מין על פי התורה הסינית

מין ע"פ התורה הסינית

חלק ראשון

כמו כל מדע שהתפתח מתוך אמונה גם הרפואה הסינית התפתחה מתוך האמונה הטאואיסטית. פירוש המונח דת בסינית הוא "תורתו של צ`יאו". ניתן להבין מכך כי אמונה ותורה היא אחת עבור הסינים.

הרפואה הסינית התפתחה מתוך הפילוסופיה של האמונה הטאואיסטית.
שורשי דת / תורה זו התפתחה בתקופת שושלת השאנג שהתקיימה בשנים 1751 ועד 1066 לפנה"ס. תקופה זו הינה ראשיתה של התפתחות תרבות הסינית הקרוי תקופת האביב. בתקופה זו התפתחה האמונה באיזון הטבע שהוגדרה יין ויאנג Yin & Yang (ראה בסוף הסבר מורחב אודות יין ויאנג).

ההירוגרף (הכתב) הסיני מראה כי טאו מורכב משני חלקים: ללכת וראש / אדם כלומר אדם ההולך בנתיב, מכאן טאו מתפרש כדרך, הדרך/ השיטה שעל האדם ללכת בה. זהו עיקרון היסוד העליון. תרגום המעשי של הטאואיזם לשפה הרפואית הינה מציאת הדרך והסוד לאריכות חיים והגעה להארה תוך השתלבות הרמונית עם הטבע. אחד מסודות לאריכות הימים והגעה להארה נעוץ בהתנהגות מינית נכונה. התנהגות מינית בריאה שווה להתנהגות מינית שתעצים את האנרגיה והחיות ובכך תאריך את ימיו של האדם.

בשיטה הטאואיסטית, הגבר נברא מתבנית השמים כלומר הגבר הוא כוח המייצג את היאנג. הוא הפכפך יותר, פעיל יותר ומהיר יותר מהאישה. האישה נבראה מתבנית הארץ שהיא מייצגת את היין ובעלת תכונות היין. היא שלווה יותר, תנועותיה רגועות יותר – אך בסופו של דבר היא חזקה יותר.

הקבלה נפוצה ששימשה בכתובים העתיקים כאשר השוו בין כוחה של האישה לכוחו של הגבר היתה לדמותם לאש ומים. האש שייכת ליאנג ולמרות שהוא מהיר להתלקח, הוא מוכרע על ידי מים, כוח היין. הלך המחשבה הטאוסטי מציע שכל הכוחות המופיעים בזוגות משלימים אחד את השני. אש ומים, שמים ואדמה, שמש וירח, שאיפה ונשיפה, דחיפה ומשיכה וכו’, ושכל אחד מכוחות מנוגדים אלה שייכים לכוחות מיניים – או יין או יאנג. יין ויאנג, למרות שהם כוחות נפרדים, הם בסופו של דבר למעשה שלמות הנמשכים זה לזה כפי ששני קוטבי המגנט נמשכים ולכן כוחות אילו חיוניים אחד לקיומו של השני.
אין היין יכול להתקיים ללא היאנג כפי שאין היאנג יכול להתקיים ללא היין. מוות מתואר כהפרדות של היין והיאנג באותה ישות. מגע מיני בריא ונכון הוא כאשר שני הצדדים מתחברים באופן מושלם ומעניקים אחד לשני את האנרגיה החיובית שלהם ובהתחברותם שילוב האנרגיות נע באופן סירקולטורי במעגל סגור ההולך ומתעצם.

אחד הכתבים העתיקים בנושא המין מקורו בספר רפואה עתיק המכונה "הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב" המשמש עד היום כתנ"ך הרפואה הסינית. הספר מתעד שיחות בצורת שאלות ותשובות בין "הקיסר הצהוב" האגדי ובין השר צ`י פו Qi Po ואחרים. פרקים הדנים בנושא המין מכונים הסודות של חדר המיטות העשוי מאבן ירקן, יצירת המופת של האישה הפשוטה, הקלאסיקה של האישה המעמיקה ועוד.

עקרונות יסוד
טרם הצגת העקרונות יש להבין שכמעט כל מדע הרפואה (דיקור, צמחי מרפא, תזונה, תרגילי נשימה, ארכיטקטורה, עיסויי, תנועה ופעילות מינית) התפתח עבור הקיסר, השליט הכל יכול, האל עלי אדמות על מנת להעניק לו חיים ארוכים וטובים. מכאן נובע שכל המוצג נשמע שוביניסטי מאוד באוזניי הקורא המערבי כמו כן יש לראות את הכתוב בהתייחס לתקופה ולחברה הסינית. המסר בסופו של דבר הוא שגם מגע מיני חייב להיות על פי כללים בריאותיים בדיוק כמו פעילות גופנית או תזונה. להלן עקרונות היסוד:

להרבות במגעים: כאמור הגבר נברא מאנרגיה שמימית ובמונחים מיניים הוא עשוי מאוויר ואילו האישה שנבראה מאנרגיה של הארץ היא בנויה מהרבה דם (ולכן יש לה וסת). הזרע מדומה לדם אך כמותו מועטה ומוגבלת. כדי להשלים מחסור אנרגטי זה עליו לשהות בנוזלי האישה שמקורם מהפות והרחם ורצוי של כמה שיותר נשים שונות כדי לחזק את האנרגיה שלו. הפין מדומה ל"גבעול אבן הירקן" (אבן יקר בעל חוזק אדיר) מומחי האהבה טענו שאם הפין/ גבעול אבן הירקן אינו מתנועע, הוא יתכווץ וימות. גם כאן הנומרולוגיה הסינית באה לידי ביטוי, על הגבר לשאוף לקיים יחסי מין עם שלוש, תשע או אחד עשרה נשים בלילה!!!

להמעיט בשפיכות: (יש להבדיל בין אורגזמה ללא שפיכה ואורגזמה עם שפיכה) מומחי האהבה תיארו את קיום יחסי מין ללא שפיכה כהליכה לגן עדן לאור היום. הסינים העתיקים התייחסו לגיל מאה כגיל שניתן להגיע אליו שהמכשלה להשגת מטרה זו הינה אי יכולות של הגבר להתאפק ולא לשפוך ובכך הוא מקצר את תוחלת חייו במו איברו. כאשר הגבר שופך הוא נכנע לאישה ובכך הוא מדגיש את עליונותה. דומה הדבר לכניעת האש למים. כזכור הגבר מייצג את האנרגיה היאנגית והאישה את האנרגיה היינית.
באמצעות השפיכה הגבר מאבד את תמצית אנרגיית החיים המכונה ג`ינג Jing ובכך חייו מתקצרים. אחד ממומחי האהבה של הטאו בין המאה השביעית כתב את הספר "עקרונות אריכות הימים" ובו הוא קובע את תדירות השפיכה המותרת לגבר ובתנאי שמצב בריאותו תקין. "באביב פעם בשלושה ימים, בקיץ ובסתיו פעמיים בחודש ובחורף אף לא פעם".

החלפת בנות זוג בתדירות גבוהה: הרופאים הסינים תיארו את המונוגמיה כהתאבדות מצד הגבר. קיום יחסי מין עם אישה אחת פוגעת באיכות הפליטה של האישה ובכך הזנה אנרגטית לא נאותה של הגבר.

קיום יחסים עם בתולות: הפרשותיה של הבתולה הן בעלות איכות אנרגטית גבוהה. רצוי שגילה ינוע בין ארבע עשרה לשמונה עשרה שנים מפני וזהו הגיל שכל אישה נמצאת בשיא האנרגטיות שלה. ככל שגיל האישה צעיר יותר כך הפרשותיה בעלות תכונות אנרגטיות גבוהות יותר.

תנוחות
ישנם שישים פרקים המתארים בפרוטרוט כיצד לקיים יחסי מין בתנוחות שונות. תנאי לתרגולן וביצוען הוא קו בריאות תקין, כושר פיסי ואיך לא אם יכולת אקרובטית. הטאואיסטים היו יותר פרקטים מאשר מומחי הטנטרה (פילוסופיה הודית שספר הקמה סוטרה שייך לתורה זו. ניתן למצוא לא מעט הקבלות בין המין על פי הטאו ובין הטנטרה) ואכן עם מעט תרגולת וכושר ניתן לבצע את כולם. באחד הטקסטים נטען שישנם בסה"כ- 30 תנוחות וכל השאר הן מודיפיקציות שלהן. כל התנוחות מכונות בשמות של חיות ומוצמד להן תיאור פעולה כמו "ציפור גדולה דואה מעל ים".
באחד מהכתבים נאמר שישנם 7 מחלות מקבילות לגבר ולאישה, על מנת לרפא תחלואים אילו ישנם "שמונה תועלות / הנאות" או ליתר דיוק 8 תנוחות כאשר כל תנוחה מתוארת בפרוטרוט ובין היתר מתואר באיזה קצב על הגבר לחדור ולאיזה עומק ולבסוף מה התדירות ובמשך כמה ימים. על פי הנחיות אלו ניתן להסיק שהן היו מיועדות לאנשי אצולה שלא עבדו אחרת כיצד ניתן לקיים יחסי מין בין ארבע לשבע פעמים ביום שבכל פעם זה נמשך כשעה ויותר.

המשך שבוע הבא…