חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מחלות מעיים – סיבות, אבחון וטיפול

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מחלות מעיים – סיבות, אבחון וטיפול

מאת: שרית שקולניק Bs.C.

מחלות מעיים דלקתיות הן למעשה מונח כולל לקבוצה של הפרעות דלקתיות כרוניות שונות במעיים.

מחלות אלו מאופיינות בכיבים ובדלקות חוזרות ונישנות בחלקים מסוימים של המעיים אשר אחראים לטווח רחב ביותר של תופעות קליניות. למחלות אלו יש קשר הדוק עם תופעות אוטו-אימוניות שונות, אי סבילות ואלרגיות למזון, המיוחסות לבררנות הלקויה של דופן המעי הפגוע, בעטיה חודרים חלקיקי מזון בלתי מעוכלים למחזור הדם ומפעילים את מערכת החיסון.

את המחלות המעיים הדלקתיות מחלקים ל-2 קטגוריות עיקריות:
1. מחלת קרוהן
2. קוליטיס כיבי

מחלות אלו יכולות להחשב שתי מחלות נפרדות או ביטויים שונים של אותה פתולוגיה. בכל מקרה, יש להן כה הרבה מן המשותף, עד כי אבחנה ברורה ביניהן אינה אפשרית בקרב כ-20%- 15 מן המטופלים.
לרוב, פוגעת מחלת הקוליטיס הכיבי במעי הגס והישר, בעוד מחלת הקרוהן מערבת בעיקר את המעי העקום (איליום), המהווה חלק מן המעי הדק, אך אבחנה זו אינה חד משמעית כלל וכלל.

הבדל נוסף ביניהן קשור ברקמות המעורבות: במחלת הקרוהן יכול כל חלק של דופן המעי להיפגע ואילו בקוליטיס כיבי נפגעות הרירית ותת-הרירית בלבד.

דלקות המעי הכרוניות פוגעות במערכת העיכול ומשבשות במידה ניכרת את צריכת המזון התקינה של הגוף. הן גורמות למצבי תת-תזונה, משום שהן מלוות בירידת תאבון, כאבי בטן ושלשולים – מצבים העלולים לגרום לתופעה של אנורקסיה משנית, המתפתחת עקב הפחד מתוצאות האכילה. נוסף על כך, גורמים מצבי דלקת לעליה בדרישות הגוף לאנרגיה, נוגדי חימצון ורכיבי תזונה נוספים, זאת במקביל לירידה ביכולתו של הגוף לספוג ויטמינים ומינרלים ורכיבים אחרים כמו גם אינטראקציות המתרחשות בין רכיבי תזונה ותרופות הניתנות כחלק מן הטיפול התרופתי בדלקות אלו ברפואה הקונבנציונלית.

כל אלו מהווים תנאים המגבירים את מצב תת התזונה בגופו של החולה. שתי המחלות גם יחד מהוות גורם סיכון גבוה ללקות בסרטן המעי הגס ויש להן קשר הדוק להפרעות במערכת החיסון ולגורמים פסיכוסומטיים שונים כמו מצבי סטרס.

הסיבות לחסרים תזונתיים במחלות מעיים דלקתיות

הן קוליטיס כיבי והן מחלת קרוהן הינן מחלות הגורמות לתזונה לקויה ולהתפתחותם של חסרים תזונתיים קשים, המחמירים את מצבו של החולה מחד ומאיטים ופוגמים ביכולת ההחלמה שלו מאידך.

להלן מספר סיבות הגורמות לחסרים תזונתיים:

– ירידה בצריכת המזון הניטל דרך הפה
– ביטוי המחלה עצמה כשלשול, חום, בחילה וכו`
– הטיפול הרפואי, לדוגמא: שימוש בסטרואידים מגביר הפרשת סידן בשתן
– ספיגה לקויה בשל פגיעה ברירית המעי ובמקרים אחרים בשל הקטנת אופן הספיגה עקב כריתת חלק מן המעי בניתוח.
– צמיחת-יתר של חיידקים
– איבוד חלבונים כתוצאה ממחלת מעיים
– איבוד מוגבר של אלקטרוליטים ויסודות קורט כתוצאה משלשול
– דרישה מוגברת של הגוף לרכיבים תזונתיים כתוצאה ממצב הדלקת, חום גבוה, זיהום ותהליכי החלמה
– תחלופה מוגברת של תאים במעיים

נוסף על התפריט, אשר חשוב כי יותאם לכל מטופל בהתאם למצבו הרפואי והעדפותיו האישיות, על המטופלים ליטול השלמות תזונתיות החיוניות לצורך זירוז ההחלמה ולהשלמת החסרים התזונתיים אשר התפתחו החרפתה של המחלה.

בדיקות מעבדה לאבחונן של מחלות מעיים דלקתיות

הבדיקות הסטנדרטיות לאבחונן של מחלות מעיים דלקתיות כוללות:

– ספירת דם שלמה. תוצאות הבדיקה יכולות להצביע על חסרים תזונתיים שוליים, חסרים של תרכובות שהעדרן עשוי להצביע על התפתחות של תהליכים דלקתיים, חוסר שיווי משקל במרכיבי מערכת החיסון, שינויים בתפקוד מערכת האדרנל (בלוטת יותרת הכליה), אלרגיות ובמיוחד אלרגיות למזון וגורמים מזהמים. בדיקה זו מספקת רמזים לאירועים בהיסטוריה הרפואית של המטופל היכולים לעזור בקביעת המזונות אליהם יש חשד כי המטופל אלרגי ולכוון את סוג הבדיקה בהתאם. ההערכה הרפואית כוללת גם בדיקה לנוכחותם של נוגדנים כ-IgE ו-IgE, מבחן RAST, מבחן תוך עורי לאלרגיה ובדיקת נוגדנים לחלבון החיטה.

– בדיקת רמת כדוריות הדם האדומות יכולות לתת תמונה לגבי חסר במינרלים, במיוחד ברזל, אבץ, מגנזיום וסלניום.

– הערכה תזונתית יכולה להצביע על שינויים המשפיעים על מערכת החיסון, כמו גם חסרים תזונתיים הקשורים במחלות מעיים דלקתיות. לדוגמא: מדידת רמות הויטמינים בסרום כמו ויטמיני A,C,E נוגדי חימצון חיוניים, ויטמיני B-6, B-5 וויטמיני B נוספים.

– בדיקת צואה מקיפה וניתוחה יעזור בחשיפת נתונים אודות סביבת המעי.

– חשוב לבדוק נוכחות לקנדידה. אם מתקבלת תשובה חיובית, יש להנחות את המטופל לגבי משטר תזונתי והשלמות תזונתיות מתאימות לטיפול בקנדידה.

– בדיקה לאבחון רמת חומצות השומן החיוניות בכדוריות הדם האדומות, יכולה להעריך את היחס בין חומצות שומן מסוג אומגה 3, אומגה 6 וחומצה ארכידונית. ניתן לקבוע את האיזון בחן הגורמים מתווכי הדלקת לאלה הנלחמים במצב הדלקתי.

הטיפול הקונבנציונלי במחלות מעיים דלקתיות:

– קורטיקוסטרואידים: הם ניטלים דרך הפה, רקטלית או דרך הוריד. הם פועלים ע”י דיכוי התגובה החיסונית ובולמים את פעולתם של מתווכים דלקתיים. בתכשירים קורטיקוסטרואידים הניתנים רקטלית משתמשים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות אשר הופיעו באזורי המעי הגס הקרובים לפי הטבעת. שימוש ממושך בתכשירים אלה עלול לגרום לדיכוי פעולתה של בלוטת האדרנל, אוסטיאופורוזיס, היפרקורטיקוסטרואידים, כיבים, קטרקט, חוסר איזון ברמת הסוכר, אצירת נתרן ויתר לחץ-דם. הטיפול התרופתי במצב מתון עד בינוני כולל שימוש בתרופות: Sulfasalazine, Amino salicylates, ו-aninosalicylic acid-5.

– תרופות לדיכוי מערכת החיסון: הטיפול התרופתי במחלות מעיים דלקתיות כולל גם תרופות המדכאות את מערכת החיסון כגון: 6MP, Cyclosporine, Methotrexate, Tacrolimus, ו-Azathioprine: תרופות אלו מעכבות את פעילותם של לימפוציטים מסוג T ומפחיתות את פעילותם של תאי ההרג. תופעות לוואי שלהן כוללות תחושת נימול, לימפומה, דיכוי מח העצם ופגיעה בתפקוד הכילייתי. תופעות לוואי נוספות הינן סימני רעילות במערכת העצבים כמו התקפי פרכוסים, הרעלה של הכבד ועליה בסיכון לזיהומים. מומלץ לתת תוספת של חומצה פולית לאלה שנוטלים Methotrexate, היות ותרופה זו פוגעת בספיגתו של רכיב חיוני זה.

– אנטיביוטיקה: במצבים של זיהום פנימי ניתנת לחולים גם אנטיביוטיקה. שימוש ב-Metronidazol וב-Ciprofloxacin לשם טיפול במחלת קרוהן ולקולטיס כיבי כאחד. נמצא כי תרופות אלה טובות לשימוש בטיפול במחלה סביב פי הטבעת אצל חולי קרוהן.

– טיפול אנטי-בקטריאלי: Rifaximine, תרופה המעכבת סינטזה של RNA ע”י בקטריות, איננה נספגת בחלל של המעי והראתה יכולת טובה בהפחתת צמיחת היתר של בקטריות בחלל המעי, הנמדדת באמצעות מבחן הנשימה. תרופה זו יעילה כנגד בקטריות מסוג קלוסטרידיה ובקטריות אנ-אירוביות נוספות.

למרות כל הנאמר לעיל, מחקרים מראים כי השפעתו המיטיבה של הטיפול התרופתי נמשכת 4-2 שבועות בלבד. שילובן של שיטות ריפוי משלימות במשטר הטיפול הקונבנציונלי, יכול לעזור בהקטנת המינון של התרופות הכימיות אותן נוטלים המטופלים עד למינימום ההכרחי ובהפחתת הסיכונים והתופעות הלוואי הכרוכים בטיפול התרופתי.

בפעם הבאה נפרט על מחלת קרוהן.

באדיבות: תזונה פלוס

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

INULIN

בריאים לחיים המפתח
,ימים ולאריכות יותר
,לכולם ממליץ FDA
ויצמן במכון חוקרים
...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

לפרטים נוספים