חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מלחמה ביולוגית

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מלחמה ביולוגית “אין חדש תחת השמש”

מאת: ד”ר חיים סדובסקי

“במלחמה, כמו במלחמה” אמרה צרפתית הרומזת שבמלחמה הכל מותר. ואכן, כלי הנשק האימתניים והקטלניים במיוחד שבהם נעשה שימוש, הם כלי הנשק האטומיים, הכימיים, והביולוגיים. כלי נשק שעלולים לגזול מליוני חיים.

השימוש בנשק ביולוגי, נשק המגפה, החל כבר לפני אלפי שנים. נשק זה הוזכר כבר בתנ”ך, בספר זכריה פרק י”ד פסוק י”ב שבו נאמר: “וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה` את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תימקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם”. שהנה, “מגפה”. אותה מלה מפחידה מאז ומתמיד, היא זו שעשויה לשמש כבת ברית בעת מלחמה. ואכן, בספר מלכים ב` פרק י”ט פסוק ל”ה מתואר סיפור המגפה שהביאה לנסיגתו של סנחריב מלך אשור מהמצור שהטיל על ירושלים, וכך כתוב: “ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה` ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף, וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים”

השימוש במזהמים בעת מלחמה בין עמים, מתועד יפה בספרות. הנה כבר לפני למעלה מאלפיים שנה, נהגו בני לאומים שונים כמו הרומאים, היוונים או הפרסים, לזהם את מקורות המים של יריביהם בפגרי אדם וחיות מזוהמים במחוללי מחלות. מנהג זה נמשך ממש עד העת החדשה כשבדרך כלל, עקב השימוש בנשק המבעית הזה, משיג התוקף ניצחון, אם כי לעתים ניצחון זה הושג במחיר מגפה דומה גם אצל הצד התוקף.

יתר על כן, על פי אחת הסברות, מגפת הדבר הגדולה בשנים 1347-1351, אשר קטלה עשרות מליוני בני אדם באירופה וצפון אפריקה, מקורה במתקפה ביולוגית של הטטארים אשר ידו במקלעת (בליסטרה), את פגרי חבריהם הנגועים בחיידקי הדבר, אל מעבר לחומות העיר קאפא (Kaffa) בחצי האי קרים שלחוף הים השחור, בעת מצור שהטילו על העיר בשנת 1346. הנצורים, אנשי גנואה, שהמגפה פשטה בקרבם נמלטו לאיטליה וגרמו למות שליש מאוכלוסית אירופה.

כמעט מאתיים שנה לאחר מכן, לאחר גילוי אמריקה, בשנת 1518, חשף הכובש הספרדי הרננדו קורטז את יריביו האצטקים למחלת האבעבועות השחורות שגרמה למגפה קשה והביאה להכחדתם כמעט לחלוטין. גם מעצמת האינקה לא הצליחה לעמוד בפני מגפת האבעבועות השחורות כשניגפה לפניה בשנת 1530 וסללה את הדרך לשלטון הספרדים בדרום אמריקה, שלטון הנמשך עד ימינו אלה.

למעלה ממאתים שנים לאחר מכן, במלחמת האנגלים בצרפתים באמריקה בקרב על מצודת קרילון (Fort Carillon), בשנת 1763 או 1767, נעשה שימוש בנשק ביולוגי כשהגנרל האנגלי ג`פרי אמהרסט (Jeffery Amherst) סיפק בעורמה, לאינדיאנים שלחמו לצד הצרפתים המגינים על המצודה, שמיכות נגועות בנגיפי אבעבועות שחורות, אשר הביאו למגפה וגרמו למרות שתי מפלות צורבות קודמות, לניצחון האנגלים בקרב, לכיבוש המצודה ולהחלפת שמה ל”מצודת טיקונדרוגה” (Fort Ticonderoga). לפי מקור אחר הגנו דווקא האנגלים על המצודה והשמיכות נלקחו לכאורה שלל ע”י האינדיאנים.

שימוש בנשק ביולוגי נעשה גם בעת מלחמת העולם הראשונה כשהגרמנים הצליחו להדביק פרדות וסוסים של יריביהם במחלת סוסים, מחלת לוזה (Glanders) שנגרמת ע”י חיידק ה- Burkholderia mallei. המחלה עברה מהבהמות לבני האדם והפילה חללים רבים. עם זאת, השימוש במלחמת העולם הראשונה, בנשק בלתי קונבנציונאלי נעשה בעיקר ע”י נשק כימי ובעיקר בגזי חרדל וכלור. ולמרות שהגרמנים היו הראשונים שהשתמשו בכלי נשק כימיים, הנה הצרפתים והאנגלים החרו החזיקו אחריהם עד שרבע מכמות הפגזים שהוטלו במלחמת העולם הראשונה הכילה חמרים כימיים.

בשנים 1930 ו- 1940, פיזרו היפנים פרעושים נגועים בחיידקי דבר שגרמו למגפות בסין ומנצ`וריה. ואילו בעת מלחמת העולם השניה עסקו המעצמות כולן בפיתוח נמרץ של כלי נשק כאלה, למרות שמסיבות שונות לא נעשה שימוש פיזי בהם.

חוסר השימוש בכלי נשק אלה בעת מלחמת העולם השניה וההכרה בדבר הקטלניות מעוררת האימה שלהם, הובילו לאמונה בין המומחים שלא תיתכן יותר מלחמה או טרור ביולוגי מכיוון שזהו שימוש נתעב בכימיה וביולוגיה עד כי לא יעלה על דעתו של אף אחד לקיימו בעולם הנאור. תקווה תמימה זו נתמכה בסיבות פרקטיות, הקשורות לעובדה שבדרך כלל אין דרך לממש ניצחון שהושג בדרך בלתי קונבנציונאלית מבלי לגרום לפגיעה אנושה גם בחיילי הצד המנצח, הנחשפים בלית ברירה לאותם חומרים שפגעו באויב מלכתחילה. וכן עקב מוטיב ההרתעה. שהנה מה שיודע צד אחד במלחמה, יודע גם הצד השני. בדיוק כמו ההרתעה הגרעינית.

אולם אמונה נאיבית מוטעית זו נעלמה כלא היתה כאשר התברר שגם בימינו אלה, עוסקות מדינות רבות בפיתוח כלי נשק ביולוגיים. שהנה בשנת 1979, גרמה תקלה במפעל נשק כזה לפיזור חיידקי אנטראקס והביאה, למותם “הרשמי” של כשבעים בני אדם בסברדלובסק (Sverdlovsk) שבדרום הרי אורל בברית המועצות. ולמרות שהסובייטים טענו באותם ימים שהסיבה למגפה היא אכילת בשר מקולקל, הנה בשנת 1992 הודה נשיא ברה”מ דאז, בוריס ילצין באחריות “מדעניו” לתאונה שגרמה למותם הבלתי רשמי של מאות אזרחים בברה”מ. מלבד התפרצות האנטראקס בברה”מ, אירעו תאונות כאלה גם בזימבבואה בשנת 1980 ובפאראגוואי בשנת 1987.

השימוש הנרחב בנשק כימי, שנעשה בעיקר ע”י העיראקים במלחמת איראן-עיראק, בין השנים 1980 ל- 1988, לא הוסיף לאופטימיות, אשר השתנתה למעשה לחלוטין והפכה לפסימיות כאשר לאחרונה, עקב אירועים שונים, כמו פיצוץ הבנין באוקלהומה, נסיון פיצוץ בנייני התאומים לפני שנים מעטות והפלתם בסופו של דבר באחד עשר לספטמבר, וכן הריסת האגף בפנטגון בתוך כדי עשיית שימוש במטוסים חטופים ונטילת אלפי חיים, השתנתה דעת המומחים על “העולם הנאור…”.

גם פיזור גז העצבים בשנת 1995 בתחנת הרכבת בטוקיו, ע”י קבוצת קנאי דת יפנים, “אום שינריקיו” (Aum Shinrikyo), תוך שהם גורמים למוות של שנים עשר בני אדם ולפגיעה באלפים. וההבנה שהנה ברצונם לעשות שימוש גם בנשק ביולוגי ולאחר מכן, בשנת 1997, כשהתבררה עובדת היעלמותם של חומרים ביולוגיים מסוגים שונים ממפעל נשק ביולוגי בנובוסיברסק שברוסיה, לא הוסיף תקווה וגרם למומחים לשנות את דעתם באופן נחרץ על אפשרות שימוש בנשק כימי או ביולוגי ע”י מדינה או קבוצת טרור.

למעשה, זמינותו של נשק ביולוגי הולכת וגדלה כאשר עשרות מדינות מפתחות זני חיידקים ונגיפים שעלולים לגרום לתמותה רבה. מבין מדינות אלה ניתן למצוא מדינות שחשיבות חיי אדם בעיני שליטיהן, היא כקליפת השום. מדינות כמו אירן, עיראק, סוריה, לוב, סודן או צפון קוריאה. ולא רק מדינות אלא יותר מכך, הקלות היחסית של פיתוח והרבייה של חומרים ביולוגיים, נותנת בידי כל טרוריסט זב חוטם, את אפשרות השימוש בחומרים אלה. אולם, עקב מציאותם של חומרים אנטיביוטיים וחיסוניים, אין בידי חורשי רע לגרום לנזק רב ועיקר המהומה הוא באימה שמחוללת תקשורת בלתי אחראית שנפלה לידיהם של הטרוריסטים כפרי בשל. שהרי ללא תקשורת לא יכול להיות טרור.

בברכה, ד”ר חיים סדובסקי

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים