, החלו זורמים דיווחים על
נגיף Zika באזורי יבשת אמריקה
כפנמה, מרטיניק, צ'ילה ופרו, וממש כפי שצפו המומחים הנגיף והמגפה לה הוא גרם,
התפשטו במהירות רבה.
הדיווחים הראשונים חיזקו דווקא את התובנה הקונבנציונאלית שנגיף ה-Zika מהווה בראש ובראשונה סיכון לחצי הכדור המערבי,
וכן שיבשת אפריקה באותו פרק זמן לא הייתה מוקד סכנה להדבקה עם הנגיף, ולהשפעותיו
הקשות.
אלא שאז הגיע דיווח מדאיג מרפובליקת גינאה ביסאו, מדינה קטנה על חוף האוקיינוס
האטלנטי במערב אפריקה, הגובלת בצפון בסנגל, בדרום ובמזרח בגינאה, ובמערב באוקיינוס
האטלנטי. על פי שלטונות הריאות במושבה פורטוגזית לשעבר זו, עם אוכלוסייה של פחות
ממיליון וחצי תושבים, אותרו בין אפריל ליוני 2016 שישה תינוקות שנולדו עם מפגע של
מיקרוצפאלוס, וחשש מובהק שהדבר נבע מהידבקות בנגיף ה-Zika.
באותו פרק זמן נמסר על צברים של חשש להידבקות זו באזורים שונים של מדינה זעירה זו,
אך נדרשו כ-3 חודשים עד שדגימות דם של אותם 6 תינוקות נשלחו למעבדה בינלאומית
מוסמכת לאישוש החשד.

אך רק בספטמבר 2016 למד הציבור לדעת שאמנם
אושרה הידבקות של מבוגרים בנגיף, ונראה היה שמדובר בזן מקומי "אפריקאי"
ולא בזן הנגיף שיובא מאמריקה הלטינית.
בנובמבר 2016 בדיקות אבחוניות הצביעו על כך ששלושה מתוך ששת התינוקות האמורים,
נחשפו לנגיף Zika או לנגיף chikungunya
שהוא נגיף RNA
חד-גדילי הנגיף נפוץ באזורים טרופים, ומועבר על ידי עקיצת יתושים, ביניהם יתוש הנמר האסייתי.
המחלה לא נחשבת קטלנית אך היא מאוד לא נעימה. אך כמעט שנה חלפה מאז הדיווח על 6
התינוקות עם מיקרוצפאלוס שהיוו מספר גבוה בהרבה ממה שהיה מוכר במדינה זו בעבר, אך
עדיין לא יצא "פסק הדין" המוסמך בשאלה האם אמנם היה זה מקרה של הדבקת
תינוקות אלה על ידי הנגיף בהיותם ברחם אימם.

העיכוב המדובר מדבר בעד עצמו: הוא מבטא את
ההערכה שהיעדר ראיות מוצקות לתסמונת מולדת של נגיף Zika באפריקה, יוצרות אשליה שלכאורה אין עדיין
ראיות מוצקות למעורבות הנגיף באותם 6 מקרים של מיקרוצפאלוס.
קיימת גם הנחה בלתי מוכחת, שאם אמנם מדובר בזן מקומי של נגיף אפריקאי לא ברור אם
זן זה של הנגיף עלול היה לגרום לנזק למערכת העצבים המרכזית של ששת העוברים האמורים
בגינאה-ביסאו.
נכון להיום, לפחות 20 מחקרים מצביעים לאפשרות שהזן האפריקאי שלZika , עלול לגרום לנזק לתאי עצב מוחיים שהוא דומה
או אפילו חמור יותר מהנזק שנגרם על ידי זן הנגיף באמריקה הלטינית.

רבים מהממצאים האלה נתגלו באקראי. קבוצות
המחקר התקשו להשיג דגימות של נגיף Zika
מברזיל בשנת 2015, והיו נאלצים לעבוד עם הזן המקורי של הנגיף שנאסף באוגנדה בשנת
1947.
חומר זה בן 70 השנים, ידוע כזן MR766,
שרשויות הבריאות הבינלאומיות הסיקו בתחילה שהידבקות בו בשלבי ההיריון ההתחלתיים
אמנם קשור ללידת ולד מיקרוצפאלי.
הנוירולוג Song מאוניברסיטת Johns Hopkins בבולטימור, בשיתוף פעולה עם הווירולוג Ming מאותו מוסד יוקרתי, פרסמו בשעתו את המאמר
הראשון שהצביע על יכולתו של נגיף להדביק ולהרוג תאי-אב (progenitor cells) של תאי עצב, ומחקר זה נעשה אמנם עם הזן
הוותיק MR766 שהיה הזן היחיד שעמד אז
לרשותם.

מחקר עדכני על ידי וירולוגים במכון הצרפתי
הלאומי לבריאות הציבור, הראה שזן Zika
ממדינות מרכז אפריקה אלים פי -2 ומעלה לתאי גזע אנושיים בהשוואה לזן
הלטינו-אמריקאי. Sara
Salinas
שעמדה בראש קבוצת המחקר הצרפתי, הסבירה שהזן המרכז-אפריקאי היה באופן עקבי יותר
וירולנטי, בעל כושר התרבות חזק יותר, ויכולת לגרום למות התאים הנדבקים בו.
מחקרים מאוחרים יותר בתאי עצב של עכברים הראו מגמה דומה. Darci Smith, וירולוג ממרכז המחקר הצבאי של מחלות מדבקות
ב-Bethesda, מרילנד, התבטא אף הוא
בנושא, תוך קביעה שישנן עדיין שאלות פתוחות בהבנת ההבדלים בין זני נגיף Zika האפריקאי והאסיאתי, אך באופן כללי נראה ששני
הזנים מדאיגים מן ההיבט של בריאות הציבור.

המגיפה "הבלתי נראית":
מדענים יודעים כעת שנגיף Zika אינו גורם לתסמינים כלשהם ב-80% מהאנשים
הנדבקים בו, ורק מקטע קטן של הדבקות בשעת ההיריון גורם אמנם למיקרוצפאלוס. למעשה
עד חודש מאי 2015, שלטונות הבריאות במדינות רבות, לא ייחסו חשיבות לנגיף, לא כל
שכן במדינות אפריקה בהן מערכות הבריאות חלשות. אך כיום סבורים שנגיף הזיקה פקד
אזורי עולם שונים משך דורות תוך שהוא גרם למחלה קלה שלא היה בה למשוך תשומת לב.
Ann Power  העומדת בראש ענף נגיפי Arbo במרכז למניעת מחלות (CDC) באטלנטה, סבורה ש-Zika כבר הדביקה כמות גדולה של אנשים ברחבי
אפריקה, ונתונים רטרוספקטיביים הצביעו על לפחות 25 מדינות אפריקאיות בהם היה הנגיף
נפוץ, ומדביק אינספור מאנשי היבשת השחורה משך עשרות שנים.

בחינה של 387 דגימות דם שנלקחו מאנשים
חולים בסנגל ובניגריה בין השנים 1992-2016, מצאה ש-6.2% מהדגימות היו חיוביות לגבי
נוגדנים מסוג IgM המכוונים כנגד נגיף ה-Zika.
מי שעמדה בראש קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Harvard, הוירולוגית Phyllis Kanki , הודתה בכך שתוצאות מחקר זה מאוד הפתיעו
אותה באחוז נכבד זה של נדבקים.
בחלק מדגימות דם אלה, נמצא שאכן ההדבקה הייתה עם הזן האפריקאי של הנגיף. על פי Anthony Fauci
העומד בראש מכוני הבריאות הלאומיים לאלרגיה ומחלות מדבקות
בוושינגטון, נראה שהגל הראשון של הדבקות עם זן זה באפריקה שהביא ללידת תינוקות
מיקרוצפאליים, התרחש לפני שנים אחדות, עוד לפני שנגיף Zika עלה לכותרות, וכעת שככה כנראה הסערה, באופן
שמספר המקרים של מיקרוצפאלי בארצות אפריקה התת-משוונית דעך למספר זעום ביותר.

בפברואר 2017 התפרסמו עוד 2 מחקרים שהציעו
הסבר פוטנציאלי לסוגיה של המספר הזעום של יילודים הנולדים באפריקה עם תסמינים
המיוחסים לנגיף.
קבוצת מחקר באוניברסיטת מיזורי, דווחה שהטרופובלסטים, אותם תאים המשתתפים בשלבים
המוקדמים של יצירת השלייה, נהרסים הרבה יותר מהר על ידי הזן האוגנדי של הנגיף,
מאשר על ידי הזן הקמבודי שלו. משמעות ממצא זה שזן אפריקאי זה כה הרסני לתאי השלייה
באופן שאובדן העובר מתרחש כבר בשלבי ההיריון המאוד מוקדמים, באופן שהנשים
האפריקאיות שנדבקו בזן המקומי של הנגיף, לא ידעו כלל שהן נכנסו להיריון, זאת על פי
הגינקולוג Danny
Schust.

קבוצה של אימונולוגים ורופאי-נשים
באוניברסיטת Johns
Hopkins,
הרחיבו ממצאים אלה לעכברים. עכברים בהיריון הודבקו בזני הנגיף מאמריקה הלטינית,
ומדרום-מזרח אסיה, וכן עם הזן שבודד בניגריה בשנת 1968 ולא מצאו כל הבדלים לגבי
השפעת זנים אלה מבחינת הוולדות של העכברים המטופלים.
כל אחד משלושת הזנים היה מסוגל לעבור את השליה ולגרום או להפלה ספונטנית, או לדלקת
במערכת העצבים ולהיצרות של קליפת המוח בעכברונים הנולדים. על פי Michael Wells
הנוירוביולוג מהרווארד, ייתכן שנגיף Zika כבר פעיל ברחבי העלם 100 שנים, בלי שידענו
על קיומו, תוך ייחסנו את תופעת המיקרוצפאלוס לסיבות שונות אחרות.

בספטמבר 2016, הקונגרס האמריקני הקציב סכום
של 1.1 מיליארד דולר למחקר תופעות הפתולוגיות של הנגיף בארה"ב בלבד. רק לשם
השוואה בכל יבשת אפריקה הוקצב לנושא זה סכום מגוחך של 2 מיליון דולר, המחוויר
לעומת הסכום שהוקצב לנושא בארה"ב. סכום זה שנועד לחקר הנגיף באפריקה עוד עלול
להצטמק לאחר הוראה של הנשיא טראמפ לצמצם תמיכה בגופים בינלאומיים הנוגעים בין השאר
גם בתמיכה רפואית.  

ואם לחזור לימים מרחוקים ראוי לצטט מכתב
ששלח מאוגנדה המגלה האמריקני של נגיף ה-Zika,
ג'ורג' דיק בשנת 1952: "זה שאנו מתקשים לגלות מחלות אנושיות הנגרמות על ידי נגיף
זה, אין משמעותו שמחלות אלו נדירות במיוחד או בלתי חשובות".
אכן מחשבה נכונה. ואם לחזור לראשית הדברים, אנו בישראל חייבים להיות ערניים יותר
בהקצאת אמצעים לזיהוי הדבקה בנגיף, לאבחון תסמינים אפשריים, ובעיקר לפתח גישה
פרופילקטית, בתצפית על עולים ממדינות אפריקה, או אפילו בשבים מטיולי ספארי ביבשת.
כי כפי שכבר נאמר, אפריקה כלל אינה מרוחקת מאיתנו.

בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.