פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
המגיפה הגלובלית של COVID-19 שאנו נמצאים בעיצומה, פגעה בעוצמה רבה במערכות הבריאות, סגרה את מוסדות החינוך, שיתקה את חיי המסחר, דרדרה את העולם למצוקה כלכלית, ואולי חמור מכל שיתקה את חיי הפרט ואת חופש הפרט, באופן שאינו זכור אף לבני 100 שנה שעדיין איתנו.
בעוד ששנת 2020 הייתה שנה מאתגרת, שנת 2021 נראית בלתי צפויה בשאלה מה צופנת לנו מגמת הפנדמיה במציאות בה וריאנטים של הנגיף הסורר מתגלים, וימשיכו להופיע גם להבא, שהרי זהו טבעם של נגיפים: מוטציות!
המרוץ של חברות פרמצבטיות וחוקרי צמרת רבים, להביא לחיסון האוכלוסייה העולמית, יצטרך להתמודד עם המהלך האבולוציוני התמידי של הפתוגן להתחמק ממערכת החיסון האנושית בשינויים בלתי פוסקים במרכיבים האימונוגניים של הנגיף, שמשנים את זהותו, ומגבירים את חמקמקותו.
שלהי שנת 2020 הפיחו בנו תקווה מסוימת ואף נשמעה אנחת רווחה של "ברוך שפטרנו"! Pfizer ו-Moderna ועוד חברות אחדות פיתחו, בחנו ושיווקו חיסונים תוך פרקי זמן קצרים להפליא, שלא היו מקובלים עד כה.
שני תרכיבים המבוססים על חיסון עם mRNA של הנגיף, הביאו לתוצאות מוקדמות ראשונות עם יעילות מרשימה של 94-95% (Baden וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2021, ו-Polack וחב' באותו כתב-עת מסוף שנת 2020).
חסרונן של ערכות חיסון אלו הוא בדרישה לאחסנן בטמפרטורות נמוכות במיוחד, מה שהיווה קושי לוגיסטי בשינוע של חיסונים אלה ברחבי העולם.
למרות שחיסונים אחרים כנגד COVID-19 שפותחו עד כה, אשר עשו שימוש בווקטורים, בתת-יחידות של הנגיף, או בנגיף שעבר אינאקטיבציה, הם בעלי יעילות נמוכה יותר, עם הערכות של 70% לגבי החיסון ChAdOx1 nCoV-19 של חברת Astra-Zeneca (על פי Voysey וחב' ב-Lancet משנת 2020), או 92% יעילות לגבי החיסון Gam-COVID-Vac (הידוע גם כ-Sputnik V (על פי Logunov וחב' ב-Lancet משנת 2021) המשתמשות בנגיף Adeno כ-vector, יש לשני חיסונים אלה יתרון בכך שאין צורך לאחסנם בטמפרטורות אולטרה-נמוכות, וקלות יותר בשינוע ובאחסון.
הנתונים עד כה הם שחיסונים כנגד COVID-19 הגנו רק מפני הצורות הקליניות של ההדבקה, עם הנתון העדכני הייחודי המראה ירידה במשך שחרור הנגיף וכמותו באלה המחוסנים עם החיסון של אסטרה-זנקה בהשוואה למטופלים בפלצבו, מה שמרמז להשפעה פוטנציאלית על יכולת העברת הנגיף בין אנשים (Emary וחב' ב-SSRN משנת 2021).
בחודש דצמבר 2020 הורגשה עלייה פתאומית ובלתי צפויה במספר המודבקים עם הנגיף האמור, ועלייה זו יוחסה לשני וריאנטים חדשים: 501Y.V1 (הידוע גם כ-B.1.1.7) שהופיע לראשונה בבריטניה (Volz וחב' ב-medRxiv מסוף דצמבר שנת 2020), והווריאנט 501Y.V2 (הידוע גם כ-B.1.351) שהופיע לראשונה בקייפטאון, דרום אפריקה (Tegally וחב' באותה חוברת של medRxiv).
שני וריאנטים אלה הכילו את המוטציה N501Y באותו קטע של חלבון ה-spike דרכו נקשר הנגיף לקולטן שלו על פני התא המודבק, מה שבדיעבד מגביר את הפצת הנגיף באוכלוסייה ב-40-70% (על פי Gu וחב' ב-Science מסוף שנת 2020).
הווריאנט הדרום-אפריקני 501Y.V2 מכיל 2 מוטציות נוספות, E484K ו-K417N, המופיעות בחלבון ה-spike ומקנות לנגיף יתר-עמידות וכושר הימלטות ממערכת החיסון (Wibner וחב' ב-bioRxiv מראשית 2021).
התפתחות מדאיגה נוספת התעוררה בזיהוי בעיר Menaus בברזיל, של וריאנט חדש הידוע כ-P.1 (או 501Y.V3), המכיל 3 מוטציות: N501Y, E484K ו-K417T) (על פי Faria וחב' ב-Virological מינואר 2021).
שאלת המפתח היא האם החיסונים כנגד COVID-19 יהיו מסוגלים להגן מפני הדבקה או מחלה מפני הווריאנטים החדשים?
מחקר פרלימינרי מצביע על כך שדגימות נסיוב הלקוחות מאלה שחוסנו על ידי ה-mRNA של הנגיף, נטרלו את מוטציית 501 ב-pseudovirion, אך ניטרו בעוצמה מופחתת את מוטציות 501-484-417 ב-pseudovirion (על פי Wang וחב' ב-bioRxiv משנת 2021).
יתרה מכך, תוצאות של ניסוי קליני פרלימינרי עם החיסון של אסטרה-זנקה, מצאו 74% יעילות בבריטניה, אך רק 22% יעילות של החיסון הזה בדרום אפריקה (Cohen ב-Science משנת 2021).
נתון נוסף הוא שהחיסון של חברת אסטרה-זנקה הראה 74% יעילות בבריטניה, אך רק 22% יעילות בדרום-אפריקה, בעוד ש-NVX-CoV2373 שהוא חיסון של חברת NOVARAX המבוסס על חלבון של הנגיף, הראה 89% יעילות בריטניה ורק 49% יעילות בדרום-אפריקה שם שולט כזכור הווריאנט 501Y.V2 (על פי Wadnan ו-Cohen ב-Science משנת 2021).
בדומה, הבדלים בין יעילות החיסון בארה"ב ובדרום-אפריקה (72% לעומת 57%), נרשמו לגבי החיסון Ad26COV2.S COVID-19 (על פי Cohen ב-Science משנת 2021), אם כי באופן מעודד יותר הושגה יעילות של 85% עם החיסון האחרון המיוצר על ידי Johnson & Johnson, כנגד מחלת COVID-19 חמורה, אך אלה אמור נתוני החברה המייצרת את החיסון הזה.
נראה אם כן שאסטרטגיית החיסונים העכשווית מגלה יעילות משמעותית כנגד הווריאנטים של הנגיף.
ההופעה העדכנית של וריאנטים של SARS-CoV-2 לאחר תקופה של יציבות גנטית יחסית של הנגיף, מהווה סיבה לדאגה שהרי שפע של וריאנטים נוספים עלולים להופיע בעתיד הקרוב מה שיותיר בעינה את הפנדמיה של COVID-19, כפי שמתחילים כבר לחוש בדרום-אפריקה.
ככל שהתפשטות הנגיף באוכלוסייה תתמיד, כך גם אנו צפויים להופעתם של וריאנטים חדשים. לפיכך, סופה של הפנדמיה יתאפשר רק אם החיסונים שמתבררים כיעילים כנגד הנגיף, יחולקו ויסופקו במידה שווה והוגנת בכל מדינות העולם.
בשעה שמדינות עשירות-מערביות דוהרות לקראת חיסון האוכלוסיות בהן במהלך החודשים הקרובים, הן תיחשפנה לסכנה של גלים נוספים של הדבקות ב-SARS-CoV-2 שיתעורר לחיים במדינות בהן החיסון לא הגן מפני הנגיף.
לכן, עלול להיווצר צורך ביצירת חיסונים נוספים כדי להשתלט על וריאנטים שעדיין לא פגשנו של הנגיף, אך הופעתם היא רק עניין של זמן.
חיסון מקיף יותר כנגד הנגיף נדרש גם לצורך של יצירת חסינות עדר, ולפיכך חיסונם של ילדים אפילו בגיל הרך הופך להיות חיוני אם לא הכרחי.
המעקב אחר התפשטותם של וריאנטים חדשים תוך יצירה של PCR Primers ספציפיים לווריאנטים אלה, עשויה לסייע לניטור מהירות ההתפשטות של הווריאנטים בעיקר במדינות עניות. יש צורך להקפיד גם בניטורם של אנשים שנדבקו בעבר עם הנגיף "המקורי" תוך בחינת מקרים של הדבקה מחודשת על ידי וריאנטים שלו.
חשובה מכול האסטרטגיה שחיסונים חייבים להיות זמינים ברמה הגלובלית.
מספר מדינות של הכנסה גבוהה לנפש, רכשו או לפחות כבר הזמינו חיסונים באופן מקיף ומופרז עד כדי "תשעה חיסונים לאדם" (Mullard ב-Nature משנת 2020). זאת כאשר ה-WHO קורא ומטיף לפיזור יותר שוויוני (equitable) של החיסונים במדינות העולם השלישי.
בהקשר זה חשובה ההחלטה של ה-African Union, לשלב זרועות ולרכוש באופן בלתי-תלוי 400 מיליון מנות חיסון ולחלקם לכל מדינות יבשת זו.
יש לשקול בדחיפות את הרעיון לחלק חיסונים למדינות דוגמת ברזיל, דרום-אפריקה, מקסיקו והודו, בהן שיעור ההדבקות והתחלואה מ-SARS-CoV-2 גדול יחסית, זאת כדי למנוע הופעתם של וריאנטים חדשים שישתלטו שוב על מדינות רבות בעולם.
הפנדמיה בה אנו שרויים כיום, היא תזכורת נאותה למדינות עשירות ומבוססות שמחלות מדבקות הן בעלות השפעה בריאותית וכלכלית עצומה, ולכן המאמץ ביצירת חיסונים יעילים חייב להיות נמרץ ודחוף. תמיד נזכור שנגיפים כמו גם פתוגנים אחרים, מוצאים דרכם לכל פינה בעולם, בדרכיהן הנסתרות.
תמיד נזכור את הדוגמה של נגיף HIV שהחל לכאורה את דרכו בכפר אפריקני נידח בגאבון לפני 40 שנה בדיוק, ומה עלה בגורלו, או בגורלנו.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
21/03/2021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
