חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מינרלים

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מינרלים

קבוצה של חומרים אנאורגניים (שאינם קשורים לפחמן להבדיל משאר אבות המזון) הנמצאים בקרומו של כדור הארץ ומשם מגיעים לצמחים, בעלי חיים ואדם והם דרושים לבניית מרכיבי הגוף. המינרלים חיוניים לחיים ברמות שונות והם מצויים במזון בצורת מלחים (תרכובות המורכבות מחלקיקים נושאי מטען חשמלי חיובי ומחלקיקים נושאי מטען חשמלי שלילי) אנאורגניים או קשורים למולקולות אורגניות.

עובדות על מינרלים

1. גוף האדם מכיל 5%-4 מינרלים.
2. מינרלים מהווים רק 0.3% ממסת המזון הנצרכת ביום יום והם נחוצים לניצול שארן 99.7% מהמזון.
3. גופנו אינו מסוגל לייצר את המינרלים בעצמו ולכן צריך לקבלם מהמזון או על ידי השלמות שונות.
4. המינרלים מהווים חלק חשוב בתזונתנו יחד עם הויטמינים. מחסור או עודף באחד מהם עלול לשבש את פעילות הגוף.
5. לכל מינרל יש את הרמה החיונית שלו שמתחת לה הוא בחסר ופעולתו (באנזימים למשל) חסרה ומעל לרמה זו הוא רעיל.
6. חסרים במינרלים נוטים להיות יותר נפוצים מחסרים בויטמינים. אחת הסיבות לכך הינה התלות בקרקע עליה צמח המזון שלנו. נמצא כי להבדיל מהויטמינים, במינרלים אנו עשויים למצוא הבדלים עצומים בין בתי גידול שונים. ההבדלים בין קרקע אחת לשניה קשורים להרכב גיאולוגי, קרבה לים, שחיקה של גידול יתר, גשם חומצי יותר או פחות וכו`.
7. מינון המינרלים ברפואה קונבציונלית ורפואה טבעית זהה (לפי RDA) רק לגבי אבץ המינון ברפואה הטבעית גבוה יותר .
8. בלקיחת מינרלים יש לשים לב לאיזון ביניהם. למשל עודף אבץ יכול להפריע לברזל ונחושת.
9. כמויות המינרלים במולטי ויטמין קטנות מידי ונועדו רק למניעת מחסורים. למשל לא מגיעים לרמה מספקת של קלציום ומגנזיום.
10. לקיחת ויטמינים או חומצות אמינו יחד עם מינרלים משפיעה על המינרלים. יש ביניהם יחסי גומלין. למשל עודף של היסטדין וויטמין C גורמים לחוסר נחושת.
11. כמויות גדולות של מינרלים יכולות להיות רעילות. למשל אבץ וכרום מופעים במזון בכמות אפסית עד שאין חשש לצריכה מופרזת. לעומתם כלור ופלואור דרושים בכמויות יותר קטנות אך רעילים בגוף בכמויות גדולות יותר. כמה יסודות כגון כספית, עופרת וקדמיום הם ממש רעילים.
12. איכות התוצרת החקלאית והמינרלים שנקבל הם פונקציה של האדמה עליה הם גדלים. אם יחסר באדמה מינרל או יסוד כלשהו, זה ישתקף בתוצרת החקלאית. בתקופת החקלאות המודרנית עם הריסוסים והדשנים הכימיים גוברת סכנת המחסור במינרלים. החקלאים משקיעים אנרגיה בהמרצת הצמיחה, חסכון במים, הגדלת הפריון לדונם מאשר העשרת הקרקע במינרלים. הזיבול האורגני לא כדאי לכן אין לסמוך על התזונה בנושא מינרלים. מצד שני ההתקדמות גרמה לצריכת תוצרת חקלאית רחוקה מהסביבה הטבעית לכן קטן יותר הסיכוי למחסור.
13. סופלמנטים של מינרלים יעילים רק אם הם קשורים לח.א. או חומר אורגני אחר.
14. למערכת העיכול נוח לספוג מינרלים מתרכובות אורגניות חלבוניות כפי שהן מופיעות במזונות הטבעיים לכן לספיגה טובה ה- CHALATED MINERALS (מחוברים לחומצות אמינו) הם נספגים פי 10 טוב ותר ממינרלים שאינם מחוברים לחומצות אמינו.
15. רק 10% מהמינרלים הלא אורגניים (בתעשיית התרופות) נקלטים.

תפקידי המינרלים

1. בונים איברים מסוימים למשל קלציום, מגנזיום ופלואור בונים עצמות ושיניים.
2. מוליכים חשמליים לכן חשובים למערכת שרירים ועצבים תקינה. למשל חוסר מלחי נתרן גורם להפסקת פעולת הלב מאחר ופוסקת ההתכווצות. חוסר מילחי אשלגן וסידן מרפה את שריר הלב אפילו אם מצויים בו מלחי נתרן. עודף מלחי סידן יביא להתכווצות בלתי פוסקת והפסקת פעולת הלב.
3. מפעילים תהליכים ביוכימיים הדרושים לתפקוד תקין.
4. שמירה על הומיאוסטזיס – בגוף חייבים להישמר: רמת טמ”פ קבועה, תרכוזת מים ואלקטרוליטים קבועה, לחץ אוסמוטי, תרכוזת יוני מימן ועוד כדי שיתרחשו התגובות הביוכימיות והפיסיקליות. לקיום תנאים פנימיים אלה דרושים מנגנוני ויסות שתלויים באספקת מלחים. חוסר מלחים בתזונה או הפרשת יתר בשתן, בצואה או בזיעה גורם להפרעה בתנאים הפנימיים של הגוף ועלול לגרום למחלה.
5. המינרלים שומרים על לחץ אוסמוטי.
6. המינרלים משפיעים על חילוף החומרים ע”י המרצת מערכות אנזימטיות או עיכובן. למשל אנזימים המפעילים את העברת החמצן בתא ומכילים אבץ, ברזל, נחושת, מוליבידן.
7. חלק מהמינרלים נמצאים בחומרים חלבוניים מסויימים בעלי פעילות ביולוגית חשובה כמו יוד בטירוקסין או ברזל בהמוגלובין, קובאלט מהווה חלק ממולקולת B12.

תוצאות חסר במינרלים

• חוסר יוד – זפקת, נפוץ באזורים מרוחקים מהים כגון שוויץ או הרי ההימאליה
• חוסר אבץ – פרוסטטה
• חוסר ברזל – אנמיה
• חוסר כרום – סכרת וטרשת עורקים

אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון לחסרי מינרלים

1. זקנים.
2. אנשים הנמצאים בדיאטות דלות קלוריות.
3. צמחונים.
4. נשים בהריון/מיניקות.
5. אנשים שנוטלים תרופות לאורך זמן כמו תרופות משתנות.
6. אנשים החיים בסמוך לקרקעות דלות מינרלים או הצורכים גידולים מקרקעות שכאלו.

כמות המינרלים בגוף תלויה ב:
1. הכמות במזון – תוצאה של ריכוז המינרלים בקרקע הגידול.
2. שעור הספיגה במעי – תלוי בסוג המינרל, כמות המינרל בגוף, יכולת הספיגה של מע` העיכול.
3. יחס נכון בין המינרלים – לעיתים קיימת תחרות בין המינרלים השונים שבמזון על אתרי ספיגה.
4. כמות מספקת של HCL בקיבה.
5. פלורה תקינה.

גורמים המעכבים ספיגה טובה של מינרלים
1. סיבים
2. חומצה אוקסלית וחומצה פיטית.

המינרלים מתחלקים ל-4 קבוצות:

יסודות עיקריים MACROMINERAL
קבוצה זו מהווה כ-4% ממשקל הגוף. המינרלים נחוצים לגוף בכמויות של מאות מ”ג ליום ומעורבים בתפקודים מבניים (עצמות ותאים) וגם בתפקודים מטבוליים. למשל: סידן, זרחן, מגנזיום, נתרן, אשלגן וכלור.

יסודות קורט TRACE ELEMENTS
קבוצה זו מהווה 0.01% ממשקל הגוף. יסודות הקורט נחוצים לגוף בכמויות של מספר מ”ג ואף פחות ליום ולהם תפקידים פחות בולטים לעין אך הם לא פחות חיוניים. למשל: ברזל, אבץ, נחושת, מנגן, יוד, כרומיום, סלניום, מוליבידן, קובלט וגופרית.

יסודות מיני קורט ULTRA TRACE ELEMENT
דרושים בכמויות מזעריות ביותר. בקבוצה זו נכללים: ואנדיום, ניקל, זהב, סיליקה, ארסן, בדיל, בור, ואנדיום, ניקל.

יסודות קורט במחקר RESEARCH TRACE ELEMENTS
קבוצה זו טרם הוכחה כחיונית לתפקודים גופניים כלשהם אולם הם מצויים בגוף האדם ומשפיעים עליו. למשל ליתיום.

מינרלים ויסודות חיוניים
מצויים בגופם של בע”ח בריאים, מחסור בהם גורם לסטיות מטבוליות או פיזיולוגיות העלולות להביא למחלות ופגמים. הוספת המינרל הנדון לתפריט צריכה למנוע או לרפא סטיות אלה. בכמויות זעירות פועלים היסודות את פעולתם הפיזיולוגיות. כאשר עולה המנה, הם עלולים לגרות מע` מסוימות בגוף ולפעול פעולה פארמקולוגית. בשלב זה פועל היסוד יותר כסם מאשר כאב מזון. כאשר מוסיפה לעלות המנה, נראים סימני הרעלה וסופם מוות. כל יסודות הקורט עלולים להיות ארסיים כשנכנסו לגוף בכמות מופרזת.

יסודות קורט
דרושים לגוף בכמויות קטנות. מנגן וקובאלט נמצאים בגוף בכמות של פחות מ-1 מק”ג ל- 100 CC. מבחינה תזונתית יש חשיבות לכמות יסודות אלה בקרקע. תוספות דשנים מחזירות לקרקע את המינרלים אבל פחות שמים לב ליסודות קורט. לכן הקרקעות שמגדלים בהם בלי שנת שמיטה לאורך זמן מידלדלים מאותם יסודות. היום יש דשנים שמכילים חלק מאלמנטים אלה אבל לא כולם. סלניום בד”כ עם הזמן מידלדל. חלק מהחוסרים של היסודות תוארו לראשונה אצל אנשים שלא הייתה להם אפשרות לאכול דרך מע` העכול והיו חייבים לאכול בדרך אחרת. באינפוזיה אין אפשרות להכניס את הכמויות שהגוף צריך ביממה. אם התמיסה מרוכזת מידי זה משפיע על ריכוז הדם כי הוריד קטן. אבל לוריד מרכזי אפשר להכניס כמויות גדולות בפרק זמן קצר. לאנשים כאלו התפתחו מחסורים תזונתיים. כך נולד הידע בצורך של אספקת יסודות קורט כולם נמצאים בדם קשורים לחלבונים. חלק גדול מהם רעיל בצורה חופשית. בדומה למינרלים יש יחסי גומלין בין יסודות הקורט ברמה של הספיגה ובכמות בגוף. מדובר בכמויות קטנות והרבה יורת מסובך לווסת את היחסים האלה.

בברכה, רונית נחום – תזונאית

אהבתם? שתפו עם חבריכם

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים