Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מריחואנה: עוד כמה פרטים על השפעותיה המגוונות על הבריאות, חלק ג`.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

 

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.


 


לקריאת חלק ב' לחץ כאן     לקריאת חלק א' לחץ כאן


 


השפעה של מריחואנה על ביצועים בבית הספר:


בפברואר 2014 התפרסם סקר של Johnston ואחרים בקרב תלמידי תיכון בארה"ב על שימוש במריחואנה שסיכם נתוני צריכה בשנים 1975-2013. סקר זה מצא ש-6.5% של תלמידי כיתה י"ב הצהירו על צריכה "כמעט יומיומית של מריחואנה", ונראה שאחוז זה מוּטֶה כלפי מטה, שכן הוא לא כולל תלמידים שנשרו מבית הספר, בקרבם צריכת סם זה גבוהה בהרבה.


כיוון שצריכת מריחואנה פוגעת בתפקודים קוגניטיביים אחדים, הן כתוצאה מאירועי סימום בתקופת הצריכה הפעילה וימים אחדים לאחר מכן כפי שקובעים Crean  וחב' ב-Journal of Addiction Medicine  משנת 2011, אין ספק שחלק מהתלמידים הצורכים סם זה, מתפקדים ברמה קוגניטיבית נמוכה יותר מרמתם הרגילה.


Linskey ו-Hall במאמרם משנת 2000 ב-Addiction, קובעים שתלמידי תיכון צורכי מריחואנה בתקופת הלימודים, נפגעים ברמת הציונים שלהם בבחינות, ובמטלות בפניהם הם עומדים לקראת השלמת תקופת לימודיהם, וסיכוייהם לנשור מהלימודים גבוהים משמעותית מאלה של חבריהם הנמנעים מצריכת מריחואנה.


 


סכנה מוגברת לתאונות דרכים:


בראשית 2014 התפרסם סקר של Brady ו-Li, ב-American Journal of Epidemiology, על הקשר בין צריכת מריחואנה בטווח הקצר או הארוך למיומנות הנהיגה, ולמעורבות בתאונות דרכים, בחלקן קטלניות בשנים 1999-2100.


נמצא מתאם טוב בין רמת THC בדם לבין כישורי הנהיגה, באופן שרמת THC של 2-5 ננוגרם למ"ל, הייתה כרוכה בהפרעה משמעותית לכישורי הנהיגה על פי Hartman במחקרו משנת 2013 ב-Clinical Chemistry.


סקירה של מחקרים אחדים בתחום האמור, של אפידמיולוגים מהולנד, אוסטרליה וגרמניה שהתפרסמה ב-2004 ב-Drug & Alcohol Dependence, מצאה עליה של פי 3-7 במעורבות בתאונות דרכים של נהגים שרמת THC בדמם עלתה על 1 ננוגרם למ"ל, שזהו הרף העליון של רמת סם זה המותרת בדם.


 


המגבלות של ראיות הקושרות בין צריכת מריחואנה לנזקים בריאותיים ואחרים:


לא תמיד קל לקשור בין נזקי מריחואנה לגוף ולנפש, שכן ההשפעות ארוכות הטווח של סם זה נחקרו בדרך כלל במשתמשים "כבדים" ולאורך זמן, שכן קיימים גורמים מערפלים רבים (confounding factors) הפוגעים ביכולתנו לבסס סיבתיות (causality) כמו לדוגמה הצריכה ההדדית המאוד תכופה של מריחואנה וסמים אחרים או אלכוהול.


נתון מאוד מרתק וקריטי להבנת נזקים אפשריים של  מריחואנה, היא העלייה המתמדת בריכוז THC, החומר הפעיל בצמח הקנאביס, מ-3% בשנות ה-80 עד ל-11% בשנת 2012.זו נקודה מעט מפתיעה: כיצד ייתכן שאחוז THC בתכולת מדגמי מריחואנה נמצא בקו התמיד עלייה ולמעשה עלייה פי-4 במהלך של 30 שנה, כפי שמופיע בתרשים למטה.



   


 

מאמר שעורר תגובות ועניין רב התפרסם בשנת 2010 ב-Journal of Forensic Sciences, פרי מחקרם של אנשי המחלקה לרוקחות באוניברסיטה של מיסיסיפי, בחן 46,211 דגימות של עלי קנאביס שהוחרמו על ידי רשויות אכיפת החוק בארה"ב  בין השנים 1993 עד 2008, במסגרת מענק מחקר גדול מטעם המכון הלאומי לחקר צריכת סמים אסורים (NIDA).

האנליזה של הדגימות נעשתה בטכנולוגיה של GC-FID או Gas-chromatography-Flame Ionization Drtection, והממצאים היו מפתיעים: נמצא שדגימות קנאביס שנתפסו  ב-1993 היו בעלי תכולת THC של 3.4%, ואילו בדגימות משנת 2008 עלה אחוז ה-THC ל-10.9%.


הבדל משמעותי זה נגרם משינויים בגישה החקלאית של גידול קנאביס בסוג הקרקע היותר מתאים, בגידול בחממות בהשוואה לגידול באוויר הפתוח, בצורת הדישון ובעוד גורמים של אלה המעוניינים לטפח עלי טבק שאחוז ה-THC  בהם גבוה יותר, בבחינת כל המגדיל את שיעור הסם הפעיל הרי זה משובח.


אך מגמת עלייה זו ב-THC מעוררת דאגה שהתוצאות של צריכת מריחואנה בעתיד תהיינה גרועות יותר מאשר בעבר, ואף מעלה שאלה האם כל המחקרים לפני 10-20 שנה רלוונטיות כיום, לאור הנתונים על עלייה כה תלולה באחוז ה-THC בדגימות הקנאביס הנצרכות.


 


בסקירה זו לא ניתן להתעלם ממספר יתרונות של טיפול רפואי-מבוקר במריחואנה, כבר שבשנת 1999 פרסם מכון האמריקני לרפואה (IOM) סקירה נרחבת תחת הכותרת "Marijuana and Medicine", בו מודגשים דווקא יתרונות פוטנציאליים של טיפול במריחואנה, בעידוד תיאבון, בעיקר במטופלים עם איידס או עם מחלות בהן מתדלדלת רקמת השרירים והשומן.


וכן במלחמה בבחילות הנגרמות מכימותרפיה, כמו גם הקאות, כאבים עזים, ומספר צורות של עוויתיות, ספסטיות (spasticity). יש גם ראיות מסוימות לכך שצריכת מריחואנה מפחיתה את הלחץ התוך-עיני בגלאוקומה. דו"ח זה מדגיש את החשיבות של טיפול בקנאבינואידים סינתטיים שיוצרו במעבדה.


בכל מקרה יש לנקוט באמצעי ניטור והשגחה קפדניים במתן מריחואנה כמרשם רפואי: לדוגמה, במטופלים עם תסמיני הידבקות ב-HIV, עלולה מריחואנה דווקא להחמיר את החסר הקוגניטיבי זאת על פי Cristiani וחב' משנת 2004 ב-Journal of Neuropshychiatry & Clinical Neuroscience.


 


התקציר של המלצות  IOM באשר לטיפול הרפואי במריחואנה מתייחס ל-7 מצבים קליניים:


א. Glaucoma-היו פרסומים כגון זה של Chen וחב' משנת 2005 ב-Bichemical Biophysical Reseach Communication על כך שמריחואנה מסוגלת להפחית לחץ תוך-עיני בגלאוקומה. אך כיום ישנם תכשירים שעשויים להיות יותר יעילים בתחום זה כגון nabilone שהוא קנאבינואיד סינתטי.


 


ב. בחילות-הטיפול בבחילות והקאות הכרוכים בטיפול כימותרפי, היה אחד השימושים הרפואיים הראשונים של THC וקנאבינואידים אחרים. THC הוא בעל סגולות מונעות הקאות (anti-emetic), כפי שדווח כבר ב-1975 על ידי Sallan ב-New England Journal of Medicine, אם כי המטופלים טוענים שלהרגשתם THC יעיל יותר במניעת בחילות. אך באופן פרדוקסאלי יש דיווחים ששימוש חוזר במריחואנה דווקא מגביר הקאות (hyperemesis), לכן נתונמים אלה חייבים להיות נחקרים יותר.


ג. אנורקסיה ואיבוד משקל (wasting syndrome) בחולי איידס- יש דיווחים שעישון או אכילת קנאביס משפרת תיאבון ומובילה לעלייה במשקל ולשיפור מצב רוח ואיכות חיים בחולי איידס כפי שסיכמו לאחרונה D’Souza וחב' ב-2012 ב-Journal of Acquired Immune Deficiency Syndrome. יחד עם זאת, אין ראיות ארוכות טווח שהשפעה זו של קנאביס על תסמיני המחלה והתמותה של חולי איידס נשמרת לאורך זמן, ושיש לה לטיפול זה פרופיל בטיחותי טוב.
אין כרגע עדויות מחקריות וניסוייות קבילות, שיצדיקו הכללת טיפול בקנאביס לתוך פרוטוקול הטיפולים-תרופתיים המקובל, במקרה של מטופלים עם איידס המקבלים את הקוקטייל האנטי-נגיפי שהוכנס בשנים האחרונות. נתונים של מספר ניסויים כאלה שנאספו על ידי
Lutge ואחרים ודווחו במאגר המידע של Cochraneבשנת 2013, לא הגיע למסקנות חותכות בנושא.


ד. כאבים כרוניים-מריחואנה שימשה להקלה על כאבים מאות שנים. מחקרים הראו שקנאבינואידים הפועלים דרך הקולטן CB1 במוח, וייתכן שגם דרך הקולטנים CB1 ו- CB2במערכת ההיקפית, משחקים תפקיד חשוב בעיצוב תגובות נוניספטיביות שהן תגובות לפגיעה מכאיבה הנקלטת על ידי קולטנים בקצות מערכת העצבים ההיקפית המכונים נוניצפטורים, ומשדרים את תחושת הכאב למוח.
אותות אלה מועברים לאורך סיבי העצבים אל מוח השדרה, השייך למערכת העצבים המרכזית, ומנקודת הקליטה במוח השדרה, מועברים האותות לאורך מסלולים עצביים למרכזי "עיבוד נתונים" גופניים ורגשיים במוח. כאב נוציצפטיבי – הינו הכאב ה"רגיל", שמקורו בפגיעה ברקמה. נראה שמריחואנה עשויה להקל על כאבים נוירופתיים אפילו בריכוזי
THC מאוד נמוכים כמו שהראו  Wilsey וחב' בשנת 2013 ב-Journal of Pain. נמצא שגם מריחואנה, ועוד יותר מכך-dronabinol שהיא פורמולציה פרמאצבטית של THC מפחיתים כאב, אלא שהשפעת dronabinol נמשכת זמן ממושך יותר מזו של THC, כפי שדיווחו Cooper וחב' ב-2013 ב-Neuropsychopharmacology.


ה. דלקת- קנאבינואידים כ-THC ו-cannabidiol הם בעלי השפעה אנטי-דלקתית בשל יכולתם להשרות אפופטוזיס , לעכב חלוקה ושגשוג של תאים, ולדכא יצירה של ציטוקינים. בייחוד עורר תשומת לב cannabidiolכתכשיר אנטי-דלקתי, כיוון שאין לו תופעות לוואי כחומר פסיכו-אקטיבי. 
יש עניין מתגבר בהשפעות החיוביות של
cannabidiol הן בדלקת מפרקים שגרונית, והן בטיפול במפגעים דלקתיים של המעי (קרוהן וקוליטיס כיבית) כפי שהראו Esposito וחב' ב-2013 ב-Phytotherapy Research


 


ו. טרשת נפוצה- התכשיר nabiximols (המיוצר על ידי GW Pharmaceuticals תחת שם המותג Sativex, הוא תרסיס אפי (oroso-mucosal) המורכב מיחסים כמעט שווים של THC ו-cannabidiol, שנראה יעיל לטיפול בתחושות כאב, בהפרעות שינה, ובספסטיות בחולים עם טרשת נפוצה. Sativex משווק כעת בבריטניה, קנדה ומספר מדינות נוספות, והוא נבחן כעת בניסויי phase III בארה"ב כדי לקבל את אישור ה-FDA.


 


ז. מחלת הנפילה-בסקר קטן שהקיף בסך הכול 19 ילדים עם אפילפסיה, טיפלו הורים בהתקפים של ילדיהם במריחואנה עשירה ב-cannabidiol. מאמר של Porter ו-Jacobson משנת 2013 ב-Epileptic Behavior, מדווח שבשני מקרים מתוך ה-19 (11%) דיווחו ההורים על הפסקה מוחלטת של ההתקפים, ב-8 משפחות (42% מכלל 19 המקרים) דווח על הפחתה של יותר מ-80% בתדירות ההתקפים, וב-6 משפחות (32% מהמקרים) דווח על הפחתה של 25-60% בתדירות ההתקפים.
למרות שהנתונים הללו מאוד מבטיחים, מדובר במדגם מאוד קטן, וחסרים בו נתונים על בטיחות הטיפול בנגזרת של
THC באפילפסיה באופן גורף, כפי שגורסים קוגן ורפאל משולם בסקירתם משנת 2007 ב-Dialogues in Clinical Neuroscience. יחד עם זאת, יש ראיות על תפקידו האנטי-אפילפטי של cannabidiol במודלים של חיות כפי שפרסם Hill בשנת 2013 ב-British Journal of Pharmacology


 


צעירים אינם מודעים להשפעות המזיקות של עישון מריחואנה:


צעירים נוהגים לגבי התנסות במריחואנה כפי שהם נוהגים לגבי עישון סיגריות רגילות. הדחף הבלתי נלאה לנהוג כמו חבריהם "שכבר עושים זאת", ולאחר הג'וינט הראשון יבואו רבים אחרים, שלא תמיד מלווה אותם "מחשבה תחילה".


אכן, כפי שמופיע בחלק העליון של התרשים הכפול למטה, מחקרים החל משנת 1975 לגבי התפיסה (perception) של ההשפעות ארוכות הטווח של עישון מריחואנה בקרב תלמידי כיתה י"ב (בני 17-18 שנה), מצביעה על מתאם הפוך בין צריכת מריחואנה במהלך השנה האחרונה לבין תפיסת או הבנת הסיכון הנלקח בצריכת סם זה. מתאם הפוך זה בא יפה לביטוי ברף העליון ממנו משתמע שלאורך כמעט 40 שנות מעקב, ככל שצריכת מריחואנה עלתה (בכחול) הייתה נמוכה יותר הבנת תלמידי התיכון לגבי הסיכונים  שהם נוטלים על עצמם.


 


נראה ממגמות צריכת מריחואנה בארה"ב בקרב תלמידי י"ב במעקב משנת 1975, שאם מסתמנת ירידה בעישון סיגריות רגילות מ-27% ל-10% (החלק התחתון של התרשים, בכחול) מסתמנת דווקא עלייה מתונה בצריכת מריחואנה, באופן שבשנת 2013 אחוז הצורכים סיגריות רגילות או מריחואנה בקרב בני 17-18 שנה בארה"ב, הגיע לשוויון מפתיע.


 



 


לסיכום, כדאי שוב להתייחס לרמת הסמך (level of confidence) בין צריכת מריחואנה וההשפעות השונות המיוחסות לה, כפי שננסה להמחיש בטבלה הבאה:











השפעה


 


רמת הסמך


level of confidence


התמכרות למריחואנה ולסמים אחרים


ירידה בהישגיות (achievement) לאורך החיים


מעורבות בתאונות דרכים


תסמינים של ברונכיטיס כרונית


התפתחות בלתי תקינה של המוח


מעבר לשימוש בסמים אחרים


סכיזופרניה


דיכאוניות או דאגנות


סרטן ריאות


גבוהה    


גבוהה


גבוהה


גבוהה


גבוהה


בינונית


בינונית


בינונית


בינונית


נמוכה


 


ההשפעות העיקריות, ברובן שליליות, על ההתנהגות וההתנהלות של צרכן מריחואנה הן בטווח המיידי והקצר של עישון הסם, ויש בהן לפגוע בשיקול הדעת המיידי, בצלילות המחשבה, ובכושר השיפוט. ההשפעות בטווח הרחוק עדיין נחקרות ונתונות בערפל מסוים של אי-ודאות.


השימושים הקליניים של "קנאביס רפואי" להקלה על כאבים, בעידוד תיאבון ואחרים, ייכנסו בהדרגה לשימוש יותר נפוץ, אם כי הלגיטימציה של שימוש זה תחת השגחה רפואית אינה מלאה. 


 


בברכה, פרופ' בן-עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוציםמידע נוסף? מבקשים ייעוץ מקצועי? שלחו לנו את פרטיכם ויחזרו אליכם בקרוב.

    בעצם שימושכם בכלי כלשהו באתר טבעלייף כולל מחשבון הקלוריות וכולל פנייתכם ו/או הרשמתכם אלינו, אתם מאשרים בזאת כי אתם מסכימים למדיניות הפרטיות שלנו כולל קבלת דוא"ל ו/או הודעות סמס ו/או כל צורת פנייה אחרת אשר יכללו בין השאר מידע כללי, מסרים שיווקיים ופרסומיים. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת הדיוור ע"י פנייה אלינו בדוא"ל חוזר, או ע"י לחיצה על הקישור הסרה אשר נמצא בתחתית כל דוא"ל, או פנייה בטלפון 054-896-4838 או השבה בהודעת סמס חוזרת עם המילה הסר באם קיבלתם הודעת סמס (מסרון). 
    למדיניות הפרטיות המלאה לחץ כאן. אם אינך מסכים אליה אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים

    דילוג לתוכן