חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מפרקים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מפרקים

בשבועות האחרונים התפרסמו בטבעלייף שתי כתבות חשובות, מקיפות ומעניינות של פרופ` בן עמי סלע בנושא דלקת פרקים שגרונית ודרכי הטיפול בה. לפיכך יש טעם לחזור מעט לאחור ולכתוב על המפרקים ועל הקשור אליהם. עניין רב יש במפרקים וסחוסים, שהנה מאות אלפי בני אדם בישראל סובלים ממחלות הקשורות למפרקים. מה עוד שאם נכניס גם את כאבי הגב התחתון לקטגוריה, יעלה למליונים מספר הסובלים מבעיות מפרקים וסחוסים בישראל.

מחלות המפרקים עלולות לפגוע באיזורים שונים בגוף והן מחולקות לכמה קטגוריות וביניהן מחלות מפרקים ניווניות, מחלות מפרקים שגרוניות או מחלות מפרקים כתוצאה מגבישים ובעיקר גבישי אוריאה. מחלות המפרקים עלולות לפגוע בבני גילאים שונים ולכן תהיינה מחלות מפרקים הקשורות לזיקנה, מחלות מפרקים של מבוגרים, מחלות מפרקים של גיל הילדות ועוד קבוצות מסוגים שונים ומשונים. בסך הכל קיימות כ- 200 מחלות הקשורות למפרקים. מלבד מחלות המפרקים הראשוניות, מעורבים המפרקים במחלות רבות נוספות אשר חלק מהתסמינים שלהן – כאבי מפרקים. מחלות המפרקים עלולות להופיע על רקע של פגיעה בסחוס או על רקע של דלקת.

גוף האדם עשוי שלד עצמות המעניק לו את צורתו ומאפשר את תפקודו. כמאתים ושמונה עצמות מרכיבות את גוף האדם כשהמספר המדויק איננו ניתן לציון, מפני שלחמישה אחוזים מבני האדם יש זוג צלעות נוסף, מלבד תריסר הזוגות הידוע ובסך הכל שלושה עשר זוגות צלעות ואילו אצל חלק קטן מבני האדם, כמו למשל בעלי תסמונת דאון יש רק אחד עשר זוגות צלעות, וכן משום שלא פעם, אצל בני אדם שונים, נוצרות עצמות קטנות נוספות בין מפרקי עצמות כפות הידיים או הרגליים, או בין עצמות הגולגולת.

בכדי לאפשר תפקוד נורמלי, נעשה בשלד עצמות זה, שימוש בלמעלה ממאתים מקומות מפגש, מעין מקומות חיבור שבהן מתחברות ביניהן שתי עצמות או יותר. מקומות מפגש אלה מכונים “מפרקים” או “פרקים” שהם בעצם קצות עצמות היוצרות את המפרק. ניתן למנות שלושה סוגי מפרקים עיקריים:

המפרקים מהסוג הראשון, שמספרם מועט ביותר, מכונים “מפרקים צמודים” (Synarthrosis). אלו הם מפרקים מקובעים שמספקים אפשרות חכמה לחיבור עצמות כאשר שתי פיסות עצם או יותר, מחוברות ביניהן עד לאיחוי של ממש כגון “מפרקי התפר” של עצמות הגולגולת שהפכו לעצם אחת לכאורה כשהן מחוברות ע”י שכבת רקמה סיבית דקה ומאפשרים בכך שמירה על רקמת המוח העדינה שמתחת להן, או עצם הֶעָצֶה ועצם העוקץ (אליה) שמתחת לעצם הֶעָצֶה שמקורן בתשע החוליות התחתונות בעמוד השדרה אשר התאחו יחדיו והפכו לשתי עצמות אשר מחוברות עם עצמות הכֶּסֶל ויוצרות יחד מבנה קשיח מכונה “אגן” אשר מגן על איברי הבטן התחתונה. כאן אולי המקום לציין שבעמוד השדרה אצל התינוק הנולד יש שלושים ושלוש חוליות ובהן חמש חוליות של העצה וארבע חוליות של העוקץ שמתאחות והופכות אצל מבוגרים לשתי עצמות נפרדות אשר מותירות בעמוד השדרה של מבוגרים, עשרים ושש חוליות בלבד. בדרך כלל אין בעיות רפואיות עם מפרקים צמודים.

קבוצת מפרקים גדולה יותר היא קבוצת המפרקים המאוחים (symphysis), המכונים גם “מפרקי תצמודת” אשר מאפשרים תנועה מוגבלת ונעים באופן חלקי כדוגמת המפרקים שבין הצלעות ועצם החזה אשר מופרדים ע”י סחוס זגוגי. בעיקר אפשר לציין בקבוצה זו את חוליות עמוד השדרה אשר אינן מחוברות ישירות אחת אל השניה, אלא מופרדות ממש על ידי דיסקים גמישים עשויים סחוסים סיביים וקשורות בעזרת רצועות. הסחוסים הסיביים שמאפשרים תנועה מוגבלת בין כל זוג חוליות בנפרד ותנועה רחבה בהרבה לעמוד השדרה כולו, מורכבים מסחוס וסיבי קולגן (חלבון עיקרי ברקמת חיבור) המקנים לסחוסים הסיביים את קשיותם וקשיחותם כשהם משמשים בעיקר כבולמי זעזועים. מרבית חוליות עמוד השדרה שייכות לקבוצת המפרקים המאוחים מלבד תשע החוליות שמהוות את עצמות העצה והעוקץ שהוזכרו לעיל ולמעט שתי החוליות העליונות בעמוד השידרה השייכות לתת סוג מפרקים אחר המכונה מפרקי ציר אשר נעים בצורה סיבובית. בדרך כלל קשורות הבעיות הרפואיות שמיוחסות לסוג המפרקים שבעמוד השדרה, לחוליות הגב התחתונות שמעל עצמות העצה והעוקץ, שם מתפתחת תופעה נפוצה שממנה נפגעים כשמונים אחוזים מבני האדם המבוגרים, תופעה המכונה “כאבי גב תחתון”.

סוג מפרקים נוסף, אלה המאפשרים את התנועה המלאה של הגוף, הם מפרקים סינוביים (synovial joints) המחולקים לשתי קבוצות: מפרקים הנעים באופן חופשי ומאפשרים את התנועה החופשית של האיבר לכל הכיוונים באופן כמעט מוחלט, אשר מכונים “מפרקים כדוריים” (Enarthrosis). מפרקים אלה מצויים בקצות עצמות הגפיים, בכתפיים ובירכיים, או בשורשי האצבעות בחיבורם לעצמות כף היד. קצות העצמות אשר יוצרות את המפרקים הללו, מכוסים בשכבת סחוס דקה עטופה רקמה עדינה המכונה רקמה סינוביאלית או סינובית. קצות העצמות הכדוריים הללו מחוברים באמצעות רצועות סיביות חזקות לקצות העצמות שממול הבנויים כמכתשים קעורים, כמיסבים או כשקעים המותאמים בצורתם לקצות העצמות הכדוריים, כשגם הם מכוסים בשכבת הסחוס ועטופים רקמה סינוביאלית, אשר מאפשרים טווח תנועה רחב ביותר, לכל הצדדים.

מלבד המפרקים הנעים באופן חופשי בקבוצת המפרקים הסינובים, קיימים גם אלה המכונים “מפרקי ציר” אשר מאפשרים תנועה מלאה, אם כי בכיוון אחד בלבד. לדוגמא: המפרק שבין הלסת התחתונה ועצם הרקה, מפרקי הברכיים, מפרקי המרפקים, או מפרקי הציר שבאצבעות (לא לבלבל עם המפרקים שבשורשי האצבעות). וכמובן שני מפרקי ציר אשר מחברים את הגולגולת אל שתי חוליות הצוואר העליונות ומאפשרים את סיבוב הראש ימינה ושמאלה, מעלה ולמטה.

מכיוון שמדרך הטבע, אין המפרקים הסינובים המבוססים על קצות עצם כדוריים וקצות עצם מיסביים, יציבים כמו סוגי מפרקים אחרים, ועקב הצורך לחזק אותם ולשמור עליהם מפני פגעים שונים ובעיקר מפני נקעים, סגורים הם בתוך קופסיות סיביות נוקשות הבנויות משתי שכבות סיבי קולגן המסודרים בשכבות מקבילות ושזורים בסיבי קולגן נוספים שמקנים לקופסיות חוזק רב ומונעות את נקיעת המפרקים. החלק החיצוני של הקופסית עשוי רקמה סיבית והחלק הפנימי של הקופסית, רצוף בשכבת רצועות חזקות המכונות “רצועות קופסתיות” המחזק עוד יותר את המבנה ששומר על שלמות המפרק שעומד מדרך הטבע בלחצים רבים בין היתר עקב התנועות הרבות.

המפרקים הקשורים ל”מחלות מפרקים”, יהיו בדרך כלל שייכים לקבוצה זו האחרונה, והגורמים יהיו בדרך כלל קשורים לסחוסים ולנוזל הסינובי, נוזל הסיכה של המפרקים, שעליהם נדון בשבוע הבא.

בברכה, ד”ר חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים