חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

ממצא בהחלט לא מפתיע: ככל שהמשׂכּל (אינטליגנציה) של ילדים גבוה יותר, כך הם יאריכו ימים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

פרופ’ בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,
אוניברסיטת תל-אביב.

בימים אלה כאשר תוחלת החיים שלנו נמצאת בקו
מתון של עלייה בלתי פוסקת, יש כבר המאמצים מוחם בשאלה: “מה תהיה תוחלת החיים
הממוצעת של פעוטות שזה עתה נולדו?” מניתוח מחקרים ומאמרים העוקבים אחר משך
החיים של מגזרים אתניים שונים לאורך המאה ה-20, מסתמן שהזאטוטים של היום במדינות
המערב המפותחות יאריכו חיים מעל 90 שנה בממוצע וייתכן שאף יותר מכך, שהרי הישגי
המחקר הרפואי, והתוֹבנוֹת על אורח חיים בריא שיראו אור במהלך המאה ה-21, צפויים לחלץ
את התינוקות של היום מתחלואות קשות, ולהאריך את חייהם.

אכן תוחלת חיים מושפעת בעיקר מהנתונים
הגנטיים שלנו, מהאזור הגיאוגרפי בו אנו חיים העלול להיות אנדמי לתחלואות שונות
ולגורמי סיכון של נוכחות פתוגנים שונים שאין לנו שליטה עליהם, אך לא פחות מכך
מושפעת תוחלת החיים מהקפדה על אורח חיים נכון, אכילה מגוונת ובמידה, פעילות גופנית
נאותה, אי-עישון, ובדיקות רפואיות תקופתיות בהן ניתן לגלות נתונים חריגים שחשוב
לטפל בהם בעודם באיבם.
כאשר מחזיקת השיא בתוחלת החיים בעידן המודרני, הצרפתייה
Jeanne Louise Calment האריכה חיים עד גיל 122
שנה (1875-1997) היא התברכה כנראה בגֶנים טובים, שכן אביה, אחיה הבכור ועוד מספר
בני משפחה קרובים, האריכו חיים עד גיל 100 שנה, אך זהו כנראה מקרה יוצא דופן.

כשאנו מתבוננים במפה העולמית המשקפת את
תוחלת החיים ביבשות ובמדינות השונות, מצטייר בבירור פער דרמטי בין המדינות העשירות
והמפותחות לבין המדינות המתפתחות או אף אלה המצויות בחשכת העולם השלישי.

וכך בעשירון העליון של תוחלת החיים מוצאים
מדינות במערב אירופה, כצרפת, שווייץ, ספרד, איסלנד ואיטליה, ובנוסף מדינות כיפן,
אוסטרליה, קנדה, ישראל וסינגפור, עם אורך חיים ממוצע של 80.5 עד 90 שנה. 


בקצה התחתון של העשירונים, עם אורך חיים ממוצע של 38-55 שנה מוצאים כצפוי את
אפגניסטן ומדינות אפריקה שמדרום לסהרה, המוכות על ידי מלחמות בלתי פוסקות, בצורת,
נגיפים קטלניים, כולירע ואיידס, עד כי במוזמביק, זמביה ומלאווי חיים בממוצע 37.5
שנים. בתווך אנו מוצאים את שאר מדינות העולם בסדר יורד של שנות חיים ממוצעות,
ומתוכם נזכיר אחדות בהן צוחלת החיים מפתיעה לטובה או לרעה.

וכך בעשירון השלישי עם אורך חיים ממוצע של
77.0-78.5 שנים אנו מוצאים מעט במפתיע את ארה”ב לצידן של מדינות כקובה
ואלבניה. דווקא ארה”ב הגדולה אינה ניצבת בראש רשימת המדינות עם תוחלת החיים
הגבוהה ביותר, זאת כיוון שכמדינת הגירה מובהקת עם מספר ניכר של מיעוטים אתניים,
ובראשם האפרו-אמריקאים החשופים לתחלואות מעל הממוצע, ממוצע תוחלת החיים הוא משקף
רק כ-75% אמריקאים “יאנקים” ועוד ערב רב של מהגרים ומיעוטים שונים.
דווקא באלבניה הענייה במדינות אירופה, ובקובה הענייה במדינות אמריקה, שאינן יכולות
להתברך במערכת בריאות כה מעולה כזו שמוצאים בארה”ב, אנשים מאריכים ימים כמו
בארה”ב, ולכך אין תשובה ברורה ומיידית.

בעשירון הרביעי עם תוחלת חיים של 75-77
שנים מוצאים מדינות ערביות שונות, מספר מדינות מזרח אירופיות ודרום אמריקניות,
ומכאן נקפוץ לעשירון השמיני עם תוחלת חיים של 62.5-68 שנים, בה מוצאים מדינות
כהודו ומדינות אחרות מדרום מזרח אסיה, תימן ורוסיה.
הדגש כאן הוא על מעצמת הענק רוסיה בה חיים האזרחים בממוצע ב-15 שנים פחות מאלה
בארצות המערב, מה שמעיד על שתי עובדות: העישון הכבד בקרב הרוסים, והידידות החולנית
שהם מפגינים כלפי “וודקה” וסוגי אלכוהול בריכוז גבוה אחרים.
פרט לאלה יש להזכיר רמת רפואה ציבורית נמוכה, נגישות דלה לשירותיה, מחירן היקר של
תרופות, ואבחון מאוחר של מחלות מטבוליות, מה שמביא לדחיית הטיפול בהן.
החל משנת 1850 חל גידול ניכר בתוחלת החיים ביחס לשנים שקדמו. בשנת 1895 תוחלת
החיים בארצות המפותחות לכ-47 שנה ובשנת 1950 היא עלתה ל-65 שנה. הגידול נבע בעיקר
משיפור בגהות, ירידה תלולה בתמותת תינוקות, גילוי האנטיביוטיקה וצמיחה ניכרת של
התעשיות הפרמצבטיות. מאידך גיסא, חלה דווקא נסיגה מתבקשת בתוחלת החיים.

במדינות מתפתחות ומפותחות נגרמה בשנים
האחרונות מגיפת השמנת-יתר כמחדל של בריאות הציבור. נראה שהשכיחות המיתמרת של אנשים
שמנים הקטינה גידול פוטנציאלי רב יותר בתוחלת החיים בכך שהיא מגבירה תחלואה בסרטן,
מחלות לב וסוכרת בעולם המפותח.
יחד עם זאת ישנם לכאורה גורמים נוספים בתחום הנסקר כאן שלא הובררו די צורכם.
לדוגמה, עישון טבק משל עשרות שנים מקטין את תוחלת החיים בכ-10 שנים, ולמרות זאת
ביפן אחוז המעשנים מהגבוהים בעולם, מאריכים התושבים שם חיים.

אחת הקביעות המובהקות בסוגיית אריכות
הימים, היא שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך גם תוחלת החיים.
אכן, השכלה גבוהה מזוהה עם רמת חיים גבוהה יותר, רמת עישון נמוכה יותר, הבנה מוצקה
יותר של עקרונות אורח חיים בריא, פעילות גופנית ספורטיבית או אחרת, היחשפות פחותה
לגורמי סיכון כקיום יחסי מין בלתי-מוגנים, הקפדה על בדיקות רפואות תקופתיות,
ונגישות גבוהה יותר לרופאים בכירים כמו גם לתרופות יקרות יותר.
נראה לכאורה שהקביעות האחרונות על הקשר בין השכלה גבוהה יותר לבריאות טובה יותר,
יש בה כדי לייתר את המחקר המתפרסם בימי אלה ב-
British Medical Journal  על הקשר ההוֹפכי בין רמת המשכל של ילדים לבין
התמותה בקרבם.
לצורך מחקר זה חברו
Calvin וחב’, אנשי שש מחלקות
לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור ב-6 מרכזים רפואיים ומוסדות מחקר בבריטניה כולל אלה
ב-
Oxford, אוניברסיטת אדינבורג, University College בלונדון, אוניברסיטת גלזגו ועוד, כדי לדון בשאלה
האם לדרגת המשכל של ילדים בגיל הרך יש השפעת על תוחלת חייהם, תוך שימת דגש על
הסיבות לפטירתם בגיל המתקדם.

מדובר במחקר פרוספקטיבי שנערך באוכלוסייה
סקוטית בילידי שנת 1936 שהיו במעקב עד דצמבר שנת 2015. במחקר השתתפו 33,536 גברים
ו-32,229 נשים שנכללו ב-
SMS1947 או Scottish Mental Survey 1947, דהיינו נבחנו לדרגת
המשכל שלהם בהיותם בני 11 שנה בשנת 1947, וכל נתוני סקר זה נשמרו בארכיוני המוסדות
המשתתפים במחקר זה.  הסיבות לפטירות שנלקחו
בחשבון היו מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, סוגי סרטן למיניהם, מחלות דרכי הנשימה, מחלות
מערכת העיכול, פטירה מסיבות חיצוניות כפציעות בתאונות התאבדות ודומיהם, וכן הקשר
לשיטיון.

תוצאות מחקר רחב ממדים זה היו כדלקמן:
האינטליגנציה של ילדים הייתה ביחס הופכי לכל צורות הפטירה. יחס הופכי זה נמצא חזק
ביותר לגבי מחלות מערכת הנשימה עם ירידה ממוצעת של 28% בתמותה, כאשר במחלות לב
כליליות הירידה בתמותה נקבעה כ-25%, והירידה בשבץ המוחי

נקבעה כ-24%. רמת משכל גבוהה בילדות הייתה
כרוכה גם בירידה של 19% בפטירות כתוצאה מתאונות הגורמות לפציעות גופניות במרוצת
החיים, להפחתה של 18% במקרי סרטן הנגרמים מעישון ומתחלואה במערכת החיסון, ולירידה
של 16% מפטירות הנובעות משיטיון. ירידות פחות מרשימות נמצאו במקרי התאבדות (13%)
ובפטירות מסוגי סרטן שאינם קשורים לעישון (4%).
תוצאות מחקר זה רומזות שהאינטליגנציה של ילדים כרוכה באופן מעט חזק יותר בגברים
מאשר בנשים למחלת לב כלילית, למחלות סרטן הנובעות מעישון, למחלות דרכי נשימה
ולשיטיון, ברמת מובהקות סטטיסטית של
p<0.001,
או
p<0.02, או p<0.001, או p<0.02, בהתאמה. 

האינטליגנציה של ילדים נמצאה כרוכה לסוגי
סרטן ספציפיים, כולל סרטן הריאות (ב-75% מהמקרים), סרטן קיבה (ב-77% מהמקרים),
סרטן שלפוחית השתן (ב-82% מהמקרים), סרטני הוושט והכבד (ב-85% מהמקרים), סרטן המעי
הגס ופי הטבעת (ב-89% מהמקרים), וסוגי סרטן המאטו-פויאטיים (ב-91% מהמקרים).
יחד עם זאת, אם לוקחים בחשבון את העישון ואת המצב הסוציו-אקונומי של הנבדקים, יש
החלשה של 16-58% בקשר בין אינטליגנציית ילדים לדרגת חשיפתם של אלה בבגרותם למחלות
קשה ולתמותה.

עם כל ההערכה שיש לרחוש לבעלי מחקר זה על
איסוף הנתונים המרשים של כ-66 אלף סקוטים, ומעקב אחר תחלואותיהם ותמותתם בין
הגילים 11 ו-79 שנה, דעת כותב דברים אלה שמדובר ב”תפסת מרובה לא תפסת”.
אינטליגנציה גבוהה יותר של ילד בן 11 שנה, תוביל אותו ללא כל ספק במעלה החיים לרמת
חיים גבוהה יותר ולרמת השכלה גבוהה יותר, ואלה בהשוואה לילד בן 11 שנה שרמת
האינטליגנציה שלו נמוכה יותר.
אינספור מחקרים בעשרות השנים האחרונות קבעו שככל שאנו אמידים ומשכילים יותר, תוחלת
חיינו הממוצעת תהייה ארוכה יותר, שכן סביבת מגורנו היא בדרגת גהות גבוהה יותר, אנו
אוכלים מזון בריא יותר, מקפידים על פעילות גופנית סדירה, מעשנים פחות, נבדקים יותר
לגילוי מוקדם של מחלות סמויות, ובשעת הצורך….ואין להכחיש זאת, מבקרים את הרופאים
הבכירים יותר ונהנים מטיפול רפואי טוב יותר.   

לפיכך, עלינו לקוות ולשמוח על כי ילדינו
ונכדינו אחרינו, יהיו אינטליגנטים ונבונים, שנונים ובוחנים את הסובב אותם נכוחה.
זו אמנם משאלת לב, והיא מתבססת על התובנה ש”ראש טוב” מהווה ערובה
ל”בריאות טובה”.

בברכה, פרופ’ בן-עמי סלע.

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים