פרופ’ (אמריטוס) בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה (בדימוס), הפאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב. 
מחלת הסרטן לצורותיה מטילה עול כבד על מדינות עם הכנסה נמוכה או ממוצעת לנפש, בהן נמנו בשנת 2020 כ-65% מכלל הפטירות מסרטן בעולם כולו. יתרה מכך, התחלואה והתמותה הגלובלית מסרטן נמצאות בקו-עליה מסיבות של שינויים דמוגרפיים ואפידמיולוגיים, כאשר התחזית העגומה היא של 16 מיליון פטירות מסרטן בעולם כולו בשנת 2040, כאשר 69% מהפטירות אמורות יתרחשו במדינות העניות והחלשות יותר, כאשר הצפי הוא שמימים אלה ועד שנת 2040 יוכפל במדינות העניות ביותר מספר הפטירות מסרטן.
ראוי לציין, שדווקא מגפת COVID-19 הנמצאת במוקד העניין הרפואי משנת 2020 וסופה אינו נראה באופק, גרמה להחמרה בתחלואה ובתמותה מסרטן בעולם כולו זאת כיוון שבתי החולים, המרפאות ומרצם של רופאים ואחיות, הפכו בעל כורחם למשאבים של מחלקות וכוח אדם אנושי המגוייסים למלחמה בקורונה, והתקפחה בעליל העוצמה והאנרגיה שהיו מוקדשים בימים כתיקונם לטיפול בחולי הסרטן.
הסבת העוצמה ותשומת הלב של הטיפול הרפואי על כל היבטיו ממחלת הסרטן להתמודדות עם קורונה, נכונה במדינות מערביות עשירות כמו גם במדינות מעוטות אמצעים, אם כי באחרונות הנזק לטיפול בסרטן היה חמור יותר בגלל התשתיות והמספר המועט של רופאים הנמוך שם ממילא. מחלת הסרטן מסמלת ביתר-שאת את חוסר השוויון הרפואי הגלובלי.
במדינות העשירות קצב ההתקדמות בטיפול בסרטן הוא ממש ללא תקדים מראשית המאה הנוכחית. נתונים בארה"ב משנת 2017, מצביעים על הדעיכה השנתית הגדולה ביותר בשיעורי התמותה מסרטן, ובאופן לא מפתיע נתונים משנת 2018 לגבי התמותה מסרטן בארה"ב מצביעים על דעיכה תלולה אף יותר (Siegel וחב' ב-CA Cancer Journal of Clinics משנת 2021).
ההתקדמות בהיבט הכוללני של סרטן, באה לביטוי לא רק בהרחבת בדיקות הסקר לזיהוי מוקדם של המחלה, אלא גם בעלייה התלולה באישורים שניתנו על ידי ה-FDA לתרופות אנטי-סרטניות, ולאמצעים נוספים.
אך בעוד ששיפורים טיפוליים אלה נתנו את אותותיהם בארה"ב ובארצות מערביות אחרות, לא הייתה להם נגישות הולמת בארצות החלשות, בגין העלויות הבלתי סבירות לעתים של תרופות אלו. לא זאת בלבד, אלא מסתבר שתרופות "ותיקות" יותר, שעלותן נמוכה בהרבה, אף הן אינן נמצאות בשימוש במדינות החלשות. נתוני ה-WHO מצביעים על כך שמיליוני חולי סרטן מאובחנים ומוכחים מתים במחלה באפריקה ובמדינות אחדות במזרח אסיה, בלי שנחשפו אי-פעם לטיפול כלשהו. היפוקרטס ודאי מתהפך בקברו.
ישנן מספר דוגמאות ספציפיות לאי השוויון הגלובלי בטיפול בסרטן, מה שנכלל במושג "יHealth inequities".
לדוגמה, סרטן פי-הרחם ישיג במספר מדינות במערב את היעד שהציב לעצמו ארגון הבריאות העולמי, לפיו עד שנת 2030 מספר מקרי סרטן זה ירד אל מתחת לרף של 4 מקרים לכל 100,000 נשים (Hall וחב' ב-Lancet Public Health משנת 2019).
לעומת זאת, מדינות עניות רבות עם שיעור גבוה של מקרי סרטן פי הרחם לא יתקרבו אפילו להשגת היעד האמור (Brisson וחב' ב-Lancet משנת 2020).
דוגמה נוספת היא לימפומה ע"ש Burkitt שהתגלתה לראשונה באוגנדה בשנת 1956, היא מחלה שכיחה מאוד בגיל הילדות, אך היא מאובחנת גם במבוגרים.
לימפומת בירקיט היא אחת הממאירויות המסוכנות שמתפתחות במהירות באדם, והתחלקות התאים בה מהירה ביותר.
המחלה נדירה בארצות הברית – כ-100 מקרים בשנה (מתוך כ-330 מיליון אמריקאים) ואילו באפריקה, למופיעים כ-100 מקרים חדשים בשנה לכל מיליון תושבים.
לימפומת Burkitt זוכה לריפוי בלמעלה מ-90% מהילדים הלוקים בה בארצות העשירות,אך מחקרים מצביעים רק על שיעור ריפוי של 30-60% בילדים עם Burkitt הארצות התת-סהרה באפריקה (Gopal ו-Gross ב-Blood משנת 2018).
אך גם מספר הניסויים הקליננים מצביע על חוסר שוויון בין-מדינתי, כאשר במדינות החלשות בוצעו רק 8% מכלל הניסויים הקליניים האונקולוגיים ב-phase 3 בעולם בין השנים 2017-19 (על פי Wells וחב' ב-JAMA Oncology משנת 2021).
אפילו במחלות סרטניות הכרוכות ב-HIV, מספר הניסויים הקליניים במדינות התת-סהרה באפריקה בהן אחוז בנשאי HIV הוא הגבוה בעולם, זעום ביותר (Lin וחב' ב-JCO Global Oncology משנת 2020).
אי-שוויון רפואי זה, מגביל את היכולת להתקדם בטיפול בחולי סרטן הנחשבים נדירים בארצות החלשות, אך שכיחות במדינות עולם אחרות.
לדוגמה, מקרי סרטן הכבד הוכפלו בארה"ב משנות ה-80, ולא הושגה התקדמות בתחום ההישרדות ממחלה זו גם כאשר התרופה sorafenib קיבלה את אישור ה-FDA בשנת 2007, עד שאושר על ידי רשות המזון והתרופות טיפול משולב עם atezolizumab ו-bevacizumab בשנת 2020.
אך טיפול זה נוסה רק ב-40% מחולי סרטן הכבד באסיה, כאינדיקציה נוספת לאי השוויון המדובר (Finn וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2020).
ההתקדמות המרשימה במאבק במחלת הסרטן במדינות עשירות אינה מקרית. היא נובעת מהשקעות מסיביות במחקר פרמצבטי של חברות התרופות, שתורגמו ליצירת תכשירים טיפוליים יעילים. בארה"ב חלק מהצלחה זו מקורה בתקנה הידועה כ-National Cancer Act משנת 1971, השנה חוגגים 50 שנה מאז אושרה בבית הנבחרים שם (Varmous ו-Trimble ב-Scientific Translational Medicine משנת 2011).
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תשומת הלב של אנשי הרופאה בארה"ב לסיוע במאבק בסרטן במדינות החלשות כגון הגברת הטיפול הכימותרפי בלימפומת Burkitt, או הגברת החיסונים במדיות אלו כנגד נגיף הפפילומה האנושי.
הנשיא Biden הפציר בממסד הרפואי האמריקני לגייס כל מאמץ במלחמה בסרטן.
לשם כך יהיה צורך להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בארצות הנחשלות.
בעבר אמנם היו יוזמות לשיתופי פעולה עם חוקרים במדינות החלשות, כדי לנצל את הנתונים על התחלואה שם, ולהיעזר בנתונים אלה לפתרון סוגיות מחקריות
בארצות המבוססות. אך שיתופי פעולה אלה היו מעטים מדי, ולא הניבו את הפירות המקווים. בשנת 1981 הוקם במכון הסרטן הלאומי (NCI) במרילנד "מרכז לבריאות גלובלית", ומרכז זה הציב לפניו מספר יעדים לתקופת 5 השנים 2021-2025.
המרכז הזה החליט בשלב ראשון להתמקד בסרטן פי הרחם, סרטן השד וסרטנים שכיחים דווקא בילדים כגון נוירובלסטומה, וסרטן מסוג Wilms של הכליה. בשנת 2020, תרם ה-NCI סכום של מעל 900 מיליון דולר, כאשר 13% מסכום זה כוללים מרכיבים בינלאומיים. בין 1,079 מלגות מחקר למדינות שונות בשנת 2020, ניתנו 342 מלגות (32%) למדינות חלשות.
לסיכום,
מחלת הסרטן גובה מדי שנה את חייהם של מיליוני בני-אדם בעולם, לעתים רבות טרם-עת. התמותה מגיעה לאחר מסלול ייסורים וטיפולים קשים שנמשכים לעתים שנים אחדות, בהן איכות החיים נפגעת בשל המצוקה הגופנית והנפשית.
המחקר הרפואי הנמרץ והבלתי נלאה להבנת המחלה, לאבחונה המוקדם ולשיפור הטיפולים התרופתיים, מניב שיפורים והישגים רבים, אך המחלה ממשיכה בשלה. אך במישור האתי-מוסרי, בולט אי השוויון של רמת התחלואה בסרטן הפוגע קשה יותר במדינות חלשות, עם תשתיות רפואיות דלות. ארגוני הבריאות העולמיים שמו לעצמם כמטרה את התמיכה והסיוע למדינות החלשות בכל הקשור למחלת הסרטן, והכול מצפים שאכן סיוע זה שכרו יהיה בצדו, ומספר החולים והמתים מסרטן יפחת בארצות שמצוקות הקיום, הרעב והעוני, מעיקות על תושביהן.
בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.
26/092021
לקריאת כל הכתבות של פרופ' בן-עמי סלע לחץ כאן
