14 אוג מחשבות קשות
שאלה: בהיותי בת36 נדמה לי, סבלתי מדיכאון על רקע של אי יכולת להתמודד עם קונפליקטים שבחיי קיבוץ , ובכלל על התיחסויות של המערכת לגבי חינוך של ילדים ובפרט של ילדי. לא רגשתי שמה שאני נותנת לילדי האחרים ,אני גם מקבלת לילדי.על רקע זה סבלתי מהתמוטטות נפשית ואם לא די בכך ,הייתי ברגישות כה גבוהה שכל פעם ששמעתי שקרה למישהו משהו אועשה מעשה כזה או אחר , כמו להרוג מישהו הייתי נתקפת פחג אימתני שאולי גם יכולה לעשות מעשים רעים לאחרים . כמובן עברתי טיפול בתוספת של המון תרופות והתגברמי. נז עברו הרבה שנים ומדי פעם הפחד חוזר לי לאחר שקורה משהו בקיבוץ הקשור אל משפחתי. אני סובלת מפחד שאני יוצרת את הזיכרון שהיה בפעם הראשוני ואז הכל צף,יש לי דופק לב מהיר חולשת שרירים, ואני לא רוצה להתחיל שוב בתרופות. אמ רוב הפחדים אני יוצרת בעצמי כאילו לבדוק כמה אני שוךטת בפחד וזה חוזר שוב ושוב ושוב. מה נשאר עוד לעשומ?
תשובה: שלום רב לך דפנה,
ניסיתי לענות לך מספר פעמים אך ללא הצלחה.
אבקשך ליצור עימי קשר טלפוני על מנת לקבל ולתת יותר פרטים.
0546670570
חג שמח
ד"ר יגאל גליקסמן
Sorry, the comment form is closed at this time.