חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מתגבר העניין בדיאטה קטוגנית להפחתה במשקל ולטיפול בסוכרתtype2.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, 
תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה,  אוניברסיטת תל-אביב.

בקיץ 2018 יתכנסו 25 משתתפים שמנים (ויש
גורסים כבדי משקל), לניסוי מאוד ייחודי על שפת אגם ב-
Ashland מסצ’וסטס, מה שיחייב אותם להיות מרותקים
לאתר זה במשך 3 חודשים.
אך לפני שיכללו בקבוצת מחקר מעניינת זו, התנאי הוא שיפחיתו 15% ממשקלם בדיאטה
מצומצמת בארוחות שיסופקו להם על ידי בעלי המחקר. אלה שיעמדו בתנאי סף אלה שלא
הורגלו להם קודם לכן, יתקבלו לתקופת המחקר הזו ויחולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות
שתהיינה ניזונות משלושה סוגי דיאטות השוות במספר הקלוריות שלהן: קבוצה אחת קיבלה
דיאטה דלת-שומן, ועשירה בפחמימות לה הוסיפו סוכר בכמות גדולה; קבוצה שניה קיבלה
דיאטה דלת-שומן, ועשירה בפחמימות לה הוסיפו סוכר בכמות קטנה; קבוצה שלישית קיבלה
דיאטה דלה מאוד בפחמימות ועשירה מאוד בשומן, הידועה כדיאטה קֶטוֹגֶנית, הגורמת לגוף
לעבור משריפת פחמימות לצורך הפקת אנרגיה לשריפת שומן לצורך אותה מטרה.

קבוצה זו של 25 איש ואישה תהיה הראשונה
מתוך 5 קבוצות דומות, שתשתתפנה בניסוי דיאטתי דומה שיתמשך לאורך 3 שנים. במהלך
תקופת שהייה מבוקרת זו מהבחינה התזונתית, ייבחנו שינוים במסת הגוף, בחינת שלושת
הדיאטות האמורות על מדדים מטבוליים, ועל המאזן הקלורי והשפעתו על הפחתת המשקל.
על פי העומד בראש פרויקט זה,
David Ludwig, פרופסור לרפואת ילדים ותזונה במרכז הרפואי Harvard, “קשה להפחית במשקל הגוף, אך קשה
שבעתיים להתמיד בשמירה על משקל המופחת, שכן לאחר הפחתת משקל במעבר לדיאטות
מתאימות, גובר הרעב והקצב המטבולי פוחת, ויש נטייה פיזיולוגית והתנהגותית לחזור
למשקל הקודם”.

אך ישנם רמזים לכך שדיאטה קטוגנית עשויה
להיות בעלת השפעת שונה. מטה-אנליזה של 13 ניסויים אקראיים ומבוקרים, מצביעה על כך
שאנשים העוברים לדיאטה קטוגנית נוטים לאבד יותר משקל ומצליחים לשמר הפחתה זו
במשקל, בהשוואה לאלה הניזונים מדיאטות דלות-שומן.
אנשים שעוברים לדיאטה קטוגנית מדווחים על רעב מופחת, על פי
Amy Goss מהמרכז לתזונה והשמנת-יתר באוניברסיטת אלבמה
בבירמינגהם, ההשפעה מדכאת התיאבון של דיאטה זו אינה מובנת לחלוטין, אך יש יסוד
להניח שהיא קשורה לתכונות של שומנים ושל חלבונים המשרות תחושת שובע, כמו גם השפעת
דיאטה קטוגנית על שינויים בהורמונים המווסתים-תיאבון, והשפעה מפחיתת-רעב של גופי קֶטוֹ,
שהם מקור הדלק עיקרי בגוף.
בנוסף, דיאטה קטוגנית אינה משפיעה על חילוף החומרים בגוף בדרך דומה לזו של דיאטות
אחרות. מחקרו של
Ludwig
העלה שהמטבוליזם מואט ביותר מ-400 קילו-קלוריות ביום כאשר אנו ניזונים מדיאטה
דלת-שומן, בעוד שכאשר אנו על דיאטה קטוגנית הדלה מאוד בפחמימות,  אין כמעט ירידה בקצב המטבולי, ולכן גם פחותה
הדרישה לאכילה נוספת. על פי
Ludwig  “האיכות של הקלוריות הנצרכות עשויה להשפיע
על מספר הקלוריות “הנשרפות”, ולכל עשוי להיות תפקיד חשוב בשמירה על משקל
גוף מופחת בטווח הארוך”. 

איבוד משקל עם דיאטה עשירה בשומן: למרות
עשרות שנים של המלצות והנחיות המעודדות אכילת מזון דל-שומן, בערך 40% מהמבוגרים
בארה”ב ו-19% מהילדים שם, נחשבים כיום כבעלי משקל יתר.
אך גרוע מכך שיש צפי לכך שלמעלה ממחצית מהילדים האמריקאים כיום יהיה שמנים עד גיל
35 שנה, על פי מודלים תזונתיים ב-
Harvard ובאוניברסיטת Tufts הסמוכה. עם הנטייה הגלובאלית ל-Obesity, וההכרה ההולכת וגוברת על תפקיד סוכר
ופחמימות בעלות מדד גליקמי גבוה על התסמונת המטבולית, אחדים מהקלינאים והחוקרים
מפנים את תשומת ליבם לגישה קטוגנית דלה מאוד בפחמימות. (פחמימות בעלות מדד גליקמי
גבוה הן פחמימות המתפרקות במהירות ובקלות במהלך תהליך ה
עיכול, הן בעלות ערכים גליקמיים גבוהים, והשפעתן
על רמת הגלוקוז בדם מהירה וחדה. פחמימות שמתפרקות לאט, ומשחררות גלוקוז באופן
הדרגתי לדם הן בעלות מדד גליקמי נמוך).

פחמימות מהוות בערך 55% מהדיאטה האמריקנית
הממוצעת, כאשר ביום ממוצע נצרכת כמות של 200-350 גרם פחמימות. לעומת זאת, דיאטות
קטוגניות מגבילות את צריכת הפחמימות ל-20 עד 50 גרם ליום, בעיקר ממקורות של ירקות
לא-עמילניות. כאשר הגוף משול סוכר ועמילנים בדיאטה קטוגנית הדלה מאוד בפחמימות, יש
הפרשה מופחתת של אינסולין מבלוטת הלבלב ויש מעבר בעיקר לשריפת שומנים תוך שבוע
מתחילת צריכת הדיאטה הקטוגנית.
במצב מטבולי זה הידוע כ-“קטוזיס תזונתי” הכבד הופך חומצות שומן לגופי
קטון המסוגלים לחדור דרך מחסום דם-מוח (
blood brain barrier) ולספק דלק למוח, כמו גם לרקמות אחרות בגוף.
בעבר היה דגש על דיאטות  דלות בפחמימות,
כמו דיאטת
Atkins המקורית, המדגישה רמה גבוהה
יחסית של שומנים וחלבונים.
אך חומצות אמינו בחלבונים יכולות להיות מותמרות לגלוקוזה ובכך מנוגדות להשפעה של
דיאטה קטוגנית. לכן, דיאטה קטוגנית מוגדרת היטב מגילה את כמות החלבונים הנצרכים, על
מנת לשמר את מסת גוף “רזה” אך אינה מגבילה את כמות השומנים או את סך
הקלוריות הנצרכות. מסת גוף רזה או
lean body mass היא השם שניתן לשרירים, לאיברים, לעצמות ולמח
העצם, רקמות ומים בגוף – ומה שאינו כולל שומן.   

למרות הרשות הניתנת לאכול שומן כדי להביא
לתחושת שובע, אלה הנמצאים על דיאטה קטוגנית בדרך כלל מאבדים משקל יחסית מהר (עד
4.5 ק”ג תוך שבועיים) על פי מחקריה של
Goss. לדיאטה זו יש השפעות משתנות, כך שניתן
לכלול באותם קילוגרמים המופחתים ממשקל הגוף, את כמות המים המופרשת בהגברת השתן.
כמוכן, בדיאטה קטוגנית, כאשר כמות האינסולין המופרשת פוחתת והגוף עובר למשטר של
שריפת שומנים, הוא משתמש במאגרי השומן, מה שמפחית עוד יותר את משקל הגוף. בניסוי
עדכני ואקראי של
Goss
וחב’ שנמשך 8 שבועות, וכלל 34 גברים ונשים המוגדרים
obese, בגיל שבין 60-75 שנה, אלה מתוכם שניזונו
מדיאטה קטוגנית הפסידו 9.7% משומן גופם, בעוד שאלה ממשתתפי המחקר שניזונו מדיאטה
דלת-שומן הפסידו רק 2.1% משומן גופם.
אלה במחקר זה שניזונו מדיאטה קטוגנית הפסידו גם פי-3 יותר מרקמת השומן הויסצרלית
(של אזור הבטן), לעומת אלה שהוזנו בדיאטה דלת-שומן, וכידוע רקמת השומן הויסצרלית
היא המזיקה והמסוכנת יותר לבריאות הלב וכלי הדם.

ומה מעבר להפסד במשקל? יש גם עניין הולך
וגובר בדיאטה קטוגנית להתנהלות עם סוכרת. הרגישות לאינסולין משתפרת בדיאטה זו אם
כי המנגנון של נתון זה אינו ברור. על פי
Steven Heymsfield נשיא החברה האמריקנית של השמנת-יתר, דיאטה
קטוגנית לא רק מסייעת בהפחתת משקל, אלא גם מפחיתה את הדרישה לתרופות לחולי סוכרת
והיא אף משפרת את ערכי המוגלובין
A1C.
השאלה הנשאלת היא האם יתרונות אלה הנרכשים במעבר לדיאטה קטוגנית לתקופה של 6-12
חודשים, הם סיבה מספיק טובה על מנת להיוותר על דיאטה זו לתקופות ארוכות יותר, שכן
לא רבים אמנם מסוגלים להתמיד בה בקלות.
Stephen Phinnery מאוניברסיטת קליפורניה ב-Davis, חוקר אמנם את יכולת ההתמדה של אלה שעברו
לדיאטה קטוגנית.
בשנת 2015, הוא יזם מחקר בין חולי סוכרת שהומלצו לעבור לדיאטה קטוגנית, ומצא שאלה
מהם שהתמידו בדיאטה זו 10 שבועות הפחיתו את רמת המוגלובין
A1C שלהם מתחת לרמה של 6.5% (בתחילת המעבר
לדיאטה זו רק 19.8% ממשתפי המחקר היו מתחת רמת המוגלובין
A1C האמורה, ואילו לאחר 10 שבועות של התמדה
בדיאטה הקטוגנית, 56.1% מתוכם השיגו יעד מרשים זה).
בנוסף, לאחר פרק זמן של 10 שבועות בדיאטה קטוגנית,  נרשמה הפחתה בצריכת תכשירים נוגדי-סוכרת
ב-56.8% מהמשתתפים, ירידה במסת הגוף ב-7.2% מתוכם. מתוך 262 משתתפים שהחלו במחקר
זה, נותרו 238 מתוכם במסגרת המחקר לתקופה של 10 שבועות. מתוך אלה שהתמידו בדיאטה
זו ל-6 חודשים, איבדו בממוצע 12% ממשקלם.

פרט להפחתה במשקל והיתרונות המתוארים בתחום
הסוכרת, דיאטות קטוגניות עשויות גם להועיל לבריאות הלב. זאת, הודות להפחתה ברמת
הטריגליצרידים, להעלאה רמתו של
HDL,
להפחתת היקף המותניים, ולהפחתת לחץ הדם. קיים סימן שאלה לגבי כולסטרול-
LDL: בחלק מהמשתמשים בדיאטה קטוגנית רמות LDL עולות וייתכן שהדגשת חיוניות הצריכה של
שומנים לא רוויים על פני שומנים רוויים, תסייע להפחת או אף למניעה של עלייה לא
רצויה זו ב-
LDL, אך כאן אין תמימות דעים
בין המומחים באשר להרכב השומנים האידיאלי של הדיאטה.
Rick
Hecht

מ-
UCLA בסן-פרנסיסקו, מדגיש
שמחקר נוסף נדרש לבחון את משמעות העלייה ברמת
LDL כתוצאה מצריכת דיאטה קטוגנית. אך כמו שמציין
Hecht, “לאנשים סוכרתיים
עם סוכרת
type 2, הסכנות הכרוכה בבקרה
גליקמית דלה ובערכי המוגלובין
A1C
גבוהים כתוצאה מצריכה מוגברת של פחמימות, גדולות בהרבה מהסכנות הנשקפות לחולים אלה
משומנים רוויים, ורוב החולים עם סוכרת
type 2 צריכים להתרכז יותר בהגבלת פחמימות בדיאטה
שלהם (בעיקר סוכרים לא מורכבים) בעדיפות גדולה יותר מאשר ההתמקדות בדרגת הריוויון
של השומנים”.

Eric Westman, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Duke, עשה ב-10 השנים האחרונות שימוש בדיאטה
קטוגנית כטיפול קו-ראשון במקרי
 obesityוסוכרת type 2. כמו Goss, גם Hecht ראה במטופלים רבים ששמרו נאמנות לדיאטה
הקטוגנית לתקופה ארוכה דייה שהספיקה כדי להפסיד ממשקלם 45 או אף יותר קילוגרמים,
תקופה שיכולה להימשך מעל שנה. מבחינתו, הדיאטה הקטוגנית היא חלופה ראויה לתכשירים
תרופתיים להורדה במשקל, או אף לניתוח בריאטרי.

אין לשכוח כמובן את היתרון המובהק של דיאטה
קטוגנית לטיפול בילדים אפילפטיים, טיפול שנמשך בהצלחה לאורך המאה ה-20.
כללית, דיאטה זו נחשבת בטיחותית, כאשר תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות טשטוש,
עליצות, עייפות, קושי להתאמן, קשיי שינה, ועצירות, אך רוב תופעות אלו מתפוגגות
לאחר מספר ימים עד מספר שבועות.
יש כמובן להיזהר, שכן אנשים סוכרתיים הצורכים תכשירים להפחתת רמת הסוכר בדמם,
חייבים להקפיד שכן צריכה בעת ובעונה אחת של מזון קטוגני, עלולה לגרום להיפו-גליקמיה
מסוכנת.   

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים