פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 
לא. אין עוד יכולת להשמיע אנחת רווחה למראה תמונה זו עם בקבוקון המכיל חיסון כנגד COVID-19 כשמזרק נעוץ בו מוכן לחסן כנגד הנגיף המתעתע.
נכון ל-2 באוקטובר, למעלה מ-150 חיסונים שונים לנגיף הקורונה נמצאים בשלבי פיתוח בעולם כולו, כאשר הממשל האמריקני הקציב 10 מיליארדי דולרים לפיתוח דחוף של 300 מיליון מנות של חיסון בטיחותי ויעיל, לחיסון כל האוכלוסייה בארה"ב עד ינואר 2021.
ארגון הבריאות העולמי, מנווט מהלכים ומאמצים לפיתוח חיסון דומה שייצר 2 מיליארד מנות עד סוף שנת 2021. גורם הזמן שיידרש לפיתוח חיסון כנגד נגיף הקורונה הוא ראשון במעלה, כאשר בוחנים את מהירות ההתפשטות הגלובלית של הנגיף וקטלניותו.
פיתוח של חיסונים רבים כנגד פתוגנים שהיכו בנו נמשך בעבר 10-15 שנים, כאשר הכנת החיסון המהיר ביותר שנרשמה עד כה כנגד נגיף החזרת (mumps), נמשכה 4 שנים בשנות ה-60. טובי המוחות בתחום המחלות המדבקות והחיסונים, ביניהם Anthony Fauci העומד בראש מכון הבריאות הפדרלי לאלרגיה ומחלות מדבקות, עומדים על המשמר כדי שתהליך הכנת החיסון יעמוד בסטנדרטים המוקפדים של בטיחותו ויעילותו לפני אישורו לשימוש כלל-אוכלוסייתי.
החשש הוא שהנשיא טראמפ, בעצמו "בוגר" של אסכולת הנדבקים בנגיף והחולים במחלה, מאיץ להחיש את הכנת החיסון הנחשק עוד לפני 1 בנובמבר כדי לשפר את מעמדו בבחירות לנשיאות באותו שבוע. אך מהכרת האיש וסגנונו, שיהיה מוכן ללגום בקבוק אקונומיקה כדי להישאר 4 שנים נוספות בבית הלבן, לא נראית הגיונית התחזית שלו לפיתוח כה זריז של החיסון. Robert Redfield, העומד בראש ה-CDC למניעת מחלות באטלנטה, כמו גם מומחי ה-FDA, אינם מאמינים שחיסון זה יהיה זמין לפני מחצית 2021.
החיסונים הקלאסיים במרוצת המאה ה-20, השתמשו בגישה של הזרקת הפתוגן המומת או המוחלש, או בנטילתו הפומית, על מנת לחשוף את האנטיגנים שעל מעטפת הפתוגן למערכת החיסון של הגוף, כדי שזו תייצר נוגדנים כנגד הפתוגן, או תנקוט בגישה תאית כאשר תאי T ציטוטוקסיים ישמידו אותו.
וכך זכור לטובה החיסון כנגד נגיף polio שהוזרק כנגיף מומת (גישת (Salk או נלקח פומית כנגיף מוחלש (גישת Sabin), חיסון שהדביר את מחלת שיתוק הילדים הנוראה.
גישה אחרת שתפסה מקום נכבד בחיסונים הייתה בהזרקת חלבון אנטיגני ממעטפת הפתוגן, כאשר נוגדנים שהגוף אמור לפתח כנגד חלבון זה היו מסוגלים לכאורה להיקשר לפתוגן ולנטרל אותו. גישה זו הוכיחה עצמה במקרה של HPV או נגיף הפפילומה האנושי, אך נכשלה בניסיון לחסן כנגד הנגיף HIV על ידי הזרקת הגליקופרוטאין gp120 שהוא אחד האנטיגנים על מעטפת נגיף זה, כנראה בגין שוֹנוּת רבה במבנה אנטיגן זה כתוצאה מריבוי מוטציות. גם חיסונים כנגד נגיפי Zika ו-Ebola עדיין אינם זמינים.
ישנם שלושה סוגי חלבונים על פני השטח של נגיפי COVID-19: המעטפת, הקרומית והחוד (spike), שבתוכו נמצא גדיל של RNA, האוצר בתוכו את ההוראות הגנטיות לבניית הנגיף. נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) עושה שימוש בחלבוני החוד הממוקמים על גבי פני השטח החיצוני של הנגיף על מנת לחדור לתאים אנושיים.
אולם, נגיף זה אינו מייצר את רכיבי המבנה שלהם בעצמו. במקום זאת, נגיף הקורונה חודר לריאות, לרקמות ולתאים אחרים במערכת הנשימה על ידי שהוא נצמד לתאים דרך חלבוני החוד שלהם, ואז ה-RNA הנגיפי הופך לחלק ממנגנון ייצור החלבונים של התא הפונדקאי, וכך תא זה משכפל עותקים חדשים של חלבוני קורונה ושל ה-RNA, וכך רכיבים אלו מייצרים אלפי חלקיקי נגיפים חדשים הגורמים להתפשטות יעילה של המחלה.
תאי אדם (בצבע ירוק) מודבקים באופן כבד עם חלקיקי נגיף SARS-CoV-2 (בצבע ורוד).
חיסון הוא למעשה תכשיר נקי של אחד או יותר מרכיבי המפתח של הנגיף – למשל, חלבוני המעטפת, החוד או הקרומית – המוזרק לתוך הגוף על מנת לספק למערכת החיסון היכרות ראשונית עם הנגיף מבלי לגרום למחלה.
היכרות ראשונית זו מסמנת למערכת החיסון כיצד לחפש ולתקוף את הנגיפים המכילים בתוכם את החלבונים המוגדרים הללו, אם אכן הנגיפים האמיתיים אי פעם יחדרו לתוך הגוף. אולם, פיתוח חיסונים על בסיס חלבונים נגיפיים נמשך, בדרך כלל, בין מספר שנים (כפי שקרה במקרה של נגיף הפפילומה האנושי) לבין מספר עשורים (כפי שקרה במקרה של נגיף הרוטה). פיתוח חיסונים מבוססי- חלבון מחייב ייצור המוני של חלבונים נגיפיים רק במתקנים המסוגלים לערוב לרמת ניקיון גבוהה במיוחד.
גידול הנגיפים וניקוי החלבונים ברמה רוקחית ורפואית קבילה עשויים להימשך שנים. למעשה, עבור חלק מהמגיפות האחרונות שהעולם חווה, כמו איידס, זיקה ואבולה, עדיין אין חיסונים יעילים.
על מנת לייצר באופן מהיר יותר חיסון יעיל כנגד נגיפים חדשים לחלוטין המתפשטים במהירות, כדוגמת הקורונה, חוקרים ברחבי העולם כולו מנצלים גישות חלופיות. בגישה אחת, במקום חלבונים, דור חדש של חיסונים, הנקרא בשם חיסוני mRNA, יאצרו בתוכם את ההוראות המולקולאריות להכנת החלבון. במקום לייצר חיסון המבוסס על חלבון, מדענים מחברת מודרנה מספקים לחולים חיסון המבוסס על mRNA המאפשר לגוף של החולה לייצר את החלבון בעצמו במקום חיסונים רגילים שבהם חלבונים נגיפיים מפעילים את מערכת החיסון, חיסון המבוסס על RNA מספק גדיל RNA סינתטי של הנגיף שבו משתמש הגוף המארח על מנת לייצר את חלבוני הנגיף עצמם.
היתרון בגישה הזו הוא בכך שהיא עוקפת את הדרישה של ייצור חלבונים נגיפיים נקיים במיוחד, תוך קיצור משך הזמן בחודשים ואפילו בשנים. במהותם, חיסונים המבוססים על RNA מחקים את ההדבקה הטבעית של הנגיפים, אולם הם מכילים רק גרסה סינתטית מקוצרת של ה-RNA הנגיפי המקודד רק את החלבון האנטיגני. מאחר וה-RNA המשמש לחיסון אינו מסוגל להפוך לחלק מהכרומוזומים של המארח, הם בטוחים לשימוש. חיסון מסוג כזה יוכל להיות בטוח אף יותר מחיסונים המבוססים על נגיף מוחלש או חלבונים נגיפיים מאחר והם לא מהווים סיכון להפיכתם של הנגיפים המוזרקים לפעילים ולמסוכנים, או לזיהום בתוך החלבונים הנגיפיים המוזרקים לגוף.
בשורות הבאות נסקור חלק מהגישות השונות להכנת חיסון כנגד COVID-19 של חברות פרמצבטיות ושל מוסדות אקדמיים מובילים:
א) חברת הביוטכנולוגיה Novavax ממרילנד: החברה בנתה חלבוני spike של נגיף קורונה, המאפשרים חדירת הנגיף לתאים, אך אינם מסוגלים להתרבות ליצירת נגיף שלם. החלבונים שהונדסו על ידי Novavax נקשרו לננו-חלקיקים, והוזרקו ביחד עם Matrix-M adjuvant, חומר המגרה את תאי מערכת החיסון ותאי T להגיב כנגד הנגיף. החיסון הוזרק בשתי מנות, בהפרש זמן של 21 יום. ב-2 בספטמבר פרסמה חברה זו ב-New England Journal of Medicine ממצאי phase I של חיסון זה, ובהם עדות לכך שהחיסון בטיחותי, ושהוא גרם במחוסנים הופעת נוגדנים כנגד נגיף קורונה ברמה גבוהה יותר מאשר מוצאים באנשים שחלו והחלימו מהמחלה ורמת נוגדנים אלה נבדקה בנסיוב שלהם. בתאריך 24 בספטמבר, הודיעה Novavax על תחילת ניסויphase III בבריטניה, להערכה של יעילות החיסון ב-10,000 מתנדבים. 400 נבדקים במדגם זה, יחוסנו גם כנגד נגיף השפעת העונתית, כתת-מחקר שנועד להחליט האם זה בטיחותי לחסן אנשים כנגד שפעת וכנגד נגיף קורונה בו-זמנית.
ב) Johnson & Johnson מהחברות הפרמצטיות המובילות בעולם ומרכזה בניו-ג'רסי: חברה זו פיתחה חיסון המבוסס על נגיף adenoהמשמש כ-vector, המכיל פיסת חומצת גרעין של הנגיף SARS-CoV-2. נגיף ה-adeno עבר שינוי גנטי שאינו מאפשר לו להתרבות בגוף. החיסון מבוסס על הטכנולוגיה שפותחה על ידי Johnson & Johnson ואשר שימשה לפתח חיסון כנגד Ebola, ובמהלך ניסויים לפתח חיסונים כנגד נגיפי Zika ו-HIV. ביולי השנה פרסמה החברה מאמר ב-Nature שהראה שחיסון זה הביא ליצירת נוגדנים מנטרלים בקופים, שהביא בהם "להגנה מלאה או כמעט מלאה" כנגד נגיף קורונה בהזרקה בודדה. ב-23 בספטמבר, הודיעה החברה על תחילת ניסוי phase III בשם ENSEMBLE להערכת בטיחות החיסון ויעילותו, בקרב 60,000 מבוגרים ממספר מדינות. הדגש בניסוי זה הוא שהמשתתפים בו יהיו מבוגרים יחסית, ובתוכם יכללו כאלה עם מצב בריאותי החושף אותם יותר להידבקות בנגיף.
ג) Moderna Therapeutics שהיא חברת ביו-טכנולוגיה במסצ'וסטס הפועלת בשיתוף פעולה עם ה-NIH. החברה הודיעה ב-24 בפברואר שהצליחה לפתח חיסון ניסיוני המבוסס על RNA, שסימולו mRNA-1273, שמוכן לניסויים קליניים בבני אדם. RNA זה מקודד בתאי האדם לצורה יציבה של חלבון ה-spike בנגיף הקורונה. רעיון זה של שימוש ב-RNA, מאפשר לגוף האנושי ל"קרוא" את ההוראות ולייצר את חלבוני הנגיף בעצמו אינו חדש, שכן כבר בסוף שנות ה-90 הודגם ש-RNA שהוחדר לתוך הגוף מבחוץ מתורגם לחלבון המקודד המתאים.
אלא ש-RNA אינה מולקולה יציבה במיוחד, עובדה שמנעה מחיסונים כאלו להתממש. החיסון שפותח זה עתה עושה שימוש בשינויים כימיים המיועדים לייצב את הרנ"א ולהמירו לגרסה הניתנת להזרקה בעזרת ננו-חלקיקים בתווך נוזלי. חלבוני הנגיף המיוצרים לאחר הזרקת mRNA המחקים את נגיף הקורונה, מזוהים על ידי מערכת החיסון להכיר בנוכחות נגיף זה.
טכנולוגיה כזאת מעולם לא קיבלה רישיון לטיפול במחלה כלשהי. חיסון זה ניתן בשתי מנות בהפרש זמן של 4 שבועות. בתאריך 27 ביולי הודיעה Moderna שהיא התחילה ב-phase III של הניסויים הקליניים, למרות שעדיין לא השלימה את ניטור תוצאות phase II של הניסוי הקליני.
תוצאות ראשוניות מניסוי phase I של Moderna הראו שאנשים בריאים (כולל קשישים) שהוזרקו עם mRNA יצרו נוגדנים כנגד נגיף קורונה ותגובה ראויה של תאי T. הניסוי ב-phase III יכלול 30,000 מתנדבים בארה"ב, והחברה הודיעה שהיא מתכננת כבר לייצר 500 מיליון מנות חיסון בשנה, החל משנת 2021, זאת לאור החוזה שחתמה Moderna עם יצרנית החיסונים השוויצרית Lonza שהתחייבה להגיע לייצור של מיליארד מנות חיסון בשנה.
יחד עם זאת, בראיון שהעניק ל-New York Times, העריך Stephane Bancel היו"ר של Moderna, שאין סבירות גבוהה שהחיסון המבוקש יהיה זמין במחצית הראשונה של 2021.
ד) חברת Pfizer, מהחברות הפרמצבטיות הגדולות בעולם הממוקמת בניו-יורק, פועלת בניסויים להכנת חיסון נגד נגיף קורונה במשותף עם חברת הביוטק הגרמנית BioNTech. גם Pfizer ו-BioNTech מפתחים חיסון המבוסס על mRNA, בהתבסס על הניסיון שרכשה החברה הגרמנית קודם לכן להשתמש בשיטה זו לייצר נוגדנים ניסויים כנגד סרטן. חברת Pfizer חתמה עם הממשלה הפדרלית על חוזה של 2 מיליארד דולר לייצור של 100 מיליון מנות חיסון עד חודש דצמבר 2020, הסכם שייכנס לתוקף אם וכאשר החיסון יאושר על ידי ה-FDA. בתאריך 27 ביולי, החלו 2 החברות האמורות בניסוי המשלב את phase II ו-phase III על ידי גיוס משתתפי הניסוי באזורים גיאוגרפיים עם שיעור הדבקה יחסית גבוה בנגיף.
ניסוי זה מתוכנן לכלול 44,000 איש במספר ארצות. Pfizer ו-BioNTech מקוות לקבל אישור לפני סוף שנת 2020, ומתחייבות לספק 1.3 מיליארד מנות חיסון לפני סוף שנת 2021. תוצאות ניסויים פרלימינריים של ניסויים ב-phase I ו-phase II מראים שהחיסון מייצר נוגדנים ותגובות של תאי T הספציפיים לחלבון של SARS-CoV-2.
ה) אוניברסיטת Oxford: האוניברסיטה הבריטית היוקרתית, בשיתוף פעולה עם חברת הביו-פרמצבטיקה המובילה AstraZeneca, החליטו על מועמד משלהם במאבק להכנת חיסון כנגד הנגיף קורונה, בגישה של viral vector vaccine הידועה גם כשיטת "הסוס הטרויאני" המוצגת למערכת החיסון. צוות המחקר של Oxford, החדיר את חלבון ה-spike של SARS-CoV-2 האחראי לנגיף להיקשר לתאים ולחדור לתוכם, לתוך גרסה מוחלשת של נגיף adeno, הגורם בדרך כלל להצטננות.
כאשר נגיף adeno זה מוזרק לבני-אדם, התקווה היא שחלבון ה-spike יגרה תגובה חיסונית כנגדו. אנשי AstraZeneca ואוקספורד מתכננים לייצר מיליארד מנות חיסון שישווקו תמורת מחיר.
תוצאות פרלימינריות משני ניסויים קליניים עם תוצר זה, גילו שהחיסון גירה תגובה חיסונית חזקה, כולל רמת נוגדנים מוגברת ותגובות של תאי T, עם מיעוט של תופעות לוואי בלתי רצויות כגון עייפות וכאבי ראש. שיתוף פעולה זה מתכנן את הניסוי ב-phase III אליו יגויסו 50,000 מתנדבים בברזיל, בבריטניה, בארה"ב ובדרום-אפריקה.
ב-8 בספטמבר, החליטה AstraZeneca על הפוגה בניסוי לבינה מחודשת של בטיחותו, לאחר מקרה בודד של משתתף בריטי בניסוי עם תופעת לוואי שאופייה לא נמסר, אם כי החברה תיארה את ההפסקה בניסוי כ"פעולה שגרתית". לאחר בדיקת המקרה על ידי חוקרים בלתי-תלויים, הניסוי התחדש בבריטניה, ברזיל, דרום אפריקה והודו, אך נכון ל-23 בספטמבר הניסוי עדיין לא התחדש בארה"ב.
ו) חברת Sinovac: זו חברת ביו-פרמצבטיקה מובילה בסין המשתפת פעולה עם מרכז מחקר בשם Butantan בברזיל. החיסון המתוכנן על ידי 2 גופים אלה תחת השם CoronaVac, עושה שימוש בנגיף קורונה מוחלש שאינו מסוגל להתרבות באדם.
למרות שמדובר בנגיף מוחלש שאינו מסוגל לגרום למחלה, הוא עדיין מסוגל להשרות תגובה חיסונית באדם בו הוא מוזרק בדומה לגישה של החיסון עם נגיף השפעת העונתית. בתאריך 3 ביולי, נתנו שלטונות הבריאות בברזיל אישור להתקדם לניסוי ב-phase III, בעת ובעונה אחת עם ניתוח נתוני הניסוי ב-phase II. תוצאות פרלימינריות של הניסוי בקופי macaque שפורסמו ב-Science, הראה שחיסון זה הביא ליצירת נוגדנים שנטרלו 10 זנים של SARS-CoV-2. חברת Sinovac פרסמה גם תוצאות מוקדמות של הניסוי ב-phase II שהראו שחיסון זה יצר נוגדנים ללא תופעות לוואי חמורות. החברה גייסה לניסוי phase III כ-9,000 עובדים במערכת הבריאות בברזיל.
החברה מתכננת להרחיב את ניסוי phase III גם למתנדבים באינדונזיה ובבנגלדש.
ז) חברת Sinopharm: חברת הפרמצבטיקה הסינית הלאומית בשיתוף פעולה עם המכון לתוצרים ביולוגיים בעיר Wuhan: גם חברת Sinopharm עושה שימוש בחיסון עם נגיף SARS-CoV-2 שעבר אינאקטיבציה, והיא מקווה להגיע למוצר מוגמר עד סוף שנת 2020.
ממצאים פרלימינריים משני ניסויים אקראיים, שפורסמו ב-JAMA, הראו שחיסון זה הביא לתגובה של נוגדנים ללא תופעות לוואי חמורות. הניסוי לא מדד תגובות חיסוניות המתווכות על ידי תאי T.
תוצאות אלה הן למרות חלקיותם בהחלט משמעותיות, שכן הן התוצאות המתפרסמות הראשונות מניסויים קליניים באדם, המדווחות על תוצאות של חיסון כנגד COVID-19 העושה שימוש בנגיף שלם שעבר אינקטיבציה. בתאריך 29 בספטמבר התפרסם בכתב העת New Yorker שחברת Sinopharm הגיש בקשה רשמית לגופי הרגולציה בסין, כדי שחיסון זה יזכה לאישורם, והצפי הוא שאישור זה יתקבל במהלך חודש אוקטובר. הסיפור שמאחורי הסיפור, הוא שלמעשה מאות אלפי סינים כבר חוסנו למעשה תחת אישור הממשלה שם באשר למצב חירום. בסין, החלו קודם לכל בחיסון אנשי מערכת הבריאות, וקבוצות אנשים בסיכון גבוה, עם תרכיב חיסוני זה של Sinopharm כבר בחודש יולי.
בכך הפך חיסון ניסיוני זה לראשון הזמין לאזרחים שאינם מתנדבים בניסויים קליניים. כמו כן, בחודש יולי חברת Sinopharm החלה בניסוי קליני phase III בקרב 15,000 מתנדבים בריאים בני 18-60 שנה באמירויות המפרץ. חברת Sinopharm בחרה דווקא באמירויות המפרץ כיוון שהאוכלוסייה שם מאוד מגוונת ומורכבת מתושבים של כמעט 200 מדינות שבאים לעבוד וליהנות מרמת חיים גבוהה יחסית. חברת Sinopharm מתכננת ניסויי phase III גם בפרו ובבחריין.
ח) מכון Murdoch למחקר קליני בילדים: מכון זה הוא הגדול מסוגו באוסטרליה, והוא משתף פעולה בנושא החיסון המבוקש עם אוניברסיטת מלבורן.
במשך כמעט מאה שנה החיסון עם BCG או Bacillus Calmette Guerin, משמש למנוע שחפת על ידי חשיפת האנשים למינון זעיר של חיידקי שחפת חיים. ראיות התקבלו במרוצת השנים שחיסון זה עשוי לעודד את מערכת החיסון ועשוי לסייע לגוף להתגבר על מחלות אחרות כגון סוגי סרטן שונים. החוקרים באוסטרליה בוחנים אם יתרונות אלה של BCG יכולים להיות מנוצלים כנגד SARS-CoV-2, והניסויים באוסטרליה הגיעו ל-phase III.
יחד עם זאת, ב-12 באפריל ה-WHO הודיע שאין כל תמיכה לכך שחיסון עם BCG מגן על אנשים מפני נגיף הקורונה. יחד עם זאת שני הגופים האוסטרליים מתכננים לגייס 10,000 עובדי מערכת הבריאות להשתתף בניסוי עם BCG.
ט) CanSino Biologics: חברה ביופרמצבטית סינית שאף היא פיתחה חיסון המבוסס על vector נגיפי, תוך שימוש בנגיף adeno מוחלש ככלי להחדרת חלבון ה-spike של SARS-CoV-2 לתוך הגוף. תוצאות פרלימינריות מניסויי phase II שפרסמה חברה זו ב-Lancet, הצביעו על כך שהחיסון ייצר "תגובה חיסונית משמעותית ברוב המחוסנים, לאחר זריקת חיסון בודדת". לא היו תופעות לוואי משמעותיות.
למרות שהחברה הייתה טכנית עדיין ב-phase II של הניסוי, בתאריך 25 ביוני הפכה CanSino לחברה הראשונה לקבל אישור מוגבל לחסן אנשים. הממשלה הסינית אישרה לחסן אנשי צבא בלבד. בתאריך 15 באוגוסט החברה הביו-פרמצבטית הרוסית Petrovax הודיעה שהיא מתחילה ניסוי קליני phase III עם התכשיר הסיני הזה.
י) The Gamaleya National Center of Epidemiology & Microbiology: זהו מכון מחקר רוסי שפיתח חיסון על ידי vector של נגיף adeno מוחלש להחדרת חלבון ה-spike של נגיף SARS-CoV-2 לגוף. חיסון זה משתמש ב-2 זנים של נגיף adeno והוא ניתן בשתי הזרקות בהפרש של 21 יום.
רוסיה לא פרסמה כל נתונים מהניסוי הקליני עם תכשיר זה הידוע כ-Sputnik V, אם כי הצוותים מבצעי הניסוי מדווחים באופן לא רשמי שהחיסון יצר תגובה חיסונית חזקה. למרות שהחברה הרוסית הודיעה שהיא מתחיל את ניסויי phase III עם תכשיר זה בתאריך 12 באוגוסט. אם כי ה-WHO לעומת זאת מגדיר את Sputnik V כניסוי ב-phase I.
כמו שהוזכר למעלה, כ-150 חיסונים שונים נבחנים כעת בעולם, בניסיון לנטרל את נגיף הקורונה. גם המכון הביולוגי בנס-ציונה, שותף למאמצים אלה. אך נראה על פי התחזיות האופטימיות ביותר שחיסון יעיל ובטיחותי לא יהיה זמין לפני מחצית שנת 2021.
הבה נקווה שנופתע לטובה והחיסון המבוקש יהיה זמין מוקדם יותר מהתחזיות. ועד אז חשוב להמשיך לשמור על גהות גבוהה, ריחוק בין אנשים, ועטית מסיכה.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
10/10/2020
