חיפוש באתר
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt

מולקולת Resolvin E1: החוליה המקשרת בין שמן דגים, חומצות אומגה-3, מניעת מצבי דלקת ושיפור מצב כלי הדם והלב

אהבתם? שתפו עם חבריכם

מולקולת Resolvin E1: החוליה המקשרת בין שמן דגים, חומצות אומגה-3, מניעת מצבי דלקת ושיפור מצב כלי הדם והלב
פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

תהליכי דלקת מיועדים במקור להגן על הגוף בפני הדבקה של חיידקים, נגיפים או פציעה, על ידי החשה של תאי דם לבנים לתקוף את הפולשים ולסכל את הסכנה. אך כמו תהליכים אחרים, עלול תהליך דלקתי היוצא משליטה לגרום לתוצאות בלתי רצויות בעצמו. המנגנונים בגופנו המפקחים על תהליכי הדלקת ומווסתים אותם, היוו מוקד למחקר נמרץ שנים רבות, והנה ממש לאחרונה עלתה לכותרות מולקולה חדשה,resolvin E1, פרי מחקריו של Charles Serhan בבוסטון, והיא מעוררת עניין רב בהיותה מצויה בצומת המקשרת מושגים כמו שמן-דגים, חומצות אומגה-3, ואספירין. מולקולה זו מרתקת בחשיבותה, ואין כבר ספק שהיא תיכנס בקרוב ללקסיקון השגור בפי כל, בתחום רפואי חשוב זה. הבה נלמד את השתלשלות האירועים בהם נוטלת חלק מולקולת resolvin E1.

המאמר המקורי שניבא את האפשרות שחומצות שומן מסוימות שהן ארוכות שרשרת ובלתי רוויות עשויות להיות חיוניות לבריאותנו התפרסם כבר בשנת 1930 על ידי בני הזוג Burr, שהעלו את ההשערה שחומצות שומן אלה משנות את צמיגות הממברנות של תאים. אך רק בשנת 1964 התפרסם מאמרם של ברגסטרום וסמואלסון השוודים שחומצות שומניות אלה הן חומרי מוצא לסינטיזה של פרוסטאגלנדינים שהם כידוע הורמונים עם השפעה רבה על המערכות הקרדיו-וסקולאריות והחיסוניות בגוף. אך גם תווכים אחרים דוגמת leukotrienes שחשיבותם רבה במצבי דלקת, גם הם נוצרים מאותן חומצות שומן חיוניות בלתי רוויות ארוכות שרשרת, דוגמת חומצה ארכידונית שאורכה 20 פחמנים, וכן החומצה EPA או Eicosapentaenoic acid, שגם אורכה 20 פחמנים.
שתי חומצות אלה אינן מסונטזות על ידי יונקים, והם חייבים להיות מסופקים במזון או בתור שכאלה, או כמולקולות הקודמן (precursors) המיידיות שלהן, כגון חומצה לינוֹלאית או חומצה אלפא-לינוֹלנית. חומצה ארכידונית היא כאמור באורך של 20 פחמנים, ומכילה 4 קשרים כפולים (בלתי-רוויים) בעמדות 5, 8, 11 ו-14 והיא אף מכונה חומצה שומנית ω-6 לציון העובדה שהקשר הכפול הרביעי הוא בעמדה 14 מהקצה הקרבוקסילי או עמדה 6 מהקצה הנגדי.

הרכב חומצות שומניות חיוניות אלה בגופנו, משקף את הדיאטה שלנו. חומצה ארכידונית מצויה בשפע רב יותר ברקמותיהם של חיות יבשתיות המשמשות לנו למאכל, אך לעומת זאת דגים ויונקים ימיים עשירים יותר בחומצה השומנית EPA בה יש 5 קשרים כפולים בעמדות 5, 8, 11, 14 ו-17 (וממילא היא נחשבת חומצת ω-3). יש השערה שהמין האנושי התפתח בזמנים קדומים על דיאטה עשירה יחסית בשללם של דייגים ולכן היחס בין ω-6:ω-3 עמד בערך על 1:1. אך בזמנים אלה, ודווקא במדינות המערב, חלקו של המזון המבוסס על בשר בקר “יבשתי” גדול יחסית בדיאטה הפופולארית, ולכן היחס בין חומצות שומניות ω-6 לאלה מסוג ω-3 עלה ליחס של 10 או 20 ל-1. המשמעות היא שמיעוט יחסי של אכילת דגים וחומצת ω-3, עלול אמנם להסביר את ההתפתחות של תהליכים דלקתיים ומחלות קרדיו-וסקולאריות.

החומצה הארכידונית מתחמצנת על ידי אנזימי COX או cyclooxygenase, ליצירת פרוסטאלנדינים מסדרה “2” דוגמת PGE2 וכן PGE2α כתוצאה מאיבוד שני קשרים כפולים בתהליך החמצון האנזימטי, אך בנוסף נוצרים חומרים מסדרת “4” דוגמת לויקוטרייאנים כגון LTB4. בנוסף, החומצה EPA היא מצע טוב לפעולת אנזים אחר, lipooxygenase, ליצירת התוצר LTB5, אלא שתוצר אחרון זה פעילותו הביולוגית כמשפעל של ניטרופילים לדוגמה, קטנה פי 30 לערך מפעילות LTB4. מחקרים אפידמיולוגיים באוכלוסיות שונות בעולם, הדגימו באופן בולט שאסקימואים בגרינלנד למשל, שניזונים בעיקר על דגים לוקים פחות בתופעות דלקתיות ובמחלות כלי-דם ולב. מחקרים רבים הראו במרוצת השנים שצריכת תמצית שמן דגים המכילה חומצות EPA ו-DHA או docosahexanoic acid, משפרת מצבים דלקתיים בבני-אדם כגון ראומטואיד ארתריטיס, דלקת מכייבת של המעי הגס (ulcerative colitis), הלם של אלח דם (septic shock) ואף גנחת הריאות (אסטמה).

במטופלים במחלות אלה שצרכו דיאטה עשירה ב-EPA נמדדו מדדי דלקת נמוכים יותר, נמצא שפעול נמוך יותר של ליקוציטים ותנועה מוגבלת יותר של תאים אלה, וכן יצירה מופחתת של פרוסטאגלנדינים ושל הגורם-המשפעל-טסיות. כיצד ניתן להסביר את פעילותו החיובית של EPA? ההסבר הנפוץ ביותר הוא שעל ידי הגדלת חלקו של EPA המוחדר לתוך מאגר הפוספוליפידים בתאים, קְטֵנה כמות החומצה הארכידונית המשתחררת בשעת חלוקת התאים, וממילא פחות חומצה ארכידונית מתחמצנת ליצירת פרוסטאגלנדינים כמו PGE2 ותווכים שומניים פעילים אחרים. אך הוצעו גם הסברים נוספים ליעילותו של EPA: או ש-EPA חוסם את השלבים הסופיים של הסינטיזה של חומצה ארכידונית בגוף, או שתוצרי פעולתו של האנזים 5 lipooxygenase על EPA יכולים להפריע לשפעול של גורם השעתוק בגרעין NF-κB (הידוע כ-Nuclear factor- κB) ובכך מונעים את שפעולם בגרעין התאים של גנים לגורמי דלקת, ולספיחתם של לויקוציטים אל שכבת האנדותל כחלק מתהליך מעודד טרשת עורקים.

אך החל משנת 2003 החלה נסיקתו של הסבר מרתק חדש, המתייחס ישירות ליעילות של EPA כגורם אנטי-דלקתי פוטנציאלי, ומשלב בהסבר זה את פעולתו של אספירין במאמץ נוגד-דלקת משולב עם EPA. אכן קבוצת המחקר של Charles Serhan בבוסטון מסירה את הלוט מעל מספר תווכים ליפידיים יעילים הנוצרים מחומצה ארכידונית ובתוכם כלולים lipoxins, וכן neuroprotectins ובעיקר resolvins. הבה נקדיש כמה שורות ליצירת החומר resolvin E1: מסתבר שפעולה משותפת של אספירין והאנזים COX-2 על החומצה השומנית EPA יוצרים תוצר ביניים הידוע כ-18R-hydroxy EPA הידוע כ-18R-HEPE, וחמר זה הופך על ידי פעולת האנזים 5-LO או 5-lipooxygenase המופרש מכדוריות דם לבנות כגון ניטרופילים לתוצר הסופי resolvin E1. נציין כאן נתון חשוב: ידוע שאספירין מעכב לחולין את פעילות האנזים COX-1 אך הוא מעכב רק באופן חלקי את פעילות COX-2, וכך מתאפשרת פעילות שארית של האנזים האחרון ליצירת evolvin E1. המולקולה האחרונה נקשרת אל קולטנים ספציפיים הנמצאים על פני תאים רבים בגוף האדם, קולטנים הידועים בכינוי ChemR23, וקולטנים אלה קשורים לחלבוני G החוצים את ממברנות התאים ומעבירים איתותים אל גרעין התא.

איתותים אלה מביעים לעיכוב שִפעולם של ליקוציטים, וכן להפחתת הסינתיזה וההפרשה של תווכים מעודדי-דלקת, וכך גם פחות תאי-דם לבנים מגיעים לאזורי דלקת. אכן Serhan ואנשיו הדגימו באופן אלגנטי בעכברים שטופלו בעזרת resolvin E1 סינטתי שהוכן במעבדה, שניתן היה להגן עליהם מפני הופעת דלקת המעי הגס (colitis) לאחר טיפול עם החומר trinitrobenzene הידוע כמשרה קוליטיס בעכברים. נצפתה בעכברים שטופלו ב-resolvin E1 ירידה במספר הלויקוציטים שנעו לעבר המעי, ואף ירידה ביצירת גורמים מעודדי דלקת כגון הציטוקינים IL-12 ו-TNF-α.

מסתבר שבדומה לדרך יצירת resolvin E1, גם החומצה השומנית ארוכת השרשרת הבלתי-רוויה DHA או docosahexanoic acid, שמקורה אף הוא במאכלי דגים, מרוכזת במיוחד בתאי-עצב ובמערכת העצבים המרכזית. גם מולקולת DHA יכולה להיות מותמרת כתוצאת מפעולת האנזים 5-LO ולהפוך לחומר ביניים המוגדר כ-16,17-epoxy-docosatriene ההופך בשלב שני לתוצר neuroprotectin D1. קבוצת המחקר של Serhan בבוסטון הראתה ש-neuroprotectin D1 מסוגל להגן על תאי הרשתית של העין בפני נזק חמצוני, והוא אף מעכב יעיל של מות התאים המתוכנת-אפופאטוזיס.

לאחרונה שהראו ש-neuroprotectin D1 יכול להפחית את הסיכון של מחלת העיניים הניוונית של הגיל המתקדם macular degeneration, בה מתרחש נזק חמצוני ואפופטוזיס בתאי האפיתל של עדשת העין. ההשערה המתחילה לרכוש לה תומכים היא ש-neuroprotecin D1, יכול להגן בפני תהליכים ניווניים שונים בעין ובמוח, כמו מחלת העיניים בסוכרתיים-diabetic retinopathy. ההשפעת נוגדת הדלקת של נוירופרוטקטין D1 יכולה להיות רלבנטית במצבים בהם פעילות האנזים COX-2 גדלה, במצבים אשר הסננת לויקוציטים מרובה לאזורי דלקת. הנה כי כן, מולקולות חדשות חודרות ללקסיקון שלנו, resolvin E1 ו-neuroprotectin D1, ולפחות מתרגום שמן משתמעת אופטימיות לגבי יכולתם לשמור על בריאותנו.

בברכה, פרופ` בן עמי סלע

אהבתם? שתפו עם חבריכם

ראיתם משהו בכתבה שמעניין אתכם, רוצים מידע נוסף? רשמו את המייל שלכם כאן למטה או שלחו אלינו פנייה - לחצו כאן לפנייה

    בעצם פנייתך והרשמתך אלינו אתה מאשר בזאת כי אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו ואתה מסכים לקבל מאיתנו דברי דואר כולל שיווק ופרסום. תמיד תוכל להסיר את עצמך מרשימת הדיוור או ע"י פנייה אלינו או ע"י על לחיצה על הקישור הסרה מרשימת הדיוור אשר נמצא בתחתית כל מייל שיישלח אליך. למדיניות פרטיות לחץ כאן. אם אינך מסכים אנא אל תירשם אלינו, תודה.

    INULIN

    בריאים לחיים המפתח
    ,ימים ולאריכות יותר
    ,לכולם ממליץ FDA
    ויצמן במכון חוקרים
    ...ממליצים העולם וברחבי בטכניון

    לפרטים נוספים