פרופ' (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית (בדימוס) מרכז רפואי שיבא תל-השומר, החוג לביוכימיה וגנטיקה (בדימוס), פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
מחקר שהתפרסם על ידי חוקרים אוסטרליים ב-Annals of Internal Medicine מחזק את הדעה ששימוש בתחליפי מלח על בסיס של אשלגן, עשוי להיות בעל השפעה חיובית על הבריאות. זאת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת הנמצאת בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו-וסקולרית.
מטה-אנליזה הכוללת 16 מחקרים בינלאומיים, אקראיים ומבוקרים, על התערבויות שונות במזון, שכללה 35,321; משתתפים, מצאה ירידה אבסולוטית של 5 מקרי מוות מסיבה כלשהי לכל 1,000 משתתפים, וירידה של 3 מקרי-מוות לכל 1,000 משתתפים מסיבות קרדיו-וסקולריות. המחקר שנוהל על ידי Greenwood, הקרדיולוג מאוניברסיטת Bond ב-Queensland, מצא הפחתה של 1 לכל 1,000 משתתפים של אירועים קרדיו-וסקולריים חמורים, ב-7 מתוך 16 מחקרים שהתנהלו בסין ובטאיוואן בבני 62 שנה ומעלה או באלה עם סיכון קרדיו-וסקולרי ניכר.
יש לציין שחלק ניכר מהנבדקים במחקרים אלה, נערכו באלה הניזונים מדיאטה אסייתית, הידועה כמטובלת במלח. נתונים אלה אינם כה בטוחים באשר לאוכלוסייה מערבית.
משך הזמן הממוצע של מעקב אחר משתתפי המחקרים המצוטטים הוא 10 שנים, ואין לנו כל מושג מה המשמעות של תקופת מעקב ממושכת יותר.
עדיין מקובל בין רופאים מערביים, להמליץ על הפחתת כמות הסודיום במזון לגבי אלה המסרבים להיות מטופלים עם תרופות, ואף "עצלים" מדי לבצע פעילות גופנית סדירה לאורך זמן, גם אם שימוש בתחליפי אשלגן עלול לגרום במספר מקרים להיפר-קלמיה. אכן, חלק מהתרופות עלולות להחמיר מצבים של חולי סוכרת, מחלות כליה ואי-ספיקת לב הנוטלים תרופות כמעכבי ACE ומשתנים (diuretics) חסרי-אשלגן, קובעת Emma Laing העומדת בראש מערך הדיאטה באוניברסיטת גיאורגיה ב-Athens, שקובעת שתחליפי סודיום מקובלים טוב יותר על ידי אלה הצורכים תחליפים עם פחות ב-30% של KCl.
על פי Laing תבלינים משוללי מלח, צִמְחֵי מַרְפֵּא או עִשְׂבֵי תִּבּוּל, וסוגי פרי הדר הדומים ללימון וחומץ, יכולים להיות יעילים בהפחתת כמות הסודיום במקום לצרוך מלחים לבישול.
ממצאים דומים במחקר סיני עדכני של קשישים בעלי לחץ-דם תקין המתגוררים במוסדות של דיור מוגן, בהם הייתה הקפדה על מזון עם כמות סודיום מופחתת.
כשליש מבין אנשים בריאים רגישים למלח, ואילו כ-50% מבין אלה עם יתר לחץ-דם רגישים אף הם למלח. כאשר צריכת מלח מוגברת מוערכת כאחראית לכמעט 5 מיליון מקרי מוות בשנה בעולם כולו.
מהי השפעת הכנת מזון מטובל במלח בצפון אמריקה, מדינות בהן מקובל מזון מעובד או מזון חטיפיו העשירים במלח? Loai Albarqouni, מומחה לתזונה במכון לשמירת הבריאות, קובע שעל מנת להבין את המשמעות של צריכת סודיום מוגברת באוכלוסיות גדולות, נראה ששינוי מדיניות של ארגוני התזונה בנוסף להתייחסות של רופאי המשפחה באשר לדרך בה נוהגת תעשיית המזון המעובד בנושא המלחת מוצריה, כמו גם לדרך מה נוהגים המסבים לשולחן ונוהגים להוסיף מלח מתוך הרגל לחלקי הארוחה השונים.
מתוך הסכמה עם רוח הדברים, מאמר מערכת של חוקרים מהאוניברסיטאות בסידני ב-וUCLA בסן-דיאגו, קובע שהממשלות והתעשייה חייבים לאמץ את קריאת ה-WHO להפחית ב-30% את צריכת סודיום עד שנת 2025.
עם יתר לחץ-דם כגורם מרכזי במצוקות בריאותיות, קובע Jaime Miranda מבית הספר לבריאות הציבור בסידני שעמד בראש מחברי מאמר מערכת זה, יש לאלץ את תעשיית המזון המעובד להפחית את ריכוז סודיום במוצריהם, "אם היא באמת דואגת לבריאות צרכניה".
במאמר המערכת האמור, מצוין שצריכה מופחתת של מלח סודיום הייתה ידועה זה עשרות שנים, אך לא הרבה נעשה כדי ליישם ידע זה, תוך מעבר למלחים עשירים באשלגן. מעבר כזה לא רק ישפר את מצבם של אלה שכבר סובלים מיתר לחץ-דם, אלה גם ימנע תופעה זו באלה שלחץ דמם עדיין תקין.
בברכה, פרופ' בן- עמי סלע.
02/06/2024
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
